פורום אוצר החכמה

אוהב עמו כתב:

אוהב עמו כתב:האם ידוע מידיעה מכלי ראשון על אחד מהרבנים ומורי הוראה המובהקים שמתפלל במניין מרפסות?

לפי מה שהשיגה ידי בבירור כל חשובי הוראה שבדורנו אינם מתפללים במרפסות.
ואני מהרהר לעצמי בקול האם אינני עובד על עצמי?

ישוב הדעת כתב:במנין המרפסות - אני רואה כהנים נושאים כפיהם לצד מערב כשהוא לכיוןן הבית שלהם ולכאורה שלא כדין הם עושים שהרי אין פניהם אל העם?

חוקר חובב כתב:

ברוך00 כתב:הוראות והנחיות בענין תפילות במרפסות מאת מרן רה"י נשיא מועצת חכמי התורה חכם רבי שלום כהן שליט"א

פלא גדול בעיני שהרב שלום כהן יורה (באות האחרונה) לסמוך על הגר"א כנגד השו"ע (בסו"ס קמ"ד) שכתב שבמקום שרק אחד יכול לקרוא יעלה הוא את כל העליות ולא יעלו אלו שאינם קוראים. ואמנם "לאו מר בריה דרבינא חתים עלה", ומנין הגיע דף זה?

אוהב עמו כתב:האם ידוע מידיעה מכלי ראשון על אחד מהרבנים ומורי הוראה המובהקים שמתפלל במניין מרפסות?

עושה חדשות כתב:שיעור הגרש''צ רוזנבלט

עושה חדשות כתב:
ובמה שהביאו מהגר"י זילברשטיין לגבי שטח פתוח דשמיעת הש"ץ מצרפת, צ"ע אם זה שייך גם באופן שמצרפים ישן. דהיינו האם סגי בזה שיכול לשמוע אם יתעורר. (ובלא"ה זה נותן הדברים לשיעורים קצת, כי יש שומעים ברחוק ויש בקרוב וכו').

עני בן פחמא כתב:שמעתי שהרב עמרם פריד אסר את מנייני המרפסות, האם יש למישהו את דעתו בעניין?

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:עדיין לא ראיתי בכל המו"מ שיביאו חולקים אחרים על הרשב"א, חוץ מהרשב"ש. אמנם לא עיינתי בכל אשר מובא, בפרט המאמרים מאת הרבנים הגאונים שליט"א.

אני עיינתי בענין היום, וראיתי שזה שסעיף י"ד יסודו הוא משום רואין אלו את אלו אינו פשוט כלל למי שמעיין בב"י. הן אמת שכן נקט המג"א, אבל מלשון הב"י לא משמע כן, ונהניתי כשראיתי שהחיי"א אכן כתב כמו שחשבתי.

דז"ל הב"י כתב רבינו ירוחם (שם כח ע"א) שנ"ל שבכל זה הוא הדין לבית הכנסת דגגין ועליות אינם בכלל בית והחלונות ועובי הכתלים כלפנים. ומשמע לי דהאי דחלונות ועובי הכתלים כלפנים כשראשו ורובו בחלון או על עובי הכותל הנראה מתוך הבית.
נמצא שהחלון יש לה הדין של הפתח מהאגף ולפנים, ולכן מותר לעמוד שם ומקרי במקום אחד עם אלו העומדים לפנים.
והוסיף הב"י: ומצאתי שכתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב בשם גאון דמכניס ראשו בחלון מצטרף עמהם למנין עשרה ולא חילק בכך. וכן כתב בארחות חיים וזה לשונו כתב רבינו האיי מי שעומד אחורי בית הכנסת וביניהם חלון אפילו גבוה כמה קומות אפילו אינו רחב ארבעה ומראה להם פניו משם מצטרף עמהם לעשרה עכ"ל.

והיינו, שלא צריכים רוב גופו, וסגי בראשו. דהיינו דע"י ראשו מקרי במקום אחד ולא בשני מקומות.

