כבה מאור ישראל - הגרי"ש אלישיב זצ"ל

[הפלא ופלא]

ממש בדקות אלו. ה' ירחמנו.



אין מקום ראוי מ'בית המדרש' לפתוח בו אשכול על האי ענק שבענקים

[מבקש חכמה]

ראו הדרכה מפי קדשו בדרך הלימוד, בהקדמת ספרו של נכדו ילח"א:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?163760&

[למאי_נמ?]

וי לה לארעא דישראל דחסרא גברא רבא.

אולי חכמי הפורום יעדכנו בפרטי הלווייה.

[ברסלב]

קיבלת מייל חיצוני אם אוכל לכתוב מה שאמר שר התורה מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א עם פטירת חותנו הגדול מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

א. מרן שליט"א בירך ברוך דיין האמת בשם ומלכות, לטענתו משום שהיה תלמיד שלו.

ב. ביקש את הפראק, בגד עליון, וקרע קריעה כדין. לטענתו, כך הורה אביו ז"ל מרן הסטייפלער זי"ע בשעת פטירתם של מרן הגרי"ז ז"ל והרב מטשובין ז"ל. - לטענתו, בשעה ששמע את הבשורה היה זה עידן ריתחא אצלו. {ואולי עלינו ללמוד ממנו, שכל אחד מאיתנו חייב לקרוע קריעה. ויש לעשות שאלת חכם}.

ג. הטעם שהאריך ימים, הוא מפני שלמד בקול והוציא את הדברים בפיו חיים הם למוציאיהם ועיין גמ' עירובין.

ד. כשנפל למשכב, התבטא מרן הגר"ח שליט"א שהוא שריד לדור מרן הגרי"ז ז"ל החזון איש ז"ל והרב מטשובין ז"ל.

ה. לדעתו של מרן הגר"ח שליט"א מותר לחלוק על החזון איש אך ורק בתנאי שעמל והקיף את הסוגיא כפי שעשה החזון איש, והוסיף מרן הגר"ח בזה"ל, לדעתי מסיבה זו, אין בנמצא בדור מי שיכול לחלוק על החזון איש ז"ל אולי חותני מרן הגרי"ש.

ו. מרן הגר"ח שליט"א מתפלל מעריב בביתו ועולה לירושלים בשעה 9 לערך.

יותר מזה לא אוכל להאריך יותר מפאת תנאיי המקום.

אבקש בכל לשון של בקשה לא להעתיק מתוך דברי הפורום, בכל מה שכתבתי זה עתה, הזכויות שמורות לבעל מחבר תפ"ר ועוד.

[ברסלב]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?147447&&page=644

בעניין החיוב לקרוע קריעה על גדול הדור יעיין בקישור הנ"ל מש"כ בזה המרי"ל

מהריל בעניין חיוב הקריעה על גדול הדור.jpg (34.16 KiB) נצפה 17772 פעמים

[ליבא לתיובתא]

מישהו יוכל להלעלות לכאן [דחוף מאוד ובזריזות ככל האפשר - לחוברת שתצא מחר] את הדרכתו של הגרי"ש הנ"ל בדרכי הלימוד?

[ליבא לתיובתא]

לא, לא, אני מחפש את מה שהעלה מבקש חכמה, רק כיוון שזה לא נפתח לי בקישור שלו, אלא לתחילת הספר ואני הרי אורח, ובדקתי וזה לא עד עמוד 40, אין לי אלא לקוות שתעשו עמדי חסד...

נכתב לפלוני שלא הבין את דברי והספיק למחוק את הודעתו

[אוצר החכמה]

הדרכה.pdf

(155.72 KiB) הורד 465 פעמים

אני חושב שלזה התכוון וזה בעמודים הראשונים שם כי לא ראיתי משהו אחר מקופיא.

