פורום אוצר החכמה

יש טויבע ויש טויבא

הכהן כתב:

חולין כתב:

הכהן כתב:פייגא - בת שבע

לא שמעתי בלתי היום, לא ראיתי מובא כן, והידוע לי שהוא תרגום של ציפורה.

פייגל = צפורה
פייג = תאנה, ומכיון שגם בת שבע זה סוג של תאנה, שהרי שנינו "היה עושה בכלופסין לא יאכל בבנות שבע" והן מיני תאנים, אם כן היינו פייגא היינו בת שבע!



ראה בטיב גיטין ובגט מסודר, שדנו במי ששמה פיגלא האם הדבר ברור שהשם שניתן לה מלידתה הוא פיגא, ולפי דברי מכובדנו הכהן שפיגא לחוד ופיגל לחוד, מנין שפיגלא אין מקורו מפיגל.

איטשע טבריאנער כתב:

עושה חדשות כתב:הינדא?

אילה

אילה = אינדא


תרנגולת = הינדל

ומסתמא הינדא מוצאה מהינדל.

הולשטיין כתב:כבר כתב ר' משולם ראט בשו''תו קול מבשר כי פייגא הוא מל' תאנה, דאת''ל ציפור הול''ל פייגל. אולם מה יאמר לטויבא שמא גם זו אינה יונה אלא חרשת?

יונה = טויב ( מגרמנית Taube) ולא טויבל, כך שטיובא יכולה להיות יונה (גם חרשת - Taub, אולי יונה חרשת), אבל צפור זה פויגל (מגרמנית Vogel)

אגב, מי שלא רוצה לקרוא בת-שבע על שם סבתא פייגא, יכול לקרוא קציעה...

בשורה לא טובה להנקראות 'הינדל' [או 'הינדא'?], עיין היטב שו"ת חתם סופר אבהע"ז ח"ב סימן לח.

בילא - לבן
טשארנא - שחור

הינדל, מקורה מהינדא, רק בלשון חיבה וגעגועים. וכן כל שם שיש בסופה ל׳, דוגמת פיגל ופיגא.

איטשע כתב:הינדל, מקורה מהינדא, רק בלשון חיבה וגעגועים. וכן כל שם שיש בסופה ל׳, דוגמת פיגל ופיגא.

אז גם פייגל זה קציעה/בת שבע?

אגרות משה ח"ד חלק או"ח סימן ס"ו

ומה שמשמע ממכתבך ששם צפרה הוא מלשון צפור לא מסתבר אלא יותר נוטה שהוא מלשון השקפה ומלשון נהורא אך שאיכא גם רמז לצפור, וגם שם פיגא אינו שייך לפיגל אלא כשהוא קצור לשם פיגל אבל כשנקראת פיגא אינו ענין לשם פיגל והוא מכוונה אחרת שלא ידוע לנו מקור שם זה. עכ"ל.

איידי דאיירי' בנושא השמות אציע נא בזאת בפני חו"ר הפורום מילתא דתמיה לי זה עידן ועידנים, ושמא יימצא מי מבין החכמים שיפתור תמיהתי.
ובכן, כפי המקובל בקהילות ישראל מקדמת דנא וכפי שמובא במדרש, נהוג לקרוא שמות הילדים ע"ש אבותנו מדורות הקודמים (או אף החיים עמנו לאוי"ט, לבני עה"מ), וביותר בקהילות החסידים הקפידו על כך. והנה כל השמות שהוזכרו לעיל כשמות בעלי חיים למיניהם פשיטא שלא היו אצל אבותנו במדבר וגם לא אחר כך אלא התחילו באן שהוא בעיירות אירופה על ידי הורים שרצו להנציח את זכר תרנגולתם האהובה וכד' על שם ביתם, וא"כ למה נגרע, למה אנו איננו יכולים להמציא שמות ככל העולה על רוחנו. ובמילים אחרות מה המקור של כל אותם שמות מתמיהים.
אציין כי אותי אישית זיכה הבוב"ה בשלש בנות שתחיינה, הנושאות שמות בעלי חיים, מעין פינת החי זוטא, ועל פי רשימת זקנותיי שבעולם האמת עדיין הזרוע נטויה על זה הדרך בס"ד. ועל כן הנושא מציק לי. (בפרט כשמספרים לביתי בגן שעושים כפרות על 'הינדל' והיא לא מבינה מה חטאה ומה פישעה כי מטילים עליה את כל עוונות בית ישראל.

