פורום אוצר החכמה

בירור קצר בענין מסלול ה'שריעה' מגליון עומק הפשט:

להרב אבי עזרי
זה מדברי הגרא"ד לוין שציינתי:

השאלות לדיון
א. מעמדם ההלכתי של "יוצר הנאמנות" (המשקיע בפרוייקט ובחברה, המבקש להשאר בעלום שם) ושל "הנהנה" (שעל שמו רשום הפרוייקט והחברה).
ב. מעמדו ההלכתי של "הנאמן".
ג. אפוטרופוס של יחיד, סילוקו.

תשובה
א. בדרך כלל מינוי של "נהנה" בחברה נעשה מסיבה שיוצר הנאמנות מבקש להוריש לנהנה את נכסי החברה לאחר מותו, והרישום של הנהנה מקנה לו מעין קנין הגוף בחברה מעת הרישום, ואילו קנין הפירות נשאר של יוצר הנאמנות עד ליום מותו.
בנידון דידן מינוי הנהנה ע"י יוצר הנאמנות נעשה מסיבה שונה לגמרי, וזאת כדי להעלים את שמו האמיתי של בעל החברה, ולפיכך מסתבר שהמינוי הוא כל זמן שבעל החברה האמיתי יהיה מעונין להעלים את שמו, ובאותו זמן קנין הגוף יהיה של הנהנה וקנין פירות של יוצר הנאמנות (ומכיון שכך אין תימה ממכתבו של הנהנה ליוצר הנאמנות ביום 28.12.09 הנ"ל בנושא הדיון כי "למרות שהנני מוגדר כנהנה מול הנאמן, הרי הנהנה האמיתי הינו אתה עצמך, והנאמנות המהותית (להבדיל מהנאמנות הפורמאלית) של ג' הינה לטובתך. אוסיף כי ג' מודע לכך שאתה הנהנה האמיתי בענין זה. אני אפעל בחברה ובמניותיה ככל שתורה לי לפעול", כלומר, שכל עוד יוצר הנאמנות חפץ להיות עלום שם, הרי לנהנה יש אמנם את קנין הגוף של החברה, אך קנין הפירות ו"ההנאה" שייך ליוצר הנאמנות), אבל משעה שיוצר הנאמנות ירצה לחשוף את שמו כבעל החברה, יבוטל מינויו של הנהנה, וגם קנין הגוף יחזור אליו.
ב. נראה שמעמדו ההלכתי של "הנאמן" דומה לאפוטרופוס שנתמנה ע"י יחיד על נכסיו, שיש לו גדר בעלות על הנכסים בכל מה שנוגע לניהול הנכסים (אך לא בעלות ממונית בעצם הנכסים), וכמו אשה הנושאת ונותנת בבית, עי' "ירושה וחזקה בשררה" עמ' 24 ואילך, ופס"ד ירושלים כרך י עמ' נ מידידי הדיין הגר"י ווייס שליט"א מה שהביא מזרע אברהם ועוד אחרונים, ועי' עין יצחק ח"א אבהע"ז סי' עט אות ב, ובית יחזקאל להגר"י סרנא גיטין סי' י, ושיעורי מו"ר ר' שמואל ב"ב ח"ב עמ' רנו, ופד"ר כרך ח עמ' 244 ממרן הגרי"ש אלישיב (שליט"א), ורשימות שיעורים ב"ק לט ב עמ' רעח והלאה, ועוד.
בנידון דידן, לפי המסמכים שהוצגו בבית הדין, מינוי הנאמן נעשה ע"י הנהנה ובעבורו, ולא ע"י יוצר הנאמנות, דבר בלתי אפשרי, כי איך ימנה הנהנה - שאין לו קנין פירות בחברה אלא קנין הגוף - את הנאמן לבעלים במנית החברה? ובע"כ צ"ל שהנהנה קבל יפוי כח מיוצר הנאמנות למנות נאמן עבורו, ובגדר "קני ע"מ להקנות" (לפי פי' הר"ן בנדרים מח ב, עי' "תורת ראשי הישיבות לנדרים עמ' תתלא מהגר"ח מטעלז), וא"כ הכח שקבל הנאמן - כאפוטרופוס - הוא מכוחו של יוצר הנאמנות הנעלם, ומכוחו זה תובע יוצר הנאמנות להחליף את הנאמן, אך מאחר שהמינוי שלו נעשה בפועל ע"י הנהנה, לכן דורש שגם הנהנה יצטרף להדיח את הנאמן.
אלא שבדין אפוטרופוס לגדולים שאמרו בגמ' ב"מ לט א אפוטרופא לדיקנני לא מוקמינן נחלקו ראשונים אם אין ממנים משום שלא נמצא מי שיכנס להיות להם אפוטרופוס בחינם, כפרש"י שם, או מפני שלא חייבים למנות להם אפוטרופוס, כמו שכתב הרמב"ם נחלות פ"ז ה"ה, אל אם נמצא מי שיסכים להיות אפוטרופוס מעמידים אותו אפוטרופוס, וכמו שכתב המ"מ נחלות שם בשם הרשב"א, ועי' ב"י סי' רב סעי' ד דיש אפוטרופוס לגדולים אלא אורחא דמילתא הוא דלא מוקמינן אפוטרופוס לגדולים. אך הנ"י ב"מ שם כתב שהרא"ה סובר דאפילו אשכחינן שרוצה לפקח בהם לא סמכינן עליה דכיון דאין דרכם של בני אדם לטרוח בנכסי גדולים חוששין שמא להפסיד מתכוין.
ויש מהאחרונים שכתבו עפ"י הירושלמי גיטין פ"ה ה"ד שלא שייך דין אפוטרופוס לגדול, ודינו של אותו אפוטרופוס כשליח בעלמא ואינו נשבע שבועת אפוטרופסין, עי' פד"ר כרך ה עמ' 90 (בהרכב שבו ישב הגר"י וילנסקי) בדעת הנתה"מ סי' רלה ס"ק יד, וכעין מש"כ בנובי"ת חו"מ סי' נ מבן המחבר, עיי"ש, וא"כ בנידון דידן דינו של הנאמן כשליחו של מי שמינה אותו, ולא היה לו מעולם קנין בגוף החברה (ולהבדיל, בדיניהם קיים חוק הנאמנות המסדיר את כוחו ותוקפו של הנאמן (עי' דברי שר המשפטים דאז בדברי ימי הכנסת כרך 73 עמ' 2895 שבחוק הנאמנות זכותו של הנהנה כלפי הנאמן חוזקה וקבלה תוקף משפטי ברור ומחייב, ויסודות הנאמנות מצויים במוסד ההרשאה שבמשפט העברי), אך שופטיהם לא הגיעו להסכמה האם יש לנאמן קנין בממון או לא, עי' "נאמנות בנכסים" עמ' 6 והלאה).
ג. בגמ' גיטין נב ב אמר רב הונא חברין משמיה דרב אפוטרופוס דמפסיד מסלקינן ליה, דאיתמר אפוטרופא דמפסיד רב הונא אמר רב מסלקינן ליה, דבי רבי שילא אמרי לא מסלקינן ליה. והלכתא מסלקינן ליה. ופסק הרמב"ם נחלות פ"י ה"ז, ושו"ע סי' רצ סעי' ה שאם מינהו לאפוטרופוס אבי יתומים ושמעו עליו שהוא אוכל ושותה ומוציא הוצאות יותר מדבר שהיה אמוד בו, אין מסלקין אותו שמא מציאה מצא, אבל אם באו עדים שהוא מפסיד נכסי היתומים מסלקין אותו ומשביעים אותו הואיל והוא מפסיד. וכתב הרמ"א בשם תשובות מיימוניות סוף ספר משפטים שאם הלווה האפוטרופוס מעות יתומים לאחרים, בי"ד מוציאין מיד הלוה ומחזירין ליתומים, דמאחר דיכולין לסלק האפוטרופוס כ"ש הלוה שבא מחמתו. ע"כ.
ונראה שאם מינה בעל הממון אפוטרופוס על נכסיו בעודו בחיים, או שמינהו "נאמן" על נכסיו - אם נאמר שדינו כאפוטרופוס, וכמו אלו הסוברים ששייך אפוטרופוס לגדולים, עי' לעיל אות ב - ומצא שהוא מפסיד את הנכסים, זכותו לסלקו ולהשביעו, ואם יודע היכן יצא הכסף יכול להוציאו משם, וכמו שפסק הרמ"א, אך אם נאמר שדינו של הנאמן כשליח בעלמא, יכול הממנה לבטל את שליחותו אך אינו יכול להשביעו שבועת האפוטרופסין.

