עמוד 33 מתוך 96
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ג' יוני 01, 2021 5:38 pm
על ידי עושה חדשות
הרד"ק בשמואל ב פרק יב כתב:ואותו הרגת בחרב בני עמון - אחר שאמר הכית בחרב למה אמר ואותו הרגת בחרב בני עמון ר"ל שתי רעות עשית במיתתו שהרגתו בחרב בני עמון כלומר שהפלתו ביד שונאי ישראל ובדברי רז"ל אף על גב דבכל התורה כלה אין שליח לדבר עבירה כי בכל מקום השולח פטור והשליח חייב הכא שאני שהכתוב קראו הורג שנאמר ואותו הרגת והטע' לפי שהיה מלך ואין עובר על מצותו כאילו הוא הרגו וכן שאול שצוה להרוג נוב עיר הכהנים כאילו הוא הרגם ואף על גב שאין לאדם לעשות מצות מלך בזה הענין וכיוצא בו כמו שכתבנו למעלה כל איש אשר ימרה את פיך יומת יכול אפילו לדבר עבירה תלמוד לומר רק אף על פי כן אין כל אדם נזהר בזה ויודע לדרוש אכין ורקין לפיכך העונש על המלך.
לא הבנתי, כאשר המלך שולח לאמור הבו את פלוני אל מול פני המלחמה החזקה, האם יש כאן שאלה של המראת פיו לדבר עבירה? הרי חייב להיות שמישהו יעמוד גם בחזית.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ג' יוני 01, 2021 6:28 pm
על ידי יבנה
עושה חדשות כתב:הרד"ק בשמואל ב פרק יב כתב:ואותו הרגת בחרב בני עמון - אחר שאמר הכית בחרב למה אמר ואותו הרגת בחרב בני עמון ר"ל שתי רעות עשית במיתתו שהרגתו בחרב בני עמון כלומר שהפלתו ביד שונאי ישראל ובדברי רז"ל אף על גב דבכל התורה כלה אין שליח לדבר עבירה כי בכל מקום השולח פטור והשליח חייב הכא שאני שהכתוב קראו הורג שנאמר ואותו הרגת והטע' לפי שהיה מלך ואין עובר על מצותו כאילו הוא הרגו וכן שאול שצוה להרוג נוב עיר הכהנים כאילו הוא הרגם ואף על גב שאין לאדם לעשות מצות מלך בזה הענין וכיוצא בו כמו שכתבנו למעלה כל איש אשר ימרה את פיך יומת יכול אפילו לדבר עבירה תלמוד לומר רק אף על פי כן אין כל אדם נזהר בזה ויודע לדרוש אכין ורקין לפיכך העונש על המלך.
לא הבנתי, כאשר המלך שולח לאמור הבו את פלוני אל מול פני המלחמה החזקה, האם יש כאן שאלה של המראת פיו לדבר עבירה? הרי חייב להיות שמישהו יעמוד גם בחזית.
שמואל ב פרק יא פסוק טו
וַיִּכְתֹּ֥ב בַּסֵּ֖פֶר לֵאמֹ֑ר הָב֣וּ אֶת־אֽוּרִיָּ֗ה אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הַֽחֲזָקָ֔ה
וְשַׁבְתֶּ֥ם מֵאַחֲרָ֖יו וְנִכָּ֥ה וָמֵֽת:
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ד' יוני 02, 2021 7:24 am
על ידי עושה חדשות
שותפות עכו"ם או הקדש פוטר מחלה. מה הדין אם רק המים שלהם, וכל השאר של ישראל.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: א' יוני 06, 2021 11:23 pm
על ידי שיף
יוסף חיים אוהב ציון כתב:אשרי יושבי ביתך כתב:אראל כתב:אולי כי 'שומר מצוה לא ידע דבר רע'?
הרגע דיברתי עם תלמידו הגאון רבי
ישראל גואלמן שליט"א (רב קהילת שערי תבונה) ואמר לי ששאל את הגרח"פ ע"ז פעם, והשיבו בדיוק במילים שכתבתם: '
שומר מצוה לא ידע דבר רע'.
כתב לי אחי:
הגר"ד קוק אמר כיון דכל הבעיה היא שכחה ובבגד של ציצית כתיב וזכרתם ממילא ליכא חששא. ובמקו"א כתבתי עוד בזה.