חייפענער כתב:התחילו באן שהוא בעיירות אירופה על ידי הורים שרצו להנציח את זכר תרנגולתם האהובה וכד' על שם ביתם,

לחודש אדר הוא טוב מאד... אבל מה תעשה עם השמות כמו 'בער' 'לייב' וכדו. שבודאי לא היו חיות בייתיות אהובות.

כמדומני שמה שקראו על שמות בע"ח הוא לסגולה

שמעתי שפעם אמר איזה חוקר, ששמות שבמקרא כמו רחל וכד', נקראו על שם בעל חיים שהיה להם בבחינת "ההסכן הסכנתי"...
עד ששאל אותו מישהו משתי נביאות....

ולאור כל המשא ומתן החשוב עד כאן כמדומה שהגיע העת לשנות את כותרת האשכול.

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שמה שקראו על שמות בע"ח הוא לסגולה

עפי"ד הגמ' סוטה יא: על הכ' כי חיות הנה, אומה זו כחיה נמשלה, יהודה גור אריה וכו'

שמואל בארג כתב:

חייפענער כתב:התחילו באן שהוא בעיירות אירופה על ידי הורים שרצו להנציח את זכר תרנגולתם האהובה וכד' על שם ביתם,

לחודש אדר הוא טוב מאד... אבל מה תעשה עם השמות כמו 'בער' 'לייב' וכדו. שבודאי לא היו חיות בייתיות אהובות.

לייב הוא כמובן ע"ש "גור אריה יהודה". בער לדעתי מכבר שנתגלגל משם ברוך, מדמצינו אין סוף "ברוך בער - דב"

מיללער כתב:

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שמה שקראו על שמות בע"ח הוא לסגולה

עפי"ד הגמ' סוטה יא: על הכ' כי חיות הנה, אומה זו כחיה נמשלה, יהודה גור אריה וכו'

ייש"כ גדול על המקור

מבני עליה כתב:

שמואל בארג כתב:

חייפענער כתב:התחילו באן שהוא בעיירות אירופה על ידי הורים שרצו להנציח את זכר תרנגולתם האהובה וכד' על שם ביתם,

לחודש אדר הוא טוב מאד... אבל מה תעשה עם השמות כמו 'בער' 'לייב' וכדו. שבודאי לא היו חיות בייתיות אהובות.

לייב הוא כמובן ע"ש "גור אריה יהודה". בער לדעתי מכבר שנתגלגל משם ברוך, מדמצינו אין סוף "ברוך בער - דב"

שטיות

יש לנו שלחן ערוך עם נושאי כלים, גם על שמות, עי' בבית שמואל על אבן העזר שמות געטין, בער כינוי ליששכר וגם כינוי לדוב.

דוב = בער, זה פשוט עברי טייטש
ויששכר = בער, יש,דורשים שאין זה מלשון דוב אלא מלשון 'בעריס' Berry משום דודאי יששכר

אבל זה ברור שאינה כינוי לברוך

רוב ככל הנקודות שהועלו בהודעות האחרונות, כבר נדונו כאן
viewtopic.php?f=17&t=24643

מה שנכון נכון כתב:

מודיעין כתב:וכידוע דעתו של מרן שר התורה הגרח''ק לשמר את שמות היהודיים ולקרוא שם עם מקור מהתנ''ך או שם שמבטא מהות או מעלה חיובית כל שהיא

כמדומני שאין הניסוח מדוייק, ולדעתו לא מספיקה משמעות חיובית, ואפילו לא מקור מהתנ"ך, אלא דוקא אם השם היה במשך הדורות מצוי ומורגל.

רציתי לשאול, האם דעת הגרח"ק בענייני השמות מגובה במקורות הלכתיים, או שמא אלו עניינים סגוליים על פי קבלה מאב לבן ורב לתלמיד.

מיללער כתב:ויששכר = בער, יש,דורשים שאין זה מלשון דוב אלא מלשון 'בעריס' Berry משום דודאי יששכר

מה התרגום של בעריס? ענבים/גרגירים? איך זה קשור ליששכר? (או שמא התכונת למלחין והמעבד סוקי ברי?)

בתרגום של גוגל לBerry תירגם ענבים או גרגרים. באיזה שפה בעריס זה דודאים?

