פורום אוצר החכמה

אציגה בזאת שאלת תם:

מי אמר שצריך לקרוא לילד, בשם קיים? מנין שאדם אינו יכול לקרוא לבנו 'מיקרופון' או 'שרתון', או כל מילה אחרת שיחפוץ?

האם כתוב במקום כלשהו, שצריך לקרוא ב'שם', וממילא כל מה שאינו 'שם' אינו ראוי?

ארזי ביתר, ראה את דברי המדרש

בראשית רבה (וילנא) פרשת נח פרשה לז סי' ז
ולעבר יולד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ, רבי יוסי ורשב"ג רבי יוסי אומר הראשונים ע"י שהיו מכירים את ייחוסיהם היו מוציאין שמן לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו מכירים את ייחוסינו, אנו מוציאין לשם אבותינו, רשב"ג אומר הראשונים על ידי שהיו משתמשין ברוח הקודש, היו מוציאין לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו משתמשין ברוח הקודש אנו מוציאין לשם אבותינו.

כבר יצא הג"ר יעקב הלל שליט"א בקונטרס מיוחד נגד כל הרעיונות הללו.

אגב, כשהכתירו את הגר"א אוסטרן שליט"א, חתנו של הגרנ"ק ובעל "הערות וציונים" לרב ביהכנ"ס יד אהרן בב"ב, כתבו את שמו בכתב ההכתרה "ארן" (הא' בחולם חסר), וכאשר הביאו לגרח"ק לחתום על כתב ההכתרה, תיקן "אהרן", ובשולי הדף חתם את שמו לא לפני שהוא מקדים: "רק אם זה יהיה אהרן".
הגאון נשאל באותו מעמד על כך ששם זה נזכר כבר בדברי הימים, ושמעתי גירסאות שונות בתשובתו. האם יש מי שיודע בדיוק מה אמר?

ארזי ביתר כתב:מי אמר שצריך לקרוא לילד, בשם קיים? מנין שאדם אינו יכול לקרוא לבנו 'מיקרופון' או 'שרתון', או כל מילה אחרת שיחפוץ?

כמדומני שבמסכת שבת מובא שאשה קראה לבנה "נתן הבבלי" ע"ש נתן הבבלי.

כמובן שאין שום גמרא שאשה קראה לבנה 'נתן הבבלי', אלא שאנשי השכונה כינו הילד 'נתן הבבלי' לזכר הנס ותל"מ.

כמדומני דעיקר טעמו דהגר"ח הוא שלא יתנו שם עברי מודרני.

ברזילי כתב:(ראיתי לפני כמה שנים ספר הפורס את ״תורת השמות״ לרח״ק. יש בו רשימה מפורטת של השמות המותרים לשימוש, ושם מוסבר כי השם יוספה, לאשה, הוא כשר וישר שהרי, כמבואר בספר, הוא שינוי של השם יוסף לאשה. לעומת זאת, השמות גבריאלה וישראלה הם פסולים מכל וכל, והטעם הפשוט, כמבואר שם, הוא ״שהמשוגעים עשו משם זכר שם נקבה״ (אגב, בספרי שמות גיטין מבואר שכך מנהג ישראל מדורות, להפוך שמות זכר לנקבה. המשוגעים קיימים כבר הרבה שנים, מסתבר). המו״ל הבחין בעניין וניסה ליישב בפלפולו ללא הועיל, אבל שכח את הטעם הפשוט שמעבר לכל הכללים המומצאים על השמות יש כלל גדול אחד - מה שעושים במשפחה שלי הוא מנהג מקודש, מה שעושים במשפחה של אחרים הוא דרך המשוגעים, ודי בזה).

בודאי לא מפי הגרח"ק יצאו הדברים כי אסור להעליג ע"ד חכמים בלשון שכזו.
ואם מפיו יצאו, צ"ל שעיקר הקפידה לא על הפיכת השמות מזכר לנקבה, אלא על זה ש"המשוגעים" הם שהפכו.