[ליבא לתיובתא]

יישר כח! [הצלחתי בסופו של דבר לפתוח את הקובץ, תבורכו מפי עליון]

[יודל'ה]

לוינשטיין על הרב אלישיב.zip

(5.55 MiB) הורד 680 פעמים

[מאיר סובל]

יודל'ה יישר כוח!

[שליטא]

סיפור אישי על הרב אלישיב זיע"א

לא כולם יודעים מה הגדולה של גדולי הדור??
מה מיוחד בהם? במה הם שונים מכל החכמים בעולם??
פעם שאלתי את הרב אלישיב שאלה בהשקפה
הצגתי לרב אלישיב את השאלה שלי, באיזה השקפה לבחור כזו או אחרת...
כאשר בתוך תוכי המון זמן חשבתי לעצמי איזה תשובה הרב אלישיב יתן לי ובאיזה השקפה הוא יגיד לי לבחור...
הרב אלישיב היה גאוןןןןן עצוםםםםםםםםםםםם והוא לא התיחס למילים שיוצאות לי מהפה והוא לא התיחס לשאלה שלי בהשקפה האם לבחור בדרך כזו או אחרת...
הוא לא הסביר לי בסברא איזו דרך יותר נראית ואיזו דרך יותר טובה וכד'
הוא התיחס לעצם הבעיה שנמצאת אצלי בלב ולתהליך שבכלל גרם לי לחשוב על דרך כזו או אחרת
אני הרגשתי כאילו הרב אלישיב נמצא אצלי בתוך תוך הלב ומסדר לי שם את הכללללללללל!!
בקיצור הרב אלישיב חינך אותי ולימד אותי שבכלל אין שאלה!!!
הרב אלישיב ראה איך אין קשר ביני לבין השאלה ובמקום לענות לי על השאלה הוא בהנף יד פשוט ניתק אותי מהנקודה המרכזית שבשאלה והראה לי בעצם שאני לא צריך להתעסק בשאלה הזו...
הוא לא הסביר את זה במילים אלא הוא חיכה לרגע הנכון והמתאים לומר לי בהנף יד את המילים "עזוב זה"
אני לא יכול להסביר את השאלה כוון שהיא שאלה קצת מורכבת הקשורה למחלוקת בין שני רבנים בישיבה שלמדתי בה, איך צריך להנהיג בישיבה, כאשר אני חשבתי לעצמי איך אפשר לעשות פשרה בין הדעות שלהם ועם זה הלכתי לרב אלישיב
כאשר אמרתי לאנשים את הרעיון שלי איך אפשר ליישב את המחלוקת, כולם אמרו לי שזה רעיון טוב ובאמת חבל שיש מחלוקת עם יש כזה רעיון...
כשהייתי אצל הרב אלישיב הוא בשתי מילים הוציא לי את כל האויר והנחית אותי לקרקע אבל לא מזה אני מתפעל כל כך...
אני מתפעל מהדרך שהוא עשה את זה והצורה שהוא עשה את זה - את זה אני לעולם לא אשכח!!
זו עדינות גאונות ודעת שאי אפשר לתאר בכלללללללללללללל!!!
בנאדם עצום שבעצומיםםם יהי זכרו ברוך!!

[ברסלב]

יישר כוחך הרב שליט"א וזה מה שקרוי גדול הדור!

[אמרתי אחכמה]

לוינשטיין על הרב אלישיב.zip

סליחה על הבורות,
מי זה לוינשטיין?
אם אפשר להרחיב בבקשה.

