עמוד 47 מתוך 91
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: א' מאי 08, 2022 6:31 pm
על ידי יעקל
מי שמטפל בחולי דמנציה וברצונו להשמיע להם עכ"פ קדיש א', איך עליו לנהוג, האם עליו להגיד איזו משנה ואח"כ קדיש דרבנן ?
או מותר לומר עלינו לשבח לבד ואח"כ קדיש יתום ?
אגב, ראיתי מובא בשם הרב ח"ס שאמר קדיש דרבנן כל יום אחרי השיעור בבית מדרשו...
לא יודע למה לא נוהגים ככה עד היום...
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: א' מאי 08, 2022 7:49 pm
על ידי עזריאל ברגר
יעקל כתב:מי שמטפל בחולי דמנציה וברצונו להשמיע להם עכ"פ קדיש א', איך עליו לנהוג, האם עליו להגיד איזו משנה ואח"כ קדיש דרבנן ?
או מותר לומר עלינו לשבח לבד ואח"כ קדיש יתום ?
אגב, ראיתי מובא בשם הרב ח"ס שאמר קדיש דרבנן כל יום אחרי השיעור בבית מדרשו...
לא יודע למה לא נוהגים ככה עד היום...
להגיד באמצע היום עלינו וק"י - לא תיקנו חז"ל.
אבל לומר דברי-אגדה (כגון משנת רבי חנניה בן עקשיא) וקדיש דרבנן - תיקנו.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: א' מאי 08, 2022 7:56 pm
על ידי יעקל
לדעתך, למה לא נהגו בישיבות , בכוללים ובבתי המדרש כח"ס בזמנו ?
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: א' מאי 08, 2022 10:51 pm
על ידי באמונתו
הגאון ר' איסר זלמן מלצר סיפר, כשעלה ארצה, ומסר בישיבת "עץ חיים" אשר בירושלים, את שיעורו העיוני העמוק הראשון (לאחר שנים בוולוזי'ן, סלבודקה, וסלוצק), כשסיים לשיעור, קם אחד השומעים לומר (רחב"ע) קדיש דרבנן.
רא"ז זצ"ל הזדעזע (האם מדובר ב"שיעור משניות" לבעלי בתים?!).
שנים עברו, סיים רא"ז זצ"ל, התרגלתי כ"כ למצב, שאני כבר בעצמי אומר את הקדיש לאחר שיעורי...
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: א' מאי 08, 2022 11:00 pm
על ידי יעקל
דא עקא, שהתרגלו שקדיש דרבנן אחר הלימוד הוא לבע"ב בלבד, ומוכח מהנהגת הרב ח"ס שלא, לבע"ב וליושבי אוהל...
ועל כל מאן דעסקין באורייתא !
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ב' מאי 09, 2022 2:45 pm
על ידי יעקל
כידוע, מי שרוצה ללמוד לפני תפילת שחרית צריך לברך ברכת התורה.
לפי זה, יהיה הגיוני שבסידורים ברכת התורה תופיע ממש בתחילת התפילה לפני הכל... ולא באמצע ברכות השחר...
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ב' מאי 09, 2022 2:46 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
למה בני חו"ל לא מחברים מיד את פרשת אחו"ק?
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ב' מאי 09, 2022 2:50 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
יוסף חיים אוהב ציון כתב:למה בני חו"ל לא מחברים מיד את פרשת אחו"ק?
שוב מצאתי כאן
viewtopic.php?f=7&t=11237
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ב' מאי 09, 2022 3:00 pm
על ידי עזריאל ברגר
יעקל כתב:כידוע, מי שרוצה ללמוד לפני תפילת שחרית צריך לברך ברכת התורה.
לפי זה, יהיה הגיוני שבסידורים ברכת התורה תופיע ממש בתחילת התפילה לפני הכל... ולא באמצע ברכות השחר...
אכן כך כתב בעל התניא בסידורו.
