פורום אוצר החכמה

פורסם: **ב' אוקטובר 04, 2021 12:26 pm**

אשרי יושבי ביתך כתב:
איתן נוי כתב:
איתן נוי כתב:מי שיש לו אתרוג מהודר ביותר ויקר מאוד שקיבל במתנה או זכה מהפקר ומאידך יש לו את מה שקנה לעצמו בכסף מלא, האם יש עדיפות לברך על מה ששילם?

ראיתי שהביא בקונטרס הנחמד "בהלכה ובאגדה" (לר' דוד נקי הי"ו) בשם החוות יאיר והתורה לשמה שבכה"ג הנ"ל מוטב שיטול מה שקנה אף שפחות מהודר ממה שלא הוציא עליו ממון שמעלתו גדולה.
*אי"ה אביא המקורות בהקדם.

יש לך המקורות של החו"י והתול"ש?

הבאתי לעיל והאריך בזה הגרב"צ מוצפי בספרו הנדמ"ח מקרא בציון.

פורסם: **ב' אוקטובר 04, 2021 5:04 pm**

עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:האם ניתן לומר לשם יחוד קודם תפילת מנחה גם עבור עברית שיתפללו סמוך לה, מאחר ואין פנאי משום שהש"ץ לא אומר או מאוד זריז?

מסברא אולי יש לדמות אותן לשחרית ומוסף שמתפללים אותן ביחד, וכמדומני שאומרים "לשם יחוד" רק פעם אחת לפני שחרית.

בסידורים הספרדים יש לשם יחוד גם לפני מוסף וא"כ אין זה ראיה.

פורסם: **ב' אוקטובר 04, 2021 5:26 pm**

לא שאין זה ראיה, אלא זוהי ראיה להיפך. דהיינו שיש צורך לומר לשם ייחוד לפני כל תפילה, גם אם מתפללים שתי תפילות ברצף!

פורסם: **ב' אוקטובר 04, 2021 9:23 pm**

יפה מאוד כתבת, שפתיך ברור מיללו.
אלא שהשאלה עדיין, האם יועיל שיצרף בנוסח הלשם ייחוד שקודם תפילת שחרית אף את מוסף או במנחה אף את ערבית.
כי זה שיש לשם ייחוד לפני כל תפילה מי אמר שא"א לייחד מראש. אא"כ מסיבת חלוקת העולמות כל אחד צורך ייחד בפנ"ע.

פורסם: **ב' אוקטובר 04, 2021 10:44 pm**

איתן נוי כתב:האם יועיל שיצרף בנוסח הלשם ייחוד שקודם תפילת שחרית אף את מוסף או במנחה אף את ערבית.
כי זה שיש לשם ייחוד לפני כל תפילה מי אמר שא"א לייחד מראש. אא"כ מסיבת חלוקת העולמות כל אחד צורך ייחד בפנ"ע.

יועיל - מסתמא כן. וכמנהגנו (חב"ד) שאומרים "לשם ייחוד" פעם אחת ביום (לפני ברוך שאמר) והוא הולך על כל מעשינו ועבודתינו במשך היום.
האם זה תחליף מושלם לאמירת לשם ייחוד לפני כל מצווה לנוהגים בכך - מסתמא לא. דאלת"ה - הייתם יכולים לנהוג כמותנו...

פורסם: **ג' אוקטובר 05, 2021 9:38 am**

עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:האם יועיל שיצרף בנוסח הלשם ייחוד שקודם תפילת שחרית אף את מוסף או במנחה אף את ערבית.
כי זה שיש לשם ייחוד לפני כל תפילה מי אמר שא"א לייחד מראש. אא"כ מסיבת חלוקת העולמות כל אחד צורך ייחד בפנ"ע.

יועיל - מסתמא כן. וכמנהגנו (חב"ד) שאומרים "לשם ייחוד" פעם אחת ביום (לפני ברוך שאמר) והוא הולך על כל מעשינו ועבודתינו במשך היום.
האם זה תחליף מושלם לאמירת לשם ייחוד לפני כל מצווה לנוהגים בכך - מסתמא לא. דאלת"ה - הייתם יכולים לנהוג כמותנו...

כיוון טוב הבאת כאן. אבדוק מול מקובלים ב"ה ואגיב.

