פורום אוצר החכמה

הפצת המעיינות כתב:פשוט דימין תחילה דצריך להגביר רחמים על דין

ולי נראה דשמאל תחילה, ובהקדים:
הנה מצאנו בדין פשיטת בגדים, שיפשוט של שמאל תחילה, דזהו כבודו של ימין, שנשאר מלובש.
והנה המסכה איננה "כבודו של ימין", אלא היא נועדה רק לכסות את הפנים.
ולא רק שאינה כבוד, אלא היא מפריעה על האוזן.
ולכן דעתי נוטה להקדים את השמאל.

דבריך נכונים אבל כעת דעתי נוטה כהוראת שעה (כידוע לחכמי ישראל/הפורום הכח לגזור בהוראת שעה) להורות להלביש של ימין תחילה כך דעתי נוטה

הפצת המעיינות כתב:דבריך נכונים אבל כעת דעתי נוטה כהוראת שעה (כידוע לחכמי ישראל/הפורום הכח לגזור בהוראת שעה) להורות להלביש של ימין תחילה כך דעתי נוטה

הלכה למשה מִסִּינִי?

זה מזכיר לי את השאלה אם רגליו מגרדות איזה רגל יגרד תחילה.

מלגלג על דברי חכמים

פלגינן כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שמעתי מאחד בעת לבישת המסיכה, האם להשים הצד הימין מעל השמאל?

זאת כנראה אחת השאלות החשובות ביותר!

(תודה לנתן הירש)

מסכת קורונה ימין שמאל.jpg (60.05 KiB) נצפה 8454 פעמים

לעג מסכילי קלאסי.

חשוב לציין שהרב זנגר הו"ל כמה ספרי חידו"ת בנושאים עמוקים מאד, כמו עירובי חצירות והלכות ברכות ועוד. גם מאמריו בבימה זו בדרך כלל עסוקים בבשר ויין, אף שמדובר בסה"כ בעלון לשבת. מרנין לראות שכוחו יפה גם בנושאים קלילים יותר הראויים לדיון בשולחן שבת וכדומה.

ובכל מקרה, דבריו כאן נסובו על דינא דגמרא המובא להלכה אצל רבותינו הפוסקים אשר בית ישראל נשען עליהם. ולא על מנהגי קזחסטן באמירת עלינו לשבח או מנהגי בנגלדש בבליעת העורלה כסגולה לפריון.

מצו"ב המאמר בשלימותו

מנייני המרפסות: האם כלה פוטרת את דיירי הבנין מאמירת תחנון?

משולחנו של הרה"ג רבי מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א מורה הוראה 'נאות שמחה' - מודיעין עילית

שאלה: בבנין שלנו מתפללים כל הדיירים דרך המרפסות ומצטרפים לעשרה בנמצאים בחצר, וכך זוכות גם הנשים והבנות לענות על קדיש וקדושה. נשאלת שאלה, מאחר שיש בבניין כלה המתחתנת בשבוע זה, האם הכלה פוטרת את תושבי הבניין מאמירת תחנון בשעה שהיא מתפללת איתם, כיון שמצטרפת ממרפסת ביתה, או שמא רק בחתן נאמר שפוטר מתחנון, ולא בכלה?

תשובה: הנה מצאנו לה'תפארת יעקב' במשניות ברכות פ"ב שנסתפק האם כלה פוטרת מאמירת תחנון כשמתפללים בבית הכלה, ובשבט הלוי (ח"ה סי' י"ב) נשאל אם כלה הנמצאת בעזרת נשים פוטרת את הציבור מתחנון, והשיב שפשוט שאינה פוטרת, שאין לה צירוף עמהם. ובח"ח (סי' כ"ד) נשאל ה'שבט הלוי' מהרב אפרים שטרן שליט"א בעהמ"ח כמה כרכים בענייני נפילת אפים, שהנה ב'תפארת יעקב' הנ"ל דן שכלה תפטור מתחנון, וכן בספר 'מאורי אור' כתב שכשם שבבית החתן לא אומרים תחנון כך ה"ה בבית הכלה. והשיב ה'שבט הלוי' שיש בזה חילוק, שבבית הכלה כשמתקבצים להתפלל שם ומשתתפים בשמחתה, יתכן שפטורים מתחנון, אבל כלה בעזרת נשים אין לה צירוף עם הציבור ואינה פוטרת. ובשם הגר"ח קנייבסקי שליט"א ראיתי שצידד שכלה פוטרת מתחנון.