פלתי כתב:

מה שנכון נכון כתב:

מודיעין כתב:וכידוע דעתו של מרן שר התורה הגרח''ק לשמר את שמות היהודיים ולקרוא שם עם מקור מהתנ''ך או שם שמבטא מהות או מעלה חיובית כל שהיא

כמדומני שאין הניסוח מדוייק, ולדעתו לא מספיקה משמעות חיובית, ואפילו לא מקור מהתנ"ך, אלא דוקא אם השם היה במשך הדורות מצוי ומורגל.

רציתי לשאול, האם דעת הגרח"ק בענייני השמות מגובה במקורות הלכתיים, או שמא אלו עניינים סגוליים על פי קבלה מאב לבן ורב לתלמיד.

רוב ככל הקפדותיו בענייני שמות הם עניין רגשי, וכמו שמקפיד על שרוולים ארוכים וחליפות ארוכות וכדומה.

מתפעל כתב:ביילע = בלה. אבל מה זה בלה? (בית סגולה ולמד קמוצה). אולי מלשון פרח, בלימען. או עלה.

בלה וביילא שני שמות הם. בלה אינו שם אידישאי, אלא ספרדי-ספאניולי, ופירושו: יפה.

שרוולים ארוכים מפורש ברמב"ם בהל' דעות

ש. ספראי כתב:השם זמירה מופיע בדבה"י כשם של בן.
וּבְנֵי בֶכֶר זְמִירָה

גם השם מרים מופיע בתנ"ך כשם של איש.
דבה"י א ד יז: ותהר את מרים ואת שמי ואת ישבח אבי אשתמע.
וברד"ק שם: מרים בן הוא כמו האחרים כי הרבה נמצאים בשם אחד זכר ונקבה וכו'.

מנין כתב:בתרגום של גוגל לBerry תירגם ענבים או גרגרים. באיזה שפה בעריס זה דודאים?

לדיוק הדברים, Blueberry זה אוכמניות כחולות, ו Blackberry זה אוכמניות שחורות. וראה במשנה ברורה סי' ר"ג ס"ק א, על התותים הגדלים בסנה. שקורין מוי"ל בע"ר. ושם בס"ק ג', ברומבערי"ן. ובס"ק ה', קאסטעה"ר בערי"ן. וכנראה זה שם כולל לכל הפירות הקטנים ממין זה. ויתכן שמישהו זיהה את פרי הדודאים גם במשפחה זו. מכיון שאינני מכיר את הדודאים, וודאי שלא את אלו שנזכרו החומש, אינני יכול לחוות דעה בענין.

חייפענער כתב:אציין כי אותי אישית זיכה הבוב"ה בשלש בנות שתחיינה, הנושאות שמות בעלי חיים, מעין פינת החי זוטא, ועל פי רשימת זקנותיי שבעולם האמת עדיין הזרוע נטויה על זה הדרך בס"ד. ועל כן הנושא מציק לי. (בפרט כשמספרים לביתי בגן שעושים כפרות על 'הינדל' והיא לא מבינה מה חטאה ומה פישעה כי מטילים עליה את כל עוונות בית ישראל.

תסביר לבתך, שזו זכות גדולה לשאת על עצמה את כל עוונות עם ישראל. ואם אינך מרוצה מאפשרות זו, תעביר אותה לגן בעברית, שם עושים כפרות על תרנגולת ולא על הינדל.

בברכה המשולשת כתב:שרוולים ארוכים מפורש ברמב"ם בהל' דעות

הרמב"ם הצריך עד ראשי אצבעותיו, שאינו מתקיים בשרוולים ארוכים, כך שאין זה מקורו. היחיד ששמעתי עליו שנהג כן היה האדמו"ר מאמשינוב שהיה בשנחאי.
בין כך דברי הרמב"ם בזה אינם מבוססים על חז"ל אלא תיאר איך אדם בינוני מתלבש כפי מנהג מקומו, וכעת שאין המנהג כן, צריך להתלבש כפי שנוהגים כעת.

יבנה כתב:

בברכה המשולשת כתב:שרוולים ארוכים מפורש ברמב"ם בהל' דעות

הרמב"ם הצריך עד ראשי אצבעותיו, שאינו מתקיים בשרוולים ארוכים, כך שאין זה מקורו. היחיד ששמעתי עליו שנהג כן היה האדמו"ר מאמשינוב שהיה בשנחאי.
בין כך דברי הרמב"ם בזה אינם מבוססים על חז"ל אלא תיאר איך אדם בינוני מתלבש כפי מנהג מקומו, וכעת שאין המנהג כן, צריך להתלבש כפי שנוהגים כעת.

