עמוד 34 מתוך 91
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ג' יוני 29, 2021 10:14 am
על ידי דרומי
איך זה נהפך לעבירה?
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ג' יוני 29, 2021 11:11 am
על ידי כדכד
אני חושב שכוונתו שזה נראה כשיתוף פעולה או לפחות הסכמה עם דרך הלויה וקבורה שאינה יהודית
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ג' יוני 29, 2021 1:36 pm
על ידי חגי פאהן
על הקדיש אמרתי לו בפשיטות שאעפ"כ זו מצוה. אבל אז הוא סיפר לי על הארון, ונזכרתי שאחד מגדולי ישראל החרים לוויה כזו, אז אולי זה חילול השם?..
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ג' יוני 29, 2021 2:34 pm
על ידי איתן נוי
חגי פאהן כתב:יהודי שאל אותי בנתיב השני ברמזור אדום: היה בלוויה של קרוב משפחה שהובל ונקבר בתוך ארון עץ, ולבקשת המשפחה לא נאמר קדיש!! האם עדיין מצוה להשתתף בלויה כזו, או שמא עבירה?
למה עבירה, אדרבה מה שניתן לתקן יתקנו
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ג' יוני 29, 2021 8:10 pm
על ידי רציני
כל בו על אבלות חלק א עמוד 106 וז"ל: מותר ללות גם מת נכרי משום דרכי שלום (בית יוסף של"ז), ולעת הצורך ילך גם לבית קבורתם (תענית ט"ז: קברי עכו"ם איכא בינייהו) אכן פוקר ישראל שפרק עול תורה גרע טפי (בית יוסף של"ד ובשו"ע שם ובסימן שמ"ה ועיין תשורת ש"י תקנ"ו) ואין צורך ללותו. עכ"ל.
ומסתבר שאם הלוייה בלי קדיש וכו' הנפטר גם היה חלק מהסגנון ההוא.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ג' יוני 29, 2021 11:55 pm
על ידי לבי במערב
'כמדומה', שבין "אין צורך ללוותו" ו"עברה" קיים מרחק 'מסוים'...
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ד' יוני 30, 2021 2:36 am
על ידי רציני
לבי במערב כתב:'כמדומה', שבין "אין צורך ללוותו" ו"עברה" קיים מרחק 'מסוים'...
כל בו על אבילות הוא של הרב גרינוואלד. לא פתחתי את מקורותיו. אבל ממה שדימה לגוי ששם "מותר" ללוות מסתמא כוונתו שפוקר ישראל אין את ההיתר כי הוא גרע טפי. אבל אין הכי נמי שצריך לבדוק במקורות שלו לראות מה הם כותבים.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ד' יוני 30, 2021 5:50 am
על ידי לבי במערב
עיקר המקור הוא, כנראה, בשו"ת 'תשורת ש"י'
סי' תקנו.
גם משם נראה כי היחס לזה כ'איסור' אינו אלא במקום חלול יוט"ש, ולא בסתמא.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ד' יוני 30, 2021 6:22 am
על ידי רציני
לבי במערב כתב:עיקר המקור הוא, כנראה, בשו"ת 'תשורת ש"י'
סי' תקנו.
גם משם נראה כי היחס לזה כ'איסור' אינו אלא במקום חלול יוט"ש, ולא בסתמא.
צודק
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ד' יוני 30, 2021 10:07 am
על ידי חגי פאהן
יישר כח!
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ד' יוני 30, 2021 8:39 pm
על ידי איתן נוי
איתן נוי כתב:חגי פאהן כתב:יהודי שאל אותי בנתיב השני ברמזור אדום: היה בלוויה של קרוב משפחה שהובל ונקבר בתוך ארון עץ, ולבקשת המשפחה לא נאמר קדיש!! האם עדיין מצוה להשתתף בלויה כזו, או שמא עבירה?
למה עבירה, אדרבה מה שניתן לתקן יתקנו
דעת הרב דוד טהרני שיאמרו קדיש
ספר תניא-ראשון
פורסם: ד' יוני 30, 2021 10:16 pm
על ידי איתן נוי
שמביאו הבית יוסף: הלכות נדה. סימן קצד: "מכל מקום מאחר שכתבת שפסקני אחד שנקרא תניא".