מעתה יש לדון במניין שמתקבצים השכנים בבניין, יתכן שבזה הכלה פוטרת מתחנון כמו בבית הכלה. ועדיין יש לחלק בזה. ונראה שאם אין ספר תורה במקום התפילה יש להקל שלא יאמרו תחנון. ועוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול חתן וקול כלה.

מרן הגאון ר' יעקב חיים סופר האריך בזה באחד מספריו.

גם החתן לא פוטר ולא פטור מאמירת תחנון בימים שלפני החתונה, וכ"ש הכלה.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:מרן הגאון ר' יעקב חיים סופר האריך בזה באחד מספריו.

'אוצר ישעך' סי' כג (ס"ע צט ואילך).

עזריאל ברגר כתב:גם החתן לא פוטר ולא פטור מאמירת תחנון בימים שלפני החתונה, וכ"ש הכלה.

מדברים על יום החתונה שמתקיימת לפני השקיעה, או בשבע ברכות שהחתן הלך להתפלל במקום אחר והכלה מתפללת דרך המרפסות

בית הכנסת שכתוב בו שאסור להכנס בלי מסיכה, או אוטובוס שהרמקול באוטובוס מכריז אסור להכנס בלי מסיכה.
מה הדין אדם שנכנס לשם בלי מסיכה (הרב שלו אמר שלא צריך מסיכה) האם עובר איזשהו איסור? שואל שלא מדעת גזלן? ואם נכון שעובר על גזל כיצד יחזיר את זה?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:זה מזכיר לי את השאלה אם רגליו מגרדות איזה רגל יגרד תחילה.

וידוע מה השיב על כך מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א: "יגרדנה זו בזו"... ודפח"ח.

רק שכמובן לא שייך כלל לנידון דנן, וזה פשוט וברור.

[ושמעתי מהג"ר יהודה אריה הלוי דינר שליט"א ששאל שאלה זו, גבי הקדמת אוזן ימין לשמאל בלבישת מסיכה - את מרן הגרח"ק שליט"א, דמי חשיב למלבוש שיצטרכו להקדים אוזן ימין לשמאל או דאינו מלבוש, והשיבו במילה אחת: "אחשביה". ויש עוד להאריך בזה, ואכ"מ].

ברוך00 כתב:בית הכנסת שכתוב בו שאסור להכנס בלי מסיכה, או אוטובוס שהרמקול באוטובוס מכריז אסור להכנס בלי מסיכה.
מה הדין אדם שנכנס לשם בלי מסיכה (הרב שלו אמר שלא צריך מסיכה) האם עובר איזשהו איסור? שואל שלא מדעת גזלן? ואם נכון שעובר על גזל כיצד יחזיר את זה?

עובר על מידת דרך ארץ שאל יהיה עומד בין היושבים וכו' ומפסע על ראשי עם קדוש.
מן הסתם גם מפריע להתפלל לכמה אנשים עצבניים או פחדנים.
שיתפלל וילמד בבית כנסת של הרב שלו.

נוטר הכרמים כתב:

ברוך00 כתב:בית הכנסת שכתוב בו שאסור להכנס בלי מסיכה, או אוטובוס שהרמקול באוטובוס מכריז אסור להכנס בלי מסיכה.
מה הדין אדם שנכנס לשם בלי מסיכה (הרב שלו אמר שלא צריך מסיכה) האם עובר איזשהו איסור? שואל שלא מדעת גזלן? ואם נכון שעובר על גזל כיצד יחזיר את זה?

עובר על מידת דרך ארץ שאל יהיה עומד בין היושבים וכו' ומפסע על ראשי עם קדוש.

עובר על לאו דאורייתא דלא תגזול.