אורח כתב:ואם מפיו יצאו, צ"ל שעיקר הקפידה לא על הפיכת השמות מזכר לנקבה, אלא על זה ש"המשוגעים" הם שהפכו.

נו באמת...
אם ברמה העקרונית הפיכת שם מזכר לנקבה [אברהמה, יצחקה, יעקובה וכו'] הוא לגיטימי, אז מה הבעיה בכך שכל אחד יהפוך כל שם ע"פ נטיית לבו?

יוצא פוניבז' כתב:כבר יצא הג"ר יעקב הלל שליט"א בקונטרס מיוחד נגד כל הרעיונות הללו.

אגב, כשהכתירו את הגר"א אוסטרן שליט"א, חתנו של הגרנ"ק ובעל "הערות וציונים" לרב ביהכנ"ס יד אהרן בב"ב, כתבו את שמו בכתב ההכתרה "ארן" (הא' בחולם חסר), וכאשר הביאו לגרח"ק לחתום על כתב ההכתרה, תיקן "אהרן", ובשולי הדף חתם את שמו לא לפני שהוא מקדים: "רק אם זה יהיה אהרן".
הגאון נשאל באותו מעמד על כך ששם זה נזכר כבר בדברי הימים, ושמעתי גירסאות שונות בתשובתו. האם יש מי שיודע בדיוק מה אמר?

תכלס, ר' אוסטרן החליף את השם שלו?
השם שלו לא היה הורן?

שמעתי פעם שהשמות שירה ותהילה כשמות אדם נכנסו על ידי.... המשורר הבוטשטשאי נוחו עדן, מח"ס ימים נוראים, קול דודי, ושא"ס. ולכן יש שלא אוהבים אותם.
אכן?

לעומקו של דבר כתב:שמעתי פעם שהשמות שירה ותהילה כשמות אדם נכנסו על ידי.... המשורר הבוטשטשאי נוחו עדן, מח"ס ימים נוראים, קול דודי, ושא"ס. ולכן יש שלא אוהבים אותם.
אכן?

לגבי תהילה - אינני יודע, אבל לגבי שירה - לא יכול להיות: סבתא רבא שלי (אימא של אימא של אבא, שנרצחה בשואה הארורה), נקראה שירה (על שמה קרויות כמה מנינותיה), וכאשר נולדה, היה הסופר שאליו התכוונת - בן עשר שנים לכל היותר. ולפי עדות סבתי שתחי' - קראו לאימא שלה שירה - כי נולדה בשבת שירה (ועוד הוסיפה סבתי, שלדוד שלה - אחיה של אותה סבתא רבא - קראו ניסן, גם כן בגלל המועד שבו נולד: ר"ח ניסן). ומעי"ז מצינו לכמה רבנים חשובים שנקראו "פסח" כי נולדו בפסח, ומעי"ז שמעתי על רבים שנקראו "מנחם" - לא חלילה על שמו של מנחם (בן גדי) מלך ישראל (אשר עליו נאמר "ויעש הרע" וכו') - אלא פשוט כי נולדו בר"ח מנחם אב.

לעומקו של דבר כתב:המשורר הבוטשטשאי נוחו עדן

?!

סתם יהודי כתב:

לעומקו של דבר כתב:שמעתי פעם שהשמות שירה ותהילה כשמות אדם נכנסו על ידי.... המשורר הבוטשטשאי נוחו עדן, מח"ס ימים נוראים, קול דודי, ושא"ס. ולכן יש שלא אוהבים אותם.
אכן?

