פורום אוצר החכמה

עזריאל ברגר כתב:

כדכד כתב:כדי שלא יצא ידי חובה צריך לשנות למשמעות אחרת ואין די בכך שהשומע לא שמע מה שרצה להשמיע הקורא ואין זה דומה להלכות סת"ם ששם יש פסולים שפוסלים גם כאשר שינה צורת האות לאות שאין לה משמעות ולא לאות אחרת (גם שם זה לא כל ענין ויש פעמים שהפסול הוא דווקא אם שינה לצורת אות אחרת). הדבר מפורש בפוסקים בהלכות קריאת התורה שצריך לחזור רק כאשר שינה את המשמעות ומבואר בדוגמאות ששינוי משמעות היינו למשמעות אחרת ומבואר שאם אין לשינוי משמעות בפני עצמו יצא ידי חובה וא"צ לחזור

ואם מישהו קרא "ויהי בֻּיֻמֻי אחשורוש" עם שלשה קובוצים/שורוקים במילה "בימי" - גם תאמר שהוא יצא ידי חובה (בגלל שהמילה שהוא אמר היתה חסרת משמעות)?!

עושה חדשות כתב:עדים שחתמו על השטר ב'גרמא', האם יש בכך פסול?
האם כתיבה ב'עט כדורי' יש בה שאלה של גרמא?
(כי שמעתי חומרא שלא יחתמו העדים בעט כדורי)

ביקורת תהיה כתב:נדר גדול נדרתי לאלדי ישראל, לשנות בלילי ששי (חוץ מיום טוב) משעה אחת עד שעה ארבע.
מה דיני בליל ששי שמזיזים בו את השעון שעה אחת קדימה?

עזריאל ברגר כתב:תלמד שלש שעות, שהרי לזאת התכוונת.

ביקורת תהיה כתב:נדר גדול נדרתי לאלדי ישראל, לשנות בלילי ששי (חוץ מיום טוב) משעה אחת עד שעה ארבע.
מה דיני בליל ששי שמזיזים בו את השעון שעה אחת קדימה?

י"ד תמוז תשל"ד לפ"ק. כבוד אהובי היקר הה"ג עדין הנפש מלא תורה ויראה רבי ישראל פיינהאנדלר לאוי"ט. אחדשה"ט וש"ת באה"ר.

מכתבו הדחוף מיום י"ג ח"ז קיבלתי היום, ואשיב מיד רק להענין, אשר שאל בא' שנדר שילמוד כל לילה עד שעה שתים עשרה וחצי, והיות במוצ"ש הקרוב מזיזים את השעון ומקדימים בקיץ בשעה אחת, וכ"ע יקראו לשעה י"א וחצי י"ב וחצי, ושאל האיך ינהוג עם נדרו אם חייב ללמוד עד חצי שעה אחר י"ב האמיתי או אחרי י"ב כשקוראים עכשיו, וכן שאל אם ישתנה הדין במוצש"ק הקרוב שבשעה שתים עשרה יזיזו השעון ותהי' שעה אחת בלילה.

הנה בנדרים ב' דברים קובעים לשון בני אדם כמבואר נדרים מ"ט וכמה דוכתא ובשו"ע יו"ד ריש סי' רי"ז, וכן כוונת הנודר כמבואר נדרים נ"ה ובשו"ע סי' רי"ח, ולעינינו יש לפרש כוונת הנודר ללמוד עד חצי שעה אחרי י"ב שעה בלילה בתרתי או דהוא רוצה ללמוד זמן קצוב וכל פעם יושב ללמוד למשל ב' שעות לפני חצות ורוצה ללמוד ב' שעות וחצי וזה מסתיים בשעה הנ"ל וא"כ כיון דלפי סדר זמנים וחדש גם היום מתחיל לכל אדם בשעת אחת מוקדם, וכל סדרי יומו מוקדם שעה אחת וא"כ יש לו ב' שעות וחצי (ע"ד משל) משעה עשר החדשה עד י"ב וחצי החדשה.

אמנם לפעמים כוונת הנדר הוא מטעם למוד בשעת חצות כאשר עשו הרבה מן הצדיקים שהקפידו ללמוד עד שעה או חצי שעה אחרי חצות הלילה כדי שלא יעבור עליו חצות בשינה או בטלה, וא"כ אם כך דעתו מה יושיענו הזמן החדש והוא מסיים לימודו בשעה י"א וחצי שהוא עדיין לפני חצות (הגם שבא"י זמן חצות קודם שעה י"ב כידוע) ואם כן כוונתו נראה דצריך ללמוד עד חצי שעה אחרי י"ב הרגיל כל השנה.

ויש עוד דרך ג' שהוא כוון באמרו עד י"ב וחצי רק על הזמן ההוא לא על משך זמן הלמוד ולא על שעת חצות אלא בין פחות בין הרבה רוצה ללמוד עד י"ב וחצי ועיקר כוונתו שלא להקדים שינתו לפני זה, הנה בדרך זה ג"כ פשוט דאזלינן אחרי הלשון והכוונה וכיון שלפי זמן דעכשיו כבר הגיע זמן שכיבה למאחרים דהיום הבא ג"כ יקדים שעה א"כ פשיטא דדעתו אזמן החדש של עכשיו.

אמנם לענין ליל מוצש"ק שמזיזים השעון רק בשעה שתים עשרה בלילה, וכבר יהי' אז שעה אחת אחרי שתים עשרה אם בשעה זו י"ל כבר קיים נדרו כיון שהוא כבר א' אחרי י"ב, או בלילה זו צריך עכ"פ ללמוד עוד חצי שעה, הנה זה תולה בדרכי כוונת הנודר שכתבתי דלפי דרך הראשון דהוא מפאת המשך זמן הלמוד שוהא לומד ע"ד משל ב' שעות וחצי א"כ פשיטא שהוא צריך להשלים עוד חצי שעה אחרי זה דסו"ס חסר לו עוד חצי שעה מנדרו ובלילה ההוא ילמוד עד אחד וחצי בלילה.