גם לדבריו, האפוטרופוס דין בעלים יש לו לעניין ניהול הנכס. [כך מפורש בדבריו. ובעצם כל קיומו של הנאמן הוא רק אם תהיה לו בעלות על הנכסים. ואכמ"ל.] והבעלות לעניין זה הופקעה מהבעלים. לענייננו בקרן פנסיה, הבעלות לעניין השקעת הנכסים וניהולם הפיננסי יצאה מידי העמיתים והיא עברה לבעלות הנאמן/חברת הביטוח. וממילא הנאמן לא נחשב לשליח של העמיתים, אלא הוא פועל מכוח עצמו ועל דעת עצמו.
שוב נמצא לכאורה, שאם החברה מלווה את הכסף ברבית, אין בזה איסור לעמית, שהרי לא הוא הלווה, ולא שלוחו הלווה. שהרי הנאמן אינו שליח. ולנאמן יש את היכולת המשפטית וההלכתית להלוות מכוח עצמו, כיון שהוא בעלים לענין ניהול הנכסים והשקעתם.

לדבריו, לאותם דעות שלדיקנני לא מוקמינן זה מפני שלא תיקנו דין אפוטרופוס לגדולים בני דעת, וא"א שיחול דין אפוטרופוס לגדול שממנה עליו אפוטרופוס, אמנם החוק מגדירו כך אבל בהלכה זה לא תופס, וממילא נשאר הבעלים עם כל הבעלות והמשמעות לזה, וגם לענין היחס למה שנפעל בכספו.

עדיין אפשר לשאול, גם אם נניח שאין כאן כל בעלות של קרן הפנסיה, אלא העמית נשאר בעלים בלעדי, מ"מ הרי ה"שליח" ובעניננו קרן הפנסיה, לא התכוון מעולם להיות שליח. הוא מתכווין לפעול לטובת נכסי הקרן, ובעיניו נכסי הקרן לא שייכים לחוסכים, כיוון שזוהי ההגדרה החוקית, ואדעתא דהכי הוא עושה את כל פעולותיו. א"כ איך אפשר שמעשיו יתייחסו אל העמיתים מדין שליחות, הרי הוא מעולם לא מתכווין לעשות את המעשה בשבילם.

ולכאורה זה יש להקשות בדוחק, היש פה חלויות של בעל הממון שצריך כוונה לייחס?? יש כאן מציאות שזה שלו של בעל הכסף ומתרבה ע"י ריבית או חילול שבת, מה לי אם נעשה ע"י קוף או גוי או מחשב וכל דבר שאינו בר מינוי שליחות וכוונה. לא הקנאות ולא חלויות. ריבית.

אין כל איסור להשתמש בכסף שנתרבה ע"י רבית. יש חיוב השבה על מי שהלווה ברבית.
אגב, יישר כח על העלאת דברי הגרא"ד לוין.

הוה אמינא כתב:א"כ לגבי קופ"ג בכלליות יש כאן צד ריבית, אבל לגבי קטנים (קופות החסכון של הביטו"ל), לכו"ע נחשב הנאמן לאפוטרופוס שהוא כבעלים לענין הפעולות, ולא מתייחס לבעל הממון. עיי"ש.

מבואר להדיא בגמ' [בבא מציעא ע.], שאסור להלוות מעות יתומים בריבית דאורייתא, וא"כ מבואר שגם באפוטרופוס איסור ריבית נקרא שמו על היתומים ולא על האפוטרופוס.

אבי עזרי כתב:אין כל איסור להשתמש בכסף שנתרבה ע"י רבית. יש חיוב השבה על מי שהלווה ברבית.
אגב, יישר כח על העלאת דברי הגרא"ד לוין.

על כגון דא אמרו [שם]: יתמי דאכלי לאו דידהו ליזלו בתר שיבקייהו.

כעת שמעתי שמועה משמי'ה דהרד"א מורגנשטרן שליט"א שכל ההסתמכות של 'גלאט הון' על האג"ח הממשלתיות לא פשוטה כלל, כיוון שהאג"ח נקנים ממדינות זרות שכמובן אין בינם לבין מדינת ישראל שום 'היתר עיסקא' [דהיינו, לדוגמא: טורקיה הלוותה למדינת ישראל כסף בריבית וכעת מוכרת את שטר ההלוואה הנ"ל לך], ומאידך שמעתי מח"א שליט"א דאם באמת כן הוא הרי אין כאן איסור כלל, כיוון שהקונה את השט"ח לא הלווה בריבית ורק קונה מהמלווה הגוי [שהלווה בהיתר] את זכות הגבייה [ואף שהכא אינו כמכירת שטרות שהחוב נשאר של בעל השטר, שהרי כאן הוא שטר לכל המוכ"ז, אבל עדיין הקונה נהיה רק בעל החוב ולא נהיה המלווה], האם מישהו יודע בירור על המציאות הנ"ל, האם באמת כן הוא? והאם יש למישהו ראיה על סברת החכם הנ"ל [לי אישית סברא זו צ"ע]?

