ידועים דעת כמה פוסקים שגם כלי שני הרותח, דינו ככלי ראשון, וכבר דנתי בזה עם כמה וכמה ת"ח ולא זכיתי דברי שתאמר, להחמיר, אשמח לשמוע דעת יושבי הביהמ"ד דכאן, איך נוהגים העולם.
יישר כוחכם למפרע
מורה צדק כתב:ידועים דברי הבית יוסף שכלי שני אינו מבשל, ואפילו הוא חם.
מה המנהג? אם אתה רוצה תחמיר, אבל רק על עצמך.
איסתרא בלגינא כתב:מורה צדק כתב:ידועים דברי הבית יוסף שכלי שני אינו מבשל, ואפילו הוא חם.
מה המנהג? אם אתה רוצה תחמיר, אבל רק על עצמך.
ידועים דברי המשנ"ב שפסק (לאחרים!) כדעת החיי אדם שמחמיר ביד נכוית וכן החמיר למעשה החזו"א כמו שהובא כאן.
מורה צדק כתב:לענ"ד, גם לדעת המחמירים, כשהמרק במצב שאפשר לאכול אותו כבר ואינו שורף את הלשון לא יהיה חשש להכניס בו שקדי מרק. (מלבד מה שהשקדי מרק כבר בגדר מבושלים ואין בישול אחר בישול/אפיה/טיגון)
ברסלב כתב:רבי איסתרא, לא מצאנו ידינו ורגלינו במאכלי שבת, שאם המרק דינו ככלי ראשון והוא מבשל, לא נוכל לשים שם לא שקדי מרק, ואולי גם לא מלח, וכו', אמנם השכנים שלי בבני ברק נוהגים כך, אך מועטים המה.
מורה צדק כתב:כמדומה שהחזו"א כתב שמעיקר הדין שרי, רק ראוי לחוש.
ברסלב כתב:מורה צדק כתב:לענ"ד, גם לדעת המחמירים, כשהמרק במצב שאפשר לאכול אותו כבר ואינו שורף את הלשון לא יהיה חשש להכניס בו שקדי מרק. (מלבד מה שהשקדי מרק כבר בגדר מבושלים ואין בישול אחר בישול/אפיה/טיגון)
מניין לך הגדר, של אינו שורף את הלשון, בחוגים שונים אוכלים צ'יפקעס ועוד כהנה ואין שורף להם הלשון, וטרם שמעתי שכל אחד יעשה שבת לעצמו, ויבדוק אם שורף לו הלשון. האם אם אינו שורף הלשון, אינו נחשב לרותח.?
גם לא הקשיתי רק מכוח זה שאסור בכלי שני רותח, כתבתי להקשות שהרי במרק יש גם גזר למשל ועוד כל מיני מטעמים, מה שקרוי גוש, והדין הוא שגוש מבשל גם בכלי שני.
גם לא דווקא לגבי שקדי מרק, שאלתי מה עם מלח, למשל אם חסר מלח במרק.
ו
לעצם העניין מה דעתו של הב"י לגבי כלי שני רותח.
עיין בקישור המצורף.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=73
הייתי מפנה אותך לספר באוצר, אך אין האוצר תחת ידי, במחשב הזה.
ברזילי כתב:כמדומה שלדעת החיי"א, כשם שביד נכווית אין הבדל בין כלי ראשון לשני, כך אין הבדל בין שני לשלישי והלאה, ולא מועילה המצקת כלום.
מורה צדק כתב:א. הגדר של שורף בלשון שמעתי זאת מכמה מפוסקי הדור, וביניהם הרב עובדיה לעניין בליעה בכלים.
ב. יש הבדל בין אכילת דבר חריף שזה לא גורם נזק אלא רק מעט חריפות בפה, וגם בזה יש גבול. ואני כמה שאני אוהב חריף, יש דברים שאני לא יאכל מחמת החריפות.
ג. לדעת מרן הב"י גוש מבשל בכלי שני?
ד. למלח יש כבר דין מבושל (כמדומני שדיברו בזה כאן בפורום)
ה. במאמר שם כותב להדיא בשם הב"י דאין בישול בכלי שני, בג' מקומות, ב"י סי' קה, בדינא דאמבטי בסי' שיח ובכס"מ פ"ג מהל' מעשר, ולא חידש מדיליה מאומה. והביא שם להקת אחרונים דס"ל דאין בישול בכל שני כלל.
ברסלב כתב:עוד כתב להניח הנחה, שבשקדי המרק אמרינן אין בישול אחר טיגון, וגם זה אינו פשוט כלל ועיקר, כאשר היום השקדי מרק מטוגן ללא שמן כלל, ובזה לא אמרינן אין בישול אחר טיגון, דוק היטב במה שכתבתי.
ב. בשקדי מרק דהיום לא שייך לומר, אין בישול אחר טיגון, היות והם מטוגנים בתהליך כימי ללא שמן.
ברסלב כתב:א. יתכן שיש כזה גדר, אך אין זה מובן, ממ"נ אם זה רותח והוא מבשל מה איכפת לי אם שורף הלשון, והרי גם אם אינו שורף הלשון, אין זה אומר, שאין זה שבעים מעלות למשל, ואני מכיר אנשים שונים, שיכולים להיכנס למקווה, של שלוש מעלות ג"כ. אז מה? אז בגלל זה מה?.
ג. אם גוש אינו מבשל, אין לך כל צורך להכשיר את השיש בערב פסח, ואם משום חשש עירוי, אין צריך הכשרת השיש כפי שאנו נוהגים. והיה מספיק לערות עליהם ודי. ויש עוד הרבה דוגמאות לכך. שכולם סוברים, שגוש מבשל, ומדוע בעצם לא?, והרי לא שייך לומר בזה, שהדפנות מקרר.