ובסידורים האחרים מקילים בזה - מכיוון שהפסוקים שלפני ברכות התורה נאמרים שלא לשם לימוד אלא כסגולה ותפילה וכדומה.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ב' מאי 09, 2022 3:05 pm
על ידי יעקל
עזריאל ברגר כתב:יעקל כתב:כידוע, מי שרוצה ללמוד לפני תפילת שחרית צריך לברך ברכת התורה.
לפי זה, יהיה הגיוני שבסידורים ברכת התורה תופיע ממש בתחילת התפילה לפני הכל... ולא באמצע ברכות השחר...
אכן כך כתב בעל התניא בסידורו.
ובסידורים האחרים מקילים בזה - מכיוון שהפסוקים שלפני ברכות התורה נאמרים שלא לשם לימוד אלא כסגולה ותפילה וכדומה.
נכון, אבל במיוחד בחב"ד שלומדים לפני התפילה היינו מחכים לראות את ברכת התורה לפני הכל ממש בהתחלה ולא רק אחרי "מדינה של גיהינם".
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ב' מאי 09, 2022 3:09 pm
על ידי עזריאל ברגר
יעקל כתב:עזריאל ברגר כתב:יעקל כתב:כידוע, מי שרוצה ללמוד לפני תפילת שחרית צריך לברך ברכת התורה.
לפי זה, יהיה הגיוני שבסידורים ברכת התורה תופיע ממש בתחילת התפילה לפני הכל... ולא באמצע ברכות השחר...
אכן כך כתב בעל התניא בסידורו.
ובסידורים האחרים מקילים בזה - מכיוון שהפסוקים שלפני ברכות התורה נאמרים שלא לשם לימוד אלא כסגולה ותפילה וכדומה.
נכון, אבל במיוחד בחב"ד שלומדים לפני התפילה היינו מחכים לראות את ברכת התורה לפני הכל ממש בהתחלה ולא רק אחרי "מדינה של גיהינם".
אומרים את כל ברכות השחר וברכות התורה ברצף אחד - לפני שמתיישבים ללמוד, ולפני שמוציאים איזשהו פסוק או דבר-תורה מהפה.
(ובאמירת ברכות השחר - יש מי שכתבו שיוצאים ידי חובת תפילה מדאורייתא (בפרט בברכת "המעביר שינה ... ויה"ר ... הגומל חסדים טוביםי לעמו ישראל"), ורק אחר כך אפשר להקל ולטעום משהו למי שאינו יכול לכוון בתפילה בלא זה)
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ב' מאי 09, 2022 3:17 pm
על ידי באמונתו
יעקל כתב:כידוע, מי שרוצה ללמוד לפני תפילת שחרית צריך לברך ברכת התורה.
לפי זה, יהיה הגיוני שבסידורים ברכת התורה תופיע ממש בתחילת התפילה לפני הכל... ולא באמצע ברכות השחר...
כי כל נוסח הסידור וסדרו המיוחד, מסוֹרה היא מדורות קדומים, לא ע"פ כל "מי שרוצה" ללמוד לפני תפילת שחרית, או "מי שרוצה" לעשות משהו אחר, כרצון איש ואיש, רק כפי הסדר שהתקבל בכוונה ובדקדוק.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ו' מאי 13, 2022 12:48 pm
על ידי דורשי יחודך
כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן...
לא הבנתי אף פעם מה בדיוק חשב השוחט היקר שלנו.
הוא הרי יודע שזה שלמים (אם הוא לא יודע זה נכנס בשאילה אחרת של עקירה כו'). אז מה הפירוש שהוא שחט לשם עולה? במה זה מתבטא? האם מדובר שהוא חשב שיקטירו את זה כעולה? אם כן, יצא שאם הוא יודע את הדין, שלא יקטירו את זה כעולה, לא שייך מחשבת שלא לשמה. וזה ודאי לא נכון. אז מהי מחשבת שלא לשמה מעבר לאמירת המילים (בהרהור או בפה) "הריני שוחט לשם עולה?"
שמחת בר מצוה של נכד בתוך שנה על או"א
פורסם: א' מאי 15, 2022 2:31 pm
על ידי איתן נוי
חשוב לי מקורות!