למיטב זכרוני דברי הרמב"ם בזה מבוססים על דבר הגמ' שלא יראה מבשר ת"ח

בברכה המשולשת כתב:

יבנה כתב:

בברכה המשולשת כתב:שרוולים ארוכים מפורש ברמב"ם בהל' דעות

הרמב"ם הצריך עד ראשי אצבעותיו, שאינו מתקיים בשרוולים ארוכים, כך שאין זה מקורו. היחיד ששמעתי עליו שנהג כן היה האדמו"ר מאמשינוב שהיה בשנחאי.
בין כך דברי הרמב"ם בזה אינם מבוססים על חז"ל אלא תיאר איך אדם בינוני מתלבש כפי מנהג מקומו, וכעת שאין המנהג כן, צריך להתלבש כפי שנוהגים כעת.

למיטב זכרוני דברי הרמב"ם בזה מבוססים על דבר הגמ' שלא יראה מבשר ת"ח

המלבי"ם חולק עליך בסוף סעיף ג' http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 36&hilite=

לבנון כתב:[
לדיוק הדברים, Blueberry זה אוכמניות כחולות, ו Blackberry זה אוכמניות שחורות. וראה במשנה ברורה סי' ר"ג ס"ק א, על התותים הגדלים בסנה. שקורין מוי"ל בע"ר. ושם בס"ק ג', ברומבערי"ן. ובס"ק ה', קאסטעה"ר בערי"ן. וכנראה זה שם כולל לכל הפירות הקטנים ממין זה. ויתכן שמישהו זיהה את פרי הדודאים גם במשפחה זו. מכיון שאינני מכיר את הדודאים, וודאי שלא את אלו שנזכרו החומש, אינני יכול לחוות דעה בענין.

ותות שדה הוא Srawberry, פטל הוא Raspberry, חמוציות - Cranberry וכן על זה הדרך. נקודת הדברים - בערי"ס באנגלית (כמו בערי"ן בגרמנית וביידיש) הם פירות יער.

האם יש היתכנות שיש בעיה לקרוא לבת אפרת כשלאם קורים מרים?
הרי מרים זו אפרת, ומאידך זה למעשה ממש לא אותו שם

כמו''כ איזה מקורות יש לשם אפרת?

שאלה נוספת האם לקרוא מלכה ע''ש אסתר המלכה זה נחשב אכן על שמה?

מודיעין כתב:האם יש היתכנות שיש בעיה לקרוא לבת אפרת כשלאם קורים מרים?
הרי מרים זו אפרת, ומאידך זה למעשה ממש לא אותו שם

ומה אם לקרוא לאב בשם 'משה' ולבנו בשם 'אביגדור', בעוד שלדרשת רבותינו (מגילה פ"ק) אביגדור הוא משה.
אם תתחיל להחמיר בזה, אין לדבר סוף.
יותר מכך, לכאורה יהיה משונה לקרוא לאדם בשם "משה אביגדור", כי לדבריך, שמו ה'אמיתי' הוא: "משה משה"..

מודיעין כתב:

מה שנכון נכון כתב:

מודיעין כתב:וכידוע דעתו של מרן שר התורה הגרח''ק לשמר את שמות היהודיים ולקרוא שם עם מקור מהתנ''ך או שם שמבטא מהות או מעלה חיובית כל שהיא

כמדומני שאין הניסוח מדוייק, ולדעתו לא מספיקה משמעות חיובית, ואפילו לא מקור מהתנ"ך, אלא דוקא אם השם היה במשך הדורות מצוי ומורגל.

אפרת ונעמה לא מצוי ומורגל ולמיטב ידעתי אינו מתנגד לשמות אלו

אפרת הלא היא מרים אחות משה ככתוב במדרש שהיתה מפרה התינוקות בישראל.

מודיעין כתב:האם יש היתכנות שיש בעיה לקרוא לבת אפרת כשלאם קורים מרים?
הרי מרים זו אפרת, ומאידך זה למעשה ממש לא אותו שם

כמו''כ איזה מקורות יש לשם אפרת?

שאלה נוספת האם לקרוא מלכה ע''ש אסתר המלכה זה נחשב אכן על שמה?