אבל אם כוונת הנודר ע"ד שכתבתי באחרונה שקבע שעה זאת שלא לשכב על מטתו קודם, א"כ פשיטא דגם במוצ"ש הזה א"צ ללמוד יותר כיון דלפי סדר החדש זמן קימה למחר תהי' ג"כ שעה אחת קודם, זה הנלענ"ד בקיצור בנ"ד בלי פלפול היות כ"ת מבקש תשובה מיד.
והרני ידידו דוש"ת - מצפה לחסדי ה'.

אשרי יושבי ביתך כתב:עמד בשאלה זו מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' קלח).

מן הדרום כתב:ילד שנהיה בר מצוה במוצ"ש יכול לזמן בסעודה שלישית , לעשות הבדלה?

עושה חדשות כתב:הסל מצרף לחלה, גם אם בשעת הגלגול והאפיה לא היה כשיעור, מ"מ אם הונחו אח"כ באותו סל מתחייב הכל בחלה. וכבר דנו הפוס' (הגרשז"א והגרח"ק וכו') האם מקרר/מקפיא נחשב כמו סל לצרף כל מה שבתוכו. אמנם חשבתי להוסיף שבמקפיא מגירות ודאי י"ל שהמגירה נחשבת כמו סל, ואין בה את הקולא שאולי יש בתא ההקפאה כולו. וא"כ עקרת הבית האופה חלות לשבת, בפחות משיעור חלה, אמנם מניחה את החלות האפויות במגירת המקפיא, ושם נשאר עוד חלה משבת שעברה, וכעת הכל מתחייב בחלה.

איתן נוי כתב:מדוע רק במכת בכורות כתוב תוספת של המילה "מכת"?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

איתן נוי כתב:מדוע רק במכת בכורות כתוב תוספת של המילה "מכת"?

בהגדת מתיבתא תירצו בפשטות, כי בכל מכה מתוארת מהות המכה, משא"כ כאן אם היו אומרים בכורות לא היה מובן מה המכה.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=27&t=9216&p=83302&hilit=%D7%9E%D7%9B%D7%AA+%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%9B%D7%94&sid=cdf45cf5f390f1a56dd28600feff447d#p83304

איתן נוי כתב:האם יש בעיה להניח ידיו על ראש בני בליל שבת לברכם משום "אמור להם"?

איתן נוי כתב:האם יש בעיה להניח ידיו על ראש בני בליל שבת לברכם משום "אמור להם"?
והאם מוכר המנהג להניח ידיו על ראש בניו בליל שבת כשאומר "כי מלאכיו יצוה לך" בין שלום עליכם לאשת חיל?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

איתן נוי כתב:האם יש בעיה להניח ידיו על ראש בני בליל שבת לברכם משום "אמור להם"?

כתבתי בזה בקובץ בית הלל.

יהושע100 כתב:

איתן נוי כתב:האם יש בעיה להניח ידיו על ראש בני בליל שבת לברכם משום "אמור להם"?
והאם מוכר המנהג להניח ידיו על ראש בניו בליל שבת כשאומר "כי מלאכיו יצוה לך" בין שלום עליכם לאשת חיל?

בבאור הלכה ר"ס קכח דן בזה ועיי"ש שהמנהג להקל דהווי כמכוון שלא לקיים מצוות ברכת כהנים ועל כן לא עובר באמור להם

איתן נוי כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

איתן נוי כתב:האם יש בעיה להניח ידיו על ראש בני בליל שבת לברכם משום "אמור להם"?

כתבתי בזה בקובץ בית הלל.

תועלת גדולה תהיה אם תוכל להעלות כאן הקובץ או לכה"פ מקור. תחסוך זמן רב למעיין.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

איתן נוי כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

איתן נוי כתב:האם יש בעיה להניח ידיו על ראש בני בליל שבת לברכם משום "אמור להם"?

כתבתי בזה בקובץ בית הלל.

תועלת גדולה תהיה אם תוכל להעלות כאן הקובץ או לכה"פ מקור. תחסוך זמן רב למעיין.

קובץ לח עמ' קה. נודה למי שיעלה.

יעקל כתב:כשיש מחלוקת בין הפוסקים והמקובלים, מה נהוג ?

איתן נוי כתב:מה הדין של אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח?
אם דיברו בזה אשמח לקישור.

איתן נוי כתב:מה הדין של אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח?
אם דיברו בזה אשמח לקישור.

איתן נוי כתב:מה הדין של אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח?
אם דיברו בזה אשמח לקישור.

עזריאל ברגר כתב:

איתן נוי כתב:מה הדין של אכילת עוגה מקמח מצה (מכונה) בערב פסח?
אם דיברו בזה אשמח לקישור.

לפני סוף זמן אכילת חמץ - אינני רואה בעיה, שהרי נשתנתה צורת הפת לגמרי, ואין בה טעם מצה, ואין יוצאים בה ידי חובת מצה בליל הסדר (מצה עשירה וכו').
ואחריו - זה כבר תלוי במנהגי הקהילות (לדוגמא אצלנו בחב"ד לא יעלה על הדעת לאכול בזמן כזה מצת מכונה ולא מצה שרויה).

נ.ב. כתבתי מסברא, בלא עיון בספר הנ"ל.