האם מותר לסבא/סבתא תוך שנה על או"א להשתתף בשמחת בר המצוה (בתאריך) לנכדם ולשמוע מוזיקה ולרקוד, ע"י הערמה של מלצרות?
Re: שמחת בר מצוה של נכד בתוך שנה על או"א
פורסם: א' מאי 15, 2022 4:06 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
איתן נוי כתב:חשוב לי מקורות!
האם מותר לסבא/סבתא תוך שנה על או"א להשתתף בשמחת בר המצוה (בתאריך) לנכדם ולשמוע מוזיקה ולרקוד, ע"י הערמה של מלצרות?
אם יהיה לחתן הבר המצוה צער מהיעדרותם, ל"צ גם מלצרות. כן שמעתי מכמה מורי הוראה.
Re: שמחת בר מצוה של נכד בתוך שנה על או"א
פורסם: א' מאי 15, 2022 4:10 pm
על ידי איתן נוי
יוסף חיים אוהב ציון כתב:איתן נוי כתב:חשוב לי מקורות!
האם מותר לסבא/סבתא תוך שנה על או"א להשתתף בשמחת בר המצוה (בתאריך) לנכדם ולשמוע מוזיקה ולרקוד, ע"י הערמה של מלצרות?
אם יהיה לחתן הבר המצוה צער מהיעדרותם, ל"צ גם מלצרות. כן שמעתי מכמה מורי הוראה.
הגרע"י זצ"ל מתיר בחזו"ע באבילות ב' (החל מעמ' שלט) בתשובה הארוכה רק לשמחת חתן וכלה.(ומהטעמים ששם נשענו עוד כמה מורי הוראה להתיר אף באירוסין של בנו/ביתו) בבר מצוה לכאורה מהיכי תיתי להתיר.
הגר"ד טהרני כתב לי שאין מקום להתיר. ושההיתר של מלצרות "דחוק מדאי".
אדרבה אשמח למקורות מהימנים בעניין.
Re: שמחת בר מצוה של נכד בתוך שנה על או"א
פורסם: א' מאי 15, 2022 8:08 pm
על ידי רציני
איתן נוי כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:איתן נוי כתב:חשוב לי מקורות!
האם מותר לסבא/סבתא תוך שנה על או"א להשתתף בשמחת בר המצוה (בתאריך) לנכדם ולשמוע מוזיקה ולרקוד, ע"י הערמה של מלצרות?
אם יהיה לחתן הבר המצוה צער מהיעדרותם, ל"צ גם מלצרות. כן שמעתי מכמה מורי הוראה.
הגרע"י זצ"ל מתיר בחזו"ע באבילות ב' (החל מעמ' שלט) בתשובה הארוכה רק לשמחת חתן וכלה.(ומהטעמים ששם נשענו עוד כמה מורי הוראה להתיר אף באירוסין של בנו/ביתו) בבר מצוה לכאורה מהיכי תיתי להתיר.
הגר"ד טהרני כתב לי שאין מקום להתיר. ושההיתר של מלצרות "דחוק מדאי".
אדרבה אשמח למקורות מהימנים בעניין.
היכל הוראה חלק ג הוראה קכו על להשתתף ביום היארצייט ובתוך דבריו הביא להשתתף בתוך שנה לפדיון של הנכד והביא הסברא הנ"ל שיהיה להם צער.
Re: שמחת בר מצוה של נכד בתוך שנה על או"א
פורסם: א' מאי 15, 2022 9:45 pm
על ידי איתן נוי
רציני כתב:איתן נוי כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:איתן נוי כתב:חשוב לי מקורות!
האם מותר לסבא/סבתא תוך שנה על או"א להשתתף בשמחת בר המצוה (בתאריך) לנכדם ולשמוע מוזיקה ולרקוד, ע"י הערמה של מלצרות?
אם יהיה לחתן הבר המצוה צער מהיעדרותם, ל"צ גם מלצרות. כן שמעתי מכמה מורי הוראה.