נמצא שלא חידש כלום בענין צירוף חדש של ראייה, ואין כוונתו אלא משום שבזה מקרי במקום אחד, ותליא בסוגיא דפסחים בקדושת השערים והחלונות.

וז"ל החיי אדם (כלל ל') וצריכין שיהיו כולם במקום א'. והעומד בתוך הפתח ממקום סגירת הדלת ולחוץ, הוי כחוץ ואינו מצטרף. ואם מכניס ראשו ורובו לפנים, מצטרף עמהם. והוא הדין אם עומד אפילו אחורי בהכ"נ כיון שמכניס ראשו ורובו לפנים, מצטרף (כ"כ הב"י, ואף שכתב בשם א"ח דמראה פנים לחוד מהני וכמ"ש בש"ע, צ"ל דכוונתו ג"כ שמכניס ראשו ורובו לשם, דאל"כ קשה מ"ש מחצר גדולה שהרי גם שם רואים זא"ז, אלא ע"כ דוקא כשמכניס ראשו ורובו).

נמצא שא"א לצרף דעת המחבר לזה, בשעה שבמחלוקת היא שנויה, ואין זה אלא מג"א ודעימיה.

ואגב, עי' בערוך השלחן שגם לו ביאור חדש בדברי המחבר שאינו תואם את המג"א, וגם הוסיף דסעי' י"ד אינו אלא באיש אחד בחלון, ולא יותר מזה.

וכל זמן שאנשים רואים זה את זה מצטרפים לברכה ולתפלה, ואם יש עמהם איש שלא ראה אותו אף אחד מהם אינו נמנה עמהם.

ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ וכו' הנה עשו זה כדי שיהיה גבוה על העם וישמעו כלם דבריו, ולפי שהמגדל ההוא גבוה עשרה טפחים או יותר והיה חולק רשות לפני עצמו היו שם עמו מימינו ומשמאלו קצת אנשים כדי שלא יאמר דבר שבקדושה פחות מעשרה.

וכן נראה בסדר רב עמרם גאון (סיני פא, מאמר לתולדות ה"סידור" מאת שרגא אברמסון, שהדפיס לראשונה קטעים מתוך הסידור שלא הודפסו עד כה) וז"ל: ומי שחוץ לבית הכנסת כמי שאינו בבית הכנסת דמי, ואפילו פניו לבית הכנסת. ואם יש תשעה בבית הכנסת אינו נמנה עמהם עד שיהיו עשרה, דתנן גבי עירובין חצר גדולה שנפרצה לקטנה וכו'. עכ"ל. וכן נמצא לשון זה בספרי דבי רש"י עיין מחזור ויטרי (סי' כ) סידור רש"י (סי' כד) ספר הסדרים (סי' יא). וממש"כ "ואפילו פניו לבית הכנסת" משמע שרואים אותו דרך החלון, ואעפ"כ אין הוא מצטרף.

כמעיין המתגבר כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:עדיין לא ראיתי בכל המו"מ שיביאו חולקים אחרים על הרשב"א, חוץ מהרשב"ש. אמנם לא עיינתי בכל אשר מובא, בפרט המאמרים מאת הרבנים הגאונים שליט"א.

אני עיינתי בענין היום, וראיתי שזה שסעיף י"ד יסודו הוא משום רואין אלו את אלו אינו פשוט כלל למי שמעיין בב"י. הן אמת שכן נקט המג"א, אבל מלשון הב"י לא משמע כן, ונהניתי כשראיתי שהחיי"א אכן כתב כמו שחשבתי.

דז"ל הב"י כתב רבינו ירוחם (שם כח ע"א) שנ"ל שבכל זה הוא הדין לבית הכנסת דגגין ועליות אינם בכלל בית והחלונות ועובי הכתלים כלפנים. ומשמע לי דהאי דחלונות ועובי הכתלים כלפנים כשראשו ורובו בחלון או על עובי הכותל הנראה מתוך הבית.
נמצא שהחלון יש לה הדין של הפתח מהאגף ולפנים, ולכן מותר לעמוד שם ומקרי במקום אחד עם אלו העומדים לפנים.
והוסיף הב"י: ומצאתי שכתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב בשם גאון דמכניס ראשו בחלון מצטרף עמהם למנין עשרה ולא חילק בכך. וכן כתב בארחות חיים וזה לשונו כתב רבינו האיי מי שעומד אחורי בית הכנסת וביניהם חלון אפילו גבוה כמה קומות אפילו אינו רחב ארבעה ומראה להם פניו משם מצטרף עמהם לעשרה עכ"ל.