וק"ק למה לא נאמר על כל דבר כך, ולא נחשוש כלל לקשה לשכחה
לכ' לולי זה אפ"ל דכיון שהציציות מחוברים יחד נחשב כבגד אחד
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ב' יוני 07, 2021 7:55 pm
על ידי עושה חדשות
ידוע יסוד האחרונים שהמתחייב לשלם בעד חפץ קונה אותו, ולכן מעילה מוציא לחולין וכו'. מקופיא זה נראה לי עכשיו סוגיא מפורשת בע"ז דס"ג על מי שאומר לפועליו לאכול אצל החנווני, ובתוס' שם וכו'. האם הביאו את הסוגיא הזאת בהקשר ליסוד הנ"ל?
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ג' יוני 08, 2021 3:58 pm
על ידי עושה חדשות
עושה חדשות כתב:בשער הציון סימן שג ס"ק סח כתב:איתא בריש פרק הבונה דבעינן דוקא שתהיה מלאכתו מתקיימת, וגם לענין כתיבה קיימא לן דבעינן דוקא שיכתוב בדבר המתקיים. אך בריש פרק הבונה איתא שם במשנה, כל העושה מלאכה ומלאכתו מתקיימת בשבת חייב, משמע לכאורה דאפילו אם מתקיימת רק על יום השבת לחוד, וכן משמע לעניות דעתי ברמב"ם פרק ט הלכה י"ג, עיין שם היטב, והמשנה כללא כייל זה הכלל וכו', ועל כרחך אנו צריכין לומר דמה שהמשנה פוטרת בכתב שאינו של קיימא כגון במשקין ומי פירות, היינו, משום שאינו מתקיים כלל אפילו על יום השבת, אכן ברש"י שם איתא במשנה דהאי בשבת אעושה מלאכה קאי, אם כן משמע מיניה דבעינן שיהיה מתקיים תמיד ולא די ביום השבת לחוד, ובעניננו איני יודע, דאולי הוא מתקיים על יום השבת, והתוספות סבירא להו כרש"י, או דהתוספות סבירא להו כהרמב"ם ואפילו על יום השבת אינו מתקיים ולכך פטור
לכאו' לדעת הרמב"ם יוצא שאם כתב כתיבה המתקיימת לכמה שעות בלבד, אז אם זה היה בליל שבת ה"ה פטור כי עד סוף השבת זה כבר לא יתקיים, ואם זה היה בשעות האחרונות של שבת, באופן שזה ימחק רק במוצ"ש, חייב. האם זה נכון, או שאפשר לפרש אחרת?
אולי זה לא תלוי ביום השבת, אלא בשיעור זמן של כ"ד שעות, וכעין שכ' הפוס' לענין קשר של קיימא.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ג' יוני 08, 2021 4:02 pm
על ידי עושה חדשות
עושה חדשות כתב:שותפות עכו"ם או הקדש פוטר מחלה. מה הדין אם רק המים שלהם, וכל השאר של ישראל.
קיבלתי מחכ"א רשימה בנושא זה -
יש לעיין בעיקר הא דעיסה חייבת בחלה האם רק חלק הקמח שבה חייב בחלה, או אף המים שבו [שעשאוהו לעיסה] חייבים בהפרשה, והיינו דאף דהשיעור [דה' רבעין] בקמח נאמר, מ"מ הרי אינו מתחייב בחלה עד שיתן את המים, ומעתה יש להסתפק אחר שנצטרפו המים אליו האם גם הם חייבים או דלא שייך לחייב המים שאינן גידולי קרקע ואר"י.
והנה לענין שיעור כזית בטבול לחלה, ודאי בעיסה [קמח ומים] משערינן ולא בשיעור הקמח לחוד, [עי' באחרונים [מנ"ח] דזהו הנ"מ באיסור לחם דחדש שלא נכלל בדין קלי וכרמל] דומיא דכזית מצה דהמים מצטרפים, ולא דמי ללחם הטבול לתרומה או שאר איסורים שאין איסורם תלוי בשם לחם דבהו אין המים מצטרפין לשיעור, ואין מחשבין אלא הדגן בפנ"ע, ולכאו' מוכח דהמים מצטרפים לחיוב, אמנם יש לומר דלעולם אין המים מתחייבים ומ"מ כיון דצריך להו להשם לחם מהני מה שהתפיחו את הקמח, וחיבים משום תפיחת הקמח, [ומ"מ בשאר איסורים אי"ז אלא התפחה מקרית ולהכי אין מצטרפים].