Re: ספר תניא-ראשון
פורסם: ד' יוני 30, 2021 11:03 pm
על ידי יבנה
איתן נוי כתב:שמביאו הבית יוסף: הלכות נדה. סימן קצד: "מכל מקום מאחר שכתבת שפסקני אחד שנקרא תניא".
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ה' יולי 01, 2021 12:02 am
על ידי נוריאל עזרא
שמואל דוד כתב:מה כוונתך לציין
מחילה לא יודע למה חשבתי ששאלת משהו אחר.
לעניין השאלה שלך הביא ביבי"א אוה"ח סימן כו(לעניין לפטור תענית בכורות בע"פ ע"י סיום מסכת וה"ה הכא [ראה להלן מהיחוה דעת]) שהביא דעות שאפשר להשאיר קצת לסיום מסכת בערב פסח, ויש שכתבו שלא מהני והביא דעות שמותר למהר או להאט את קצב לימודו כדי לסיים בערב פסח ויש שכתבו שלא מהני.
וכתב על זה ביבי"א וז"ל: "אבל לפע"ד אין לסמוך על זה להקל כ"כ כיון דאעיקרא יש מחמירים בסיום מסכת, וכבר כתבנו לעיל שהראיה ממועד קטן אינה ראיה כלל, ולכן די להקל כשממהר בלימודו או מאחר, אבל להשאיר לאחר זמן ולסיים בערב פסח לא מהני".
וכן בסוף בלוח המפתחות ותוכן עניינים כתב: "בעניין הנ"ל(דין תענית בכורות בערב פסח הנזכר בסימן הקודם). העלה שאפשר להקל ג"כ בסעודת סיום מסכת, כשסיים בערב פסח, אע"פ שמיהר בלימודו, וכיוון סיומו בערב פסח וכו' ".
שו"ר שביחוה דעת ח"א סימן מ' העלה אותו דבר גם לעניין שבוע שחל בו ט' באב.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ה' יולי 01, 2021 11:49 am
על ידי חגי פאהן
איתן נוי כתב:איתן נוי כתב:חגי פאהן כתב:יהודי שאל אותי בנתיב השני ברמזור אדום: היה בלוויה של קרוב משפחה שהובל ונקבר בתוך ארון עץ, ולבקשת המשפחה לא נאמר קדיש!! האם עדיין מצוה להשתתף בלויה כזו, או שמא עבירה?
למה עבירה, אדרבה מה שניתן לתקן יתקנו
דעת הרב דוד טהרני שיאמרו קדיש
לכולי עלמא צריך לומר קדיש, אבל הם לא רוצים!
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ה' יולי 01, 2021 3:59 pm
על ידי איתן נוי
חגי פאהן כתב:לכולי עלמא צריך לומר קדיש, אבל הם לא רוצים!
מי שואל אותם כיצד ומה לעשות,
הולכים הצידה ואומרים קדיש לע"נ הנפטר!
ז"ש "זכין לאדם
שלא בפניו". תרתי משמע.
שתיית מיץ לימון ללא סוכר בשבת
פורסם: ה' יולי 01, 2021 8:08 pm
על ידי איתן נוי
מי שטעים וערב לו שתיית מיץ לימון טבעי חמוץ כמות שהוא ללא סוכר, אך אינו חולה.
א. האם מותר לו לשתות כך בשבת מצד עונג שבת, שכן אמנם טעים לו אבל לא נעים לו. ולא מצוי אדם רגיל השותה כך שטעים לו?
ב. האם יברך על דבר זה שהרי אין זה משקה הראוי לשתיה לרוב בני האדם כשמן זית שאינו מברך עליו משום שמזיק לו?
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ה' יולי 01, 2021 8:11 pm
על ידי בערקע חייט
חגי פאהן כתב:יהודי שאל אותי בנתיב השני ברמזור אדום: היה בלוויה של קרוב משפחה שהובל ונקבר בתוך ארון עץ, ולבקשת המשפחה לא נאמר קדיש!! האם עדיין מצוה להשתתף בלויה כזו, או שמא עבירה?