מורה צדק כתב:מה זה התהליך הכימי הזה?
בכל מקרה יש לזה דין של בישול, כמו שדבר שבושל במיקרו, שזה לא בישול באש אלא בקרני חום, ואין בזה בישול אחר בישול.
מורה צדק כתב:ג. מה עניין גוש להכשרת השיש? וכי אין מניחים סירים חמים ותבניות רותחות על השיש?
ברסלב כתב:מורה צדק כתב:מה זה התהליך הכימי הזה?
בכל מקרה יש לזה דין של בישול, כמו שדבר שבושל במיקרו, שזה לא בישול באש אלא בקרני חום, ואין בזה בישול אחר בישול.
דוק שוב בהלכה ובפוסקים, מה שאמרו אין בישול אחר אפיה וטיגון וכו' הוא מפני שאפו וטגנו אותו במים, ואם אחד מכניס לתוך צ'שולט 'קישקע' למשל, בתוך ניילון סגור, וללא כל מים כמובן, אין כל היתר לפתוח אותו בשבת, ולבשלו עם מי הצ'טולט, ואמרינן בזה יש בישול אחר אפיה.
ועדיין יש להאריך בנוקדה זו, וכתבתי אלא כמראה מקום.
ברסלב כתב:כוונתי לומר, שאם הטיגון או האפייה לא היו במים או שמן, אמרינן בזה יש בישול אחר אפייה וטיגון, ואין הספרים תחת ידי כעת כדי שאוכל להפנות אותך לשם.
ועם כבוד תורתו הסליחה.
מורה צדק כתב:ברסלב כתב:כוונתי לומר, שאם הטיגון או האפייה לא היו במים או שמן, אמרינן בזה יש בישול אחר אפייה וטיגון, ואין הספרים תחת ידי כעת כדי שאוכל להפנות אותך לשם.
ועם כבוד תורתו הסליחה.
אודה לך אם תביא מקור לדבריך.
ברסלב כתב:
הרב איסתרא, הניח הנחה, שהמצקת הוא כלי שני, ולא היא, שהרי במידה ושהה המצקת בתוך הכלי ראשון עד שדופנותיו של המצקת התחממו, לכו"ע דינה ככלי ראשון, שהרי לא שייך בזה מה שכתבו התוס' שכלי שני אינו מבשל כיון שדופנותיו מקררות.
ברסלב כתב:הרב איסתרא, הניח הנחה, שהמצקת הוא כלי שני, ולא היא, שהרי במידה ושהה המצקת בתוך הכלי ראשון עד שדופנותיו של המצקת התחממו, לכו"ע דינה ככלי ראשון, שהרי לא שייך בזה מה שכתבו התוס' שכלי שני אינו מבשל כיון שדופנותיו מקררות.
ד. כמו כן יש לברר מה יקרה אם מכניס את המצקת בתוך הכלי ראשון כאשר הכלי ראשון אינו על האש
ברסלב כתב:ברסלב כתב:הרב איסתרא, הניח הנחה, שהמצקת הוא כלי שני, ולא היא, שהרי במידה ושהה המצקת בתוך הכלי ראשון עד שדופנותיו של המצקת התחממו, לכו"ע דינה ככלי ראשון, שהרי לא שייך בזה מה שכתבו התוס' שכלי שני אינו מבשל כיון שדופנותיו מקררות.
ד. כמו כן יש לברר מה יקרה אם מכניס את המצקת בתוך הכלי ראשון כאשר הכלי ראשון אינו על האש
רב איסתרא, אכן כדבריך, העליתי לדון, א. מה יקרה אם המצקת שהה בתוך הכלי ראשון עד שדופנותיו של המצקת התחממו. ומה שכתב כבודו, שצריך שהמים שבמצקת יעלו רתיחות, לדעתי אין זה נכון, והכוונה היא, כמו שכתבתי, שאם דופנותיו של המצקת התחממו שוב אין לו דין של כלי שני אלא ככלי ראשון, על פי מה שפירשו התוס' ההבדל בין כלי ראשון לשני. ודו"ק.
עוד כתבתי לדון, ב. מה יקרה, אם מכניס את המצקת לתוך הכלי ראשון, בעוד הכלי ראשון הוא על האש, האם גם אז באנו למחלוקת שכתבת להביא, או דילמא, לא נחלקו אלא כאשר מכניס מצקת לתוך כלי ראשון שהורידו אותו מן האש.
אקווה שהובנתי עתה.
ברסלב כתב:רבי איסתרא, לא באתי בדברי לקבוע מסמרות, העליתי צדדי השאלה, כאשר הרבה אנשים נכשלים בזה, כמו במרק שנותנים בו מלח ושקדי מרק בעודו רותח, וכן נותנים בתוך המים שמכינים לקפה סוכרזית וכדו' והם אינם יודעים שכל עוד המים הם בגדר רותח, יש בזה משום חשש חילול שבת גמור.
בברכה ברסלב
ברסלב כתב:הרב בברכה, כפי שכבר כתבתי לא בטוח שמועיל להמתין שהמרק יתקרר במקצת, שהרי פעמים שנותנים בתוכו גם 'גוש' כמו גזר קישוא ועוד, ולדעת הרבה פוסקים 'גוש' מבשל ככלי ראשון, גם אם העבירו אותו לכלי שני.
וראה מה שכתבנו לדון בזה לעיל.
ברסלב כתב:עוד כתב להניח הנחה, שבשקדי המרק אמרינן אין בישול אחר טיגון, וגם זה אינו פשוט כלל ועיקר, כאשר היום השקדי מרק מטוגן ללא שמן כלל, ובזה לא אמרינן אין בישול אחר טיגון, דוק היטב במה שכתבתי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 194 אורחים