פורסם: **ה' אוקטובר 07, 2021 10:20 am**

בשמיני עצרת קיים מישהו 'קידוש' בחצר ביתו (בגלל הקורונה הקידוש התקיים בחוץ ולא בפנים). כסאות היו בשפע, אך שולחנות היו חסרים.

קם בעל יוזמה וראה בחצר הבית מתגלגלת גיגית גדולה המשמשת כבריכה לילדים קטנים, הפכה ופרש ניילון והנה לנו שולחן.

האם מעשה זה 'חלק' ביום-טוב (ובשבת)?

פורסם: **ה' אוקטובר 07, 2021 10:38 am**

דרומי כתב:בשמיני עצרת קיים מישהו 'קידוש' בחצר ביתו (בגלל הקורונה הקידוש התקיים בחוץ ולא בפנים). כסאות היו בשפע, אך שולחנות היו חסרים.

קם בעל יוזמה וראה בחצר הבית מתגלגלת גיגית גדולה המשמשת כבריכה לילדים קטנים, הפכה ופרש ניילון והנה לנו שולחן.

האם מעשה זה 'חלק' ביום-טוב (ובשבת)?

ומה השאלה, מה נראה לך כאן לא בסדר?
בונה, אוהל..?

פורסם: **ה' אוקטובר 07, 2021 11:32 am**

פורסם: **ה' אוקטובר 07, 2021 7:29 pm**

נראה שבזמן חז"ל היו רגילים להפוך כלים ולשבת עליהם (ועל כלים כאלו אמרו חז"ל שאינם טמאים מדרס משום שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו).
ואם חז"ל שתקו ולא פירשו שזה אסור - סביר להניח שזה מותר.

פורסם: **ה' אוקטובר 07, 2021 10:38 pm**

דרומי כתב:כן

אין כאן משום אוהל משום שההגדרה של אוהל הוא שממש בונה אוהל כפי שהביא המשנ"ב (סימן שטו סעיף ה ס"ק ז"ך) דוגמא מחופה מוכנה עם מקלות שאין בזה משום אוהל בפתיחתו בשבת. ורק בתקיעת המוטות יש אוהל. ב. אינו צריך לאוירו. עם זאת אילו היה צריך לאוירו היה אסור (כהמשך דברי המשנ"ב הנ"ל) משום דאיכא גם דפנות והוי אוהל עראי שהרי לפני כן לא היה הפוך וכעת הופכו.
ולא בונה משום שנפסק ברמב"ם ובשו"ע שאין בנין וסתירה בכלים. תראה את ההגדרות כאן: סימן שיד ס"א.

פורסם: **א' אוקטובר 10, 2021 11:53 am**

יישר כח למשיבים.

שאלה נוספת:

ברמב"ם הל' יו"ט פ"ו הי"ז: "שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים כולם אסורים בהספד ותענית וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב".

ברור לכל מעיין בדברי הרמב"ם שלדעתו גם ר"ה בכלל חיוב שמחה - ודלא כדברי שועה"ר בסי' תקכט ס"ו.

אמנם השאלה היא האם הבנה זו בשיטת הרמב"ם מפורשת ממש באיזה ספר קדמון (כוונתי לקדמון ממש, עד תקופת רעק"א בערך)? והאם יש מי ש'מתעקש' לפרש את הרמב"ם אחרת באופן שלדעתו ר"ה אינו בכלל חיוב שמחה?

פורסם: **ב' אוקטובר 11, 2021 6:25 pm**

האם פדיון מעש"ש מחוץ לירושלים (כי ירחק ממך המקום) הוא חובה או רשות?

פורסם: **ב' אוקטובר 11, 2021 7:31 pm**

yankev כתב:האם פדיון מעש"ש מחוץ לירושלים (כי ירחק ממך המקום) הוא חובה או רשות?

ברור שהוא לא חובה גמורה, שהרי יש את האפשרות להעלות את המעשר עצמו לירושלים ולאכלו שם.
אבל בזמן הזה וכיו"ב - לכאורה הוא חובה גמורה, עכ"פ מדין בל-תשחית.