האם מישהוא יודע מקור כמה פסים שחורים צריך שיהיה (לפי המנהג) על הטלית גדול
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ו' יולי 02, 2021 7:44 am
על ידי שמואל דוד
שו״ע אורח חיים סימן סו - בענין הפסק באמצע קר״ש
לקדיש ולקדושה ולברכו מפסיק אפילו באמצע הפסוק וכן למודים אבל לא יאמר אלא תיבת מודים בלבד
יש לעיין קצת בסדר דנקט המחבר. הרי מתחילה אומרים קדיש ואח״כ ברכו ואח״כ קדושה. וצריך ביאור.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ו' יולי 02, 2021 7:51 am
על ידי שמואל דוד
משנה ברורה סימן סו - טז
טלית — דבציצית אינו חובת גברא שאם אין לו טלית פטור מציצית ויוכל לקרות ק"ש בלי ציצית ע"כ מקרי הפסקה ע"י הברכה וכו׳ והיכא שהוא יושב בבהכ"נ ומתבייש לישב בלי טלית לכו"ע יכול לברך עליו בין הפרקים.
צ״ע בכוונתו, מה השייכות בין בושה לברכה, הרי יכול ללובשו בלא ברכה כמו שכתב הרמ״א.
Re: ספר תניא-ראשון
פורסם: א' יולי 04, 2021 3:21 pm
על ידי איתן נוי
יבנה כתב:איתן נוי כתב:שמביאו הבית יוסף: הלכות נדה. סימן קצד: "מכל מקום מאחר שכתבת שפסקני אחד שנקרא תניא".
תודה.
יש תניא ויש תניא רבתי או שלזה כוונתו?
Re: ספר תניא-ראשון
פורסם: א' יולי 04, 2021 8:14 pm
על ידי יבנה
איתן נוי כתב:תודה.
יש תניא ויש תניא רבתי או שלזה כוונתו?
נקרא תניא ע"ש המילה הראשונה של הספר, וכך נתכנה ונדפס בשם זה עד שנת תק"ס שמאז נדפס בשם תניא רבתי להבדיל בינו לספר התניא של חב"ד שנדפס בשנת תקנ"ו, כמבואר כאן
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... &pagenum=4 ושם עמ' 5.
Re: ספר תניא-ראשון
פורסם: א' יולי 04, 2021 10:40 pm
על ידי איתן נוי
יבנה כתב:איתן נוי כתב:תודה.
יש תניא ויש תניא רבתי או שלזה כוונתו?
נקרא תניא ע"ש המילה הראשונה של הספר, וכך נתכנה ונדפס בשם זה עד שנת תק"ס שמאז נדפס בשם תניא רבתי להבדיל בינו לספר התניא של חב"ד שנדפס בשנת תקנ"ו, כמבואר כאן
https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... &pagenum=4 ושם עמ' 5.
תבורך מפי עליון
תודה רבה
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: א' יולי 04, 2021 11:00 pm
על ידי נוריאל עזרא
שמואל דוד כתב:משנה ברורה סימן סו - טז
טלית — דבציצית אינו חובת גברא שאם אין לו טלית פטור מציצית ויוכל לקרות ק"ש בלי ציצית ע"כ מקרי הפסקה ע"י הברכה וכו׳ והיכא שהוא יושב בבהכ"נ ומתבייש לישב בלי טלית לכו"ע יכול לברך עליו בין הפרקים.
צ״ע בכוונתו, מה השייכות בין בושה לברכה, הרי יכול ללובשו בלא ברכה כמו שכתב הרמ״א.
במקור הדין באבן העוזר שם כתב שמדין המשנה אסור להניח טלית בין הפרקים וכתב שצ"ע על השבולי הלקט והארחות חיים המובאים בבית יוסף שהתירו.
וכתב שאם מדובר בלא ברכה מאי איריא בין הפרקים אפילו באמצע הפרקים נמי.
ועל כן כותב לקיים דברי המתירים בבית כנסת שמתביישים לשבת בלא טלית שהתירו(סימן יג סעיף ג) להתעטף בטלית פסולה. שגדול כבוד הבריות שדוחה כל לא תעשה דרבנן. כ"ש הכא שהתירו בפירוש להפסיק מפני הכבוד.
