פורום אוצר החכמה

ככה בימי המשנה - במקום לומר יעקב - היו משתמשים בשם החיבה עקיבא.

זה סברא מעניינת האם יש לה מקור?

אוצר החכמה כתב:

ככה בימי המשנה - במקום לומר יעקב - היו משתמשים בשם החיבה עקיבא.

זה סברא מעניינת האם יש לה מקור?

כל ימי הייתי בטוח שזה מוסכם על כולם (במיוחד נוכח שמות החיבה האחרים שבמשנה ושבירושלמי: יוסי, יודה, לעזר וכו'), עד כדי כך - שאף פעם לא טרחתי לשאול את עצמי מה המקור לכך - שגם עקיבא הוא שם-חיבה, אבל לאור שאלתך - גם אני שואל כעת את אותה שאלה.

סתם יהודי כתב:

אוצר החכמה כתב:

צעיר_התלמידים כתב:אני הייתי בחופה שהגראי"ל שטיינמן סידר קידושין, לכלה קרו פערל, ואם הכלה לא הסכימה שיכתבו בכתובה באופן הרגיל בגלל הוראות של האדמו"ר מאשלג, והרב שטיינמן פשוט הסכים, הייתי בהלם כמה ימים!

מה הכוונה באופן הרגיל?

גם אני תמהתי כמוך; ועוד יותר תמהתי למה הכותב הנ"ל לא חש לקצר כ"כ בדבריו, בהשאירו את כולנו פעורי פה להמשיך ולתהות - מה היה סוד כוונתו במילים התמוהות "באופן הרגיל" לעניין כתיבת השם "פערל" - ובמיוחד מה היו הוראותיו של האדמו"ר מאשלג בנידון (דהא לאו כולי עלמא בקיאי בהני מילי).
אבל אחרי שחשבתי קצת, היגעתי למסקנה, שכנראה הוא התכוון לכך, שהאופן הרגיל לכתיבת "פערל" - הוא לכתוב "פרל". אם כי אני מודה שמעולם לא נודע לי - שבאמת האופן הרגיל לכתיבת "פערל" - הוא לכתוב "פרל", ואף חשוב מכך: טרם נודע לי - מה היו הוראותיו של האדמו"ר מאשלג בנידון (קל וחומר שטרם התברר לי למה הכותב היה צריך להיות "בהלם כמה ימים" מזה שהרב שטיינמן לא שמע על הוראותיו של האדמו"ר מאשלג בנידון). עכ"פ, כל מי שיחכים אותנו יותר - בעניין זה, עליו תבוא ברכת טוב.

האדמו"ר מאשלג ידוע ומפורסם כבודק הכתובות ופועל הישועות, ע"י התיקונים בהם.

סתם יהודי כתב:

אוצר החכמה כתב:

ככה בימי המשנה - במקום לומר יעקב - היו משתמשים בשם החיבה עקיבא.

זה סברא מעניינת האם יש לה מקור?

כל ימי הייתי בטוח שזה מוסכם על כולם (במיוחד נוכח שמות החיבה האחרים שבמשנה ושבירושלמי: יוסי, יודה, לעזר וכו'), עד כדי כך - שאף פעם לא טרחתי לשאול את עצמי מה המקור לכך - שגם עקיבא הוא שם-חיבה, אבל לאור שאלתך - גם אני שואל כעת את אותה שאלה.

בוא נצרף לקלחת הזו את השם 'עוקבא', שמוכר לנו אצל האמוראים.
לא הייתי קורא לעובדה הזו 'שם חיבה', אלא עיבוד של השם שהופך להיות שם עצמאי. הרי השם יעקב היה קיים בתקופת הגמרא ('יעקב מינאה').

גימפעל כתב:

סתם יהודי כתב:

אוצר החכמה כתב:מה הכוונה באופן הרגיל?