לגבי תהילה - אינני יודע, אבל לגבי שירה - לא יכול להיות: סבתא רבא שלי (אימא של אימא של אבא, שנרצחה בשואה הארורה), נקראה שירה (על שמה קרויות כמה מנינותיה), וכאשר נולדה, היה הסופר שאליו התכוונת - בן עשר שנים לכל היותר. ולפי עדות סבתי שתחי' - קראו לאימא שלה שירה - כי נולדה בשבת שירה (ועוד הוסיפה סבתי, שלדוד שלה - אחיה של אותה סבתא רבא - קראו ניסן, גם כן בגלל המועד שבו נולד: ר"ח ניסן). ומעי"ז מצינו לכמה רבנים חשובים שנקראו "פסח" כי נולדו בפסח, ומעי"ז שמעתי על רבים שנקראו "מנחם" - לא חלילה על שמו של מנחם (בן גדי) מלך ישראל (אשר עליו נאמר "ויעש הרע" וכו') - אלא פשוט כי נולדו בר"ח מנחם אב.

היו עוד כמה מנחם בינינו למנחם בן גדי, למשל ר' מנחם בר' יוסי.

צופר הנעמתי כתב:

סתם יהודי כתב:

לעומקו של דבר כתב:שמעתי פעם שהשמות שירה ותהילה כשמות אדם נכנסו על ידי.... המשורר הבוטשטשאי נוחו עדן, מח"ס ימים נוראים, קול דודי, ושא"ס. ולכן יש שלא אוהבים אותם.
אכן?

לגבי תהילה - אינני יודע, אבל לגבי שירה - לא יכול להיות: סבתא רבא שלי (אימא של אימא של אבא, שנרצחה בשואה הארורה), נקראה שירה (על שמה קרויות כמה מנינותיה), וכאשר נולדה, היה הסופר שאליו התכוונת - בן עשר שנים לכל היותר. ולפי עדות סבתי שתחי' - קראו לאימא שלה שירה - כי נולדה בשבת שירה (ועוד הוסיפה סבתי, שלדוד שלה - אחיה של אותה סבתא רבא - קראו ניסן, גם כן בגלל המועד שבו נולד: ר"ח ניסן). ומעי"ז מצינו לכמה רבנים חשובים שנקראו "פסח" כי נולדו בפסח, ומעי"ז שמעתי על רבים שנקראו "מנחם" - לא חלילה על שמו של מנחם (בן גדי) מלך ישראל (אשר עליו נאמר "ויעש הרע" וכו') - אלא פשוט כי נולדו בר"ח מנחם אב.

היו עוד כמה מנחם בינינו למנחם בן גדי, למשל ר' מנחם בר' יוסי.

נכון, אבל תסכים אתי שהוא לא נקרא כך על שם מנחם (בן גדי) מלך ישראל (שעליו נאמר "ויעש הרע"), אז על שם מי הוא נקרא כך?
אז יש שתי אפשרויות:
או שנקרא מנחם - כי נולד בחודש מנחם אב (וכפי ששמעתי על כמה שנקראו "מנחם" מטעם זה), וכפי שמצינו לכמה רבנים שנקראו "פסח" כי נולדו בפסח,
או שהוא נקרא מנחם - לא על שם מישהו שקדם לו - אלא פשוט כי הוריו ראו שזה יכול להיות כינוי מוצלח, שהרי מנחם זה מלשון נחמה, ומעין מה שמצינו שהורי נח קראו לו כך לאמור "זה ינחמנו", וכפי שלאה ורחל קראו לבניהם - לא על שם מישהו - אלא פשוט כי ראו שזה כינוי מוצלח (ראו מה בין בני לבין חמי, וכל כיו"ב).
ומעין זה ראיתי בכמה ספרים, שכאשר ההורים בוחרים שם לבניהם, נזרקת בהם רוה"ק לבחור שם שהכי מתאים למהותו של הילוד.

לייטנר כתב:

לעומקו של דבר כתב:המשורר הבוטשטשאי נוחו עדן

?!

הסופר, הסופר. תוותר לי הפעם.

סתם יהודי כתב:

לעומקו של דבר כתב:שמעתי פעם שהשמות שירה ותהילה כשמות אדם נכנסו על ידי.... המשורר הבוטשטשאי נוחו עדן, מח"ס ימים נוראים, קול דודי, ושא"ס. ולכן יש שלא אוהבים אותם.
אכן?

