מהגר"ח מוולוז'ין:
"שכך יהיה ביאת המשיח, היינו כמו שהוא יושב בחדרו יחידי ולומד, תכנס הרבנית פתאם ותאמר: אי חיים! אתה יושב פה ולומד? הלא משיח בא!" וכו' [נדפס גם ב"עץ החיים" סוף מהד' נפה"ח החדשה, סי' קנג]
והוא בחינת "ופתאם יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים וכו'.
וגם המצדדים בענין הגאולה בדרך של "קימעא קימעא" וכו', מ"מ ביאת המשיח עצמו בד"כ נתפשת כך, שיבוא פתאם המשיח מאיזה מקום, רוכב על חמור וכו'.
ויש לעיין מה פשר הדבר שבא כך פתאם, והרי לרמב"ם בסוף הלכות מלכים מדובר במלך ישראל שעושה כך וכך (יש סימנים רבים ל"חזקת משיח", ויש סימנים רבים ל"משיח בודאי"), ואין איזו מציאות לתיאור כזה של "משיח שבא פתאם"!
ואולי דברי הגר"ח הם לשיטת הראב"ד על בר כוכבא, שבדקוהו אם "מורח ודאין", או באופן אחר, כגון שאליהו הנביא יאמר לנו בנבואה שפלוני הוא המשיח.
ויל"ע עוד.