הגרע"י זצ"ל מתיר בחזו"ע באבילות ב' (החל מעמ' שלט) בתשובה הארוכה רק לשמחת חתן וכלה.(ומהטעמים ששם נשענו עוד כמה מורי הוראה להתיר אף באירוסין של בנו/ביתו) בבר מצוה לכאורה מהיכי תיתי להתיר.
הגר"ד טהרני כתב לי שאין מקום להתיר. ושההיתר של מלצרות "דחוק מדאי".
אדרבה אשמח למקורות מהימנים בעניין.
היכל הוראה חלק ג הוראה קכו על להשתתף ביום היארצייט ובתוך דבריו הביא להשתתף בתוך שנה לפדיון של הנכד והביא הסברא הנ"ל שיהיה להם צער.
כמובן המדובר כולל מוזיקה וריקודים?!
אשמח למקור ההוראה.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆ יחוד בדלת סגורה
פורסם: ד' מאי 18, 2022 3:43 pm
על ידי מן הדרום
מה ההוראה המקובלת בענין יחוד במקום שיש דלת סגורה ולא נעולה שנחלקו בענין הפוסקים במובא בפת"ש?
אם אוסרים, האם יש דרך להתיר למתקין מכשירי חשמל, לעבוד בבתים?
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ד' מאי 18, 2022 5:38 pm
על ידי כדכד
למה המתקין לא יכול לעבוד כשהדלת פתוחה
או האשה למצוא מקום אחר להיות בו בזמן ההתקנה
או שבעלה יהיה בעיר
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ד' מאי 18, 2022 7:01 pm
על ידי מן הדרום
כדכד כתב:למה המתקין לא יכול לעבוד כשהדלת פתוחה
או האשה למצוא מקום אחר להיות בו בזמן ההתקנה
או שבעלה יהיה בעיר
מדובר באדם יר"ש העובד בכל מיני בתים שרובם אינם דתיים, ממילא גם פתיחת דלת אינה מתאפשרת תמיד
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ד' מאי 18, 2022 7:26 pm
על ידי כדכד
לכאורה הוא יכול להתנות שיעבוד רק אם יתקיים א' מתנאי ההיתר
מזיגת כוס כלאחר יד
פורסם: א' מאי 22, 2022 3:47 pm
על ידי איתן נוי
האם יש חשש כלשהוא למזוג שתיה כלאחר יד מפני דרכי אבלים, האם כך אבלים נוהגים?
יש מקור?
Re: מזיגת כוס כלאחר יד
פורסם: א' מאי 22, 2022 4:23 pm
על ידי רציני
איתן נוי כתב:האם יש חשש כלשהוא למזוג שתיה כלאחר יד מפני דרכי אבלים, האם כך אבלים נוהגים?
יש מקור?
בספר מאיר עוז חלק ז עמוד 480 כתב בשם הגרח"ק שאין להקפיד, ועיין שם בכל דבריו שאולי יש האוסרים לעשות מעשה אבילות.
Re: מזיגת כוס כלאחר יד
פורסם: א' מאי 22, 2022 9:26 pm
על ידי איתן נוי
רציני כתב:איתן נוי כתב:האם יש חשש כלשהוא למזוג שתיה כלאחר יד מפני דרכי אבלים, האם כך אבלים נוהגים?
יש מקור?
בספר מאיר עוז חלק ז עמוד 480 כתב בשם הגרח"ק שאין להקפיד, ועיין שם בכל דבריו שאולי יש האוסרים לעשות מעשה אבילות.
יש מקור לעניין האבילות הזה?
Re: מזיגת כוס כלאחר יד
פורסם: ב' מאי 23, 2022 5:59 am
על ידי רציני
איתן נוי כתב:רציני כתב:איתן נוי כתב:האם יש חשש כלשהוא למזוג שתיה כלאחר יד מפני דרכי אבלים, האם כך אבלים נוהגים?
יש מקור?
בספר מאיר עוז חלק ז עמוד 480 כתב בשם הגרח"ק שאין להקפיד, ועיין שם בכל דבריו שאולי יש האוסרים לעשות מעשה אבילות.
יש מקור לעניין האבילות הזה?
במאיר עוז הנ"ל כתב שכך מטהרים את המת.