לגבי תהילה - אינני יודע, אבל לגבי שירה - לא יכול להיות: סבתא רבא שלי (אימא של אימא של אבא, שנרצחה בשואה הארורה), נקראה שירה (על שמה קרויות כמה מנינותיה), וכאשר נולדה, היה הסופר שאליו התכוונת - בן עשר שנים לכל היותר. ולפי עדות סבתי שתחי' - קראו לאימא שלה שירה - כי נולדה בשבת שירה (ועוד הוסיפה סבתי, שלדוד שלה - אחיה של אותה סבתא רבא - קראו ניסן, גם כן בגלל המועד שבו נולד: ר"ח ניסן). ומעי"ז מצינו לכמה רבנים חשובים שנקראו "פסח" כי נולדו בפסח, ומעי"ז שמעתי על רבים שנקראו "מנחם" - לא חלילה על שמו של מנחם (בן גדי) מלך ישראל (אשר עליו נאמר "ויעש הרע" וכו') - אלא פשוט כי נולדו בר"ח מנחם אב.

אלו שנקראים בשם "מנחם" - הם על שמו של אותו תינוק שנולד בתשעה באב והיה ראוי להיות משיח ונקרא שמו "מנחם", כמובא במדרש עה"פ "כי רחק ממני מנחם".

עזריאל ברגר כתב:

סתם יהודי כתב:

לעומקו של דבר כתב:שמעתי פעם שהשמות שירה ותהילה כשמות אדם נכנסו על ידי.... המשורר הבוטשטשאי נוחו עדן, מח"ס ימים נוראים, קול דודי, ושא"ס. ולכן יש שלא אוהבים אותם.
אכן?

לגבי תהילה - אינני יודע, אבל לגבי שירה - לא יכול להיות: סבתא רבא שלי (אימא של אימא של אבא, שנרצחה בשואה הארורה), נקראה שירה (על שמה קרויות כמה מנינותיה), וכאשר נולדה, היה הסופר שאליו התכוונת - בן עשר שנים לכל היותר. ולפי עדות סבתי שתחי' - קראו לאימא שלה שירה - כי נולדה בשבת שירה (ועוד הוסיפה סבתי, שלדוד שלה - אחיה של אותה סבתא רבא - קראו ניסן, גם כן בגלל המועד שבו נולד: ר"ח ניסן). ומעי"ז מצינו לכמה רבנים חשובים שנקראו "פסח" כי נולדו בפסח, ומעי"ז שמעתי על רבים שנקראו "מנחם" - לא חלילה על שמו של מנחם (בן גדי) מלך ישראל (אשר עליו נאמר "ויעש הרע" וכו') - אלא פשוט כי נולדו בר"ח מנחם אב.

אלו שנקראים בשם "מנחם" - הם על שמו של אותו תינוק שנולד בתשעה באב והיה ראוי להיות משיח ונקרא שמו "מנחם", כמובא במדרש עה"פ "כי רחק ממני מנחם".

אבל למה נקרא שמו של התינוק הנ"ל מנחם?
או בגלל שנולד בחודש מנחם אב, או בגלל עניין הנחמה - אשר היעדרה מוזכר בפסוק כי רחק ממני מנחם; אבל לא על שמו של מנחם (בן גדי) מלך ישראל (אשר עליו נאמר "ויעש הרע"), וזה היה עיקר טענתי.

אגב דאתינן להכי
ילמדוני רבותיי מדוע כהיום אין נפוצים בעיקר בקרב קהל חרדים הע"י.
שמות תנכיי"ם כדוג' אלדד ומידד . וככן שמות ילדי שבטי ק'ה ושמות נוספים שהוזכרו בתורה
וכן בגמ' כאביי רבא ועוד?

עניין השמות הוא עניין של מודה. והיום זה לא במודה. ותל"מ.

