סחור סחור אמרינן לנזירא- חיוב או עצה טובה

[גאולה בקרוב]

יל"ע האם יש חובה גמורה על הנזיר להקיף את הכרם, ומסתמא היא מדרבנן שהרי אינו מפורש בתורה, או שהוא רק עצה טובה, שכך "אמרינן" לו

[תוכן]

מן הסתם זה עצה טובה, עיין סוגיין עו"ז י"ז ע"א-ע"ב.

[כרם]

עיין שם בע"ז דף נח ע"ב, ל'' הגמ': א"ל אסור משום לך לך אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב.
משמע שהוא איסור.

[תוכן]

כבר העיר החיד"א שלשון אסור בגמרא אין דוקא אסור, וכהא דאמרינן אסור לאדם למלאות שחוק פיו כו', שאיסור אין כאן.

[כרם]

הדין הזה, כתוב בשו"ע יו"ד סי' קכה ס"ז, כאיסור (בלי התחכמויות).

[יצג]

יעויין סמג לאוין רנ (נזיר):
אמרו חכמים (ע"ז נט, א) לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב פן ישכח ויאכל מן הענבים, וכן יתרחק ממושב שותי יין פן יבא לידי מכשול.
ויעויין מלבי"ם שופטים יד, ה: ויבואו עד כרמי תמנתה. כפי הנראה היו אז ימי בכורי ענבים, ובבואם במשעול הכרמים עקם שמשון את הדרך כענין (שבת יג א) סחור סחור אמרינן לנזירא לכרמא לא תקרב.
ויעויין תוספות תלמיד ר"י הזקן שבת יג, א: סחור סחור כו', בנזיר החמירו יותר משאר איסורים משום דכו"ע אכלי והוא לא אכיל.
ויעויין תוספות פסחים ב, א.

[יאיר]

יעויין סמג לאוין רנ (נזיר):
אמרו חכמים (ע"ז נט, א) לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב פן ישכח ויאכל מן הענבים, וכן יתרחק ממושב שותי יין פן יבא לידי מכשול.
ויעויין מלבי"ם שופטים יד, ה: ויבואו עד כרמי תמנתה. כפי הנראה היו אז ימי בכורי ענבים, ובבואם במשעול הכרמים עקם שמשון את הדרך כענין (שבת יג א) סחור סחור אמרינן לנזירא לכרמא לא תקרב.
ויעויין תוספות תלמיד ר"י הזקן שבת יג, א: סחור סחור כו', בנזיר החמירו יותר משאר איסורים משום דכו"ע אכלי והוא לא אכיל.
ויעויין תוספות פסחים ב, א.

ומעתה יובן שהרי הלך עם אביו ואמו ביחד ואיך פגע בו הכפיר בהיותו לבדו עד שאביו ואמו לא ידעו מזה?
אלא שבבואם במשעול הכרמים עיקם שמשון את הדרך כענין סחור סחור אמרינן לנזירא לכרמא לא תקרב ובהיותו יחיד והנה כפיר אריות שואג לקראתו.
(וכן הוא מהגר"א).

וכמו שאמר חז"ל:
גמירי אריה אבי תרי לא נפיל רק שהיה יחידי.

[גאולה בקרוב]

וז"ל הרמב"ם הלכות נזירות פרק ה הלכה י:
"מדברי סופרים שאסור לנזיר לעמוד במושב שותי יין ויתרחק ממנו הרבה שהרי מכשול לפניו. אמרו חכמים סביב לכרם לא יקרב".
לגבי עמידה במושב שותי יין כתב לשון ברורה של איסור דרבנן. לגבי "סחור סחור" כתב לשון "אמרו חכמים" שהיא לשון פחות מחייבת, שכך ראוי והגון לנזיר.
וצ"ע עדיין.

ואגב זה, יש שדנו האם רק לא יכנס הנזיר לכרם, או אפילו יתרחק מסביבות הכרם, ראה מה שצינו בשוטינש' שבת יג הערה 24. ובלשון הגמרא ניתן לדייק כך או כך: "סחור סחור", רק להקיף ולא להכנס, ואח"כ "לכרמא לא תקרב", שאפילו לא יתקרב.

[ההוא תלמידא]

מלשון "דברי סופרים" של הרמב"ם אין לדייק כלום, וכידוע. והדברים עתיקים.

[גאולה בקרוב]

במקו"צ פרנקל על הרמב"ם שם, ציינו כשלושים מקומות נוספים ברמב"ם בלשון "אמרו חכמים".

[בברכה המשולשת]

מלשון "דברי סופרים" של הרמב"ם אין לדייק כלום, וכידוע. והדברים עתיקים.

ודאי שיש לדייק, אלא שהשאלה היא אם כוונתו לדרבנן (כהבנת הרמב"ן והראב"ד בשיטתו) או לדאורייתא שאינו מפורש (כהבנת התשב"ץ ורוב האחרונים).

[ההוא תלמידא]

מלשון "דברי סופרים" של הרמב"ם אין לדייק כלום, וכידוע. והדברים עתיקים.

ודאי שיש לדייק, אלא שהשאלה היא אם כוונתו לדרבנן (כהבנת הרמב"ן והראב"ד בשיטתו) או לדאורייתא שאינו מפורש (כהבנת התשב"ץ ורוב האחרונים).

הוא אשר כיוונתי.

[לייטנר]

יעויין סמג לאוין רנ (נזיר):
אמרו חכמים (ע"ז נט, א) לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב פן ישכח ויאכל מן הענבים, וכן יתרחק ממושב שותי יין פן יבא לידי מכשול.
ויעויין מלבי"ם שופטים יד, ה: ויבואו עד כרמי תמנתה. כפי הנראה היו אז ימי בכורי ענבים, ובבואם במשעול הכרמים עקם שמשון את הדרך כענין (שבת יג א) סחור סחור אמרינן לנזירא לכרמא לא תקרב.
ויעויין תוספות תלמיד ר"י הזקן שבת יג, א: סחור סחור כו', בנזיר החמירו יותר משאר איסורים משום דכו"ע אכלי והוא לא אכיל.
ויעויין תוספות פסחים ב, א.

ומעתה יובן שהרי הלך עם אביו ואמו ביחד ואיך פגע בו הכפיר בהיותו לבדו עד שאביו ואמו לא ידעו מזה?
אלא שבבואם במשעול הכרמים עיקם שמשון את הדרך כענין סחור סחור אמרינן לנזירא לכרמא לא תקרב ובהיותו יחיד והנה כפיר אריות שואג לקראתו.
(וכן הוא מהגר"א).

מה המקור לכך מהגר"א?
אא"כ כוונתך מבית מדרשו של הגר"א, ואכן הוא בהעמ"ד במדבר ו ג.

[יאיר]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 6030151453

מופיע בליקוטים שבסוף "דבר אליהו" על איוב.

[לייטנר]

ייש"כ.
הדבר מעניין. כי הנצי"ב כלל לא מזכיר הוכחה זו מהגר"א, ומדובר על ספר שיצא כחמש שנים לפני העמ"ד.
ואם ביחס למלבי"ם שאינו מזכירו, ואליבא דאליקים (שצ"ע בדבריו וכבר הוזכרו הדברים בפורום) הנצי"ב אכן נחשף למלבי"ם ולא הזכירו, הרי שאת הגר"א הוא מזכיר עשרות פעמים.