והיינו, שלא צריכים רוב גופו, וסגי בראשו. דהיינו דע"י ראשו מקרי במקום אחד ולא בשני מקומות.

נמצא שלא חידש כלום בענין צירוף חדש של ראייה, ואין כוונתו אלא משום שבזה מקרי במקום אחד, ותליא בסוגיא דפסחים בקדושת השערים והחלונות.

וז"ל החיי אדם (כלל ל') וצריכין שיהיו כולם במקום א'. והעומד בתוך הפתח ממקום סגירת הדלת ולחוץ, הוי כחוץ ואינו מצטרף. ואם מכניס ראשו ורובו לפנים, מצטרף עמהם. והוא הדין אם עומד אפילו אחורי בהכ"נ כיון שמכניס ראשו ורובו לפנים, מצטרף (כ"כ הב"י, ואף שכתב בשם א"ח דמראה פנים לחוד מהני וכמ"ש בש"ע, צ"ל דכוונתו ג"כ שמכניס ראשו ורובו לשם, דאל"כ קשה מ"ש מחצר גדולה שהרי גם שם רואים זא"ז, אלא ע"כ דוקא כשמכניס ראשו ורובו).

נמצא שא"א לצרף דעת המחבר לזה, בשעה שבמחלוקת היא שנויה, ואין זה אלא מג"א ודעימיה.

ואגב, עי' בערוך השלחן שגם לו ביאור חדש בדברי המחבר שאינו תואם את המג"א, וגם הוסיף דסעי' י"ד אינו אלא באיש אחד בחלון, ולא יותר מזה.

מה שמכניס ראשו, זה לא לצורך הראיה של אלו את אלו, כי בזה יהיה די אם יסתכל בחלון, אלא לצורך שממש יהיה איתם יחד.

עושה חדשות כתב:

עושה חדשות כתב:שיעור הגרש''צ רוזנבלט

בתוספת הערות

צירוף למנין במרפסות 2.pdf

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:

כמעיין המתגבר כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:עדיין לא ראיתי בכל המו"מ שיביאו חולקים אחרים על הרשב"א, חוץ מהרשב"ש. אמנם לא עיינתי בכל אשר מובא, בפרט המאמרים מאת הרבנים הגאונים שליט"א.

אני עיינתי בענין היום, וראיתי שזה שסעיף י"ד יסודו הוא משום רואין אלו את אלו אינו פשוט כלל למי שמעיין בב"י. הן אמת שכן נקט המג"א, אבל מלשון הב"י לא משמע כן, ונהניתי כשראיתי שהחיי"א אכן כתב כמו שחשבתי.

דז"ל הב"י כתב רבינו ירוחם (שם כח ע"א) שנ"ל שבכל זה הוא הדין לבית הכנסת דגגין ועליות אינם בכלל בית והחלונות ועובי הכתלים כלפנים. ומשמע לי דהאי דחלונות ועובי הכתלים כלפנים כשראשו ורובו בחלון או על עובי הכותל הנראה מתוך הבית.
נמצא שהחלון יש לה הדין של הפתח מהאגף ולפנים, ולכן מותר לעמוד שם ומקרי במקום אחד עם אלו העומדים לפנים.
והוסיף הב"י: ומצאתי שכתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב בשם גאון דמכניס ראשו בחלון מצטרף עמהם למנין עשרה ולא חילק בכך. וכן כתב בארחות חיים וזה לשונו כתב רבינו האיי מי שעומד אחורי בית הכנסת וביניהם חלון אפילו גבוה כמה קומות אפילו אינו רחב ארבעה ומראה להם פניו משם מצטרף עמהם לעשרה עכ"ל.