ונראה דנ"מ בכל זה באופן דמפריש על קמח כיון שבידו לעשותו עיסה אך המים לאו בידו [וכגון שאין לו כעת המים דיעשה מהם לבסוף העיסה, אם חשיב עי"ז דבר שלא בא לעולם ולא סגי במה שהוא מצוי] אם מצי מפריש על הקמח לבד או לא, ויל"ד דאף אם לעולם המים בכלל הטבל מ"מ אם הצליח להפריש על הקמח לבד פקע איסורא מן המים, אמנם לכאו' אף סברא זו תליא בנידון הנ"ל דרק אם טעם הצטרפות לאיסור טבל הוא משום התפחה א"ש, אך אם מתחייבים יל"ד בזה.
[ובכתבי הג"ר יהושע גרינמן שליט"א כתב דמים דהקדש או עכו"ם פוטרים מחלה אף אם הבצק כולו של ישראל].
ואם צריך להפריש גם על המים הרי במפריש קמח על קמח המבואר בתוס' נזיר יב ובשו"ע צריך להפריש בנפרד אף מים, ולא משמע כן, ומוכח לכאו' דאי"צ הפרשה על המים, וצ"ע, אמנם נראה דל"ק דשפיר מפריש קמח לכשיעשה בצק על בצק, ואי"צ להפרשה נפרדת על מים, ועדין צ"ע דלא מוזכר התייחסות על המים אם הם שלו או בידו.
אלא דהנה בר"ש סופ"ק דתרומות הקשה אמאי המפריש חלתו קמח לא עשה ולא כלום, משא"כ בתבואה קודם מירוח, וכן הקשה הרמב"ן קידושין מו והרשב"א, ובריבמ"צ כ' דזו כונת המשנה סופ"ק דאין להפריש אלא מהגמור שלא להפריש בעודו קמח, ולכאו' אם גם המים חייבים וצריכים הפרשה, מאי ס"ד דתועיל הפרשה בעודו קמח הא המים לא הופרשו, אלא דבאמת יתכן דנידון הראשונים הוא על הא דתנן דהמפריש קמח לא עשה כלום, והיינו דלא נתקדשה ההפרשה, אך אה"נ פשיט"ל דיצטרכו הפרשה נוספת על המים, [ויל"ע היכי נחשב שיעורם, ולכאו' בכמה שהוסיפו על העיסת קמח וצ"ע].
אלא דעיקר נידון הר"ש דמדמה קמח לתבואה קודם מירוח, נראה דהא דבעי לחם לחיוב חלה אי"ז אלא דבעינן גמר הדבר, אבל לא דאין החיוב מתחיל אלא על הלחם, דאי הכי מאי מדמה לתבואה קודם מירוח דאין המירוח אלא גמר פרי, וא"כ מסתבר טובא דאין המים מצטרפים לחיוב.
אך שמעתי להעיר דמ"מ יל"ד דאם המים אינם ברשותו לא תהני הפרשה על הקמח, דאם עירבו שנים זה קמחו וזה מימיו נעשו שותפין בכל העיסה, וא"כ אכתי אף דהקמח ברשותו הוי לא בא לעולם דהא אח"כ יהו שותפין, ויצטרך רשות השני להפריש, אך יל"ד דכה"ג ל"ח לא בא לעולם והדבר דומה למקדש אשה בנסכא דכספא לכשיעשה טבעת, וצריך ליתנה לאומן לעשותה לטבעת ועי"ז יהא אומן קונה בשבח כלי, האם נימא דכה"ג חשיב לא בא לעולם משום דיהא האומן שותף הטבעת ויצטרך ליקח ממנו חלקו.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ג' יוני 08, 2021 10:12 pm
על ידי עובדיה חן
אדם שיש לו חלק בקרקע בטאבו ,בשותפות עם אינם שמתו"מ שעובדים בקרקע מה יעשה לגבי שמיטה?