פורסם: **ב' אוקטובר 11, 2021 10:36 pm**

תודה רבה

פורסם: **ד' אוקטובר 13, 2021 7:45 pm**

האם כל החייב בתרומות, 'אוטומטית' חייב גם במעשר, בלא יוצא מן הכלל?

פורסם: **ה' אוקטובר 14, 2021 7:20 am**

איפכא ידענא: מעשרות פ"ה מ"ו. רמב"ם הל' מעשרות פ"ב ה"ז.

פורסם: **ה' אוקטובר 14, 2021 9:17 am**

אפשר הסבר בבקשה?

פורסם: **ה' אוקטובר 14, 2021 7:20 pm**

שם יש היכי־תמצי שמחויב במעשר, אף שכבר נפטר מתרומה.

פורסם: **ה' אוקטובר 14, 2021 7:26 pm**

איתן נוי כתב:האם ניתן לומר לשם יחוד קודם תפילת מנחה גם עבור עברית שיתפללו סמוך לה, מאחר ואין פנאי משום שהש"ץ לא אומר או מאוד זריז?

אולי יש לדמות לגדרי תנאי בנט"י לסעודה (או"ח קס"ד) שאם יודע שיכול לשמור ידיו ולא להסיח דעת מהנטילה יכול להתנות בנטילה אחת שתועיל לו לכל היום וגם כאן אם יודע שיכול לא להסיח דעת מהלשם יחוד יוכל לומר כבר לפני שתי תפילות

פורסם: **ה' אוקטובר 14, 2021 9:34 pm**

כדכד כתב:אולי יש לדמות לגדרי תנאי בנט"י לסעודה (או"ח קס"ד) שאם יודע שיכול לשמור ידיו ולא להסיח דעת מהנטילה יכול להתנות בנטילה אחת שתועיל לו לכל היום וגם כאן אם יודע שיכול לא להסיח דעת מהלשם יחוד יוכל לומר כבר לפני שתי תפילות

נראה לי קצת שונה מדוגמאות שונות מהפשט מאחר שכל עניינים אלו שורשן בקבלה ועולמות.

פורסם: **ה' אוקטובר 14, 2021 10:08 pm**

לבי במערב כתב:שם יש היכי־תמצי שמחויב במעשר, אף שכבר נפטר מתרומה.

תודה.

פורסם: **א' אוקטובר 17, 2021 7:18 am**

איתן נוי כתב:
כדכד כתב:אולי יש לדמות לגדרי תנאי בנט"י לסעודה (או"ח קס"ד) שאם יודע שיכול לשמור ידיו ולא להסיח דעת מהנטילה יכול להתנות בנטילה אחת שתועיל לו לכל היום וגם כאן אם יודע שיכול לא להסיח דעת מהלשם יחוד יוכל לומר כבר לפני שתי תפילות

נראה לי קצת שונה מדוגמאות שונות מהפשט מאחר שכל עניינים אלו שורשן בקבלה ועולמות.

וכולהו סליקין לאתר חד

פורסם: **א' אוקטובר 17, 2021 1:48 pm**

כדכד כתב:
איתן נוי כתב:
כדכד כתב:אולי יש לדמות לגדרי תנאי בנט"י לסעודה (או"ח קס"ד) שאם יודע שיכול לשמור ידיו ולא להסיח דעת מהנטילה יכול להתנות בנטילה אחת שתועיל לו לכל היום וגם כאן אם יודע שיכול לא להסיח דעת מהלשם יחוד יוכל לומר כבר לפני שתי תפילות

נראה לי קצת שונה מדוגמאות שונות מהפשט מאחר שכל עניינים אלו שורשן בקבלה ועולמות.

וכולהו סליקין לאתר חד

אדרבה, אך מנא לך? הוכח תוכיח.

פורסם: **א' אוקטובר 17, 2021 6:27 pm**

לא התכוונתי להוכיח הוכחה גמורה רק שאפשר לדמות.
מה שכתבתי שכולהו לחד אתר סליקין הוא שכיון שבסופו של דבר הכל אחד אז כן ניתן להביא ראיה מדינים שבפשט על ענינים שבסוד ולהיפך
ולאו דווקא ראיה אלא גם דימוי אפשר

פורסם: **א' אוקטובר 17, 2021 8:56 pm**

כדכד כתב:לא התכוונתי להוכיח הוכחה גמורה רק שאפשר לדמות.
מה שכתבתי שכולהו לחד אתר סליקין הוא שכיון שבסופו של דבר הכל אחד אז כן ניתן להביא ראיה מדינים שבפשט על ענינים שבסוד ולהיפך
ולאו דווקא ראיה אלא גם דימוי אפשר

צריך מי שידו בקבלה שיענה.
מקוה בס"ד להספיק לברר ולהגיב.