והיינו, שלא צריכים רוב גופו, וסגי בראשו. דהיינו דע"י ראשו מקרי במקום אחד ולא בשני מקומות.

נמצא שלא חידש כלום בענין צירוף חדש של ראייה, ואין כוונתו אלא משום שבזה מקרי במקום אחד, ותליא בסוגיא דפסחים בקדושת השערים והחלונות.

וז"ל החיי אדם (כלל ל') וצריכין שיהיו כולם במקום א'. והעומד בתוך הפתח ממקום סגירת הדלת ולחוץ, הוי כחוץ ואינו מצטרף. ואם מכניס ראשו ורובו לפנים, מצטרף עמהם. והוא הדין אם עומד אפילו אחורי בהכ"נ כיון שמכניס ראשו ורובו לפנים, מצטרף (כ"כ הב"י, ואף שכתב בשם א"ח דמראה פנים לחוד מהני וכמ"ש בש"ע, צ"ל דכוונתו ג"כ שמכניס ראשו ורובו לשם, דאל"כ קשה מ"ש מחצר גדולה שהרי גם שם רואים זא"ז, אלא ע"כ דוקא כשמכניס ראשו ורובו).

נמצא שא"א לצרף דעת המחבר לזה, בשעה שבמחלוקת היא שנויה, ואין זה אלא מג"א ודעימיה.

ואגב, עי' בערוך השלחן שגם לו ביאור חדש בדברי המחבר שאינו תואם את המג"א, וגם הוסיף דסעי' י"ד אינו אלא באיש אחד בחלון, ולא יותר מזה.

מה שמכניס ראשו, זה לא לצורך הראיה של אלו את אלו, כי בזה יהיה די אם יסתכל בחלון, אלא לצורך שממש יהיה איתם יחד.

כנראה לא הבנת. הכוונה שלי היתה שלדידיה אין שום מקור לסברת המג"א דסגי ברואין אלו את אלו. ואין לנו מחבר בשו"ע שפסק כדעת הרשב"א, אלא מג"א. ומאת הרב אשר ווייס מובא למעלה כאילו מקור המחבר הוא מהרשב"א, ולא דק

כמעיין המתגבר כתב:האמת שהתפלאתי על הגאון ר' אשר וויס בזה, כי אין כל יסוד לומר כך בדברי מרן הבית יוסף.

כזית כתב:

כמעיין המתגבר כתב:האמת שהתפלאתי על הגאון ר' אשר וויס בזה, כי אין כל יסוד לומר כך בדברי מרן הבית יוסף.

ר' אשר וייס התייחס לדברי השו"ע כמות שהם ובלשונו אפשר לפרש כדברי המג"א, וכנראה ס"ל כהתומים שהעיקר כלשונו של השו"ע אפי' במקום שלא התכוין לזה.
אמנם בבית יוסף מבואר שכוונתו מדין חלונות כלפנים ולא מטעם רואין אלו את אלו, וכן מוכח מזה שהשמיט את דברי הרשב"א בזה בב"י ובשו"ע, ומסתימת דבריו בדין העומד מן האגף ולחוץ ובדין חצר קטנה הפתוחה לגדולה ובדין העומד בעזרה, וכ"כ המאמ"ר וזרע אמת וחקרי לב ועוד כמה אחרונים, כמבואר בהרחבה בתשובתו של הרב שרגא שהבאתי לעיל.

גימפעל כתב:פתרון מעניין למנייני המרפסות

יואל שילה כתב:כל זמן שאין לסככה דין 'פי תקרה' - היא לא מעלה ולא מורידה, פרט לצל על הס"ת, וכל מה שיש מקום לדון הוא רק כשיש שם דיני פי תקרה, כלומר גג על שתי מחיצות צמודות, וגם אז יתכן שלא אמרינן מחיצה לחומרא.
אם כוונת התמונות לעיל להפוך את המרפסות משני עברי הבנינים לאותה רשות בסיוע הסככה - למותר לציין שלא הועילו בזה מאומה.

גלרשטיין כתב:הגג יורד כ״טפח״ מכל צד מלמעלה...