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ה' יוני 10, 2021 5:19 am
על ידי בערקע חייט
אני מחפש מקורות מאיפה לקחו ישראל במדבר שמן זית למנורה ולמנחות.
אשמח אם מישהו יכול לציין לי. תודה.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ה' יוני 10, 2021 10:46 pm
על ידי רציני
בערקע חייט כתב:אני מחפש מקורות מאיפה לקחו ישראל במדבר שמן זית למנורה ולמנחות.
אשמח אם מישהו יכול לציין לי. תודה.
אליבא דהלכתא נ עמוד קה: והנה יל"ע מהיכן עשו שמן זית במדבר כל מ' שנה ולכאורה עשו זה מהעצים שגדלו סביבות הבאר עיין בספרנו תשובות הגר"ח עמוד כ"ה ולכאורה הוי ערלה ואיך השתמשו בזה למנורה אלא דיל"ד אי בעץ הגדל בנס שייך בזה דין ערלה ובאמת.
ועיין תרגום יונתן שמות לה כז שהובא בעננים
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ו' יוני 11, 2021 1:36 am
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
בערקע חייט כתב:אני מחפש מקורות מאיפה לקחו ישראל במדבר שמן זית למנורה ולמנחות.
אשמח אם מישהו יכול לציין לי. תודה.
ע' איילת השחר עה"ת פרשת תרומה עמ' רכג-רכד.
◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: א' יוני 13, 2021 2:04 pm
על ידי איתן נוי
האם יש קשר בין זמרי שנהרג ע"י פנחס לזמרי המוזכר במלכים, ירמיהו, דברי הימים?
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: א' יוני 13, 2021 2:37 pm
על ידי דרומי
בקשר לשאלה הנ"ל מהיכן הובא שמן זית במדבר - יעויין בהמצו"ב, עמודים י-יב, שבני ישראל הביאו אתם שמן זית ממצרים
ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון שלא להבעית...
פורסם: א' יוני 13, 2021 2:47 pm
על ידי איתן נוי
בגמ' יומא (נב:) במשנה שם "ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון. ולא היה מאריך בתפלתו, שלא להבעית את ישראל".
לכאורה מדוע היה מתפלל רק תפילה קצרה, אילו בכדי שלא להבעית את ישראל היה יכול לומר את התפילה קצת בקול והיו שומעים אותו והיו יודעים מה קורה איתו?
אך במשנה רואים שהכהן לא היה מתפלל כלל בקדש הקדשים מאחר ובשלב מסויים בזמן בית המקדש השני כשראו שמתו יותר מדאי כהנים הפסיקו להתפלל בקדש הקדשים והתחילו לנהוג שהכה"ג היה מתפלל תפילה זו בבית החיצון דהיינו בהיכל.
וא"כ לפי"ז שהכה"ג מתפלל שלא בקדש הקדשים מה הבעיה שיאריך בתפילתו, ואילו במשנה רואים שדווקא לאחר שהתקינו שיתפלל בבית החיצון, במקביל לזה התקינו יתפלל תפלילה קצרה, ומדוע?
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: א' יוני 13, 2021 5:46 pm
על ידי לבי במערב
איתן נוי כתב:האם יש קשר בין זמרי שנהרג ע"י פנחס לזמרי המוזכר במלכים, ירמיהו, דברי הימים?
שייך לאשכול הסמוך.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ג' יוני 15, 2021 12:43 am
על ידי עושה חדשות
כידוע, לגבי מלאכת שבת יש קולא בבנין וסתירה בכלים לעומת בנין וסתירה בקרקע, אבל כתבו הפוסקים שכלי בגודל מ' סאה ה"ה כקרקע. לא ראיתי כרגע התייחסות מפורשת, מה הדין כלי שהוא פחות ממ' סאה אבל כובדו קובעו, (כגון תנורים שלנו העומדים על הקרקע), או לאידך גיסא כלי שהוא מ' סאה אבל רגיל להיות נייד (כמו לול של תינוק). אינני יודע אם זה שאלה בהל' כלי לטומאה, או שהגדרים חלוקים לענין שבת. (והרי בכלי מתכת אין חילוק במ' סאה, ולא כ"כ לגבי שבת). אודה למי שיעזור.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ד' יוני 16, 2021 8:23 pm
על ידי בערקע חייט
מדוע לא נכתבה שירת הבאר כאריח על גבי לבינה?
