פורום אוצר החכמה

מן הדרום כתב:בקשר ליחסו לעברית החדשה
שאלתי אותו פעם האם יש דין של אדם עשוי למשמש בכיסו, בממחטת בד. ואז הוא אמר לי מה זה ממחטה, אתה מתכוון מטפחת , והוסיף- אתה חושב שחז"ל לא יכלו להמציא עוד מילים, אלא שזה לא עובד כך בלשון הקדש, לכל מילה יש משקל וכו' [ציטוט לא מדויק לגמרי]

עושה חדשות כתב:ראיתי היום פרסומת על "הדרך המופלאה ללימוד התורה",
קנה פרוייקט השו"ת גירסא וכו',
קבל שובר לקנייה של ספרי מוה"ק,
וקבל גם שובר לנופש מוזל,
תמיהני מה היה אומר רבי הלל זצ"ל על כזו דרך מופלאה...

קראקובער כתב:בדעת זקנים מבעלי התוספות כתבו (שמות, כ"ה, י"א): "ראוי היה הארון להיות זהב כולו, אלא לפי שיהיה נשא בכתף ויכביד יותר מדאי, ואע"ג דאמרינן נושאיו נושא, לפי שעה היה"

אוצר החכמה כתב:

קראקובער כתב:בדעת זקנים מבעלי התוספות כתבו (שמות, כ"ה, י"א): "ראוי היה הארון להיות זהב כולו, אלא לפי שיהיה נשא בכתף ויכביד יותר מדאי, ואע"ג דאמרינן נושאיו נושא, לפי שעה היה"

צ"ע מהכפורת לבד שהיתה כבדה מאד. וכן מהלוחות. ואולי על הלוחות היה פשוט להם שאין להם משקל. ועל הכפורת תלוי בקושיה על משקל הזהב כידוע.

אוצר החכמה כתב:

קראקובער כתב:בדעת זקנים מבעלי התוספות כתבו (שמות, כ"ה, י"א): "ראוי היה הארון להיות זהב כולו, אלא לפי שיהיה נשא בכתף ויכביד יותר מדאי, ואע"ג דאמרינן נושאיו נושא, לפי שעה היה"

צ"ע מהכפורת לבד שהיתה כבדה מאד. וכן מהלוחות. ואולי על הלוחות היה פשוט להם שאין להם משקל. ועל הכפורת תלוי בקושיה על משקל הזהב כידוע.

עושה חיל כתב:

אוצר החכמה כתב:

קראקובער כתב:בדעת זקנים מבעלי התוספות כתבו (שמות, כ"ה, י"א): "ראוי היה הארון להיות זהב כולו, אלא לפי שיהיה נשא בכתף ויכביד יותר מדאי, ואע"ג דאמרינן נושאיו נושא, לפי שעה היה"

צ"ע מהכפורת לבד שהיתה כבדה מאד. וכן מהלוחות. ואולי על הלוחות היה פשוט להם שאין להם משקל. ועל הכפורת תלוי בקושיה על משקל הזהב כידוע.

רק כשאלה:
האם אפשר לומר שהכפורת היתה חלולה? [זאת אומרת - שהיה בפנים אויר ופסי זהב מחזיקים את הלוחות - כמו דלתות של ימינו]

אוצר החכמה כתב:צ"ע מהכפורת לבד שהיתה כבדה מאד.

לפי פשוטו כתב:כשהיה חוזר מחו''ל ממקום שלא סמך על הס''ת,
היו קוראים בישיבה בשבת גם את הפרשה הקודמת,
ואמר שהציבור מחויב לו לטרחה הזו מדין הכרת הטוב.

.

אוצר החכמה כתב:

עושה חיל כתב:

אוצר החכמה כתב:

קראקובער כתב:בדעת זקנים מבעלי התוספות כתבו (שמות, כ"ה, י"א): "ראוי היה הארון להיות זהב כולו, אלא לפי שיהיה נשא בכתף ויכביד יותר מדאי, ואע"ג דאמרינן נושאיו נושא, לפי שעה היה"

צ"ע מהכפורת לבד שהיתה כבדה מאד. וכן מהלוחות. ואולי על הלוחות היה פשוט להם שאין להם משקל. ועל הכפורת תלוי בקושיה על משקל הזהב כידוע.

רק כשאלה:
האם אפשר לומר שהכפורת היתה חלולה? [זאת אומרת - שהיה בפנים אויר ופסי זהב מחזיקים את הלוחות - כמו דלתות של ימינו]

יש אומרים תירוץ זה.