אך כיון שיכול להתעטף בין הפרקים אסור להתעטף באמצע הפרק...על כן יתעטף בין הפרקים עם ברכה.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: א' יולי 04, 2021 11:02 pm
על ידי שמואל דוד
אבל זה דלא כהרמ״א
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: א' יולי 04, 2021 11:20 pm
על ידי נוריאל עזרא
שמואל דוד כתב:אבל זה דלא כהרמ״א
היכא שאין בושה פסק גם האבן העוזר שם דאסור להתעטף עד אחר י"ח ורק היכא שיש בושה התיר לסמוך על המתירים[ושלדעתו חייב לפרשם שהכוונה עם ברכה] כי גדול כבוד הבריות וכמו בסימן יג סעיף ג שהתירו לא להסיר את הטלית גדול מחמת כן ע"ש והרמ"א שם הוסיף שאף טלית קטן לא יסיר ע"ש.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: א' יולי 04, 2021 11:53 pm
על ידי נוריאל עזרא
שמואל דוד כתב:שו״ע אורח חיים סימן סו - בענין הפסק באמצע קר״ש
לקדיש ולקדושה ולברכו מפסיק אפילו באמצע הפסוק וכן למודים אבל לא יאמר אלא תיבת מודים בלבד
יש לעיין קצת בסדר דנקט המחבר. הרי מתחילה אומרים קדיש ואח״כ ברכו ואח״כ קדושה. וצריך ביאור.
באמת בסמ"ק כתוב "ועניית קדיש יברכו וקדושה" אלא שהשו"ע נמשך אחרי ר' יונה והראש שכתבו כן. וכמדומה שבדרך כלל נמשך השו"ע אחרי לשון הראש גם בב"י כמדומה שכשמציין מראה מקום לתוס' ולהראש שאמרו אותו דבר כשמצטט מצטט[כמדומני] לשון הראש בדווקא.
עכ"פ נראה שכתבו כן הר' יונה והראש כדי שיהיה לשון נופל על לשון "לקדיש ולקדושה".
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ב' יולי 05, 2021 5:24 pm
על ידי עושה חדשות
בהלכות מוחק בשבת
א. מה הדין לגרד קצת מן הדיו, דהיינו לקלף את השכבה העליונה. (או לקלף שכבה מן הקצפת שכתבו בה על העוגה, אבל הכתיבה נשארת)
ב. מה הדין למחוק קצת מן האות, ועכשיו האות יותר דקה וקטנה או אפילו חסרה מעט, אבל עדיין נקראת בצורתה הנכונה.
צדקה בתפילת מנחה-באמירת פותח את ידיך
פורסם: ה' יולי 08, 2021 1:59 pm
על ידי איתן נוי
האם מישהו מכיר מקור לנתינת צדקה בתפילת מנחה כשאומר "פותח את ידיך" דווקא.
הנמכת ספר התורה לשם הנחת הרימונים
פורסם: ה' יולי 08, 2021 2:00 pm
על ידי איתן נוי
האם מותר להנמיך את ספר התורה בכדי שהילדים יוכלו להגיע ולהניח עליו את הרימונים?
לבוד לחומרא
פורסם: ו' יולי 09, 2021 12:12 pm
על ידי מלבב
מה הכלל בזה מתי אומרים ומתי לא
Re: לבוד לחומרא
פורסם: ו' יולי 09, 2021 1:52 pm
על ידי עושה חדשות
מלבב כתב:מה הכלל בזה מתי אומרים ומתי לא
מצורף מאנצ"ת.
אגב, לגבי גוד אסיק וגוד אחית, ראיתי בעבר באו"ש ואבנ"ז שנקטו בפשיטות דהוי כלבוד דל"א להחמיר, וצ"ע אם יש מקום לחלק בזה.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: א' יולי 11, 2021 9:12 pm
על ידי עזריאל ברגר
שיף כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:אשרי יושבי ביתך כתב:אראל כתב:אולי כי 'שומר מצוה לא ידע דבר רע'?
הרגע דיברתי עם תלמידו הגאון רבי
ישראל גואלמן שליט"א (רב קהילת שערי תבונה) ואמר לי ששאל את הגרח"פ ע"ז פעם, והשיבו בדיוק במילים שכתבתם: '
שומר מצוה לא ידע דבר רע'.
כתב לי אחי:
הגר"ד קוק אמר כיון דכל הבעיה היא שכחה ובבגד של ציצית כתיב וזכרתם ממילא ליכא חששא. ובמקו"א כתבתי עוד בזה.
