פורום אוצר החכמה

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

עובדיה חן כתב:האם נפסק להלכה, שמוציא שם רע אין לו מחילה עולמית כמש"כ בירושלמי[בבא קמא פרק ח הלכה ו-ז.]

זה לא רמ"א בהלכות יוהכ"פ?

עדיין לא ברור לי מה הבדל לשה"ר או פגיעה בכל דרך שהוא חייב למחול ואילו הוצאת שם רע אין חיוב למחול

דלת אוטומטית,
(נפתחת רק כשמישהו מתקרב, ונסגרת כשהוא מתרחק, ע"י חיישנים)
עובר שם בשבת יהודי שאינו שותו"מ ונפתחת מחמתו
האם מותר לעבור שם כעת (בזריזות)
או שיש בזה שאלה של מעשה שבת
או שמא חששות נוספים.

שאלה:
היכן מוזכר בפעם הראשונה המנהג שבשבת מעבירים את הלחם משנה בין האוכלים שכל אחד יברך 'המוציא' ובסוף אחד בוצע?

עושה חדשות כתב:דלת אוטומטית,
(נפתחת רק כשמישהו מתקרב, ונסגרת כשהוא מתרחק, ע"י חיישנים)
עובר שם בשבת יהודי שאינו שותו"מ ונפתחת מחמתו
האם מותר לעבור שם כעת (בזריזות)
או שיש בזה שאלה של מעשה שבת
או שמא חששות נוספים.

אני לא מבין למה יש בזה שאלה של מעשה שבת ולא ברור שיש בזה מעשה שבת?

עושה חדשות כתב:דלת אוטומטית,
(נפתחת רק כשמישהו מתקרב, ונסגרת כשהוא מתרחק, ע"י חיישנים)
עובר שם בשבת יהודי שאינו שותו"מ ונפתחת מחמתו
האם מותר לעבור שם כעת (בזריזות)
או שיש בזה שאלה של מעשה שבת
או שמא חששות נוספים.

נחלקו בזה הפוסקים הר' זילברשטיין בשם הר' אלישיב התיר משום שזה חשיב רק כהסרת המונע (עי' בספר מלכים אומניך)
ויש שאסרו עי' שש"כ פ"י

העיברי כתב:בהל' שבת מוזכר ענין חלולין לספוד המת, מתי איפסק המנהג? ואם ישר הדבר להחזיר עטרה ליושנה?

עכשיו שמעתי שע"פ בקשת הרב טוורסקי זצ"ל שנלב"ע בשבוע שעבר שירו בהלויה זמורות.

נתנו לאחד לברך אשר ברא ששון ושמחה והוא עדיין לא בירך בהמ"ז וכבר בירך על היין בתוך הסעודה, האם ישתה מהכוס אחרי ברכת חתנים בלי בפה"ג?

מאיזה טעם עליו לברך שנית?

במסתרים כתב:נתנו לאחד לברך אשר ברא ששון ושמחה והוא עדיין לא בירך בהמ"ז וכבר בירך על היין בתוך הסעודה, האם ישתה מהכוס אחרי ברכת חתנים בלי בפה"ג?

כמדומני שהמנהג הוא שהמברך אשר ברא - אינו שותה מהיין.

עזריאל ברגר כתב:כמדומני שהמנהג הוא שהמברך אשר ברא - אינו שותה מהיין.

אני ראיתי ששותה. ועיין כאן בירור המנהגים https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=140

לבי במערב כתב:מאיזה טעם עליו לברך שנית?

לא אמרתי שיברך אלא האם ישתה. עיין ש"ע הרב סימן ק"צ ס"ד ב' דעות בשתיית כוס של ברכה, אם העיקר לשתות או לברך. ולדעה הב' לכאורה אין טעם לשתות אם אינו מברך (והברכה תהיה ע"י החתן והכלה), וגם אולי יש להסתפק לדעה זו אם יש לו לברך מ"מ [אם החיוב עליו לשתות, שכנראה זה אינו כנ"ל] (אף שלמעשה בוודאי לא יברך אפי' אם לדעה זו היה צריך כיון שלדעה הא' בוודאי אין טעם לברך וסב"ל).
לא מחכמה שאלתי אלא מחסרון ידיעה והבנה בכל הסוגיא.