אג"ח ממשלתיות הם הלוואה של קונה האג"ח למנפיק האג"ח

בברכה המשולשת כתב:אג"ח ממשלתיות הם הלוואה של קונה האג"ח למנפיק האג"ח

'מנפיק האג"ח' [במקרה דידן: מדינת ישראל] בהגדרה ההלכתית הוא לווה הכותב שטר חוב, 'קונה האג"ח' הראשון [דהיינו מי שקנה ישירות מ'המנפיק', במקרה דידן: טורקיה] הוא אכן מלווה, אבל מי שקנה את האג"ח הנ"ל מ'קונה האג"ח' [במקרה דידן: המפקידים בקופ"ג] הם קנו את השט"ח.

יושב ירושלים כתב:

בברכה המשולשת כתב:אג"ח ממשלתיות הם הלוואה של קונה האג"ח למנפיק האג"ח

'מנפיק האג"ח' [במקרה דידן: מדינת ישראל] בהגדרה ההלכתית הוא לווה הכותב שטר חוב, 'קונה האג"ח' הראשון [דהיינו מי שקנה ישירות מ'המנפיק', במקרה דידן: טורקיה] הוא אכן מלווה, אבל מי שקנה את האג"ח הנ"ל מ'קונה האג"ח' [במקרה דידן: המפקידים בקופ"ג] הם קנו את השט"ח.

נו, אז איפה יש כאן בעיית ריבית?

זה בדיוק השאלה שלי, האם מי שקונה 'הלוואה בריבית' כיוון שהוא נהיה הבעלים על החוב הוא נעמד במקום המלווה? אותו חכם אמר שלא, ולי זה נראה מוזר, אני מחפש ראיה לאחד מהצדדים.

יושב ירושלים כתב:כעת שמעתי שמועה משמי'ה דהרד"א מורגנשטרן שליט"א שכל ההסתמכות של 'גלאט הון' על האג"ח הממשלתיות לא פשוטה כלל, כיוון שהאג"ח נקנים ממדינות זרות שכמובן אין בינם לבין מדינת ישראל שום 'היתר עיסקא' [דהיינו, לדוגמא: טורקיה הלוותה למדינת ישראל כסף בריבית וכעת מוכרת את שטר ההלוואה הנ"ל לך], ומאידך שמעתי מח"א שליט"א דאם באמת כן הוא הרי אין כאן איסור כלל, כיוון שהקונה את השט"ח לא הלווה בריבית ורק קונה מהמלווה הגוי [שהלווה בהיתר] את זכות הגבייה [ואף שהכא אינו כמכירת שטרות שהחוב נשאר של בעל השטר, שהרי כאן הוא שטר לכל המוכ"ז, אבל עדיין הקונה נהיה רק בעל החוב ולא נהיה המלווה], האם מישהו יודע בירור על המציאות הנ"ל, האם באמת כן הוא? והאם יש למישהו ראיה על סברת החכם הנ"ל [לי אישית סברא זו צ"ע]?

לפי ויקיפדיה, רק שישית מהחוב באג"ח מדינה הוא חוב למדינות אחרות. שני שליש הוא חוב לאזרחי המדינה.
אגב, ובין האזרחים למדינה יש היתר עיסקא? אז מסתמכים על ההיתר עיסקא הכללי לכאורה. וא"כ מאי נ"מ בין אג"ח של האזרחים לאג"ח של מדינות זרות.

בשורה משמחת לכל המדקדקין במצוות ולא מעוניינים להסתמך על 'היתר עיסקא', במדריך החדש שי"ל ע"י הבד"ץ נתבשרנו על מסלול חדש בהשגחתם שצובר את הכספים ללא שום תשואות, המסלול הוא: אינטרגמל מסלול הלכה מס' 9113 [מבירור טלפוני עם הבד"ץ עולה כי העניין עדיין לא סודר לגמרי ויסתדר בשבוע הקרוב]. לבד מהשמחה הגדולה על האפשרות לא להזדקק להיתרים הדחוקים שב'היתר עיסקא', יש בכך גם תיקון לחילול השם שהוזכר לעיל בזה שיראי ה' המעוניינים לא להסתמך על 'היתר עיסקא' ייאלצו להפקיד את הכסף למסלול המנוהל ע"י בית הדין השרעי שכביכול מקפיד על מצוותיו יותר מאיתנו.

מאמר חדש בנושא המניות שהתפרסם ב"עלון המשפט", שם המאמר "השקעה במניות לאור ההלכה", מכותב שלא שמעתי עליו עד היום.
לא קראתי את המאמר בעיון, אבל מקופיא הוא נראה מחודש.

אגב, היתה פה המלצה איפה הכי כדאי?

יושב ירושלים כתב:בשורה משמחת לכל המדקדקין במצוות ולא מעוניינים להסתמך על 'היתר עיסקא', במדריך החדש שי"ל ע"י הבד"ץ נתבשרנו על מסלול חדש בהשגחתם שצובר את הכספים ללא שום תשואות, המסלול הוא: אינטרגמל מסלול הלכה מס' 9113 [מבירור טלפוני עם הבד"ץ עולה כי העניין עדיין לא סודר לגמרי ויסתדר בשבוע הקרוב]. לבד מהשמחה הגדולה על האפשרות לא להזדקק להיתרים הדחוקים שב'היתר עיסקא', יש בכך גם תיקון לחילול השם שהוזכר לעיל בזה שיראי ה' המעוניינים לא להסתמך על 'היתר עיסקא' ייאלצו להפקיד את הכסף למסלול המנוהל ע"י בית הדין השרעי שכביכול מקפיד על מצוותיו יותר מאיתנו.

יש חדש בעניי"ז?