בת משפחה שלי קראו לה רחל, ושמעה מפי מורה בבי"ס שהשם רחל מסוגל לדברים לא כ"כ טובים, שהמורה הכירה כמה נשים בשם זה שלא הצליחו (!). בת המשפחה שלי רצתה להחליף את שמה (שומעים כבר שיש פה סיפור...) ושאלה את פיו של הרי"י פישר זצ"ל באיזה שם לבחור. הוא הביט ברשימה שכתבה לעצמה ובחר בשם 'שירה', וזה שמה היום ולעולם, בכתובה הראשונה שלה ובגט שלה, ובכתובה השניה שלה.

בהספדים על הר"מ סולובייציק זצ"ל שמעתי מאחד מתלמידיו שקבל ממנו שבכל דור יש שמות היכולים להזיק, ומפריע לו מאד כשהוא שומע שנותנים את השמות האלו, אמנם אינו יכול לגלות אותם בגלל שאין בזה תועלת, שהוא משתנה בכל דור.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב: בכתובה הראשונה שלה ובגט שלה, ובכתובה השניה שלה.

הנה לך, שהיא לא הצליחה.

ומכאן ראיה שעדיף רחל על פני שירה.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בהספדים על הר"מ סולובייציק זצ"ל שמעתי מאחד מתלמידיו שקבל ממנו שבכל דור יש שמות היכולים להזיק, ומפריע לו מאד כשהוא שומע שנותנים את השמות האלו, אמנם אינו יכול לגלות אותם בגלל שאין בזה תועלת, שהוא משתנה בכל דור.

למה הוא לא ערך, לתועלת הכלל, לוח למאה הדורות הבאים, שנדע אנו וידעו הבאים אחרינו אילו שמות מזיקים?

גימפעל כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב: בכתובה הראשונה שלה ובגט שלה, ובכתובה השניה שלה.

הנה לך, שהיא לא הצליחה.

לא הצליחה בנישואיה הראשונים, אבל (מן הסתם) הצליחה בנישואיה השניים.
א"כ ליכא למשמע מינה מידי.

גימפעל כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב: בכתובה הראשונה שלה ובגט שלה, ובכתובה השניה שלה.

הנה לך, שהיא לא הצליחה.

מסקנה: לא היתה צריכה להתייעץ עם הגרי"י פישר???

(ומה עם כל ההולך בעצת הזקנים... המימרה שמנצחת את כל הטיעונים האחרים?)

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בהספדים על הר"מ סולובייציק זצ"ל שמעתי מאחד מתלמידיו שקבל ממנו שבכל דור יש שמות היכולים להזיק, ומפריע לו מאד כשהוא שומע שנותנים את השמות האלו, אמנם אינו יכול לגלות אותם בגלל שאין בזה תועלת, שהוא משתנה בכל דור.

''תמים תהיה עם ה' אלקיך''!

אני הייתי בחופה שהגראי"ל שטיינמן סידר קידושין, לכלה קרו פערל, ואם הכלה לא הסכימה שיכתבו בכתובה באופן הרגיל בגלל הוראות של האדמו"ר מאשלג, והרב שטיינמן פשוט הסכים, הייתי בהלם כמה ימים!

מה הכוונה באופן הרגיל?

שיר ורננים כתב:אגב דאתינן להכי
ילמדוני רבותיי מדוע כהיום אין נפוצים בעיקר בקרב קהל חרדים הע"י.
שמות תנכיי"ם כדוג' אלדד ומידד . וככן שמות ילדי שבטי ק'ה ושמות נוספים שהוזכרו בתורה
וכן בגמ' כאביי רבא ועוד?

בדיוק ארבעת השמות שהבאת - י"א שהיה להם שם אחר:
אלדד ומידד - אלידד בן כסלון וקמואל בן שפטן (כמדומני ילקוט מעם לועז).
אביי - נחמני (מחלוקת ראשונים מהו השם העיקרי ומה הכינוי).
רבא - שמעתי שהוא קיצור של רב-אבא.