רמב״ם פרק ו תפלה הלכה ה
כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַן מִנְחָה גְּדוֹלָה לֹא יִכָּנֵס לַמֶּרְחָץ אֲפִלּוּ לְהַזִּיעַ עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל שֶׁמָּא יִתְעַלֵּף וְיִבָּטֵל מִן הַתְּפִלָּה. וְלֹא לֶאֱכל אֲפִלּוּ אֲכִילַת עַרְאַי שֶׁמָּא יִמָּשֵׁךְ בַּאֲכִילָה. וְלֹא לָדוּן אֲפִלּוּ בִּגְמַר דִּין שֶׁמָּא יִסָּתֵר הַדִּין וְיִמָּשֵׁךְ וְיִבָּטֵל מִן הַתְּפִלָּה. וְכֵן לֹא יֵשֵׁב לִפְנֵי הַסַּפָּר לִסַפֵּר אֲפִלּוּ תִּסְפֹּרֶת הֶדְיוֹט עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל שֶׁמָּא יִשָּׁבֵר הַזּוּג. וְלֹא יִכָּנֵס לְבֻרְסְקִי סָמוּךְ לַמִּנְחָה עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל שֶׁמָּא יִרְאֶה הֶפְסֵד בִּמְלַאכְתּוֹ וְיִתְעַסֵּק בָּהּ וְיִתְעַכֵּב מִן הַתְּפִלָּה. וְאִם הִתְחִיל בְּאַחַת מֵאֵלּוּ לֹא יַפְסִיק אֶלָּא גּוֹמֵר וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה:

מדוע שינה הרמב״ם בלשונו אצל בורסקי ונקט לשון עיכוב? האם יש חילוק בין ביטול תפילה לעיכוב תפילה?

שמואל דוד כתב:רמב״ם פרק ו תפלה הלכה ה
כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַן מִנְחָה גְּדוֹלָה לֹא יִכָּנֵס לַמֶּרְחָץ אֲפִלּוּ לְהַזִּיעַ עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל שֶׁמָּא יִתְעַלֵּף וְיִבָּטֵל מִן הַתְּפִלָּה. וְלֹא לֶאֱכל אֲפִלּוּ אֲכִילַת עַרְאַי שֶׁמָּא יִמָּשֵׁךְ בַּאֲכִילָה. וְלֹא לָדוּן אֲפִלּוּ בִּגְמַר דִּין שֶׁמָּא יִסָּתֵר הַדִּין וְיִמָּשֵׁךְ וְיִבָּטֵל מִן הַתְּפִלָּה. וְכֵן לֹא יֵשֵׁב לִפְנֵי הַסַּפָּר לִסַפֵּר אֲפִלּוּ תִּסְפֹּרֶת הֶדְיוֹט עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל שֶׁמָּא יִשָּׁבֵר הַזּוּג. וְלֹא יִכָּנֵס לְבֻרְסְקִי סָמוּךְ לַמִּנְחָה עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל שֶׁמָּא יִרְאֶה הֶפְסֵד בִּמְלַאכְתּוֹ וְיִתְעַסֵּק בָּהּ וְיִתְעַכֵּב מִן הַתְּפִלָּה. וְאִם הִתְחִיל בְּאַחַת מֵאֵלּוּ לֹא יַפְסִיק אֶלָּא גּוֹמֵר וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מִנְחָה:

מדוע שינה הרמב״ם בלשונו אצל בורסקי ונקט לשון עיכוב? האם יש חילוק בין ביטול תפילה לעיכוב תפילה?

שאלה טובה. ובפרט על הרמב"ם שהוא דייקן גדול בלשונו, כידוע ללומדיו.
ונלפענ"ד לומר:
אם יתעלף - ייתכן שתפילתו תתבטל, כי הוא לא יוכל להתפלל (עכ"פ מדין "חולה" שלא יתפלל עד שתתיישב דעתו עליו, כמובא באחד הפרקים הראשונים של הלכות תפילה).
משא"כ העוסק במלאכתו - הוא לא גורם לביטול התפילה, אלא רק לעיכוב שלה, ולמלחמה עם הייצר שגורם לו להימשך במלאכתו ולדחות את התפילה יותר ויותר, וזה יותר בגדר של "המכניס את עצמו לידי ניסיון".