פורסם: **א' אוקטובר 17, 2021 9:07 pm**

איתן נוי כתב:
כדכד כתב:לא התכוונתי להוכיח הוכחה גמורה רק שאפשר לדמות.
מה שכתבתי שכולהו לחד אתר סליקין הוא שכיון שבסופו של דבר הכל אחד אז כן ניתן להביא ראיה מדינים שבפשט על ענינים שבסוד ולהיפך
ולאו דווקא ראיה אלא גם דימוי אפשר

צריך מי שידו בקבלה שיענה.
מקוה בס"ד להספיק לברר ולהגיב.

אגב, יש האומרים שאמירת לשם יחוד היא ככוונה במצוות. ואכ לפי"ז כל תפילה בעיא כוונה בפ"ע.

פורסם: **ב' אוקטובר 18, 2021 1:40 pm**

מנא לך הא?
אולי כוונה כללית לפני כמה תפילות או מצוות מספיקה?

פורסם: **ב' אוקטובר 18, 2021 5:13 pm**

שבתי ואתבונן, לגוף מה שכתבתי לעיל לדמות נט"י בתנאי לכל היום לאמירת לשם יחוד עובר לתפלה הקודמת (של ערבית לפני מנחה) שאין זה דומה כי שם זו אותה נטילת ידים והוא מתנה שאינו מסיח דעתו ממנה ווכאן זה לשם יחוד מחודש על תפילה אחרת ואין מכאן ראיה שזה מועל אלא אולי ראיה שאם לא הסיח דעת ממעשה שנעשה בכוונה אז המעשה מועיל גם אח"כ

פורסם: **ב' אוקטובר 18, 2021 8:13 pm**

כדכד כתב:מנא לך הא?
אולי כוונה כללית לפני כמה תפילות או מצוות מספיקה?

נכון מאוד. אולי!

פורסם: **ג' אוקטובר 19, 2021 2:16 pm**

זו היתה תגובה למי שכתב בודאות שזה לא מספיק

פורסם: **ד' אוקטובר 20, 2021 11:18 pm**

מה המקור לענין שאומרים ברוך ה לעולם אמן ואמן בסיום לימוד?

פורסם: **ד' אוקטובר 20, 2021 11:53 pm**

איתן נוי כתב:מה המקור לענין שאומרים ברוך ה לעולם אמן ואמן בסיום לימוד?

דומה באבן עזרא בתהלים פט נג

פורסם: **ה' אוקטובר 21, 2021 1:54 pm**

רציני כתב:
איתן נוי כתב:מה המקור לענין שאומרים ברוך ה לעולם אמן ואמן בסיום לימוד?

דומה באבן עזרא בתהלים פט נג

חזק מאוד. יש"כ.

אבן עזרא תהלים פרק פט פסוק נג
(נג) ברוך - הטעם שראה המשורר ברוח הקדש ביאת המשיח על כן נתן תודות לשם ויש אומרים כדרך איוב כי המשכיל יברך השם אף על פי שהאויב יחרפהו יסבול חרפתו, וחכם גדול ספרדי אומר כי הסופר שכתב זה הספר תחלה כתב בסוף הספר ברוך השם שעזרנו לכתבו כולו כדרך הסופרים בדורינו לכתוב באחרונה ברוך נותן ליעף כח:

פורסם: **א' אוקטובר 24, 2021 11:14 pm**

לימונים שקוטפים עכשיו מהעץ - האם אפשר לברך על ברכת התרו"מ?

כי לפי שיטות מסויימות יתכן ונקראים פירות שביעית

ואמנם למעשה מקילים בזה אבל אולי ספק ברכות להקל?

פורסם: **ב' אוקטובר 25, 2021 9:26 pm**

דרומי כתב:לימונים שקוטפים עכשיו מהעץ - האם אפשר לברך על ברכת התרו"מ?