תאריכים לועזיים
פורסם: ב' מאי 23, 2022 11:29 pm
על ידי בערקע חייט
כלום התברר פה בעבר דעת הפוסקים בענין השתמשות בתאריכים לועזיים (חודשים ושנים)?
Re: תאריכים לועזיים
פורסם: ב' מאי 23, 2022 11:40 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ג' מאי 24, 2022 2:22 am
על ידי בערקע חייט
תודה.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ד' מאי 25, 2022 1:13 pm
על ידי עובדיה חן
כאשר שם של אדם הוא אברהם משה, ולחתן או לאביו שמם הוא משה אברהם, האם יש לזה בעיה של צוואת ר"י חסיד?
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ה' מאי 26, 2022 10:09 am
על ידי עובדיה חן
בשו"ע נפסק שגוערין במי שמדבר בשעת התפילה וצ"ע האם מותר להלבין פניו בשביל כך?
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ה' מאי 26, 2022 7:01 pm
על ידי רציני
עובדיה חן כתב:כאשר שם של אדם הוא אברהם משה, ולחתן או לאביו שמם הוא משה אברהם, האם יש לזה בעיה של צוואת ר"י חסיד?
לא מצאתי מי שכתב להדיא מקרה זה.
בספר הארות חיים חלק ב עמוד תצד כתב בשם החזון איש ששתי שמות זה כמו שם אחד ארוך. ע"כ. ולפי זה יהיה אפשר להקל. אולם כתב שהגרח"ק מסתפק בסברת החזו"א. ולפי דברי הגרח"ק יהיה כאן ספק.
בספר תולדות יעקב עמוד שכו כתב שהטעם של ר"י החסיד זה משום צניעות שיקרא לזה ויבוא זה. ע"כ. ואם כן צריך להקל.
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ה' מאי 26, 2022 7:21 pm
על ידי רציני
עובדיה חן כתב:בשו"ע נפסק שגוערין במי שמדבר בשעת התפילה וצ"ע האם מותר להלבין פניו בשביל כך?
בבית מרן תשע"ז עלון מס' 132 עמוד 3 ( עמוד 291 מאוצר החכמה) הקשה איך מותר לגעור הרי מלבין פניו שעל פי הרמב"ם דעות ז ז שדברים שבין אדם למקום מותר לבזותו ברבים ואיסור דיבור בשעת החזרה שזה כתוב בשולחן ערוך זה מפורסם
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ה' מאי 26, 2022 10:01 pm
על ידי באמונתו
עובדיה חן כתב:כאשר שם של אדם הוא אברהם משה, ולחתן או לאביו שמם הוא משה אברהם, האם יש לזה בעיה של צוואת ר"י חסיד?
האדמו"ר מחב"ד זצ"ל הורה להקל בזה, עיין המצורף פה:
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: ה' מאי 26, 2022 11:21 pm
על ידי יעקל
בילקוט בשעה שמה"מ בא עומד על גג בהמ"ק ומשמיע לישראל וכו' ענווים וכו'
מה הכוונה שהמשיח עומד על גג בהמ"ק, מה יש לו לעשות שם ?
מה רוצים חז"ל ללמדנו בזה או לסמל לנו ?
אשמח לפירושים שונים...
לעמוד בפני כל אדם מישראל, היתכן?
פורסם: ש' מאי 28, 2022 11:51 pm
על ידי איתן נוי
האם יתכן שצריך לעמוד בפני כך אדם מישראל?
1. כתב הטור (הל' קריעה סימן שמ): "והטעם שקורעין על כל אדם בשעת יציאת נשמה קאמר רבי שמעון בן אליעזר מפני שדומה לספר תורה שנשרף שהכל חייבין לקרוע עליו ופירש"י שעדיין היה זה יכול ללמוד ודומה לס"ת".
2. וז"ל רש"י: (על הרי"ף מו"ק טו. בדפי הרי"ף [והביאו הב"ח כאן]) ד"ה: "לס"ת שנשרף שחייב לקרוע. עליו כדאמרינן לקמן (כו.) שעדיין היה זה יכול ללמוד והוי כס"ת שנשרף".