לכאורה יש לומר לפי שקטנה מדי. אך מעוניין לדעת אם מוזכר מענין זה אי שם.
----
תודה לכל המשיבים על שאלתי הקודמת.
Re: ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון שלא להבעית...
פורסם: ד' יוני 16, 2021 10:21 pm
על ידי בערקע חייט
איתן נוי כתב:בגמ' יומא (נב:) במשנה שם "ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון. ולא היה מאריך בתפלתו, שלא להבעית את ישראל".
לכאורה מדוע היה מתפלל רק תפילה קצרה, אילו בכדי שלא להבעית את ישראל היה יכול לומר את התפילה קצת בקול והיו שומעים אותו והיו יודעים מה קורה איתו?
אך במשנה רואים שהכהן לא היה מתפלל כלל בקדש הקדשים מאחר ובשלב מסויים בזמן בית המקדש השני כשראו שמתו יותר מדאי כהנים הפסיקו להתפלל בקדש הקדשים והתחילו לנהוג שהכה"ג היה מתפלל תפילה זו בבית החיצון דהיינו בהיכל.
וא"כ לפי"ז שהכה"ג מתפלל שלא בקדש הקדשים מה הבעיה שיאריך בתפילתו, ואילו במשנה רואים שדווקא לאחר שהתקינו שיתפלל בבית החיצון, במקביל לזה התקינו יתפלל תפלילה קצרה, ומדוע?
איפה המקור שנשתנה התפלה מבית הקדשים לבית החיצון, אף שיש מקורות על שניהם, אבל כנראה מן המפרשים שמה שכתבו בבית קדשי הקדשים הוא לאו דוקא, רק תיכף ביציאתו נקרא ג"כ ק"ק, והייתי רוצה מאד לידע איזה מקור על שינוי מקום התפלה,
ועל שאלתו שהיו יכולין לראות את הכה"ג בבית החיצון, לכאורה אינו כך, כי פרשו כולם מכל ההיכל והאולם,
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ה' יוני 17, 2021 2:15 am
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
בערקע חייט כתב:מדוע לא נכתבה שירת הבאר כאריח על גבי לבינה?
לכאורה יש לומר לפי שקטנה מדי. אך מעוניין לדעת אם מוזכר מענין זה אי שם.
----
תודה לכל המשיבים על שאלתי הקודמת.
יעויין חבצלת השרון (קרליבך) שמות עמ' רג
ובס' שירה חדשה (לבעל שדה צופים)עמ' שצז שתירץ כדבריכם. ואגב יש שם סיפור מענין.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ה' יוני 17, 2021 3:22 am
על ידי בערקע חייט
יוסף חיים אוהב ציון כתב:בערקע חייט כתב:מדוע לא נכתבה שירת הבאר כאריח על גבי לבינה?
לכאורה יש לומר לפי שקטנה מדי. אך מעוניין לדעת אם מוזכר מענין זה אי שם.
----
תודה לכל המשיבים על שאלתי הקודמת.
יעויין חבצלת השרון (קרליבך) שמות עמ' רג
ובס' שירה חדשה (לבעל שדה צופים)עמ' שצז שתירץ כדבריכם. ואגב יש שם סיפור מענין.
אין לי ספר חבצלת השרון שרשמת, אם אפשר להעתיק דבריו, ויישר כחכם
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ה' יוני 17, 2021 1:36 pm
על ידי לבי במערב
מוסג"פ
(ובדלעיל צ"ל: ע' רנ).
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ה' יוני 17, 2021 1:41 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
לבי במערב כתב:מוסג"פ
(ובדלעיל צ"ל: ע' רנ).
חבצלת השרון - בשלח.pdf
יש"כ.