מעשה ביהודי שקרא לבנו "חיים יהודה" ע"ש החפץ חיים והנודע ביהודה ודו"ק......

שוב מעשה ביהודי שמרוב התלהבותו בברית אמר ויקרא שמו בישראל אלעזר מנחם מן שך......

מעניין לציין את דעת הרבי מליובאויטש שאמר שאין לשנות שם בשום פנים ואופן דנבואה נזרקה בהורים בקריאת השם ואין לשנות. ואף אם נקרא נמרוד ימרוד ביצרו הרע.
אצל הרב עובדיה מעולם לא עסקו בשמות ואמר שכל השמות טובים ואמר שיתעסקו בדברים אחרים אמנם לגבי השם נמרוד אמר שרצוי להחליפו.

ולעומתם הגר"ד קוק מטבריה סובר כדוד אשתו ומקפיד על שמות.

עוד בנושא:
הגריש"א ג"כ דחה את ההעסקות בנושא, (היה אומר 'שירה זה שם יפה למה לא'), נדפס גם בוישמע משה פריד שזלזל במושג 'היימישע נאמען'

אומרים שהגרח"ק כבר מתיר השם שירה אולי כי נטמע כבר

כל עניין השמות יש פלוגתא והתכתבות ארוכה בין הגרח"ק להבחל"ח הגרממ"ש, נמצא קצת בשמות בארץ ובאריכות במשמר הלוי
מקורו של הגרח"ק במדרש פרשת נח שרק הראשונים ידעו לקרוא על שם המאורע ואנחנו קוראים רק על שמות אבותינו
אלא שאם כן הרי המדרש לא נפסק להלכה כי ברור שעד לפני כמה מאות בודדות כן קראו שמות שונים משמות אבותיהם וצ"ע

באופן כללי נראה שיסודו של הגרח"ק אינו בחומר אלא בצורה, כי ס"ל שאין ראוי לנהוג בקריאת השמות שאין שמם מדיף ניחוח אולטרא אורטודוקס, אלא ששמות המופיעים בתנ"ך אינו יכול לאסור (עכ"פ ממש)
(חומר וצורה)

בשם הגרי"י פישר נשמע שסירב לענות על שמות, כי עד שיש להורים הזדמנות לרוח הקודש אין לפספס אותה (ואז שאלו אותו א"כ למה אתה מחליף שמות כ"כ בקלות? וענה שהשמות שהוא מחליף הם השמות שההורים שאלו רבנים)
אבל זו ראיה שאין לסמוך על סיפורים כי אני מכיר מי ששאל אותו על שמות ילדיו וענה בספ"י, (פעם שאל שרוצה לקרוא לבתו שם יידישאי של זקנתו עם תרגום עברי, איזה שם לקבוע ראשון ואיזה שני, והגרי"י ענה שאין הבדל, אבל אם אתה שואל אותי אני אומר לך שהסבתות נוחם עדן בעלות השמות היידישאים אינם מרוצות בשמים לפי שאין קוראים בשמם המדוייק...)

הדרך הישרה בכל זה פשוטה וברורה. השמות הם כבגדים, מאכלים, סגנון מוזיקה וכו', שבעצם הדבר אין בהם מנהג יהודי שורשי אלא היהודים הושפעו בזה מסביבתם ושינו במשך הזמן, אלא שאעפ"כ אנו מחבבים את מנהגי אבותינו ומשתדלים להדמות להם, ואף דוחים (בדרגות שונות) את אלה שאינם נדמים בזה לאבותיהם, ובד בבד גם אנו משתנים קצת אט אט ומושפעים מהסביבה ברצוננו או שלא ברצוננו, כפי שהושפעו אבותינו מסביבתם. ובנינו אחרינו יחקו אותנו ויקראו "לבוש יהודי" ו"ניגון חסידי" למה שאנו בימינו קיבלנו מהסביבה (בפרט לאחר שהסביבה תיטוש זאת).

ואין שום הבדל בין הדבקות בשמות אידישאיים שנהגו בהם אבותינו ואמותינו לדבקות במאכלי קוגע"ל וכדומה (ובזה כמו בזה יש כמובן שתולים ענינים גבוהים). וייתכן מאוד שיבוא יום ויאכלו בכל סעודת שבת סושי יפני, ויאמרו גם בזה רמזים וראשי תיבות.