בלי בעיות כתב:אני קצת מתפלא על כל הת"ח שנושאים ונותנים בעניני הנאות העוה"ז' והנאה רוחנית וכו' וכו'' הרי מפורש בש"ס ופוסקים שאסור לשמוע נגינות בזמן הזה משום חורבן הבית, ודברים חמורים נאמרו בסוטה מח. ועיין רי"ף ברכות על הנ"ל, ושאר פוסקים, שמכל הלין נראה שבקושי יש התרים לשמוע נגונים בזמן הזה, ויש שאפילו אוסרים לשיר בפה ואפילו שלא בבית המשתה, והרי כך נראה פשטות הגמרא. ועיין מה שכתב רש"י בחגיגה (סוף פרק א') על אלישע אחר שלא הגנה עליו תורתו משום זמרא יוונית, ששיטת רש"י היא שלא משום יוון היא הקפידא, אלא משום החורבן. ובימינו בקושי מצאו הפוסקים היתר למה שאנחנו נוהגים לשמוע ניגונים בכלי שיר, ועיין מזה באגרות משה (לא זוכר איפה) שדן בכל זה בארוכה. וא"כ היכי דמי? אם מכוין לשירות ותשבחות וודאי שזה מצוה. ואם להנאתו, ודאי שבזמן הזה היה טוב להמנע מזה אם אפשר (וזה בלשון המעטה, כי זכורני ((גם לא זוכר איפה ראיתי את זה)) שההיתר היחידי שיש היום לשמוע מוסיקה באופן תדיר השכם והערב, שמשמע שאין מי מהפוסקים שמתיר את זה, הוא רק משום שכולנו כל כך חלושים שיש חשש שנכנס לדכאון), ולכה"פ ודאי שיש בזה ענין, ואפילו יותר משאר הנאות אחרות, שאלו באמת ענין למי שמדקדק על עצמו. ואלא במאי,בזמן הבית?
עיינת בתגובה הראשונה באשכול?
[
viewtopic.php?f=17&t=6137#p53437viewtopic.php?f=7&t=1054]
אגב, ידוע מהגר"א שאמר שלולי אפשרות של לימוד התורה (ח"ו) היה מוסר ומשקיע כולו ללימוד חכמת המוסיקה.
ומובא בשמו בהקדמה ל'פאת השולחן' כאשר שיבח את חכמת המוסיקה אמר: "כי רוב טעמי תורה, וסודות שירי הלויים וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדיה. ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה... כמה ניגונים וכמה מידות הביא משה רבנו עליו השלום מהר סיני, והשאר מורכבים בתורה שבעל פה המצויה בידינו".