3. גמ' מועד קטן (כה.): "דתניא: רבי שמעון בן אלעזר אומר, העומד על המת בשעת יציאת נשמה - חייב לקרוע. למה זה דומה - לספר תורה שנשרף, שחייב לקרוע". וכן נפסק בטור סי' שמ.
4. הן אמת שהוקשה דבר זה לרמב"ן. שכתב הב"י וז"ל: "ומ"ש ופרש"י שעדיין היה זה יכול ללמוד וכו'. כן כתב הרמב"ן בשמו בספר תורת האדם (עמ' נא) וכתב עליו "דקשה הדבר לומר שיקרעו על העתיד".
5. רש"י שם: "לספר תורה - דתורה קרויה נר, שנאמר (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור, ונשמה נקראת נר דכתיב (משלי כ,כז) נר ה' נשמת אדם".
6. לכאורה מהרמב"ן שלמד ברש"י "דקשה הדבר לומר שיקרעו על העתיד", יוצא א"כ שרש"י גופיה למד שאף משום העתיד שרק היה יכול ללמוד נחשב לספר תורה עוד בחיים חיותו.
7. לפי"ז לכאורה היה צריך להיות הדין שצריך לעמוד לכל יהודי מישראל שעובר ולאו דווקא לתלמיד חכם. דהלוא איתא בגמ' (מכות כב:) "אמר רבא: כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבה דאילו בס"ת כתיב ארבעים, ואתו רבנן בצרו חדא". וכתב רש"י "כמה שוטים הללו רוב בני אדם".
8. ולא מצינו שצריך לעמוד אלא או לס"ת (יור"ד סי' רפ"ב ס"ב) או לתלמיד חכם או אף לזקן שאינו ת"ח אפי' עם הארץ (סי' רמד ס"א).
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: א' מאי 29, 2022 12:26 am
על ידי יבנה
יעקל כתב:בילקוט בשעה שמה"מ בא עומד על גג בהמ"ק ומשמיע לישראל וכו' ענווים וכו'
מה הכוונה שהמשיח עומד על גג בהמ"ק, מה יש לו לעשות שם ?
מה רוצים חז"ל ללמדנו בזה או לסמל לנו ?
אשמח לפירושים שונים...
https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=10109
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆
פורסם: א' מאי 29, 2022 12:46 am
על ידי יעקל
ייש"כ. בעצם, פשוט, סיבה הלכתית ופרקטית. חשבתי שהיה טמון בזה עומק מחשבתי או הגותי. כנראה שלא.
קושי בספרא פרשת בהר "שבע שבתות שנים שבע שנים..."
פורסם: א' מאי 29, 2022 12:20 pm
על ידי yankev
(א) וספרת לך בבית דין, שבע שבתות, יכול שבע שבתות ימים תלמוד לומר שבע שבתות שנים, אי שבע שבתות שנים, יכול יספור שבע שמיטים זו אחר זו, ויעשה יובל תלמוד לומר שבע שנים שבע פעמים הא עד שיאמרו שני כתובים הללו ואם לאו לא שמענו.
הספרא מתרץ מדוע יש כפל, שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, זה מתרץ רק הקושי מדוע נוסף 'שבע שנים שבע פעמים', אבל זה לא מתרץ את הקושי היותר גדול שעדיין נשאר פתוח, מדוע לא נכתב 'שבע שנים שבע פעמים' בלבד?
Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆הכנה משבת ליו"ט
פורסם: א' מאי 29, 2022 12:42 pm
על ידי מן הדרום
חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קנג סעיף ו
דבשעת הדחק שלא ימצא בלילה בקל, מותר להביא יין וכן מים מיום טוב לחבירו, דכל זה לא מקרי הכנה, רק שצריך להביאו בעוד יום גדול, דלא מוכח מילתא, דאפשר דצריך עדיין לצורך היום.
מה מורים בזמננו- הוצאת אוכל מהמקפיא כדי שיתאפשר לאוכלו בליל שבועות זה שעת הדחק דומיא דלא ימצא בלילה בקל?