לעומקו של דבר כתב:

יושב ירושלים כתב:בשורה משמחת לכל המדקדקין במצוות ולא מעוניינים להסתמך על 'היתר עיסקא', במדריך החדש שי"ל ע"י הבד"ץ נתבשרנו על מסלול חדש בהשגחתם שצובר את הכספים ללא שום תשואות, המסלול הוא: אינטרגמל מסלול הלכה מס' 9113 [מבירור טלפוני עם הבד"ץ עולה כי העניין עדיין לא סודר לגמרי ויסתדר בשבוע הקרוב]. לבד מהשמחה הגדולה על האפשרות לא להזדקק להיתרים הדחוקים שב'היתר עיסקא', יש בכך גם תיקון לחילול השם שהוזכר לעיל בזה שיראי ה' המעוניינים לא להסתמך על 'היתר עיסקא' ייאלצו להפקיד את הכסף למסלול המנוהל ע"י בית הדין השרעי שכביכול מקפיד על מצוותיו יותר מאיתנו.

יש חדש בעניי"ז?

כן. ברוך ה' העניין הסתדר. [לצערנו הרב בקרנות פנסיה אין עדיין את הפתרון הנ"ל, והרוצה להחמיר ייאלץ להשתמש ב'שריעה' אשר חסרונותיו פורטו למעלה, ונראה לי שראוי להתקשר לבד"ץ על העניין כדי שיידעו שיש ביקוש].

בפליירים של קופת "פסגות" המדוורים בכל תיבות הדואר בימים אלו, כתוב שנותרו רק ימים אחדים להבטיח שילדינו לא יעברו עבירות חמורות של חילול שבת וריבית חס ושלום! כי מי שלא יבחר מסלול כשר, יועבר כספו של כל ילד תשב"ר לקופות שיש בהן איסורים והוא יעבור כל רגע, ואיך יהיה לו סיעתא דשמיא ללמוד את התוה"ק?!
ומודגש שאחר כך אי אפשר לשנות כלום, ומי שלא יבחר מסלול כשר כעת לא יוכל עוד להחזיר את כספו למסלול כשר, וזה מועבר ללא בקשתו או רשותו, ויהיה שם במקום הטרף הנ"ל בעל כרחו.

וכאן הבן שואל,
האומנם יש עוד מצב או מקרה, הלכתי או משפטי, שכסף ששייך לאדם מופקד באיזה מקום בעל כרחו ואין לו שום מילה להפסיקו או להעבירו?
או דלמא מוכח מכאן שזה בכלל לא כסף "של" מי שרשום על שמו, עד שיגיע עת פדיונו. וזה רק רישום לטובת ילד כמו "הערת אזהרה" שלא נפחד שהמדינה או ביטוח לאומי יגנבו את זה ויבטלו את ההסכם הקואליציוני ולא יתנו מענק זה לילדים בהגיעם לגיל 18?

ראיתי לפעמים הורים או מחנכים נותנים "מתנה" לילד לקראת יום ההולדת או לקראת החג, ומתנים עמו שלא יפתח את המתנה עד הגיע התאריך המסוים.

כלומר, זה לגמרי של הילד, אבל מתנים עמו שלא יפתח וישתמש עמו בפועל עד זמן פלוני.

כך גם המדינה עושה.

א' היא נפרדת חוקית ומשפטית "לגמרי" מהכסף, והיא מעבירה אותו ברשות שלישית - הבנק או קופת הגמל. והם מחשיבים בוודאי משפטית שהוא הכסף של הילד.
ב' הראיה הברורה לזה, כי יש מקרים חריגים שאפשר לפדות הכסף תוך 18 שנה, כגון באירועי רפואה חריגים, וכן במקרה פטירה, אז הכסף משוחרר תוך 3 חודשים. אילו לא היה הכסף של הילד, לא היה מקבל אותו במקרה פטירה.

הילד מקבל במקרה פטירה????
וזה עוד הוכחה שזה שלו?

היום התפרסם שאלטשולר שחם קיבלו הכשר מגוף חדש "תשואה כהלכה", הנה (פורום נתיב):
http://forum.enativ.com/viewtopic.php?f=24&t=14716&p=158459#p158459
מישהו יודע על זה משהו? מה הגליק הגדול?

דודי צח כתב:ראיתי לפעמים הורים או מחנכים נותנים "מתנה" לילד לקראת יום ההולדת או לקראת החג, ומתנים עמו שלא יפתח את המתנה עד הגיע התאריך המסוים.

כלומר, זה לגמרי של הילד, אבל מתנים עמו שלא יפתח וישתמש עמו בפועל עד זמן פלוני.

כך גם המדינה עושה.

א' היא נפרדת חוקית ומשפטית "לגמרי" מהכסף, והיא מעבירה אותו ברשות שלישית - הבנק או קופת הגמל. והם מחשיבים בוודאי משפטית שהוא הכסף של הילד.
ב' הראיה הברורה לזה, כי יש מקרים חריגים שאפשר לפדות הכסף תוך 18 שנה, כגון באירועי רפואה חריגים, וכן במקרה פטירה, אז הכסף משוחרר תוך 3 חודשים. אילו לא היה הכסף של הילד, לא היה מקבל אותו במקרה פטירה.

נכון, יש לפעמים מתנות ש"סוגרים" לזמן מה עד שיתבגר ויגדל. נכון. אבל מעולם לא שמעתי שיש כאלו מתנות שהנותן קובע בתקופת הביניים מה ואיך ייעשה בכסף. ואין מילה למקבל. זה אומר משהו שלא היתה עדיין נתינה.

בינוני כתב:היום התפרסם שאלטשולר שחם קיבלו הכשר מגוף חדש "תשואה כהלכה", הנה (פורום נתיב):
http://forum.enativ.com/viewtopic.php?f=24&t=14716&p=158459#p158459
מישהו יודע על זה משהו? מה הגליק הגדול?

ומה עם כל אלו שהצטרפו לתכנית שלהם על סמך בד"ץ העדה החרדית? האם ישנו משהו מהמתווה של הבד"ץ?

בד"ץ העה"ח הודיע על הסרת פיקוחו מחברת אלטשולר שחם (החל מתחילת שבוע הבא). מאידך כאמור לעיל הם קיבלו הכשר מגוף אחר.
האם ידוע לאי מי מה הסיבה לכך, והאם יש כאן נידון הלכתי שהבד"ץ לא סומך עליו והללו כן?

(אשמח לתשובות מידיעה, לא מסברא או מהשערה)

כן. הנידון הוא הלכתי.

ביררתי באותו יום שהתפרסם הדבר אצל רב גדול בעניני ריבית שבעל החברה נשמע לו ומשום כך יודע את הנושא שגרם להחלפת ההכשר, ואמר לי שאין חשש ריבית כלל, אבל להעדה"ח יש עקרונות מסויימים בצורת ההשגחה שהיו עד אז מקובלים על בעל החברה, וכאשר החליט הבעלים שרוצה לשנות נזקק להחליף קודם הכשר. זה לא הוסר על חוסר נאמנות וכדומה. וגם כעת לא מדובר חלילה על שינוי בהשקעות לדברים שיש בהם חששות ריבית. עכת"ד.

