Re: גדרי מראית עין
פורסם: ו' יוני 25, 2021 5:10 pm
בעמ’ י"ח בהע’ מס’ 30, נראה ששגה בהבנת דברי המשנה ברורה.
הבאר שבע האריך לדחות ראיית השלטי גיבורים, אמנם מיעט בענין האיסור עצמה, למה אסר הפאה נכרית. בתוך דבריו כתב שיש בזה משום מראית עין, וכן נקט המגן גיבורים שכוונת המהר"י מינץ והבאר שבע הוא משום מראית עין (ובסוף דבריו כתב שעיקר טעמם לא היתה להלכה אלא למגדר מילתא, עיי"ש).
לעומת זה בישועות יעקב גם אסר את הפאה נכרית, והאריך בראיות בזה, וכתב טעם האיסור שהוא משום פריצות ופריעת ראש.
המשנה ברורה אכן הביא את דעת האוסרים משום פריעת ראש וערוה, וציין בשער הציון (אשר כידוע שם נוהג המ"ב לרמז את חידושיו הגדולים) לדברי הבאר שבע ועי’ ישועות יעקב. וכוונתו ברור שמציין את שיטת הבאר שבע כפי שהבין הישועות יעקב.
ובענין מראית עין המשיך המ"ב בדבריו שאין בזה משום מראית עין משום דבמדינה זו הרבה נשים לובשות פאה נכרית, ולכן אין בזה משום מראית עין.
כותב הקונטרס הנ"ל, כאשר נתקל בהרבה פוסקים שדנו בענין מראית עין, החליט לדחוק את דברי עצמו תוך דברי הפוסקים, כאילו כוונתם לא היתה אלא בגדר ‘את"ל’, דבר שאין לו שום רמז בהפוסקים, ואדרבא.
בדף ההוא הביא רשימת פוסקים שאסרו פאה הנראית כשערה, ולא חלי ולא מרגיש שאכן כן הוא, כולם אסרו את הפאה משום שנראית כשער. אכן, הרי כל האוסרים מיאנו בסברא זו דייקא. ככל שירבה להוכיח שהאוסרים אסרו משום שדבר הנראה כשער הוא כשער ממש, חזקה ההוכחה שלדעת המתירים אין בזה שום בעיא, ואפשר ללבוש פאה הנראית כשער ממש.
הבאר שבע האריך לדחות ראיית השלטי גיבורים, אמנם מיעט בענין האיסור עצמה, למה אסר הפאה נכרית. בתוך דבריו כתב שיש בזה משום מראית עין, וכן נקט המגן גיבורים שכוונת המהר"י מינץ והבאר שבע הוא משום מראית עין (ובסוף דבריו כתב שעיקר טעמם לא היתה להלכה אלא למגדר מילתא, עיי"ש).
לעומת זה בישועות יעקב גם אסר את הפאה נכרית, והאריך בראיות בזה, וכתב טעם האיסור שהוא משום פריצות ופריעת ראש.
המשנה ברורה אכן הביא את דעת האוסרים משום פריעת ראש וערוה, וציין בשער הציון (אשר כידוע שם נוהג המ"ב לרמז את חידושיו הגדולים) לדברי הבאר שבע ועי’ ישועות יעקב. וכוונתו ברור שמציין את שיטת הבאר שבע כפי שהבין הישועות יעקב.
ובענין מראית עין המשיך המ"ב בדבריו שאין בזה משום מראית עין משום דבמדינה זו הרבה נשים לובשות פאה נכרית, ולכן אין בזה משום מראית עין.
כותב הקונטרס הנ"ל, כאשר נתקל בהרבה פוסקים שדנו בענין מראית עין, החליט לדחוק את דברי עצמו תוך דברי הפוסקים, כאילו כוונתם לא היתה אלא בגדר ‘את"ל’, דבר שאין לו שום רמז בהפוסקים, ואדרבא.
בדף ההוא הביא רשימת פוסקים שאסרו פאה הנראית כשערה, ולא חלי ולא מרגיש שאכן כן הוא, כולם אסרו את הפאה משום שנראית כשער. אכן, הרי כל האוסרים מיאנו בסברא זו דייקא. ככל שירבה להוכיח שהאוסרים אסרו משום שדבר הנראה כשער הוא כשער ממש, חזקה ההוכחה שלדעת המתירים אין בזה שום בעיא, ואפשר ללבוש פאה הנראית כשער ממש.