ואם אכן הדיוק הזה נכון - אז (כדי להעמיד גם את העוסק בדין בביטול ממש של התפילה ולא רק בעיכוב) נצטרך לומר שמי שהתחיל בדין תורה ורואה שהשמש שוקעת - אל לו להפסיק מהדין בשביל להתפלל, אלא צריך לסיים קודם את הדין, וכדין העוסק בצ"צ שאינו מפסיק אפילו אם יעבור זמן תפילה. וכפי שנפסק גם בהלכות חול המועד שהעיסוק בדין-תורה הוא כעיסוק בצרכי ציבור.
ואולי יש לחלק בין דיין אחד שלא התפלל לבין אם כל הדיינים לא התפללו וכיו"ב.
או שלא מדובר דווקא בדיין, אלא באחד מבעלי דין, והוא לא יכול להפסיק באמצע הדיון וללכת להתפלל מפני כבוד הדיינים?
וצריך עיון היטב האם יש מקום לאמירה הזאת.

בי"כ שיש בקופה הרבה כסף,והגבאים לא משתמשים בו. האם העולה לעליה בתורה והתחייב לתרום,סכום כל שהוא. האם רשאי לתת את התחייבותו לבי"כ אחר שנצרך.

במסתרים כתב:לא אמרתי שיברך אלא האם ישתה . .

ייש"כ, לא הבחנתי בחפזי (צ"ל סי' קצ ס"ד).
עכ"פ - הרי המזמן ודאי צריך לברך על הכוס, ויוציאו יד"ח אף לדעה זו.

עובדיה חן כתב:בי"כ שיש בקופה הרבה כסף,והגבאים לא משתמשים בו. האם העולה לעליה בתורה והתחייב לתרום,סכום כל שהוא. האם רשאי לתת את התחייבותו לבי"כ אחר שנצרך.

ראה בקונטרס זה, ע' ב (ובהנסמן שם).

בשבוע שעבר, קרה מקרה ביש בליקווד, שהיתה שריפה גדולה בישיבה מסוימת בליקווד, ונשרפו כמה כתבי קודש וגם ס"ת רח"ל

כהיום מקיימים לויה עבור הס"ת ותשמישי קדושה, ושואלים רבים האם יש דין לבטל ת"ת עבור לויה זו?

יל"ע אם מותר לספר ברבים בשורה רעה כזו.
האם לא על כה"ג נאמר שכבוד התורה עדיף על לימודה?

למ"ד שפרשה שניה של ק"ש דאורייתא, יש ענין לקרוא רק פרשה אחת?

ראה ברכות יט, סע"א (נפסק להלכה ברמב"ם הל' ק"ש פ"ד ה"ו).

לשי' הסוברים דחייב איניש לבסומי היינו שצריך להשתכר [ולא די בשינה וכדו'] מה הדין כשחל ל"ט במוצאי פורים, האם דוחין אותו או שנפטר מחיובו להשתכר?

הרב גל ש"א יעיין בספרי הקטן עתה באתי ופשוט של"ט עדיף על שכרות.

עיינתי ולא מצאתי, נא לציין מ"מ מדוייק.

בהאי ענינא יש לעיין כיצד יכולים היו הבית אב של כהנים ששימשו בפורים או למחרתו, לקיים מצוות היום?

דרומי כתב:בהאי ענינא יש לעיין כיצד יכולים היו הבית אב של כהנים ששימשו בפורים או למחרתו, לקיים מצוות היום?

https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... agenum=313
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... agenum=100 (הע' 28)

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בשבוע שעבר, קרה מקרה ביש בליקווד, שהיתה שריפה גדולה בישיבה מסוימת בליקווד, ונשרפו כמה כתבי קודש וגם ס"ת רח"ל

כהיום מקיימים לויה עבור הס"ת ותשמישי קדושה, ושואלים רבים האם יש דין לבטל ת"ת עבור לויה זו?