מאיר סובל כתב:ביררתי באותו יום שהתפרסם הדבר אצל רב גדול בעניני ריבית שבעל החברה נשמע לו ומשום כך יודע את הנושא שגרם להחלפת ההכשר, ואמר לי שאין חשש ריבית כלל, אבל להעדה"ח יש עקרונות מסויימים בצורת ההשגחה שהיו עד אז מקובלים על בעל החברה, וכאשר החליט הבעלים שרוצה לשנות נזקק להחליף קודם הכשר. זה לא הוסר על חוסר נאמנות וכדומה. וגם כעת לא מדובר חלילה על שינוי בהשקעות לדברים שיש בהם חששות ריבית. עכת"ד.

אין חשש ריבית לדעת הרה"ג שליט"א של ההכשר החדש (שהם אכן בקיאים בהלכות ריבית וירא"ש בתכלית)
יש בהחלט חששות לדעת הרה"ג שליט"א של הבד"ץ (שגם הם בקיאים בהלכות ריבית וירא"ש בתכלית)

בברכה המשולשת כתב:

מאיר סובל כתב:ביררתי באותו יום שהתפרסם הדבר אצל רב גדול בעניני ריבית שבעל החברה נשמע לו ומשום כך יודע את הנושא שגרם להחלפת ההכשר, ואמר לי שאין חשש ריבית כלל, אבל להעדה"ח יש עקרונות מסויימים בצורת ההשגחה שהיו עד אז מקובלים על בעל החברה, וכאשר החליט הבעלים שרוצה לשנות נזקק להחליף קודם הכשר. זה לא הוסר על חוסר נאמנות וכדומה. וגם כעת לא מדובר חלילה על שינוי בהשקעות לדברים שיש בהם חששות ריבית. עכת"ד.

אין חשש ריבית לדעת הרה"ג שליט"א של ההכשר החדש (שהם אכן בקיאים בהלכות ריבית וירא"ש בתכלית)
יש בהחלט חששות לדעת הרה"ג שליט"א של הבד"ץ (שגם הם בקיאים בהלכות ריבית וירא"ש בתכלית)

ביררת שכך?

מאיר סובל כתב:

בברכה המשולשת כתב:

מאיר סובל כתב:ביררתי באותו יום שהתפרסם הדבר אצל רב גדול בעניני ריבית שבעל החברה נשמע לו ומשום כך יודע את הנושא שגרם להחלפת ההכשר, ואמר לי שאין חשש ריבית כלל, אבל להעדה"ח יש עקרונות מסויימים בצורת ההשגחה שהיו עד אז מקובלים על בעל החברה, וכאשר החליט הבעלים שרוצה לשנות נזקק להחליף קודם הכשר. זה לא הוסר על חוסר נאמנות וכדומה. וגם כעת לא מדובר חלילה על שינוי בהשקעות לדברים שיש בהם חששות ריבית. עכת"ד.

אין חשש ריבית לדעת הרה"ג שליט"א של ההכשר החדש (שהם אכן בקיאים בהלכות ריבית וירא"ש בתכלית)
יש בהחלט חששות לדעת הרה"ג שליט"א של הבד"ץ (שגם הם בקיאים בהלכות ריבית וירא"ש בתכלית)

ביררת שכך?

זה מה שהוסבר לי (לפני כו"כ חודשים) בהרחבה ע"י ת"ח גדול העוסק בסוגיות אלו יותר מעשרים שנה, ע"פ דיונים ארוכים עם שתי קבוצות הרה"ג שליט"א הנ"ל.
אשתדל בעז"ה לברר אם היה שינוי בזה.

בעיקרון ודאי שיש ויכוח בין שתי האסכולות, שהבד"ץ [אם איני טועה] מכשירים רק השקעות ב"תעודות סל" (וגם לשיטתם זה לחומרא) ואינם מכשירים השקעות אחרות שרבנים אחרים מכשירים אחרי בדיקה שאינם מחללי שבת או חברות של יהודים שלווים בריבית. השאלה היא האם על פרט זה הוחלפה ההשגחה של שחם או על פרט אחר שאינו הויכוח הנ"ל.

ההכשר החדש 'תשואה כהלכה' נוקט במידה רבה [ואפילו לגמרי] את העמדה שבמאמרים האלו:

מדובר בקובץ בן 3 מאמרים. הראשון על אגרות חוב מדינה (הוא בעצם תוקף את העמדה של 'גלאט הון'). דברי הסיכום שלו למאמר זה: "לכן נראה לעניות דעתי כי אין להעדיף השקעה באגרות חוב מדינה ע"פ אגרות חוב של חברות רגילות, ואדרבה, כיון שהתר עיסקא מעיקר הדין מותר, אלא שראוי להחמיר כמבואר בספרי הפוסקים, ולעומת זאת בהלוואה למדינה יש צדדי ספק על עצם ההתר עיסקא".

המאמר השני הוא בנושא אם יש למחזיק מניה בעלות בחברה (ובזה שונה עמדתו מעמדת העדה"ח, ראה במאמר שיטת המנחת יצחק והר"י בלויא). דברי הסיכום שלו למאמר זה: "שיטת רבים מגדולי הפוסקים שלעולם אין למחזיק מניות בעלות על החברה, אך הכרעת רוב גדולי הפוסקים לחלק בין בעלי גרעין השליטה חברה שנחשבים כבעלים בה, ובין שאר בעלי המניות שנכנסו לחברה רק על דעת ליטול חלק ברווח ובהפסד. שיטת המנחת יצחק היא שגם למחזיק מניות מועטות אם יש לו זכות הצבעה נחשב כבעלים... אמנם דעת הברית יהודה מוחלטת שלכל בעל מניה בחברה יש חלק בבעלות החברה.
העולה: שלדעת רוב הפוסקים ניתן להשקיע במניות בפיקוח, שלא להיכשל באיסור לפני עיור או באיסור מסייע לדבר עבירה ח"ו".