[עםארץ]

הרב שלמה לוינשטין
מגיד מישרים, גר בבני ברק

[עשוי לנחת]

שמתי אל לבי כי בדיוק בשבוע פטירתו מופיע בכלי יקר פרשת מסעי חידוש נפלא מענין סילוק צדיקים
וז"ל (לג מט) "ויחנו על הירדן מבית הישימות עד אבל השיטים. על צד הרמז יש לפרש שלכך הזכיר שני קצוות אלו לפי שפרשה זו מדברת ממיתת אהרן ואמרו חז"ל (ראש השנה יח ב) ששקולה מיתת הצדיקים כשריפת בית אלהינו. ודבר זה יש בו רמז בתחילת הפרשה וימת שם בשנת הארבעים וגו' בחודש החמישי באחד לחודש, הוא חודש אב שבו נשרף בית אלהינו והוקבע לבכיה לדורות מזמן המרגלים כדי להורות ששנים אלו שקולים על כן נזדמנו בחודש אחד. וזהו הרמוז מבית הישימות כי הוא לשון שממה וחורבן הבית, ואבל השיטים הוא לשון ארז ורמז אל הזמן שנתאבלו בו על הצדיק שנמשל לשיטה וארז, ונזדמנו שניהם לפונדק אחד, וחיבור שני קצוות אלו מורה ששקולים המה כאילו הקצה האחד היה מרגיש אבל השיטים דהיינו האבילות על נפש הצדיק והקצה השני היה מרגיש בצער בית הישימות:
ותדע כי בילקוט בישעיה (רמז תלו) מסיק בפסוק הנני יוסיף להפליא את העם הזה (ישעיה כט יד). גדול סילוקן של צדיקים לפני מי שאמר והיה העולם יותר מן תשעים ושמונה קללות שבמשנה תורה ומחורבן בית המקדש. קשיין אהדדי כי חז"ל אמרו במסכת ראש השנה ששקולים המה וכאן אמר גדול סילוקן, והבט ימין וראה כי במדרש הזכיר לשון סילוקן ובגמרא אמרו מיתת צדיקים ובמדרש הזכיר לשון חורבן בית המקדש ובגמרא אמרו כשריפת בית אלהינו:
והביאור לכל זה כי לשון חורבן בית המקדש מורה על הזמן שחומר הבית מעצים ואבנים נשאר קיים אך שנחרב כי יצא ממנו כל הדרו והודו דהיינו סילוק מן הבית כל הדברים רוחניים שהיו בו, אבל לשון שריפת בית אלהינו קשה מזו כי נוסף על סילוק הרוחניות משם גם החומר נשרף, כמו כן בצדיקים כשמזכיר לשון מיתה הוא מדבר כנגד החומר כי הגוף מת אבל הנשמה אינה מתה כי חיה היא אבל לשון סילוק שייך על הנשמה ולא על הגוף כי היא לבדה העולה כמו שנאמר (קהלת ג כא) רוח בני האדם העולה היא למעלה. והנה מיתת צדיקים דהיינו הדבר הנוגע בחומר גוף הצדיק ודאי דבר זה שקול כשריפת בית אלהינו החומר של בית המקדש, אבל סילוקן של צדיקים דהיינו רוח בני האדם המסתלק ועולה למעלה דבר זה מתיחס לחורבן בית אלהינו דהיינו יציאת הרוחניות משם:
ומה שאמר שזה גדול מזה, לא שזה גדול במהות אלא שהנזק המגיע לעולם בסילוק נשמת הצדיק הוא גדול מן הנזק המגיע לעולם בסילוק הרוחניות מן הבית המקדש, כי יש לדקדק מהו שאמר לפני מי שאמר והיה העולם למה לא אמר סתם לפני הקדוש ברוך הוא אלא ודאי שבא ליתן טעם למה זה גדול מזה ואמר לפי שהקב"ה אמר והיה העולם וחפץ בהוויתו וקיומו, ונפש הצדיק נותן יותר הויה וקיום לעולם יותר מכל הרוחניות שהיו בבית המקדש, לפי שצדיק אחד יסוד עולם ונשמתו חצובה מתחת כסא כבוד על כן יש בה קדושה גדולה ונותנת הויה וקיום לכל העולם. ותדע שכן הוא שהרי מביא על זה פסוק הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו, ומאי משמע שמדבר בסילוקן של צדיקים אלא ודאי בסילוק הנפש המשכלת היא שקראה חכמת חכמיו כי נפש המשכלת היא נותנת קיום והויה לכל העולם וסילוקה גורם שעמודי עולם ירופפו. וזה דבר אמיתי ונכון ראוי לצרפו לפסוק זה על צד הרמז". עכ"ל.