גם אני תמהתי כמוך; ועוד יותר תמהתי למה הכותב הנ"ל קיצר כ"כ בדבריו, בהשאירו את כולנו פעורי פה להמשיך ולתהות - מה היה סוד כוונתו במילים התמוהות "באופן הרגיל" לעניין כתיבת השם "פערל" - ובמיוחד מה היו הוראותיו של האדמו"ר מאשלג בנידון (דהא לאו כולי עלמא בקיאי בהני מילי).
אבל אחרי שחשבתי קצת, היגעתי למסקנה, שכנראה הוא התכוון לכך, שהאופן הרגיל לכתיבת "פערל" - הוא לכתוב "פרל". אם כי אני מודה שמעולם לא נודע לי - שבאמת האופן הרגיל לכתיבת "פערל" - הוא לכתוב "פרל", ואף חשוב מכך: טרם נודע לי - מה היו הוראותיו של האדמו"ר מאשלג בנידון (קל וחומר שטרם התברר לי למה הכותב היה צריך להיות "בהלם כמה ימים" מזה שהגראי"ל שטיינמן לא שמע על הוראותיו של האדמו"ר מאשלג בנידון). עכ"פ, כל מי שיחכים אותנו יותר - בעניין זה, עליו תבוא ברכת טוב.

האדמו"ר מאשלג ידוע ומפורסם כבודק הכתובות ופועל הישועות, ע"י התיקונים בהם.

אבל מה הוא הורה לעניין השם פערל?

לייטנר כתב:הרי השם יעקב היה קיים בתקופת הגמרא ('יעקב מינאה').

השם יעקב היה קיים כבר בזמן המשנה (רבי אליעזר בן יעקב).

לייטנר כתב:לא הייתי קורא לעובדה הזו 'שם חיבה', אלא עיבוד של השם שהופך להיות שם עצמאי.

לענ"ד, זה התחיל כשם חיבה של יעקב (כמו יוסי בתור שם חיבה של יוסף). זה שאחר כך עקיבא הפך לשם עצמאי, זה לא חידוש, שהרי גם בימינו זה שם עצמאי.

לייטנר כתב:בוא נצרף לקלחת הזו את השם 'עוקבא', שמוכר לנו אצל האמוראים.

אה"נ. ודון מינה (מעקיבא) ואוקי באתרין (לגבי עוקבא).

סתם יהודי כתב:

לייטנר כתב:הרי השם יעקב היה קיים בתקופת הגמרא ('יעקב מינאה').

השם יעקב היה קיים כבר בזמן המשנה (רבי אליעזר בן יעקב).

ואף היה תנא שנקרא כן, במשנה באבות רבי יעקב אומר העולם הזה דומה לפרוזדור וכו'.

הכהן כתב:עם כל ניק אחר הייתי נכנס לשיחה...

כלפי מה הדברים אמורים ?

סתם יהודי כתב:

אוצר החכמה כתב:

צעיר_התלמידים כתב:אני הייתי בחופה שהגראי"ל שטיינמן סידר קידושין, לכלה קרו פערל, ואם הכלה לא הסכימה שיכתבו בכתובה באופן הרגיל בגלל הוראות של האדמו"ר מאשלג, והרב שטיינמן פשוט הסכים, הייתי בהלם כמה ימים!

מה הכוונה באופן הרגיל?

גם אני תמהתי כמוך; ועוד יותר תמהתי למה הכותב הנ"ל קיצר כ"כ בדבריו, בהשאירו את כולנו פעורי פה להמשיך ולתהות - מה היה סוד כוונתו במילים התמוהות "באופן הרגיל" לעניין כתיבת השם "פערל" - ובמיוחד מה היו הוראותיו של האדמו"ר מאשלג בנידון (דהא לאו כולי עלמא בקיאי בהני מילי).
אבל אחרי שחשבתי קצת, היגעתי למסקנה, שכנראה הוא התכוון לכך, שהאופן הרגיל לכתיבת "פערל" - הוא לכתוב "פרל". אם כי אני מודה שמעולם לא נודע לי - שבאמת האופן הרגיל לכתיבת "פערל" - הוא לכתוב "פרל", ואף חשוב מכך: טרם נודע לי - מה היו הוראותיו של האדמו"ר מאשלג בנידון (קל וחומר שטרם התברר לי למה הכותב היה צריך להיות "בהלם כמה ימים" מזה שהגראי"ל שטיינמן לא שמע על הוראותיו של האדמו"ר מאשלג בנידון). עכ"פ, כל מי שיחכים אותנו יותר - בעניין זה, עליו תבוא ברכת טוב.

ולי ידוע ליעל אחד מהפסקים הספרדים שלא אהב את גישתו של האדמו"ר מאשלג בעניין ולדעתו זה לא פשוט כלל .