המאמר השלישי הוא בנושא חששות חילול שבת וכו' בהחזקת מניה. דברי הסיכום שלו לפרק זה: "ואכן הכרעת הפוסקים להתיר החזקת מניות בחברה שיש חילול שבת, ובלבד שלא יהיה חשש איסור לפני עיור או איסור מסייע, וכמבואר... אמנם כל זה מצד שורש הדין, אך כבר כתב בשבט הלוי (חי"א סי' סב) שכאשר הנידון הוא פירצת חומות השבת ח"ו, אין לדון רק לפי אמת מידה האם יש כאן איסור לפני עיור ומסייע, אלא יש לעשות כל אשר ניתן למעט בחילול השבת... ובקרן השקעה במניות יש בלאו הכי אחוזים שמושקעים באגרות חוב, וצריכים פיקוח הלכתי שאין חשש ריבית, וא"כ יש להקפיד בנוסף שגם המניות שנעשות בהם שימוש יהיו דווקא מחברה שאינה מייצרת או מוכרת בשבת, וכן היא הוראת רבני הכשר תשואה כהלכה".

למען הסר ספק: לא למדתי את הנושא מעולם ואני איני בעל המאמרים. כל הקשר שלי עם הנושא הוא ידידות עם כותב המאמרים, והיכרות עם חלק מרבני ההכשר הנ"ל.

נראה שלתשואה כהלכה יש תמיכה רבה מחשובי הפוסקים ראה הכתבה להלן:
http://www.jdn.co.il/economy/867894

במעמד גדולי הרבנים נפתחו המסלולים הכשרים של בית ההשקעות 'אלטשולר שחם' בפיקוח 'תשואה כהלכה'
זאב בלויי׳ באב תשע״ז09:49
אלטשולר שחםאשר ספירהרב אהרן זיכרמןהרב בן ציון חסידהרב בצלאל ווקסלשטייןהרב דוד שלמה זולדןרבי יעקב מאיר שטרןרבי מרדכי גרוסרבי שמואל אליעזר שטרןרבי שמואל דוד גרוסתשואה כהלכה0 תגובות
במעמד רב רושם התקיים במשרדי בית ההשקעות אלטשולר שחם, מעמד חתימת היתר עסקה ופתיחת המסלולים הכשרים של אלטשולר שחם, בהשתתפות גדולי הרבנים ומנהלי החברה.
הנחה את המעמד הרב בן ציון חסיד מרבני 'תשואה כהלכה', שפתח והודה לרבנים שטרחו והשקיעו מזמנם היקר במהלך החודשים האחרונים, וירדו לעומקה של הלכה, כדי שיהיה ניתן להקים קרנות כשרות ומהודרות שיוכלו להשקיע בכל אפיקי ההשקעה המקובלים ולהניב בעז"ה תשואות גבוהות, ועל השתתפותם במעמד. כמו כן הודה להנהלת אלטשולר שחם, על הנכונות וההשקעה המרובה שנדרשה מצדם, לצורך הקמת המסלולים הכשרים שבפיקוח 'תשואה כהלכה'.

ר' אשר ספיר קידם בשם החברה בברכה את הרבנים שכיבדו את המעמד בנוכחותם, והודה למנהלי ההשקעות על המאמצים שהושקעו על ידם בתכנון המסלולים הכשרים, בסוף דבריו הוא ציין לטובה את מנהלי החברה, שבימים אלו קולטים עשרות עובדים חרדים לעבודה בחברה, על אף שהדבר דורש משאבים ומאמץ, להתאים את סביבת העבודה לעובדים החרדים.

הגאון ר' יעקב מאיר שטרן אב"ד קהילות יעקב ורב דחסידי ויזניץ פתח ואמר, שיום זה הוא יום גדול ומיוחד עבור ציבור יראי השם בא"י, שנפתחו בו המסלולים של 'תשואה כהלכה', שהמשקיעים בהם ינצלו מאיסור ריבית החמור, שעל הנכשלים בו נאמר שהרי הם ככופרים ביציאת מצרים, ונכסיהם מתמוטטים. והדגיש שבמסלולים אלו ישנה מעלה נוספת, שמלבד מה שהם יצילו את המשקיעים בהם מאיסור ריבית, הם בעז"ה יניבו תשואות גבוהות.

לאחר מכן נשא דברים הגאון ר' שמואל אליעזר שטרן אב"ד שערי הוראה ורב מערב בני ברק, שפתח והודה להנהלת אלטשולר שחם, על שקיבלה את הנחיות הרבנים, הן בנוגע להימנעות מאיסורי ריבית, והן בנוגע למניעת חילולי שבת שהיא בבת עינינו, בסיום דבריו הוא הודה להרה"ג ר' שמואל דוד כהן גרוס, שהוא הגבר שהקים עולה של הלכה, ונחלץ למשימה קדושה זו, והשקיע מחלבו ודמו בהקמת 'תשואה כהלכה' שהמסלולים שיעמדו תחת פיקוחה, יהיו גם כשרים ומהודרים, וגם יוכלו להניב את התשואות הטובות ביותר.



לאחר מכן נשא דברים הגאון ר' שמואל דוד גרוס אב"ד רבני הקריות אשדוד ובית הדין הישר והטוב ורב דחסידי גור באשדוד, העומד בראש ועדת הרבנים 'תשואה כהלכה'. שהודה להנהלת החברה על שקיבלה את דרישות ההלכה, ולרב אשר ספיר על כך שהוא פעל ללא לאות לקדם את הקמת המסלולים הכשרים, הרב ציין בדבריו שמסלולים אלו תוכננו באופן שהם מהודרים ביותר, ללא שום צורך להזדקק לקולות של הפסד מרובה וכדומה, אלא הכל נעשה באופן של לכתחילה. בנוסף הוא הדגיש שבמסלולים אלו יש מעלה מיוחדת, שלראשונה יש לחוסכים שומרי תורה ומצוות אפשרות להשפיע על מצב שמירת השבת בא"י, שכן במסלולים אלו ימנעו מקניית מניות של חברות המחללות שבת, כך שכל מי שיבחר להשקיע במסלולים אלו יהיה לו חלק גדול במניעת חילולי שבת, והוא ממקדשי שם שמים ברבים. בסיום דבריו הרב הודה לכל הרבנים שהצטרפו ותמכו במסלולים אלו, והדגיש שכל אחד מהם הקדיש זמן רב בבירור ההלכה והמציאות, כדי לאפשר את הקמת המסלולים של 'תשואה כהלכה', שמצד אחד ההשקעות בהם הם ללא כל חשש איסור, ומצד שני הם יוכלו להשקיע בכל אפיקי ההשקעה כך שהם צפויים בעז"ה תשואות גבוהות.

