הודעהעל ידי מאיר סובל » ג' יולי 31, 2012 5:27 pm
לשאלת אולי:
העתקה לשימוש אישי ממש מתירים למי שקנה את המקור, כי זה חלק מהשימוש הנורמלי. ובתנאי שלא יזלוג ע"י העתקות החוצה.
אם יש מי שאוסר זאת בפירוש בתנאי שאיננו מוכר עד"ז - כעין התנאים הארוכים והנפתלים של ספר עמק המשפט חלק ד'- יש לאסור, כי המוכר/היצרן לא מכר את הדיסק הראשון בכלל אלא השאיל אותו בתנאי מפורש לא להעתיק אפילו לשימוש אישי.
אשר להעתקת קלטות ישנות לפורמט ממוחשב, הרי שבדרך כלל אין כל בעיה, בגלל שכבר אי אפשר להשיג את החומר של הקלטות הישנות בשוק, ואין זה גורם שום נזק לאף אחד.
אם היצרן עצמו מנפיק כבר משהו משודרג, אז תהיה בעיה לתת לאחרים העתקות בגלל שזה גורם נזק.
לשאלת צביב:
מה האיסור להסתכל בספר שלא נדפס שלא מדעת המחבר? הרי אין כאן חשש חדר"ג [אם אכן מדובר בד"ת].
כל החשש הוא אם יהיה נזק עתידי למחבר, שבגלל זה לא יקנו את ספרו. אז אולי זה איסור גרמא בלכתחילה, ואין זה יותר ממבטל כיסו של חבירו שפטור. אבל אם אין חשש, כגון שלא היה קונה בלאו הכי, או שכאשר זה יצא לאור יטרח ויקנה ספר אחד. אין שום סיבה לא להשתמש בזה כך.
כנלע"ד ואינני מורה הוראה כידוע...