הלכתי לרופא שיניים עם הבת שלי, וציוו עלי לשבת בחוץ ברחוב ולא להכנס פנימה. ישבתי שם עם כוס קפה, וכאשר קמתי לעזוב את המקום, שכחתי את הכוס שמה. בדרך לביתי נזכרתי ממנה, ואמרתי לעצמי 'וי לי לחסרון כיס'.

כאשר הגעתי הביתה, התקשרתי להרופא שיניים לסדר עוד פגישה עבור הבת, ובקשתי מהם "אם תמצאו את הכוס שלי בחוץ, בבקשה להכניס את זה פנימה, וכאשר אחזור עבור הפגישה הבאה, אקח אותו".

אכן כן עשו, והשאירו את הכוס בפנים עד בואי שמה.

ועכשיו שאלתי הוא בשתים, אחת, האם מותר להשתמש בכוס ההוא? האם צריכים לחשוש שהם השתמשו בה לדברים טמאים?

וגם האם טעון הכוס טבילה?

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הלכתי לרופא שיניים עם הבת שלי, וציוו עלי לשבת בחוץ ברחוב ולא להכנס פנימה. ישבתי שם עם כוס קפה, וכאשר קמתי לעזוב את המקום, שכחתי את הכוס שמה. בדרך לביתי נזכרתי ממנה, ואמרתי לעצמי 'וי לי לחסרון כיס'.

כאשר הגעתי הביתה, התקשרתי להרופא שיניים לסדר עוד פגישה עבור הבת, ובקשתי מהם "אם תמצאו את הכוס שלי בחוץ, בבקשה להכניס את זה פנימה, וכאשר אחזור עבור הפגישה הבאה, אקח אותו".

אכן כן עשו, והשאירו את הכוס בפנים עד בואי שמה.

ועכשיו שאלתי הוא בשתים, אחת, האם מותר להשתמש בכוס ההוא? האם צריכים לחשוש שהם השתמשו בה לדברים טמאים?

וגם האם טעון הכוס טבילה?

על השאלה השניה, לכאורה הם לא הכניסו את הכוס לרשותם כדי לזכות בהפקר לאחר יאוש, אלא כדי להחזירו לבעליו, ולא נתכוונו כלל לזכות מן ההפקר, וא"כ בפשטות אי"צ טבילה

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:...וציוו עלי לשבת בחוץ ברחוב ולא להכנס פנימה. ישבתי שם עם כוס קפה

רק באתי לעורר, כי הדבר אינו פשוט שמותר לכתחילה, כי יש לחשוש בזה משום משאחז"ל (קידושין מ, ב) האוכל בשוק דומה לכלב ופסול לעדות.

ואמנם דנו הפוסקים אם שתיה בכלל אכילה או לא (ובפרט לר"ת בתוס' בקידושין דרק פת אסור ולא שאר דברים, אך הכרעת הפוסקים דגם שאר דברים יש להחמיר שלא לאכול, ובפרט לת"ח ובני תורה) [ובפרט שהרב ליטוואק הנ"ל כתב שישב, וזה תלוי במח' הפוסקים די"א שרק אם הולך ואוכל בשוק הוא דמיפסיל לעדות].

אך רבים מן הפוסקים כתבו והעלו כי דווקא במים יש להקל, ולא ביין או קפה דחשיב טפי ויש בזה גנאי לשתותו ברחוב, אם לא "לצורך גדול" - שבזה כבר מבואר ברמב"ם גופיה (פ"ה מהל' דעות ה"ב) שיש להקל.

יעויין בקונטרס "שלמי חיים" - הנמצא באוצר, מש"כ בכל פרטי ודקדוקי סוגיא זו [ואמנם שם לא דיבר להדיא על קפה, רק הביא על "יין" משו"ת שיח יצחק להגר"י וייס זצ"ל שאמר שמסתבר שאסור בשוק. אך שמעתי מכמה פוסקים, כהגר"י זילברשטיין, ועוד - שהעלו דגם בקפה יש להחמיר].