לאחר מכן נשא דברים הרה"ג ר' אהרן זיכרמן מרבני קהל מחזיקי הדת, וחבר בועדת הרבנים 'תשואה כהלכה', שהביע את התרגשותו מנכונתה של החברה לקבל את דבר ה' זו הלכה, ולפתוח מסלולים מהודרים. וציין את העובדה שרבנים מכל העדות והחוגים התאחדו להקמת 'תשואה כהלכה', ואחדות זו ודאי שתסייע לבניית בית המקדש, שנחרב בשל שנאת חינם.

לאחר מכן נשא דברים גילעד אלטשולר, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות אלטשולר שחם: "אנחנו גאים ונרגשים מהמעמד והרבנים שהגיעו לכאן היום, המטרה של כולנו היא לעזור למשפחות רבות בישראל, בעיקר משפחות שאינן משופעות בממון רב, שהכסף הזה הוא הפנסיה שלהם לעתיד. אין ברכה בכסף שנעשה בשבת, אנחנו נעמוד על תקנות ההלכה במסלולים האלו ונשמור עליהם כדי לעזור למשפחות רבות בישראל להשיג תשואות טובות יותר, לאורך שנים".

לאחר מכן נשא דברים הגאון ר' דוד שלמה זולדן רב דחסידי סערט ויזניץ, בדבריו הדגיש שמסלולים אלו הם בגדר טוב למקום וטוב לבריות, כיוון שהם גם כשרים ומהודרים והמשקעים בהם ינצלו מכל חשש איסור, וגם הושקעו התכנון שלהם מאמצים מרובים שהם יניבו תשואות גבוהות בעז"ה.

לאחר מכן הוקרא על ידי הרב יהודה רוזנטל דיין בבה"ד חניכי הישיבות, מכתב ברכה מהגאון ר' מרדכי גרוס גאב"ד חניכי הישיבות, "כבוד גדולי התורה וההוראה. אסיפת גדולי תורה והוראה היושבים על מדין ומורים הלכה ודין לעדות ישראל, לחזק חומת הכשרות לבלתי תהא מכשול באיסורי רבית וסיוע לשאר איסורי תורה ודרבנן, אלא דברים מתוקנים באמיתתם בכשרותם והידורם. ואף אנא עניא זעירא מן חבריא, עיינתי בהאי הלכתא גבירתא, ואופן הפעולות במסלולי ההשקעה והמסתעף, ונמצאו ביושר ההלכה הצרופה. והוא לחברת 'אלטשולר שחם', שהמכוון להעמיד ולקבל כל דרישות הבד"ץ. כך שלכתחלה ביד כאו"א ליתן כספי הקופות והפנסיה וכו' לכתחלה ללא שום חשש, ובממון כשר שורה הברכה להשפיע שפע רב".

הרה"ג ר' אברהם צבי הכהן שליט"א רב דקהל חסידים שיכון ה' בני ברק, וחבר ועדת הרבנים 'תשואה כהלכה' נשא דברי סיכום, וציין שמכינוס זה עולה המסר שגם בכלכלה והמציאות המודרנית ניתן להתנהל על פי כללי ההלכה. הוא ציין על כך את דברי החיד"א על המאמר גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר ממה שנהנה מירא שמים, שעל אף שניתן להיות ירא שמים ולהחמיר בכל שאלה הלכתית חדשה שמתעוררת, מ"מ גדול הנהנה מיגיע כפיו, ויורד לעומקה של הלכה כדי לברר את הדרך המותרת ללא חשש. בסיום דבריו הוא הדגיש את האחדות שנגרמת במעמד זה, שבו התאחדו כל העדות והחוגים של הציבור החרדי לצורך הקמת המסלולים הכשרים.



בסיום המעמד מנהלי החברה חתמו על שטר היתר עסקה לבית השקעות, את מעמד החתימה ניהל הרה"ג ר' בצלאל וקסלשטיין מחשובי הדיינים בבית הדין 'הישר והטוב', וחבר בועדת הרבנים 'תשואה כהלכה', שהסביר למנהלי החברה את מהות שטר היתר עסקה, והקניינים הנעשים בחתימתו, והדגיש שהיתר עסקה הוא הסכם משפטי מחייב שהופך את ההלוואה לשותפות בהשקעה ובסיכונים בין המשקיע והמקבל. הוא גם ציין את התנאים המיוחדים שנוספו בהיתר עסקה, כדי שההשקעות במסלולים הכשרים יהיו ללא חשש.

בסיום המעמד העניקו רבני תשואה כהלכה את תעודת הכשרות למנהלי החברה.

עוד השתתפו במעמד הגאון ר' יעקב גרינולד חבר הבד"ץ דקהל מחזיקי הדת בעלזא, הרב עמרם פריד מו"ץ בבית ההוראה שערי הוראה, הרב יוסף מרדכי סלמון רב דחסידי סערט ויזניץ ב"ב ומו"ץ בבית ההוראה שערי הוראה, הרב יעקב דויטש מו"ץ בקרית סרט ויזניץ חיפה, הרב חיים ברכיה ליברמן מו"ץ בבית הוראה קהילות יעקב, ורבני תשואה כהלכה, הרב אברהם ישראל לבקוביץ, והרב ישראל מנחם וקסלשטיין.

רבני 'תשואה כהלכה' מציינים, כי בשנים האחרונות חלה התעוררות ציבורית, אודות האיסורים ההלכתיים העלולים להיות בקרנות החיסכון והפנסיה. שהרי הכספים במסלולים אלו שייכים לחוסכים המפרישים אותם, ובית ההשקעות או חברת הביטוח, רק מנהלת ומשקיעה אותם בשליחותם של החוסכים. משכך, אם הכספים מושקעים בנכסים שיש בהם חילול שבת או איסור ריבית, המשקיע נעשה שותף לאיסורים אלו, מכיון שהם נעשים בכספו.

ניהול ההשקעות בקרנות החיסכון והפנסיה נעשה על ידי מומחים בשוק ההון הבוחרים בקפידה את ניירות הערך הצפויים להניב תשואות גבוהות, ורוכשים אותם עבור הקרנות. אך מכיון ששוק ההון הוא מורכב וסבוך, וצריך להשקיע מאמצים מרובים כדי לבדוק את כשרות ניירות הערך הנסחרות בו, הקרנות הכשרות שהיו קיימות עד היום, לא השקיעו את כספי החוסכים באופן ישיר בניירות ערך, אלא הם השקיעו בעיקר דרך כלים פיננסים העוקבים אחר מדדים, כגון תעודות סל או אופציות. בהשקעה בדרך זו אמנם נפתרים החששות ההלכתיים, אך לא ניתן לבחור באופן פרטני את ניירות הערך שעל פי הערכת האנליסטים, צפויים להניב תשואה עודפת.