דן בן יעקב כתב:

מלח הארץ כתב:על הסיפור הידוע על הח"ח שרדף אחר הגנב לומר לו שהוא מוחל לו, היה ר' הלל אומר שלא כך היה המעשה אלא רדף אחריו וצעק לו גנב גנב אינני מוחל לך לא בזה ולא בבא...
ככלל היה מבטל סיפורים רבים המסופרים על הח"ח ולועג להם.

ע"פ מה שידוע לי ביטל את הסיפור הזה מסברא

ממרומי היער כתב:היה מבטל את הסיפור על החפץ חיים שממנו יוצא שאסור לספר לשון הרע על עצמו, ואמר שזה המצאה ולא היה ולא נברא וברור שמותר לומר לשון הרע על עצמו !

גם זו לטובה כתב:כמדומה שאמר לי ר' הלל -גם אני וגם ר' הירש קונים ספרים בכספי מעשר, אולם אני עושה כדין ור' הירש שלא כדין, משום שביתי פתוח לכל וכולם יודעים שאפשר לשאול ממני ספרים, אולם ר' הירש.. [וגם אני הקטן לא ידעתי בבחורתי שהריטב"א חיבר את ספר הזכרון ולאחר ששמעתי ע"כ מר' הלל, הוסיף "אתה יכול לבוא ולשאול ממני את הספר"]

עוד אמר ר' הלל,- כשלמדתי את כל שו"ע או"ח כסדר, [כמד' אמר שלמד בליות שבת עם חברותא] בדקתי מי צודק בביאור דברי המג"א, המחצה"ש או לבושי שרד, וכמד' שהוסיף שאף שדברי מחהצ"ש נראים יפים יותר מ"מ ברוב מקומות האמת עם הלבושי שרד.

היה מכנה את המגיד משנה "הבעל הבית על הרמב"ם"

הח"ח היה בבחינת "האמא של כלל ישראל" וכן היה "פרקטי"

תמה על היעב"ץ- הרי היה אינטליגנט וא"כ היאך טעה בהבנת המושג טיול בסוכה, ואני הקטן הוספתי הרי ר' הלל ידוע כאינטליגנט, והיאך לא ידע שהדברים הנ"ל נוספו ע"י מדפיסי סידור "בית יעקב".

דן בן יעקב כתב:היה מקפיד שלא לאכול פיתה בערב פסח, מחשש שמא ראויה למצה.

מן המרחב כתב:זאת מצאתי בספר קובץ פסקים ותשובות מהרב גרוס ניסן עמוד קצג
"ולכן מה ששמעתי בשם הגר"ה זקס שליט"א, ראש ישיבה בעיר קרי"ס דאין לאכול פיתה בערב פסח דלא מגיע לחימוץ, להנ"ל ליתא, כיון דהוי טעם אחר.

בשם הגאון רבי הלל זקס שמעתי 

מה שהעולם רואים את זמן שחרור העבדים כנקודת ציון
ב"נאורותה" של האנושות והתקדמותו של האדם, לא היא:
ביטול העבדות נבע מנסיגתו של האדם, ירידתו והתקרבותו
לעבד. החסרון הוא בנו, שאנחנו לא יכולים להשתמש בעבדים
מתוך שמרגישים דומים להם - גם הם בני אדם!
שהרי השימוש בעבד היה עד כדי רחיצתו של האדון וכדומה,
ולזה הרי אין אנו מסוגלים, לעומת זאת אם בעל חי יסתכל עלינו
בעת הרחיצה אין זה מפריע לנו כלל, אין זה אלא שהחסרון בנו,
שמרגישים בו בעבד כאדם שווה לנו ולא כנחות לנו, מחמת שאנו
ירדנו אליו.

מלח הארץ כתב:בענין מחיית עמלק פשוט שהבא להרוג ילד קטן שכל חטאו הוא היותו מגזע עמלק צריך לעשות זאת באותה שמחה שיש לבית דין בשעה שהורגים את הנפש...!!!

מן הדרום כתב:בקשר ליחסו לעברית החדשה
שאלתי אותו פעם האם יש דין של אדם עשוי למשמש בכיסו, בממחטת בד. ואז הוא אמר לי מה זה ממחטה, אתה מתכוון מטפחת , והוסיף- אתה חושב שחז"ל לא יכלו להמציא עוד מילים, אלא שזה לא עובד כך בלשון הקדש, לכל מילה יש משקל וכו' [ציטוט לא מדויק לגמרי]

הרואה כתב:שחרם הגר"א על החסידים אינו קאי על החסידים דהיום, אלא רק על ברסלב וחב"ד שממשיכים את החסידות דאז.