וק"ק למה לא נאמר על כל דבר כך, ולא נחשוש כלל לקשה לשכחה
לכ' לולי זה אפ"ל דכיון שהציציות מחוברים יחד נחשב כבגד אחד
אילו הן נחשבות כבגד אחד - איך מטיל ציצית בכל אחת מהן?!
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: א' יולי 11, 2021 9:13 pm
על ידי עזריאל ברגר
עובדיה חן כתב:אדם שיש לו חלק בקרקע בטאבו ,בשותפות עם אינם שמתו"מ שעובדים בקרקע מה יעשה לגבי שמיטה?
השאלה עתיקה, לגבי "ועד בית" שמעסיקים גנן שעובד בשמיטה.
וראיתי למי שכתב שיפקיר בפני שלשה את חלקו בחצר למשך שנת השמיטה.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: א' יולי 11, 2021 10:18 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
עזריאל ברגר כתב:עובדיה חן כתב:אדם שיש לו חלק בקרקע בטאבו ,בשותפות עם אינם שמתו"מ שעובדים בקרקע מה יעשה לגבי שמיטה?
השאלה עתיקה, לגבי "ועד בית" שמעסיקים גנן שעובד בשמיטה.
וראיתי למי שכתב שיפקיר בפני שלשה את חלקו בחצר למשך שנת השמיטה.
בילקו"י שמיטה כתב בזה. וכן באורל"צ שמיטה כתב בזה. וכן בחזו"ע שמיטה.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ד' יולי 14, 2021 5:04 am
על ידי שמואל דוד
שלחן ערוך אורח חיים תקנא - ח:
נשי דנהיגי דלא לְמִשְׁתֵּי (פירוש, לסדר ולערוך החוטין שהולכין לאורכו של בגד. והוא מלשון "או בשתי או בערב") עמרא מדעייל אב, מנהגא.
רמ״א:
(ונוהגין שלא לקדש החודש (דהיינו הלבנה) עד אחר ט' באב) (מהרי"ל ודעת עצמו)
לכאורה דינא דקידוש לבנה אין לה שום שייכות להא דנשי נהיגי לא למשתי וא״כ קשה מדוע כתב הרמ״א דין זה כאן וצ״ע.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ד' יולי 14, 2021 5:28 am
על ידי לבי במערב
בפשטות הוא סיום הדינים שמר"ח (ומשם ואילך עסיק ב'שבוע שחל בו').
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ד' יולי 14, 2021 6:23 pm
על ידי עובדיה חן
נענע בכרם האם הוא אוסר ודינו ככלאים וחייב שריפה?
'מחוסר אמנה' אצל יורש
פורסם: ו' יולי 16, 2021 12:25 pm
על ידי נחומצ'ה
סופר סת"ם שנלב"ע השאיר פרשיות תפילין להגהה. משנודע לא' מבניו, 'תפס' בתפילין כמזכרת אחרונה מאביו.
הלוקח שהזמין התפילין מעוניין בפרשיות להשלמת העיסקה ביניהם. על אף האונס דלא שכיח [מוות] שאירע לפועל.
היורש אומר, לא נעשה כל קנין, רק כשכירות באמירה. כסף כלל לא שולם. וא"כ זה חיסרון של 'מחוסר אמנה' [כלפי אביו],
ואין היורש בכלל 'מחוסר אמנה'.
הצדק עם מי?
מקור לחיוב לימוד תורה?
פורסם: ג' יולי 20, 2021 8:52 am
על ידי איתן נוי
כתב הרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח)".
וכן למד החינוך (ואתחנן מצוה תיט) "וכל אחד מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר בין בריא בין בעל יסורין...הכל חייבים לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה, שנאמר [יהושע א', ח'], והגית בו יומם ולילה.
ולכאורה מדוע למדו מפס' שבנביא ולא מהתורה שנאמר "וְדִבַּרְתָּ בָּם (דברים ו, ז)" ודרשה הגמ' (יומא יט:) "אמר רבא: השח שיחת חולין - עובר בעשה, שנאמר ודברת בם - בם ולא בדברים אחרים". משמע מפס' זה שיש חיוב ללמוד תורה. ולא רק רשות כת"ק שם?