כדי לפתור את בעיה זו, הוקם ועד הרבנים לחיסכון ופנסיה כהלכה 'תשואה כהלכה', רבני הועד ישבו חודשים ארוכים ובדקו את כל ניירות הערך הנסחרות בשוק ההון, אחד לאחד, כדי לוודא באלו מהם יש חשש לאיסורי הלכה, ואלו כשרים להשקעה באופן מהודר ללא כל חשש. תהליך הבדיקה דרש מאמצים כבירים, והתייעצות אדוקה עם מומחים מהשורה הראשונה להשקעות, ובימים אלו הוא הושלם בהצלחה. מובן מעליו שרבני ומומחי 'תשואה כהלכה' ממשיכים כל הזמן במעקב אחר השינויים בשוק ההון, כדי לוודא באופן מוחלט את כשרות ניירות הערך המותרות להשקעה. עם השלמת עבודת מיפוי ניירות הערך הוקמו מסלולי השקעה כשרים חדשים, שבהם ישקיעו את כספי החוסכים באופן ישיר בניירות הערך שצפויים להניב את התשואות הגבוהות ביותר, תוך כדי פיקוח מתמיד שהם אכן כלולים ברשימה המעודכנת ביות של ניירות הערך הכשרים למהדרין ללא חשש.

מסלולים אלו הם בשורה משמחת לציבור החרדי, כיון שהם מאפשרים לחוסך החרדי להשקיע בקרנות פנסיה ותוכניות חיסכון, שמצד אחד הם כשרות למהדרין ללא שום חשש איסור, ומצד שני הרכב הנכסים בהם, יהיה דומה להרכב הנכסים במסלולים הכלליים, כך שעל פי הערכת המומחים, הם צפויים להניב תשואות גבוהות הדומות לתשואות במסלולים הכלליים.

מסלולים אלו זכו לתמיכתם הנלהבת של גדולי הפוסקים שחתמו על קורא אודות המסלולים הכשרים, וכן הם קיבלו את אישורם של בתי דין רבים שבחנו אותם לעומקם, ביניהם ביה"ד הישר והטוב, ביה"ד חניכי הישיבות של הרב מרדכי גרוס, וביה"ד קהל מחזיקי הדת.

החברה הראשונה שפתחה מסלולים כשרים בהשגחת 'תשואה כהלכה', היא אלטשולר שחם, שהיא החברה אשר השיגה את התשואות מהגבוהות ביותר בקופות הגמל שלה בשנים האחרונות. גם בתוכנית חיסכון לכל ילד, השיגו המסלולים של אלטשולר שחם בזמן שחלף מפתיחת המסלולים עד היום, תשואות מהגבוהות ביותר. אלטשולר שחם גם הגיעה למקום הראשון במספר המצטרפים לתוכנית חיסכון לכל ילד (על מי נתוני משרד האוצר, למעלה מ 50% מהילדים בארץ, הצטרפו למסלולי תוכנית חיסכון לכל ילד של אלטשולר שחם!).

בימים אלו מתגברים בחברה את מוקדי ההצטרפות, כדי שהם יוכלו לעמוד בעומס של הפונים המעוניינים להעביר את כספי החיסכון והפנסיה שלהם למסלולים הכשרים שבפיקוח 'תשואה כהלכה'.

ובתזמון מעניין.. הכתבה היא מי' אב, כלומר תשואה כהלכה מכשירים את אלטשולר מתאריך זה
ומכון כתר מפרסם שמי' אב הוא נותן הכשר לאלטשולר
https://www.keter.org.il/%D7%9E%D7%90%D ... 7%AA%D7%A8
מלמחרת תשעה באב - השקעות כשרות בפיקוח מכון כתר
| ד' אב תשע"ז

החל מלמחרת תשעה באב ניתן יהיה להשקיע את כספי תכנית חיסכון לכל ילד, וכן את כספי החיסכון הפנסיוני במסלולים כשרים הפועלים בהכוונת רבני הציונות הדתית, זאת לאחר שבית ההשקעות אלטשלור שחם העביר את המסלולים הכשרים המופעלים על ידו לפיקוח מכון...

החל מלמחרת תשעה באב, י' באב (2/8/17) ניתן יהיה להשקיע את כספי תכנית חיסכון לכל ילד, וכן את כספי החיסכון הפנסיוני במסלולים כשרים הפועלים בהכוונת רבני הציונות הדתית, זאת לאחר שבית ההשקעות אלטשלור שחם קיבל החלטה שהמסלולים הכשרים המופעלים על ידו יתנהלו על פי הוראות מכון כת"ר לכלכלה עפ"י התורה.

בשונה מהנהוג במסלולים הכשרים עד כה, המסלולים הכשרים שבפיקוח מכון כת"ר מאפשרים השקעה ישירה גם באגרות חוב קונצרניות וגם במניות – אך רק בחברות שאינן מחללות שבת ואינן עוברות על איסור ריבית. לשם כך מיפה מכון כת"ר את כלל החברות הסוחרות בבורסה וגיבש מתוכן את רשימת החברות בהן ההשקעה מותרת.

לשיטה זו יתרון כפול: האחד – הוא מאפשר להגיע לכך שהתשואה במסלולים הכשרים תהיה דומה לזו הקיימת במסלולים האחרים, השני – יש בה משום חיזוק ועידוד לחברות המתנהלות על פי ההלכה.

השקת המסלולים החדשים נערכה בבית ההשקעות אלטושלר שחם בהשתתפות ראשי בית השקעות מר גלעד אלטשולר ומר רן שחם, וסמנכ"ל גמל ופנסיה מר צפריר זנזורי, ובמעמד רבה הראשי של רמת גן הרב יעקב אריאל שליט"א, רבה הראשי של פתח תקוה הרב מיכה הלוי שליט"א, וראשי מכון כת"ר הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק.

הא והא איתא, והכל בשת"פ הדוק ב"ה

מה רמת המודעות בציונות הדתית לעניין זה של כשרות פנסיות וכו'?
נעשית תעמולה לפרסם העניין?

היא שיחתי כתב:מה רמת המודעות בציונות הדתית לעניין זה של כשרות פנסיות וכו'?
נעשית תעמולה לפרסם העניין?

מכון כת"ר עושים זאת הרבה ככל הניתן.

קיבלתי במייל חוברת תגובה על קונטרס שערך א' מראשי "תשואה כהלכה" שבה פירט את עיקרי הדברים והחידושים שהנהיגו בכשרות החדשה, לא ראיתי חוברת זו, ואינני יודע את שמה, רק את התגובה עם ציטוטים חלקיים קיבלתי.