הדברים האלה הם סתרי ההשגחה
יעוי' בשם הגדולים אודות השמות אברהם ומשה שלא נמצאו בחז"ל.
אף השבטים, יש מהם מצויים כשמעון יהודה ויוסף, ויש נדירים מאוד כיששכר וזבולון.
האם יש סיבה שבימינו קוראים בשם התנא רבי עקיבא ולא בשם חברו רבי טרפון?

צעיר_התלמידים כתב:אני הייתי בחופה שהגראי"ל שטיינמן סידר קידושין, לכלה קרו פערל, ואם הכלה לא הסכימה שיכתבו בכתובה באופן הרגיל בגלל הוראות של האדמו"ר מאשלג, והרב שטיינמן פשוט הסכים, הייתי בהלם כמה ימים!

איות השמות אינה כ"כ חשובה בכתובות כמו בגיטין.

ר_חיים_הקטן כתב:

צעיר_התלמידים כתב:אני הייתי בחופה שהגראי"ל שטיינמן סידר קידושין, לכלה קרו פערל, ואם הכלה לא הסכימה שיכתבו בכתובה באופן הרגיל בגלל הוראות של האדמו"ר מאשלג, והרב שטיינמן פשוט הסכים, הייתי בהלם כמה ימים!

איות השמות אינה כ"כ חשובה בכתובות כמו בגיטין.

שמעתי מאבי מורי (כמדומני בשם הרב אברהם רובין) שאצל חסידים נוהגים להדר לדייק בכתיבת השמות בכתובה, כאשר אחד הטעמים הוא שאם ח"ו יגיעו לסדר גט - הרי יבדקו מה השמות הכתובים בכתובה, ועדיף שיהיה כבר מדויק.

יש על זה תשובה בשבט הלוי

מנהגי מפלגה זו או אחרת אינני מכיר, אבל בשער אפרים כתב להקפיד לקרות לקריאת התורה בשם מדוקדק משום גיטין, ואצל אחינו הספרדים כותבים מקורות המים בכתובה משום טעם זה. עד שראיתי לאחד שסמך על דבר מפוקפק בגט, מחמת המנהג שראה בכתובה של ספרדים מאותו מקום, שלא היה מקום ישיבת חכמים ויראים, מ"מ סמך ע"ז כמנהג.

הכהן כתב:הדברים האלה הם סתרי ההשגחה
האם יש סיבה שבימינו קוראים בשם התנא רבי עקיבא ולא בשם חברו רבי טרפון?

לא שזו סיבה מוחלטת (השווה לשם אלכסנדר, שגם הוא כמעט שנעלם), אבל עקיבא הוא שם עברי, וטרפון - לא.

אוצר החכמה כתב:

צעיר_התלמידים כתב:אני הייתי בחופה שהגראי"ל שטיינמן סידר קידושין, לכלה קרו פערל, ואם הכלה לא הסכימה שיכתבו בכתובה באופן הרגיל בגלל הוראות של האדמו"ר מאשלג, והרב שטיינמן פשוט הסכים, הייתי בהלם כמה ימים!

מה הכוונה באופן הרגיל?

גם אני תמהתי כמוך; ועוד יותר תמהתי למה הכותב הנ"ל קיצר כ"כ בדבריו, בהשאירו את כולנו פעורי פה להמשיך ולתהות - מה היה סוד כוונתו במילים התמוהות "באופן הרגיל" לעניין כתיבת השם "פערל" - ובמיוחד מה היו הוראותיו של האדמו"ר מאשלג בנידון (דהא לאו כולי עלמא בקיאי בהני מילי).
אבל אחרי שחשבתי קצת, היגעתי למסקנה, שכנראה הוא התכוון לכך, שהאופן הרגיל לכתיבת "פערל" - הוא לכתוב "פרל". אם כי אני מודה שמעולם לא נודע לי - שבאמת האופן הרגיל לכתיבת "פערל" - הוא לכתוב "פרל", ואף חשוב מכך: טרם נודע לי - מה היו הוראותיו של האדמו"ר מאשלג בנידון (קל וחומר שטרם התברר לי למה הכותב היה צריך להיות "בהלם כמה ימים" מזה שהגראי"ל שטיינמן לא שמע על הוראותיו של האדמו"ר מאשלג בנידון). עכ"פ, כל מי שיחכים אותנו יותר - בעניין זה, עליו תבוא ברכת טוב.