[מזמור שיר]

רעיתי שתחי' שאלה אותי על העובדה המפליאה, שבלויה של מרן זצ"ל השתתפו המוני אנשים מחוגים שרחוקים בהשקפתם מרחק רב מהשקפת עולמו של הגרי"ש. וכידוע שהגרי"ש נלחם גם בחוגים אלו על כמה דברים. והנה בהלויתו באו רבים מהם לחלוק לו כבוד.
ואמרתי לה שאפשר שההסבר לזה נצא בדברי רש"י בפרשת השבוע. וזה לשונו בפל"א פסוק ה': וימסרו - להודיעך שבחן של רועי ישראל כמה הם חביבים על ישראל עד שלא שמעו במיתתו מה הוא אומר (שמות טז) עוד מעט וסקלוני ומששמעו שמיתת משה תלויה בנקמת מדין לא רצו ללכת עד שנמסרו על כרחן. עכ"ל. הרי שכך היא דרכו של עולם, שגם מי שלא מכופף עצמו ודעותיו לרועי ישראל, בשעת מיתתן הוא מצטער על היעדרו של הרועה.

[הבינני]

מזמור שיר כתב: וכידוע שהגרי"ש נלחם גם בחוגים אלו על כמה דברים.

הקושיא לא מתחילה, רבינו לא נלחם בשום חוג!!!.
יש פרטים קטנים ופרטים גדולים שנלחם בהם, דעות נפסדות וכדו', אבל לא נגד שום חוג מסוים.
לא זה האיש ולא זו השיטה!

[לייטנר]

רעיתי שתחי' שאלה אותי על העובדה המפליאה, שבלויה של מרן זצ"ל השתתפו המוני אנשים מחוגים שרחוקים בהשקפתם מרחק רב מהשקפת עולמו של הגרי"ש. וכידוע שהגרי"ש נלחם גם בחוגים אלו על כמה דברים. והנה בהלויתו באו רבים מהם לחלוק לו כבוד.
ואמרתי לה שאפשר שההסבר לזה נצא בדברי רש"י בפרשת השבוע. וזה לשונו בפל"א פסוק ה': וימסרו - להודיעך שבחן של רועי ישראל כמה הם חביבים על ישראל עד שלא שמעו במיתתו מה הוא אומר (שמות טז) עוד מעט וסקלוני ומששמעו שמיתת משה תלויה בנקמת מדין לא רצו ללכת עד שנמסרו על כרחן. עכ"ל. הרי שכך היא דרכו של עולם, שגם מי שלא מכופף עצמו ודעותיו לרועי ישראל, בשעת מיתתן הוא מצטער על היעדרו של הרועה.

יש כאלה שמעריכים לימוד תורה, בלי קשר להשקפתו של הלומד.

[יורה דעה]

סיפור אישי על הרב אלישיב זיע"א
..פעם שאלתי את הרב אלישיב שאלה בהשקפה
הצגתי לרב אלישיב את השאלה שלי, באיזה השקפה לבחור כזו או אחרת...
כאשר בתוך תוכי המון זמן חשבתי לעצמי איזה תשובה הרב אלישיב יתן לי ובאיזה השקפה הוא יגיד לי לבחור...
//////////////
..אני לא יכול להסביר את השאלה כוון שהיא שאלה קצת מורכבת הקשורה למחלוקת בין שני רבנים בישיבה שלמדתי בה, איך צריך להנהיג בישיבה, כאשר אני חשבתי לעצמי איך אפשר לעשות פשרה בין הדעות שלהם ועם זה הלכתי לרב אלישיב
כאשר אמרתי לאנשים את הרעיון שלי איך אפשר ליישב את המחלוקת, כולם אמרו לי שזה רעיון טוב ובאמת חבל שיש מחלוקת עם יש כזה רעיון... כשהייתי אצל הרב אלישיב... וכו'

לא נראה לך שהסיפור שלך מזוייף מתוכו? איך אתה רוצה בדיוק לפתור מחלוקת וסיכסוך ע"י שאתה תבחר באיזה השקפה כזו או אחרת?