רחבה מצוותך מאד
פורסם: ה' יוני 17, 2021 2:55 pm
על ידי אליהו בן עמרם
כתב רבינו בחיי בהקדמה לתורה, וז"ל:
"ותרי״ג מצות הללו תרי״ג כללים הם, כי פרטי המצות אין להם סוף ותכלית, והדעת נותנת כן כי כיון שהמצות אלהיות וכלן מורות על חיוב מציאות אלהותו ועל ידיעתה מצד דרכיו ופעולותיו, כשם שאין תכלית מושג לנו מצד ידיעת פעולותיו כך אין תכלית לפרטי המצות, ולזה כוון המלך דוד ע״ה באמרו (תהלים קי״ט) "לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד", באר כי כל דבר יש לו קץ ולמצות אין קץ. ואם כן כל מצוה ומצוה מתרי״ג מצות היא כללית, כל אחת ואחת כוללת מצות הרבה, וכן כלן עד לאין קץ."
מה באור הדבר?
וכי אין באמת קץ לפרטי מצות שופר לדוגמא?
ואם נאמר, שמדובר על קיום מצות שופר לפי כל דעות ומחלוקות הראשונים והאחרונים, גם זה לא מתיישב על ליבי, כי אם נאמר שכן, הרי גם לזה יש סוף ותכלית.
ולא ניחא לי ליישב, שמדובר על עומק הכוונות בכל מצוה ומצוה, שאין להם קץ ותכלית, כי מפשט לשונו של רב"ח לכאורה לא נראה שזאת כוונתו.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ו' יוני 18, 2021 2:09 am
על ידי עובדיה חן
לוי שנוטל ידיו לכהן לברכת הכהן]האם זה חובה או מנהג טוב? ומה הדין שיש כמה לויים האם יש חובה על כולם להחזיק יחדיו או שאין עניין בזה.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ו' יוני 18, 2021 2:38 am
על ידי בערקע חייט
בערקע חייט כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:בערקע חייט כתב:מדוע לא נכתבה שירת הבאר כאריח על גבי לבינה?
לכאורה יש לומר לפי שקטנה מדי. אך מעוניין לדעת אם מוזכר מענין זה אי שם.
----
תודה לכל המשיבים על שאלתי הקודמת.
יעויין חבצלת השרון (קרליבך) שמות עמ' רג
ובס' שירה חדשה (לבעל שדה צופים)עמ' שצז שתירץ כדבריכם. ואגב יש שם סיפור מענין.
אין לי ספר חבצלת השרון שרשמת, אם אפשר להעתיק דבריו, ויישר כחכם
בגמרא שבת ל"ה כי העומד על הר כרמל רואה בארה של מרים, ולפי"ז הוא בים התיכון, ובמדרש כמ"פ העומד על הר הישימון, ורואה הבאר בימא של טבריה, וכן במדרש תהלים העומד על הר נבו ורואה בימא של טבריא, וראיתי הרד"ל ועץ יוסף במדרש שבגמרא יש טעות המעתיקים וצ"ל הר הישימון, וזה צ"ע לעשות טעות בגמרא, ובפרט שכן נעתקו הדברים בראשונים הריף ורבינו חננאל ועוד, ועוד כי בגמרא נסמכה מימרא זו למימרא הקודמת לו בשיעור מיל שיורד מהר הכרמל לטבול, נמצא שנסמכו ב' מאמרות בענין הר הכרמל, (ולא קישור זה אין מקום למימרא זו בגמרא שם),
ומי שיש לו תשובה אשמח בזה, ויישר כחכם למפרע
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ו' יוני 18, 2021 10:32 am
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
בערקע חייט כתב:בערקע חייט כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:בערקע חייט כתב:מדוע לא נכתבה שירת הבאר כאריח על גבי לבינה?
לכאורה יש לומר לפי שקטנה מדי. אך מעוניין לדעת אם מוזכר מענין זה אי שם.
----
תודה לכל המשיבים על שאלתי הקודמת.
יעויין חבצלת השרון (קרליבך) שמות עמ' רג
ובס' שירה חדשה (לבעל שדה צופים)עמ' שצז שתירץ כדבריכם. ואגב יש שם סיפור מענין.
