גאולה בקרוב כתב:לא זכיתי להבין מי הם ש"יצאו כנגדי". עבר או עתיד, ומדוע.
לייטנר כתב:לענ"ד במחכ"ת של כל אלה שיצאו נגדי
חקר כתב:לייטנר כתב:לענ"ד במחכ"ת של כל אלה שיצאו נגדי
מתכבד להיות מתחיל במצוה...
לדבריכם מצות כבוד אחיו הגדול שייכת רק באח הגדול מכולם ולא בשאר הגדולים ביחס אל הקטנים מהם, האמנם?
וי"מ 'בכורתך' פירוש גדולתך, שצריך הקטן לנהוג גדולה ושררה לאחיו הגדול לקום מפניו ולכבדו, וזה אמר שימכור לו.
משמע דחיוב כבוד אחיו הגדול תלוי בדין בכורה, דאין הקטן מחוייב לכבד כל אח שגדול ממנו אלא רק למי שבידו מעלת הבכורה, דאל"כ מה הועילה מכירת הבכורה לפטור את יעקב מלכבד את עשו הלא במציאות עדיין היה גדול ממנו, א"ו לא נתחייב הקטן רק בכבוד אחיו הבכור הגדול מכל האחים, ולכך כשמכר לו עשו בכורתו ונעשה כפשוט פקע ממילא החיוב לכבדו. וכן מבואר בפי' הרמב"ן להלן לב, ה שכ' בזה"ל ודע כי הכבוד הזה שהיה יעקב עושה לאחיו בפחדתו לאמר אדוני ועבדך, בעבור כי המנהג בצעיר לתת מעלה וכבוד אל הבכור כאילו הוא אביו וכו', הרי דמנהג הכבוד נוהג רק באח הבכור.
ויעויין בשו"ת שבו"י ח"א סי' עו שדן בזה ומסיק לדינא דודאי ליכא חיובא רק לכבד הגדול שבכולן, חדא דלא מצינו שנתרבה בש"ס לחיובא רק אחיו הגדול ומנ"ל לחדש טפי מהכי, ותו דכל טעמא דקרא בחיוב זה משום שהבן יורש כבוד אבותיו ושררתם, והא טעמא ל"ש רק לגבי האח הגדול מכולם שהוא קודם לכל אחיו בירושה זו [כמבואר ברמב"ם פ"א מהל' מלכים ה"ז], והביא שכ"כ גם בשו"ת הלכות קטנות ח"א סי' קכג, ובגליון מהרש"א יו"ד סי' רמ סעי' כא העלה דבריהם להלכה.
ובס' עיקרי הד"ט יו"ד סי' כו אות ז ד"ה הדרן הביא דברי השבו"י וכ' דאי משום דאזלינן בתר טעמא דקרא פטרינן מכיבוד אחים הגדולים שאינם בכורים כנ"ל, א"כ כשמת הגדול נכנס השני תחתיו כדין כל ירושת שררה ומחוייבים הקטנים לכבדו, וה"ה כשעדיין הגדול חי אלא שאחד מן הקטנים ממנו ראוי יותר לירש גדולת אבותיו יתחייבו כל האחים לכבדו, אבל אי בלאו דרשת טעמא דקרא נמי אמרינן דלא אשכחן שחייבה תורה אלא בכבוד הבכור, בכ"ג אין חיוב לכבד שאר האחים הפשוטים.
ומדברי הי"מ כאן דחיוב הכיבוד תלוי בבכורה מבואר דאינו שייך לגדרי ירושת שררה התלויה בגדול שבאחין אע"פ שאינו בכור ודלא כהשבו"י, או דסברי כהראשונים המובאים בהערה להלן כז, ב דירושת שררה נמי תליא בבכור דווקא ודלא כהרמב"ם דגם כשאין בכור הגדול שבכולן יורש השררה, ואזי שפיר איכא למימר כהשבו"י דטעמא דקרא בחיוב זה משום שהוא קם תחת אבותיו, ומ"מ כשמת בטל החיוב דאין יורש לשררת האבות אלא הוא.
והנה השבו"י שם כ' דלפי"ז ברור שאין הקטן מחוייב בכבוד אחותו הגדולה דהלא אין לה מעלת הבכורה, אכן מדברי רבינו להלן לא, יד מבואר בהדיא דמחוייב גם בכבודה, וא"כ מוכח דלדעתו אין החיוב תלוי כלל בבכורה והקטן מחוייב לכבד כל אח הגדול ממנו ל"ש זכר ל"ש נקיבה, וכן מדוקדק בלשונו להלן לב, ה שהביא דברי הרמב"ן הנ"ל ושינה לשונו במקצת שכ' בזה"ל מפני שמנהג לצעיר באחים לכבד הגדול ממנו כמו אביו וכו', ומשינוי הל' נראה דס"ל לרבינו דמחוייב הקטן לכבד כל הגדול ממנו ולא רק את הבכור.
ובס' ברכ"י יו"ד סי' רמ ס"ק יז הביא דברי השבו"י והאריך לחלוק עליו יעו"ש באורך, ובשיורי ברכה שם ס"ק יג, ומסיק לדינא דהקטן מחוייב לכבד כל אחיו הגדולים וגם בכבוד אחותו הגדולה. וכתב שכ"ה גם דעת האריז"ל בשער המצוות, ודלא כהבית לחם יהודה דנקט להיפוך בדעתו, ושכ"ה גם דעת הזוה"ק דלא כמו שדקדק בס' שביתת יו"ט בדבריו. וכדעתו מבואר גם בשו"ת תשובה מאהבה ח"ג סוס"י שע, ובלקוטי שו"ת חת"ס בסוף חחו"מ תשובה כט, וכן העלה להלכה בקיצור שו"ע סי' קמג סעי' כ, וע"ע בתורה תמימה שמות כ, יב אות פו ד"ה ולענין.
לייטנר כתב:לפי"ז, מה יהיה הדין בתאומים שנולדו בין ל' אד"ר לא' אד"ש, האם הדין יהיה לפי הגיל הביולוגי או ההלכתי?
דעתי לא באה בכלל מכיוון זה, אבל לשיטתכם.
איסתרא בלגינא כתב:לייטנר כתב:לפי"ז, מה יהיה הדין בתאומים שנולדו בין ל' אד"ר לא' אד"ש, האם הדין יהיה לפי הגיל הביולוגי או ההלכתי?
דעתי לא באה בכלל מכיוון זה, אבל לשיטתכם.
ל' אד"ר קודם לא' אד"ש מבחינה ביולוגית, הלכתית, היסטורית, ומכל בחינה אחרת שתוכל להעלות בדעתך.
לייטנר כתב:לפי"ז, מה יהיה הדין בתאומים שנולדו בין ל' אד"ר לא' אד"ש, האם הדין יהיה לפי הגיל הביולוגי או ההלכתי?
יצג כתב:יעויין רמב"ן בראשית לב ה בענין התאומים יעקב ועשו: "המנהג בצעיר לתת מעלה וכבוד אל הבכור כאילו הוא אביו, כאשר רמזה לנו גם התורה לרבות אחיך הגדול".
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 302 אורחים