לא שח"ו יש לי משהו נגד גדולי תורה אשר נשמתם בגנזי מרומים, אבל מכאן ועד לסיפורים שכאלו, יש עוד כברת דרך ארוכה.

[ליבא לתיובתא]

שמתי לב שהסיפור של שליטא, נשמע מוזר, ואולי אפילו מוזר מאוד.
רק כפל האותיות שבכל מילה כבר הרתיע אותי.

[יודל'ה]

כתבה מהמבשר על מרן הגריש"א:

[מאיר סובל]

יישר כח יודל'ה.
הם כתבו שהכל מועתק מספר "השקדן"? [עד אמצע עמוד 7 מתוך 8 לפחות].

[שליטא]

לא הבנתי מה מוזר בסיפור שהבאתי
אני הלכתי לרב אלישיב כדי לנסות ליישב את המחלוקת (זו היתה מחלוקת עניינית בלי שום סכסוך) ולשאול אותו האם מדובר בישוב נכון (כי לדעתי שניהם צדקו והיה צריך לשלב בין שתי ההנהגות) כי רציתי ללכת לראש ישיבה ולומר לו שלכאורה אפשר לשלב בין הדעות
הרב אלישיב נתן לי להבין שזה לא התפקיד שלי ליישב את המחלוקת, זה הכל.

(אני התפעלתי מהדרך שהרב אלישיב עשה את זה, כי הוא ענה לי בלי לענות לי בכלל וזו גאונות אמיתית)

[היא שיחתי]

גם אחד השבועונים פרסם ברשת את מוספו על הגריש"א זצוק"ל

[יורה דעה]

לא הבנתי מה מוזר בסיפור שהבאתי
..(אני התפעלתי מהדרך שהרב אלישיב עשה את זה, כי הוא ענה לי בלי לענות לי בכלל וזו גאונות אמיתית)

עוד פעם אתה סותר את עצמך מיניה וביה?..

[המעיין]

לא הבנתי מה מוזר בסיפור שהבאתי
..(אני התפעלתי מהדרך שהרב אלישיב עשה את זה, כי הוא ענה לי בלי לענות לי בכלל וזו גאונות אמיתית)

עוד פעם אתה סותר את עצמך מיניה וביה?..

מה אתה רוצה ממנו?

[מדבר]

האם יש למישהו את ההקלטה של הרב אלישיב לומד(לא הסרטה)

[למאי_נמ?]

אולי יוכלו חכמי הפורום להחכימנו מדמותו המופלאה, ולכתוב מעט קווים לתורתו, לאישיותו ולמידותיו הנעלות. (אציין ששמעתי לפני כעשור מהג"ר אברהם שפירא זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב, ששיבח את ענוותנותו של רבנו, והוסיף עוד סיפורים עליו ועל פגישתו הראשונה עם הגרי"א הרצוג זצ"ל, והדברים ידועים).

כידוע לחתנו שיבלחטו"א הג"ר יצחק זילברשטיין שליט"א יש עשרות ואולי מאות סיפורים שבא לפני הגריש"א זצוק"ל עם ספקות בהלכה, ואמר את דעתו, והגריש"א השיבו והסיג על דבריו, ונימק דבריו בסברא. ואולי יביאו חכמי הפורום כמה דוגמאות, שבהם יש צוהר להגיונו החודר.

תוקן הסגנון - עפ"י הערת הרב 'גאולה בקרוב - שלא ישתמע ח"ו כמזלזל בכבוד הגרי"ז הנ"ל, אשר רב כוחיה וגבורתיה במלחמתה של תוה"ק.