מצו"ב קישורית:

https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... pagenum=65

כמו"כ דן בקישורית הבאה, לגבי החילוק בין יושב במקום אחד להולך, והביא ממרן הגרח"ק שליט"א שההוראה לא להקל בזה:

https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... pagenum=53

ילמדוני רבותינו:
האם יש היתר להתפלל עם מסכה על הסנטר (או תלויה על אוזן אחת בלבד)?
האם כך עומדים בפני מלך?!

לכאורה זהו דבר פסול לחלוטין.
אבל בכל זאת, צריך לנסות למצוא לימוד זכות על יהודים רבים שעושים זאת...

עזריאל ברגר כתב:ילמדוני רבותינו:
האם יש היתר להתפלל עם מסכה על הסנטר (או תלויה על אוזן אחת בלבד)?
האם כך עומדים בפני מלך?!

לכאורה זהו דבר פסול לחלוטין.
אבל בכל זאת, צריך לנסות למצוא לימוד זכות על יהודים רבים שעושים זאת...

זאת אומרת בפורים אסור להתפלל עם מסיכה או תחפושת? האם כך עומדים לפני המלך? נניח שלא שיכורים ומודעים למה שקורה סביבם

זאב ערבות כתב:

עזריאל ברגר כתב:ילמדוני רבותינו:
האם יש היתר להתפלל עם מסכה על הסנטר (או תלויה על אוזן אחת בלבד)?
האם כך עומדים בפני מלך?!

לכאורה זהו דבר פסול לחלוטין.
אבל בכל זאת, צריך לנסות למצוא לימוד זכות על יהודים רבים שעושים זאת...

זאת אומרת בפורים אסור להתפלל עם מסיכה או תחפושת? האם כך עומדים לפני המלך? נניח שלא שיכורים ומודעים למה שקורה סביבם

בפורים - כך עומדים גם בפני מלך!

נ.ב. שימו לב ששאלתי על מסכה באופן שאיננה מועילה כלל לשמירת הגוף, ובמילא - בושה לעמוד איתה לפני מלך.

עזריאל ברגר כתב:

זאב ערבות כתב:

עזריאל ברגר כתב:ילמדוני רבותינו:
האם יש היתר להתפלל עם מסכה על הסנטר (או תלויה על אוזן אחת בלבד)?
האם כך עומדים בפני מלך?!

לכאורה זהו דבר פסול לחלוטין.
אבל בכל זאת, צריך לנסות למצוא לימוד זכות על יהודים רבים שעושים זאת...

זאת אומרת בפורים אסור להתפלל עם מסיכה או תחפושת? האם כך עומדים לפני המלך? נניח שלא שיכורים ומודעים למה שקורה סביבם

בפורים - כך עומדים גם בפני מלך!

נ.ב. שימו לב ששאלתי על מסכה באופן שאיננה מועילה כלל לשמירת הגוף, ובמילא - בושה לעמוד איתה לפני מלך.

מנין לך שבפורים מותר לעמוד כך בפני המלך?
אנסה ללמד עליהם זכות. אם יורידו מהפנים לחלוטין יש סיכוי שתקבל זיהום, או שישכחו לשים אותה שוב אז עת לעשות לה'... והאם זה שונה מאותם שמתפללים כששרוול החליפה של היד שמניחים עליה תפילין תלוי לו מן הצד?
ובו נלמד עוד זכות בסגנון רב לוי יצחק מברדיצוב, ב"ה הם מתפללים ולא מחפשים תירוצים. ואולי ניתן לומר שיש הרבה שעומדים כך אז כבר נעשה כהיתר כמו בפורים.

עזריאל ברגר כתב:

זאב ערבות כתב:

עזריאל ברגר כתב:ילמדוני רבותינו:
האם יש היתר להתפלל עם מסכה על הסנטר (או תלויה על אוזן אחת בלבד)?
האם כך עומדים בפני מלך?!

לכאורה זהו דבר פסול לחלוטין.
אבל בכל זאת, צריך לנסות למצוא לימוד זכות על יהודים רבים שעושים זאת...