כי לפי שיטות מסויימות יתכן ונקראים פירות שביעית

ואמנם למעשה מקילים בזה אבל אולי ספק ברכות להקל?

בגלל המחלוקת מעשרים אך לא מברכים.
אגב, מפרישים מעשר עני גם בשמיטה.

פורסם: **ו' אוקטובר 29, 2021 1:46 pm**

הערה בדבר המצוי בהל' בישול בשבת

כ' האבנ"ז בסי' קכט - מה שכתב בשאלה שבא לפניו במה שנוהגין ששופכין מים מבושלים שנצטננו לגמרי בתוך מים רותחין שיהי' שניהם אינם צוננים לגמרי ושוב מחממין אותם כהכרעת רמ"א דבלא נצטנן לגמרי אין בו בישול אחר בישול. וכתב מעלתו דודאי אין היתר בהמים שנצטננו לגמרי משום שהחמו קצת דאין היתר אלא בשעדיין חם מחמת הבישול הראשון. [אמת אמר וכן כתב בחי' ר' עקיבא [בהג' לשו"ע סוף סי' רנ"ג] וכן באגלי טל בהשמטות לס"ק י"ד דיבור המתחיל ולפ"ז]. נמצא עדיין עושה איסור במה שמבשל המים שנצטננו.

ועי' בס' ארחות שבת (פרק א הערה מו) שסתמו כדבריו,
ולכאו' כך היא הפשטות דאם נתחמם שלא מחמת בישולו הראשון, אין טעם להתיר לבשלו שוב.
ואף הנוהגים כהרמ"א להתיר בישול אחר בישול בלח אם לא נצטנן לגמרי, מ"מ חימום מעט בפעם שניה לא יועיל לזה.

אלא שיש להעיר דמצוי בזה מכשול.
פעמים שמניחים לחמם דבר עם רוטב (בכמות שאינה בטילה למאכל), שנתבשל כבר מבעו"י או מאתמול, וכבר נצטנן לגמרי, ומניחים אותו על הפלטה סמוך לשבת באופן שבכניסת שבת עדיין לא הספיק לרתוח, שיסור ממנו איסור בישול. וא''כ צריך להזהר בזה שלא להזיזו, וכן לא לשים עליו כיסוי (אפי' באופן המותר מהל' הטמנה), ואפי' אם הניח כיסוי על הסירים, וכעת רוצה להגביהו כדי להכניס עוד דבר (כגון חלה סמוך לסעודה), הרי אסור לו להחזיר את הכיסוי, שהרי ממהר את חימום הרוטב.

פורסם: **ו' אוקטובר 29, 2021 1:48 pm**

יור"ד סי' קצו בית יוסף: "ובספר חפץ פוסק רב ורב חנינא" מי הוא ספר זה?

פורסם: **א' אוקטובר 31, 2021 3:40 pm**

איתן נוי כתב:יור"ד סי' קצו בית יוסף: "ובספר חפץ פוסק רב ורב חנינא" מי הוא ספר זה?

https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7% ... 7.A4.D7.A5

פורסם: **ב' נובמבר 01, 2021 5:44 pm**

מה המקור ומה עניין שנהוג בחלק מקהילות הספרדים שמוצאים ס"ת, פותחים אותו ומוליכים אותו פתוח עד התיבה, ואח"כ עושים הגבהה. ולכאורה מה טעם יש בזה אחרי שראו כולם

פורום אוצר החכמה

◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: קיום מצוה בדמים או בחינם הי מינייהו עדיף?

Re: לשם יחוד-תפילות

Re: לשם יחוד-תפילות

Re: לשם יחוד-תפילות

Re: לשם יחוד-תפילות

Re: לשם יחוד-תפילות

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: לשם יחוד-תפילות

Re: לשם יחוד-תפילות

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: לשם יחוד-תפילות

Re: לשם יחוד-תפילות

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

ברוך ה לעולם אמן ואמן בסיום לימוד

Re: ברוך ה לעולם אמן ואמן בסיום לימוד

Re: ברוך ה לעולם אמן ואמן בסיום לימוד

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

ספר חפץ?

Re: ספר חפץ?

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