[שליטא]

אני לא מכיר כל כך את הפסקים של הגריש זיע"א אבל את שיטת לימודו אני כן מכיר

שיטת הלימוד של הגרי"ש ושל הרב בן ציון אבא שאול זיע"א היתה מאד מאד דומה
(בסוד שיטת הלימוד שלהם היתה שונה אבל בפשט שיטת הלימוד שלהם מאד מאד דומה)

שיטת הלימוד שלהם דומה לשל החזו"א אבל שונה במקצת

שיטת הלימוד של הרב בן ציון היתה להכריח כל ענין בסברא (ואם אינו מוכרח פרושו של דבר שאפשר לומר אחרת אבל אם מוכרח הענין פרושו של דבר שאי אפשר לומר אחרת)

שיטת הלימוד של הגרי"ש זהה מאד לזה אבל שונה במקצת כוון שלפי הגרי"ש אי אפשר להכריח כל דבר בסברא

מה נ"מ? נ"מ כאשר גדולי האחרונים אומרים מהלך שאיננו מוכרח בסברא - לפי הגרב"צ צריך/אפשר למצוא מהלך אחר , לפי הגרי"ש צריך לסמוך על גדולי האחרונים כל עוד פשוט להם אותה סברא (אבל אם לא פשוט להם בעצמם כגון שהם יודעים שהם נדחקים לפרש אז הגרי"ש מודה לגרב"צ) - את זה שאלתי את הגרי"ש וזה מה שהוא אמר לי (או יותר נכון הבנתי ממנו)

שיטת החזו"א היא קצת שונה כוון שלפי החזו"א הדיון איננו מתחיל מהאחרונים אלא מהראשונים (הגרב"צ והרב אלישיב נעצרים מול ראשונים) ולפי החזו"א ראשון שאיננו אומר פרוש מוכרח בסברא (מה הגדר של זה - זה כבר דיון גדול ושלם מאד, ואגב הרב עובדיה תוקף את כל השיטות הללו לחלוטיןןןןןןןןןןןןןן בגלל שהוא סובר שאנחנו יתמי דיתמי כמו שהוא כתב ביבי"א בהקדמה) אפשר לחלוק עליו (וכמובן שהוא מתכוון לעצמו )

שיטת הרב שך שונה בתכלית מכל אותם שיטות
שיטת הרב שך היא לא לערער על יסודות הלימוד או שיטת הלימוד של הראשונים וגדולי האחרונים כמו שיטת החזו"א הגברצ והגריש אלא שיטת הרב שך היא למצוא מהלכים שיאירו את דברי הראשונים וגדולי האחרונים (כמובן שגם לזה יש גבול)

(בעומק שיטת הלימוד היא סוד ההנהגה, ומי שמכיר את גדולי הדור הוא יודע שהם מנהיגים כפי התפיסה שלהם בשיטת הלימוד - פלא פלאות!!! ישתבח הבורא ויתעלה שיש לנו את גדולי ישראל)

[למאי_נמ?]

אזכרה בביהמ"ד בתפארת בחורים.

[עשוי לנחת]

קבלתי כרגע, בין הדברים גם שיחה תורנית מעניינת בין האדמו"ר מצאנז עם הגריש"א זצ"ל

א.pdf

מוסף קול מבשר דברים

(1.25 MiB) הורד 764 פעמים

[יוסףלוי]

מה נ"מ? נ"מ כאשר גדולי האחרונים אומרים מהלך שאיננו מוכרח בסברא - לפי הגרב"צ צריך/אפשר למצוא מהלך אחר , לפי הגרי"ש צריך לסמוך על גדולי האחרונים כל עוד פשוט להם אותה סברא (אבל אם לא פשוט להם בעצמם כגון שהם יודעים שהם נדחקים לפרש אז הגרי"ש מודה לגרב"צ) - את זה שאלתי את הגרי"ש וזה מה שהוא אמר לי (או יותר נכון הבנתי ממנו)

אולי זו בעצם השאלה ששאלת את הגרי"ש? [ואע"פ שכתבת שהשאלה הייתה בהשקופה, הרי דרך הלימוד הוא דרך ההשקופה וכמו שכתבת...]