האם אין ת"ח ודיינים בעיר התורה לייקווד לשאול מה יעשון?

עובדיה חן כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בשבוע שעבר, קרה מקרה ביש בליקווד, שהיתה שריפה גדולה בישיבה מסוימת בליקווד, ונשרפו כמה כתבי קודש וגם ס"ת רח"ל

כהיום מקיימים לויה עבור הס"ת ותשמישי קדושה, ושואלים רבים האם יש דין לבטל ת"ת עבור לויה זו?

האם אין ת"ח ודיינים בעיר התורה לייקווד לשאול מה יעשון?

הישיבה ההיא עשתה תעמולה גדולה, שרצו לאסוף כסף עבור הבנין שנשרף. ע"כ לא היה כ"כ שייך לשאול בפומבי.
אמנם שאלתי את פי מו"ר שליט"א, והוא אמר לי שאין בזה ענין. צריכים לגנוז אותם, אמנם לא מצינו ענין לויה בזה. ולוית המת הוא ענין בין אדם לחבירו, כמו שהקריא מדברי הרמב"ם, וכתבי קודש אינם 'חבירו'. והוא בעצמו לא הלך.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:

עובדיה חן כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בשבוע שעבר, קרה מקרה ביש בליקווד, שהיתה שריפה גדולה בישיבה מסוימת בליקווד, ונשרפו כמה כתבי קודש וגם ס"ת רח"ל

כהיום מקיימים לויה עבור הס"ת ותשמישי קדושה, ושואלים רבים האם יש דין לבטל ת"ת עבור לויה זו?

האם אין ת"ח ודיינים בעיר התורה לייקווד לשאול מה יעשון?

הישיבה ההיא עשתה תעמולה גדולה, שרצו לאסוף כסף עבור הבנין שנשרף. ע"כ לא היה כ"כ שייך לשאול בפומבי.
אמנם שאלתי את פי מו"ר שליט"א, והוא אמר לי שאין בזה ענין. צריכים לגנוז אותם, אמנם לא מצינו ענין לויה בזה. ולוית המת הוא ענין בין אדם לחבירו, כמו שהקריא מדברי הרמב"ם, וכתבי קודש אינם 'חבירו'. והוא בעצמו לא הלך.

אפשר לגלות לנו מי הוא המו"ר שליט"א?

לבי במערב כתב:כמדומה שמנהג הלוי' אכן החל בדורות האחרונים, כדי לעורר את העם לתשובה על־דבר השמועה אשר לא־טובה.

אליהו חיים כתב:אפשר לגלות לנו מי הוא המו"ר שליט"א?

ראה כאן וכאן, ונכב"ב אודותיו.

יש לי כמה מו"ר, ולא התכוונתי להרב מוואודרידזש בזה. כמובן שאינני רשאי לפרסם פסקים פרטיים בפומבי משמו של מו"ר שליט"א, ואלו שמכירים אותי, יודעים ג"כ מי הוא.

עמו המחילה והסליחה רבה.

יש את הרב למנהגי ליטא, ויש את הרב למנהגי בודפשט...

אליהו חיים כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:

עובדיה חן כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בשבוע שעבר, קרה מקרה ביש בליקווד, שהיתה שריפה גדולה בישיבה מסוימת בליקווד, ונשרפו כמה כתבי קודש וגם ס"ת רח"ל

כהיום מקיימים לויה עבור הס"ת ותשמישי קדושה, ושואלים רבים האם יש דין לבטל ת"ת עבור לויה זו?

האם אין ת"ח ודיינים בעיר התורה לייקווד לשאול מה יעשון?

הישיבה ההיא עשתה תעמולה גדולה, שרצו לאסוף כסף עבור הבנין שנשרף. ע"כ לא היה כ"כ שייך לשאול בפומבי.
אמנם שאלתי את פי מו"ר שליט"א, והוא אמר לי שאין בזה ענין. צריכים לגנוז אותם, אמנם לא מצינו ענין לויה בזה. ולוית המת הוא ענין בין אדם לחבירו, כמו שהקריא מדברי הרמב"ם, וכתבי קודש אינם 'חבירו'. והוא בעצמו לא הלך.

אפשר לגלות לנו מי הוא המו"ר שליט"א?