אין לי ספר חבצלת השרון שרשמת, אם אפשר להעתיק דבריו, ויישר כחכם
בגמרא שבת ל"ה כי העומד על הר כרמל רואה בארה של מרים, ולפי"ז הוא בים התיכון, ובמדרש כמ"פ העומד על הר הישימון, ורואה הבאר בימא של טבריה, וכן במדרש תהלים העומד על הר נבו ורואה בימא של טבריא, וראיתי הרד"ל ועץ יוסף במדרש שבגמרא יש טעות המעתיקים וצ"ל הר הישימון, וזה צ"ע לעשות טעות בגמרא, ובפרט שכן נעתקו הדברים בראשונים הריף ורבינו חננאל ועוד, ועוד כי בגמרא נסמכה מימרא זו למימרא הקודמת לו בשיעור מיל שיורד מהר הכרמל לטבול, נמצא שנסמכו ב' מאמרות בענין הר הכרמל, (ולא קישור זה אין מקום למימרא זו בגמרא שם),
ומי שיש לו תשובה אשמח בזה, ויישר כחכם למפרע
זכורני שבס' עלי תמר ובס' מגדים חדשים שבת עמדו בזה.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ו' יוני 18, 2021 10:36 am
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ש' יוני 19, 2021 11:35 pm
על ידי דרומי
האם בהפעלת מכשיר 'אינהלציה' בשבת יש איסור תורה?
(השאלה כמובן לפי השיטה שאין בחשמל איסור תורה של 'בונה' וכיו"ב)
ונפק"מ לחושבאי"ס ובמילא גם לקטן
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ב' יוני 21, 2021 8:42 am
על ידי עושה חדשות
דרומי כתב:האם בהפעלת מכשיר 'אינהלציה' בשבת יש איסור תורה?
(השאלה כמובן לפי השיטה שאין בחשמל איסור תורה של 'בונה' וכיו"ב)
ונפק"מ לחושבאי"ס ובמילא גם לקטן
https://din.org.il/2011/11/22/%D7%90%D7 ... %91%D7%AA/- - -
למה ביטול עבודה זרה ע"י גוי מהני גם בעל כרחו?
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ב' יוני 21, 2021 9:22 am
על ידי נוריאל עזרא
עושה חדשות כתב:למה ביטול עבודה זרה ע"י גוי מהני גם בעל כרחו?
אינני מונח אבל מסברא- אולי כיוון שאם באמת היה מאמין בע"ז היה מוסר נפש על זה(גם מצד שבוודאי מאמין שהע"ז חשובה ממנו, וגם בגלל שעד שהוא מפחד מהעונש כאן צריך לפחד מהעונש שיהיה לו אחרי מותו מהע"ז).
ומשבחר לבטלה ניכר שלא באמת האמין בזה ויש בזה ביטול.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ד' יוני 23, 2021 8:42 am
על ידי עושה חדשות
המאירי ביבמות דפ"ד. כתב:הרבה מדות שנינו באנדרוגינוס... ובשוה לשניהם שחייבין על מכתו ועל קללתו... ובאינו שוה לשניהם שאינו נערך ושאין חייבין על מכתו ועל קללתו. ואע"ג דברישא קאמר חייבין, פירשוה בבנו שאינו חייב שמא אינו אביו הא אדם אחר חייב ממה נפשך, והדברים דחוקים.
מה ביאור הדברים?
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ד' יוני 23, 2021 9:32 am
על ידי נוריאל עזרא
נוריאל עזרא כתב:עושה חדשות כתב:למה ביטול עבודה זרה ע"י גוי מהני גם בעל כרחו?
אינני מונח אבל מסברא- אולי כיוון שאם באמת היה מאמין בע"ז היה מוסר נפש על זה(גם מצד שבוודאי מאמין שהע"ז חשובה ממנו, וגם בגלל שעד שהוא מפחד מהעונש כאן צריך לפחד מהעונש שיהיה לו אחרי מותו מהע"ז).
ומשבחר לבטלה ניכר שלא באמת האמין בזה ויש בזה ביטול.