זאת אומרת בפורים אסור להתפלל עם מסיכה או תחפושת? האם כך עומדים לפני המלך? נניח שלא שיכורים ומודעים למה שקורה סביבם

בפורים - כך עומדים גם בפני מלך!

נ.ב. שימו לב ששאלתי על מסכה באופן שאיננה מועילה כלל לשמירת הגוף, ובמילא - בושה לעמוד איתה לפני מלך.

בתקופת הקורונה עומדים כך לפני המלך
[ויש בזה גם תועלת שיוכל להניח במהירות על פיו בעת הצורך

אם אפ"ל שינוי בצורת העמידה לפני מלכים - למה לא נימא הכי גם במסכה העטוי' על־פיו ממש?

נהר שלום כתב:

עזריאל ברגר כתב:ילמדוני רבותינו:
האם יש היתר להתפלל עם מסכה על הסנטר (או תלויה על אוזן אחת בלבד)?
האם כך עומדים בפני מלך?!

לכאורה זהו דבר פסול לחלוטין.
אבל בכל זאת, צריך לנסות למצוא לימוד זכות על יהודים רבים שעושים זאת...

בתקופת הקורונה עומדים כך לפני המלך

שקלתי שוב את דבריך, והגעתי למסקנא שאתה צודק.
כידוע שלמעשה אומרים שצריכים להתלבש לתפילה כמו שמתלבשים ליציאה לרחוב, או כמו שמתלבשים לקבל אורח בבית.
ולפי שני הגדרים האלו - אכן מותר לכתחילה להתפלל עם מסכה על הסנטר, למי שרגיל ללכת כך ברחוב וכדו'.

יש להסתפק מה הדין לגבי פיהוק בשמו"ע בשעה שלובשים מסכה.הרי מצד אחד הפה מכוסה אז אין כאן גנאי..מצד שני אין הכיסוי לשם כך האם צריך מ"מ לשים את היד על פיו?

עליך עיננו כתב:יש להסתפק מה הדין לגבי פיהוק בשמו"ע בשעה שלובשים מסכה.הרי מצד אחד הפה מכוסה אז אין כאן גנאי..מצד שני אין הכיסוי לשם כך האם צריך מ"מ לשים את היד על פיו?

שו"ע או"ח קכח סעיף כט הלכות נשיאת כפיים: מום בפניו או בידיו...לא ישא את כפיו.
סעיף ל: אם מנהג המקום לשלשל הכהנים טלית על פניהם אפילו יש בפניו ובידיו כמה מומין - ישא את כפיו. הג"ה: ודוקא אם היו ידיו בפנים מן הטלית, אבל אם הם מבחוץ - לא מהני הטלית לידיו.
ולכאורה כנ"ל לפיהוק דלא גרע ממום בפרט שבדרך כלל אין לאדם שליטה על כך.

שמעתי שלאחרונה בעקבות קורונה נערכה חתונה בבית ומחמת הדוחק השתמשו בחדר בת ב' פתחים לחדר יחוד [לנוהגים בחדר יחוד כנהוג אצל האשכנזים, ולמחמירים דצריך עדים ובפתח נעול ולזמן ממושך הראוי לביאה] והורה המורה להעמיד ב' כתי עדים בב' הפתחים באופן שא"א לעדים לראות אלו את אלו, ושוב פקפק אחד האם לא הוי חצי דבר, [כמובן השאלה היא רק על הלכתחלה].

מעיין כתב:שמעתי שלאחרונה בעקבות קורונה נערכה חתונה בבית ומחמת הדוחק השתמשו בחדר בת ב' פתחים לחדר יחוד [לנוהגים בחדר יחוד כנהוג אצל האשכנזים, ולמחמירים דצריך עדים ובפתח נעול ולזמן ממושך הראוי לביאה] והורה המורה להעמיד ב' כתי עדים בב' הפתחים באופן שא"א לעדים לראות אלו את אלו, ושוב פקפק אחד האם לא הוי חצי דבר, [כמובן השאלה היא רק על הלכתחלה].

אם יש קינוי וסתירה, והסתירה ע''י שני כתי עדים כאופן זה,
האם אינו נחשב סתירה בעדים?