בחיפוש באוצר החכמה מצאתי בכמה מספרי זמנינו כמו גנזי הקודש, בנתיבות ההלכה ,אוצר הלכות (פרידמן) [ומקור אחד הובא בשם שו"ת אפרקסתא דעניא סוף סי' נ"ד, והובא גם משו"ת קרן לדוד ומדברי חיים בהשמטות ח"ב אך חיפשתי ולא מצאתי לפו"ר שם] כולם כתבו על חשיבות קיום מצוות לויה ברוב עם.

אתה אומר שאחרי חיפוש לא מצאת כלום?

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אתה אומר שאחרי חיפוש לא מצאת כלום?

אפרקסתא דעניא מצאתי ומפורש שם, שו"ת קרן לדוד כנראה יש ט"ס להסימן המצויין שם (סי' מ"ח), אולי מהוצאה אחרת, ושו"ת דברי חיים מדבר על הענין אך לא מצאתי שם על חיוב ליווי בפרהסיא.
מובא עוד מראה מקומות מציץ אליעזר וכמה ספרים אחרים, אך לא בדקתי.
איני בתוך הענין ורק לפום ריהטא נסיתי לבדוק מפני שפסק כזה נראה מחודש, וכאן בא"י היה לפני כחמש עשרה שנה שריפה גדולה בר"ח ניסן בביהכ"נ של הגאון ר' נסים קרליץ זצ"ל וחמש ס"ת נשרפו וכל רחובות העיר התמלאו בעשרות אלפים מהציבור ללוותם.

מזמן לזמן עולה כאן לפורום פ.ד.פ. של כתבה בעיתון/מגזין בפרט על גדולים שנפטרו. האם אין חשש השגת גבול בזה - בפרט כאשר מעלים אותו בעוד העיתון/מגזין נמכר בחניות?

אליהו חיים כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אתה אומר שאחרי חיפוש לא מצאת כלום?

אפרקסתא דעניא מצאתי ומפורש שם, שו"ת קרן לדוד כנראה יש ט"ס להסימן המצויין שם (סי' מ"ח), אולי מהוצאה אחרת, ושו"ת דברי חיים מדבר על הענין אך לא מצאתי שם על חיוב ליווי בפרהסיא.
מובא עוד מראה מקומות מציץ אליעזר וכמה ספרים אחרים, אך לא בדקתי.
איני בתוך הענין ורק לפום ריהטא נסיתי לבדוק מפני שפסק כזה נראה מחודש, וכאן בא"י היה לפני כחמש עשרה שנה שריפה גדולה בר"ח ניסן בביהכ"נ של הגאון ר' נסים קרליץ זצ"ל וחמש ס"ת נשרפו וכל רחובות העיר התמלאו בעשרות אלפים מהציבור ללוותם.

מדברי האפרקסתא דעניא נראה שאין ענין עצמי בלויה, אלא שהוא השתמש בה להשיג התעוררות.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:

אליהו חיים כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אתה אומר שאחרי חיפוש לא מצאת כלום?

אפרקסתא דעניא מצאתי ומפורש שם, .

מדברי האפרקסתא דעניא נראה שאין ענין עצמי בלויה, אלא שהוא השתמש בה להשיג התעוררות.

ייש"כ וכן באמת נראה מתוך הדברים [ואולי גם בשריפת ה' ספרי תורה ובפרט בר"ח ניסן יום מיתת הצדיקים גם מחייב התעוררות, וכפי זכרוני כן היה הדגש אז בקול קורא ובדברים שנאמרו], וכנראה בעובדא דליקווד דגם מגבית להבנין היה מעורב בענין לא היה כ"כ לצורך התעוררות ומצד עיקר הדין אין חיוב וכמו שכתבתם.

לבי במערב כתב:

אליהו חיים כתב: . . שו"ת אפרקסתא דעניא סוף סי' נ"ד . .

צ"ל: סו"ס נג.
כמדומה שיש בזה גם תשובה מהגרע"י, ורוח הדברים קרובה מאד לשב'אפרקסתא דעניא' שם.

אמת יש תשובה ביבי"א לרב דיסקין כך מונח בזכרוני הקט.