עוד אפשר לומר ע"פ ביאור הרמב"ם להכשר גט כפוי ע"י בית דין וז"ל הרמב"ם (הלכות גירושין, פרק ב, הלכה כ):
"שאין אומרים אנוס, אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחויב בו מן התורה, כגון מי שהוכה, עד שמכר או עד שנתן. אבל, מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצווה, או לעשות עבירה, והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו, או עד שנתרחק מדבר האסור לעשותו, אין זה אנוס ממנו, אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה. לפיכך, זה שאינו רוצה לגרש, מאחר שהוא רוצה להיות מישראל, ורוצה הוא לעשות כל המצוות, ולהתרחק מן העבירות, ויצרו הוא שתקפו, וכיון שהוכה עד שתשש יצרו, ואמר: 'רוצה אני', כבר גרש לרצונו". ע"כ.
ולפי זה הרי הגויים שגם כלפיהם יש איסור ע"ז, ובודאי אותו גוי רוצה לנהוג כהוגן אלא שיצרו כופהו לעבוד ע"ז וכיון שהוכרח באופן שתשש יצרו וביטל הע"ז הרי היא מבוטלת.
שהחיינו בימי בין המיצרים.
פורסם: ד' יוני 23, 2021 1:28 pm
על ידי איתן נוי
מי שיש לו ברית לבנו בימי בין המיצרים, שמותר לו לאכול בשר ולשמוע כלי נגינה אף בשבוע שחל בו ט' באב. האם בסעודה זו או ביום זה מותר לו לברך שהחיינו על פירות/בגדים חדשים משום שיו"ט שלו הוא או שמא מה שהתירו התירו, ותו לא?
מהרב דוד טהרני:
הותר דברים לצורך השמחה, לא דברים אחרים.
צמח "קאדרוס"
פורסם: ה' יוני 24, 2021 8:30 pm
על ידי איתן נוי
מה זה "קאדרוס" שהביא ר"ח פלאג'י מועד לכל חי תמוז אות אחרונה וכן הביאו בספר ילדות בירושלים הישנה?
האם ידוע מה זה היום?
Re: צמח "קאדרוס"
פורסם: ה' יוני 24, 2021 8:48 pm
על ידי נוריאל עזרא
איתן נוי כתב:מה זה "קאדרוס" שהביא ר"ח פלאג'י מועד לכל חי תמוז אות אחרונה וכן הביאו בספר ילדות בירושלים הישנה?
האם ידוע מה זה היום?
אינני יודע אם הכוונה באמת לזה אבל כאן:
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... pagenum=55כתבו שהחרשוף הוא קאדרוס
וכאן:
https://www.ecolution.co.il/%D7%92%D7%9 ... -camera-5/כתוב שחרשוף הוא ארטישוק הבר ושהוא קוצני יותר.
וכאן:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... 7%95%D7%A3בלוח הברכות בספרדית מתרגם לספרדית ארטישוק וחרשוף כמעט אותו דבר.
ואם זה נכון גם לאז זה כנראה מאכל עם ארטישוק או מהגבעולים של הארטישוק או משהו כזה.
גם כאן:
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... agenum=114כתבו בשם האר"י לאכול קאדרוס ובסוגריים כתבו חרשוף.
ואם אכן מדובר על ארטישוק קוצני זה מסתדר עם מה שכתוב במועד לכל חי שם שיאכל כדי שיקוים וקוץ ודרדר.
Re: צמח "קאדרוס"
פורסם: ה' יוני 24, 2021 9:50 pm
על ידי איתן נוי
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ג' יוני 29, 2021 8:49 am
על ידי שמואל דוד
השנה שמסיימים מסכת יומא יום אחד לפני ראש חודש אב. האם אפשר לעשות סיום בתשעה ימים?
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ג' יוני 29, 2021 8:53 am
על ידי נוריאל עזרא
שמואל דוד כתב:השנה שמסיימים מסכת יומא יום אחד לפני ראש חודש אב. האם אפשר לעשות סיום בתשעה ימים?
http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7% ... 7%99%D7%9Dhttps://www.yeshiva.org.il/midrash/3812
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ג' יוני 29, 2021 8:59 am
על ידי שמואל דוד
מה כוונתך לציין
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ג' יוני 29, 2021 9:57 am
על ידי חגי פאהן
יהודי שאל אותי בנתיב השני ברמזור אדום: היה בלוויה של קרוב משפחה שהובל ונקבר בתוך ארון עץ, ולבקשת המשפחה לא נאמר קדיש!! האם עדיין מצוה להשתתף בלויה כזו, או שמא עבירה?