הודעהעל ידי יורה דעה » ה' יולי 12, 2012 4:10 pm
אמליץ לעיין בספרים הצ'ק בהלכה, ובהשבת אבידה כהלכתה, מן הסתם ישנה התייחסות לנושא זה. מכל מקום להלן אעתיק כמה פסקי דינים מגדולי הפוסקים בנוגע להגדרת צ'ק, ומזה אולי יוכלו הלומדים להקיש לשאלה דנן, בנוגע להשבת אבידה.
א. דעת הגר"נ קרליץ שכשיש דין המוציא מחבירו עליו הראיה בין שני בעלי דינים, וצד אחד כבר נתן לשני צ'ק, הצ'ק אינו כלום, והמוציא מחבירו הוא זה שרוצה תשלום כעת (קובץ בית דוד ח"ד עמוד שסו). וכעי"ז כתב הגר"י סילמן. (דרכי חושן ח"א עמוד 30). ואולם הגרי"ש אלישיב סובר שצ'ק הוא יותר משטר ממרנ"י, ואינו רק כשט"ח אלא הוא כסף מחמת סיטומתא. (קובץ בית דוד שם). וכ"כ בספר פסקי דין ירושלים, שהגרי"ש אלישיב השיב שצ'ק נחשב ככסף מזומן, וכשם שבכסף מזומן ששילם למוכר נחשב ששילם אע"פ שהמוכר לא השתמש בכסף, כך בצ'ק. (פסד"י כרך יא, עמוד שפא).
ב. אמנם איכא מחלוקת הפוסקים אי תן כזכי או לאו כזכי, אכן בצ'ק, לכו"ע לא זכה המקבל, כיון שלא נתן המעות ליד השליח, ובצ'ק שאינו "למוטב בלבד" איכא חסרון נוסף, שהוא אינו מורה לשליח דהיינו הבנק, למי לתת ולפרוע, אלא כל מי שיבוא ויציג השטר, יתן לו הבנק כסף, וא"כ לכו"ע לא קנה, ואם ביטל את הצ'יק קודם פרעונו, הפסיד המקבל אם נתנו לו במתנה, וכן אם המקבל השתמש וקנה בצ'ק זה, לא יכול המוכר לתבוע את בעל הצ'ק. (שבט הלוי ח"ז סימן רכב).
ג. דעת הגרש"ז אויערבך, דנהי דצ'ק לא חשיב שטר חוב רק כעין הרשאה לגבות סכום מעות מכותב הצ'ק, מ"מ הורגלו בני אדם לסחור בצ'קים, והצ'קים נהפכו להיות כחפץ הנמכר ונקנה, וממילא אין לדון מכירת צ'קים כהלואה כלל, אע"פ שהצ'ק נדון כדבר שאין גופו ממון, שהרי כל ערכו אינו אלא משום שעתידים לגבות על ידו את הסכום הרשום בו. (נתיבות שלום רבית, עמוד תמט).