צעיר_התלמידים כתב:אני הייתי בחופה שהגראי"ל שטיינמן סידר קידושין, לכלה קרו פערל, ואם הכלה לא הסכימה שיכתבו בכתובה באופן הרגיל בגלל הוראות של האדמו"ר מאשלג, והרב שטיינמן פשוט הסכים, הייתי בהלם כמה ימים!

מכבר תמהתי למה מקפידים על אופן כתיבת השמות בכתובה, ואמרו לי אכן שגראי"ל כלל לא מדקדק איך ייכתב השם.
[ואכן הטעם היחיד שמצאתי, הוא חלילה אם יגיעו לגט].

לייטנר כתב:

הכהן כתב:הדברים האלה הם סתרי ההשגחה
האם יש סיבה שבימינו קוראים בשם התנא רבי עקיבא ולא בשם חברו רבי טרפון?

לא שזו סיבה מוחלטת (השווה לשם אלכסנדר, שגם הוא כמעט שנעלם), אבל עקיבא הוא שם עברי, וטרפון - לא.

מה הפירוש "עקיבא הוא שם עברי"? יש לו משמעות בלשון הקודש? הוא תנ"כי?
אגב, לשמות תנ"כיים רבים אין משמעות עברית (מה זה 'פינחס'?).

עקיבא/ה הוא משורש עק"ב. כנראה מלשון ערמה והתפתלות (בדומה ליעקב).
לא כל שם שמופיע בתנ"ך הוא עברי (פנחס, למשל, הוא כנראה שם מצרי).

הכהן כתב:

לייטנר כתב:

הכהן כתב:הדברים האלה הם סתרי ההשגחה
האם יש סיבה שבימינו קוראים בשם התנא רבי עקיבא ולא בשם חברו רבי טרפון?

לא שזו סיבה מוחלטת (השווה לשם אלכסנדר, שגם הוא כמעט שנעלם), אבל עקיבא הוא שם עברי, וטרפון - לא.

מה הפירוש "עקיבא הוא שם עברי"? יש לו משמעות בלשון הקודש? הוא תנ"כי?
אגב, לשמות תנ"כיים רבים אין משמעות עברית (מה זה 'פינחס'?).

כמו שכיום - במקום לומר יעקב - משתמשים בשם-החיבה יענקל'ה, ככה בימי המשנה - במקום לומר יעקב - היו משתמשים בשם-החיבה עקיבא. ומעי"ז מצינו במשנה, שבמקום לומר יוסף - היו משתמשים בשם-החיבה יוסי. וכן בירושלמי, במקום לומר יהודה - היו משתמשים בשם-החיבה יודה (ומעי"ז גם בימינו), וכן לעזר בירושלמי הוא שם-חיבה של אלעזר.

פינחס (שנולד במצרים), הוא חיבור של שתי תיבות: "פי" - "נחס":
התיבה "פי" נמצאת גם בשמות המובאים בתורה: "פי כול" (שר צבאו של מלך גרר שהיתה בשליטת מצרים), "פי תום" (עיר במצרים), "פי החירֹת" (איזשהו מקום במצרים).
מאידך, התיבה "נחס" נמצאת גם בשם המובא כמה פעמים בירמיהו (ופעם אחת גם ביחזקאל): "תחפ נחס" (עיר במצרים).