בביאור הגר"א לאיוב על הפסוק: (ב, כג) 'כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי'. כתב: כי הלחם בא מן השמים , אבל לפני לחמי, קודם שאוכל, תבוא אנחתי.
מהי ההבנה, ומהי כונת הגר"א שהלחם בא מן השמים?
והרי בברכה אנו אומרים המוציא לחם מן הארץ?
תודה רבה
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 397 אורחים