לא הבנתי מה הדרמה, לא היה לי כח לפתוח שמו גיטין ולראות איך צריך לכתוב פעריל [גם עכשיו לא עשיתי את זה] לכן כתבתי את המילים 'באופן הרגיל', הפלא בעיני שהגראי"ל הסכים לשמוע בקול האמא ובהוראת האדמו"ר ולא לחנכה ולומר 'תמים תהיה עם ה"א', ותל"מ.

ציטוט מספר העוסק בנושא

כמובא בנחלת שבעה (סי' יב, אות טז) "... ויש לדקדק בכתובה בכל דבר שמדקדקים בגט, כדי שאם ח"ו יקרה מקרה שיגרש אחד את אשתו ולא יהיו יודעין דקדוק בתיבות שמו או שמה או בשמות אבותם יהא נלמד מספר כתובה". וכן נקטו האחרונים.
"ומעשה רב קבלתי שהגאון מוהר"ר משולם איגרא גאב"ד פרעשבורג בא אצלו פעם מרן החת"ס ז"ל ומצאו שהיה מונה אותיות בכתובה. והתפעל מרן החת"ס ושאל מאי כולי האי. ואמר לו אתה תהיה רב פה בפרעשבורג, ותדע שיבואו זמנים שהמסדרי גיטין לא יהיו בקיאין, ויעיינו בכתובה ומינה יכתבו ויסדרו גיטין, ולכן צריך לדקדק בכתובה כמו בגט...". (שו"ת משנה הלכות חלק יד סימן פג).

מענין לענין באותו ענין: בדידי הוי עובדא, נשאלתי על ידי חילוני אמירקאי ששם אביו היה KEN, ורצה לקרוא לבתו בשם המתחיל עם כ' כדי לעשות זכר לשם אביו, שאל אותי אם יכול לקרוא לה בשם 'כפירה' [הנקבה של 'כפיר'], אמרתי לו שאין לזה טעם לקרוא לה שם מעריסה שהיא 'כופרת'. ויעצתי לו לקרוא לה 'כנרת' שיהיו פירותיה מתוקים כקולו של כינור וגם קרוב יותר לשם אביו. האם מותר לדעת הגרח"ק שליט"א לקרוא על שם 'ים' או שצריך להיות שם אדם?

השש בדברי תורה כתב:האם מותר לדעת הגרח"ק שליט"א לקרוא על שם 'ים' או שצריך להיות שם אדם?

קצת פרופורציה, אין כאן שאלה של מותר או אסור.

השש בדברי תורה כתב:מענין לענין באותו ענין: בדידי הוי עובדא, נשאלתי על ידי חילוני אמירקאי ששם אביו היה KEN, ורצה לקרוא לבתו בשם המתחיל עם כ' כדי לעשות זכר לשם אביו, שאל אותי אם יכול לקרוא לה בשם 'כפירה' [הנקבה של 'כפיר'], אמרתי לו שאין לזה טעם לקרוא לה שם מעריסה שהיא 'כופרת'. ויעצתי לו לקרוא לה 'כנרת' שיהיו פירותיה מתוקים כקולו של כינור וגם קרוב יותר לשם אביו. האם מותר לדעת הגרח"ק שליט"א לקרוא על שם 'ים' או שצריך להיות שם אדם?

א. כפירה היתה עיר של הגבעונים.
ב. הייתי ממליץ על השם 'כנה', שכיום כבר קיים ומוזכר כבר בתהילים פ (אם כי לא כשם).

לעומקו של דבר כתב:שמעתי פעם שהשמות שירה ותהילה כשמות אדם נכנסו על ידי.... המשורר הבוטשטשאי נוחו עדן, מח"ס ימים נוראים, קול דודי, ושא"ס. ולכן יש שלא אוהבים אותם.
אכן?

ר' שמואל יוסף מבוטשאטש ז"ל כתב סיפור מפורסם ושמו: "תהילה" העוסק בישישה העונה לשם זה המתגוררת בין סמטאות ירושלים.
בתוך הסיפור, כותב בין השאר, שמכאן ראיה נגד האומרים שבדורות קודמים לא נהגו לתת לילדיהם שמות "יפים", והנה הישישה גיבורת הסיפור, נקראה בלידתה שנים רבות קודם לכן בשם נאה זה...