עליך עיננו כתב:יש להסתפק מה הדין לגבי פיהוק בשמו"ע בשעה שלובשים מסכה.הרי מצד אחד הפה מכוסה אז אין כאן גנאי..מצד שני אין הכיסוי לשם כך האם צריך מ"מ לשים את היד על פיו?

יש להזכיר שגם אם מכסה את הפה אין זה היתר לפהק אלא במקום אונס כמבואר בשו"ע.
לעצם השאלה נראה פשוט שיש להקל בזה שהרי פיו מכוסה, ועוד שלכמה ראשונים עדיף שלא לכסות את פיו בכל אופן. [ועוד שנתינת היד על המסכה מזהמת אותה]

גימפעל כתב:

ביאור 2020-06-26 180515.jpg

א. האם יש במסכה לבהמה משום לא תחסום - לכאורה כן, וצריך לתת לתוך המחסום מאותו המין שדשה בו, דאל"ה תצטער הבהמה.
ב-ד. לכאורה המסכה הוי בגד והוי יתור בגדים במקדש, ומקבלת טומאה, וקונין בה בקנין סודר.
ה. ליישר את החוט-ברזל שבמסכות הכירורגיות - בעיני זה כמו סגירת כפתור או קשירת שרוך, דשינוי החוזר לברייתו הוא. ואולי טעיתי.

בד"כ חוט הברזל נותר באותה הצורה לאורך ימים.
אך צ"ע אי חשיב שינוי כלל, כשאין כאן קשירה או השחלה בחור.

נידון חוט הברזל,
הוא מסימן ש''מ סעיף ז' ?

אותם שמהדקים הבגדין סביב זרועותיהם בחוט

אדם שנקרעה לו המסיכה בשבת, האם חיישינן שמא יקשור כמו דמצינו סי' שי"ז ס"ב, ובאם כן הוי מוקצה (כבסי' ש"ח סט"ז וסי' שי"ג ס"ח)?
כמו"כ הוראת הרבנים היתה שמותר לצאת עם מסיכה ברה"ר דהוי כמלבוש, וקשה מדוע מותר, והרי יש לחוש שמא יורידנו ויטלטלו ד' אמות ברה"ר?

יענקלה הכונס כתב:אדם שנקרעה לו המסיכה בשבת, האם חיישינן שמא יקשור כמו דמצינו סי' שי"ז ס"ב, ובאם כן הוי מוקצה (כבסי' ש"ח סט"ז וסי' שי"ג ס"ח)?
כמו"כ הוראת הרבנים היתה שמותר לצאת עם מסיכה ברה"ר דהוי כמלבוש, וקשה מדוע מותר, והרי יש לחוש שמא יורידנו ויטלטלו ד' אמות ברה"ר?

לכאורה בשתי השאלות - תלוי האם הדרך היא בכך.

ר"י 'נתיב הדעת' הגר"ב שרייבר פסק כי ה'עדים' בחתונות מחוייבים להסיר את המסכות בזמן החופה ואם לא הרי זה 'עדות שאי אתה יכול להזימה' משום שלא מזהים אותם, ר"י 'עטרת שלמה' הגר"ח פיינשטיין חולק עליו וכתב כי דין זה נאמר רק בחושן משפט ולא באבן העזר.

גימפעל כתב:ר"י 'נתיב הדעת' הגר"ב שרייבר פסק כי ה'עדים' בחתונות מחוייבים להסיר את המסכות בזמן החופה ואם לא הרי זה 'עדות שאי אתה יכול להזימה' משום שלא מזהים אותם, ר"י 'עטרת שלמה' הגר"ח פיינשטיין חולק עליו וכתב כי דין זה נאמר רק בחושן משפט ולא באבן העזר.

האם זה לא תלוי בנידון האם צריך לגלות פני הכלה?

צביב כתב:נידון חוט הברזל, הוא מסימן ש''מ סעיף ז' ?

התם ב'חוט שמותחים אותו ומתהדק' מיירי, ולפענ"ד לא דמי. ועצ"ע.