[המחקר]

האם כל הנתלים בתורתו של 'מרן פוסק הדור' מסכימים גם לשיטתו בייחס לראי"ה קוק??

[גאולה בקרוב]

אם כוונתך סתם ל"נקודה למחשבה"- בסדר גמור,
אבל אם רצונך לפתוח דיון בענין, והוא דיון כללי שניתן לנסחו: "יחס הציבור החרדי למרן הראי"ה"- לא נראה שכאן מקומו, ולא ברור בכלל האם יש ענין לפתוח דיון בכך והיכן.
בקיצור: נרבה בחיוב, חוברותיך וחוברותי וחוברות חבירנו, וניכרים דברי אמת, גם בלי "דיונים" ו"ויכוחים".

[שליטא]

מה נ"מ? נ"מ כאשר גדולי האחרונים אומרים מהלך שאיננו מוכרח בסברא - לפי הגרב"צ צריך/אפשר למצוא מהלך אחר , לפי הגרי"ש צריך לסמוך על גדולי האחרונים כל עוד פשוט להם אותה סברא (אבל אם לא פשוט להם בעצמם כגון שהם יודעים שהם נדחקים לפרש אז הגרי"ש מודה לגרב"צ) - את זה שאלתי את הגרי"ש וזה מה שהוא אמר לי (או יותר נכון הבנתי ממנו)

אולי זו בעצם השאלה ששאלת את הגרי"ש? [ואע"פ שכתבת שהשאלה הייתה בהשקופה, הרי דרך הלימוד הוא דרך ההשקופה וכמו שכתבת...]

לא זו לא השאלה ששאלתי את הגריש, כי הגריש לא התיחס בכלל לשאלה שלי אלא אלי אישית והראה לי את מקומי (בלי קשר לסברא השקפה או דרך לימוד)

[ס''ק]

ללא קשר לאיזה השקפה, רק לדרכי הלימוד, רביה"ק הגרי"ש זיע"א לשואלים אותו על דרך הלימוד, הי' נוהג פעמים רבות [ומפורסם בתפארת בחורים] להראות מכתב של א' מגדולי הדורות האחרונים, שמחזרה של שלש פעמים אינו שווה כלום, וכדי להמשיך ללמוד לפרק הבא צריך לחזור לכה"פ עשר פעמים מיד.
ואף הוא זצ"ל בשנים קודמות הי' חוזר על הש"ס ארבע פעמים בשנה. [מפי אחייהו ששמע מפ"ק, הרב יצחק לוין, חזן וגבאי דביהמ"ד קראוון]
ואף קדושתו מי ימלל, שלא הוריד ידו למטה מאבנטו [וכידוע ישב באירועים עם הידים על השולחן]

[מורה צדק]

[וכידוע ישב באירועים עם הידים על השולחן]

ושילב אצבעותיו זו בזה

[אוהב אוצר]

שילב אצבעותיו זו בזה

נראה לי שידוע הדבר שבני אשכנז לא תמיד חששו לעניניים שבקבלה.

[למאי_נמ?]

ללא קשר לאיזה השקפה, רק לדרכי הלימוד, רביה"ק הגרי"ש זיע"א לשואלים אותו על דרך הלימוד, הי' נוהג פעמים רבות [ומפורסם בתפארת בחורים] להראות מכתב של א' מגדולי הדורות האחרונים, שמחזרה של שלש פעמים אינו שווה כלום, וכדי להמשיך ללמוד לפרק הבא צריך לחזור לכה"פ עשר פעמים מיד.

הכוונה לאגרתו החריפה של הראי"ה קוק זצ"ל לאחיו?