פרנקל תאומים כתב:

לעומקו של דבר כתב:שמעתי פעם שהשמות שירה ותהילה כשמות אדם נכנסו על ידי.... המשורר הבוטשטשאי נוחו עדן, מח"ס ימים נוראים, קול דודי, ושא"ס. ולכן יש שלא אוהבים אותם.
אכן?

ר' שמואל יוסף מבוטשאטש ז"ל כתב סיפור מפורסם ושמו: "תהילה" העוסק בישישה העונה לשם זה המתגוררת בין סמטאות ירושלים.
בתוך הסיפור, כותב בין השאר, שמכאן ראיה נגד האומרים שבדורות קודמים לא נהגו לתת לילדיהם שמות "יפים", והנה הישישה גיבורת הסיפור, נקראה בלידתה שנים רבות קודם לכן בשם נאה זה...

אוה, הנה. יש"כ.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בת משפחה שלי קראו לה רחל, ושמעה מפי מורה בבי"ס שהשם רחל מסוגל לדברים לא כ"כ טובים, שהמורה הכירה כמה נשים בשם זה שלא הצליחו (!). בת המשפחה שלי רצתה להחליף את שמה (שומעים כבר שיש פה סיפור...) ושאלה את פיו של הרי"י פישר זצ"ל באיזה שם לבחור. הוא הביט ברשימה שכתבה לעצמה ובחר בשם 'שירה', וזה שמה היום ולעולם, בכתובה הראשונה שלה ובגט שלה, ובכתובה השניה שלה.

בהספדים על הר"מ סולובייציק זצ"ל שמעתי מאחד מתלמידיו שקבל ממנו שבכל דור יש שמות היכולים להזיק, ומפריע לו מאד כשהוא שומע שנותנים את השמות האלו, אמנם אינו יכול לגלות אותם בגלל שאין בזה תועלת, שהוא משתנה בכל דור.

אינני מבין איך אפשר לו' על שם שהיה מקובל בכל הדורות, ואימהות, וסבתות, ובנות רבנים ואדמו"רים, רבות כחול אשר על שפת הים, נקראו בו, כמו השם 'רחל', איך אפשר לבוא ולו' שהשם הזה לא טוב?
וק"ו שאינני תופס מה עלה בראשה של אותה מורה, בשעה שהכניסה לילדה התמימה את השטות הזו לראש, שהשם בו היא נקראת, איננו שם טוב...
גם את השם 'מרים' כבר יש שפסלו, משום שהוא מורה על מרירות...ובאוזניי שמעתי תמימה אחת מספרת כראיה לכך, שהיא הכירה אחת בשם 'מרים' שחייה היו מרים כלענה...
בשלמא שמות שלא היו בעבר, ניחא. אבל שמות שהשתמשו בהם בכל הדורות, מאן דכר שמיה(תרתי משמע)?


בנותן טעם לציין, שאת השם 'איתמר' המקובל היום כ'קצת מודרני', ולכאו' בעבר לא השתמשו בו, והנה הוריו של האדמו"ר רבי איתמר הזקן מנדבורנא זצ"ל, לא נמנעו מ'לחדש' ולתיתו לבנם, ומני פטירתו ואילך, הוא מצוי גם אצל יוצ"ח.
ולמעלה בקודש, לא נמנעו הוריו של ה'חוות יאיר' לקרוא לבנם בשם זה, למרות שעל פניו לא השתמשו בשם זה בדורות האחרונים.(ובהמשך מצינו גם לאדמו"ר רבי בצלאל יאיר מאלכסנדר).
ומה תאמרו על השם 'יקיר'? ובכן, ראיתי שהג"ר יצחק שבדרון מחאצמער זצ"ל קרא כן לאחד מילדיו(אח לר' שלום זצ"ל)...

פרנקל תאומים כתב:אינני מבין איך אפשר לו' על שם שהיה מקובל בכל הדורות, ואימהות, וסבתות, ובנות רבנים ואדמו"רים, רבות כחול אשר על שפת הים, נקראו בו, כמו השם 'רחל', איך אפשר לבוא ולו' שהשם הזה לא טוב?
וק"ו שאינני תופס מה עלה בראשה של אותה מורה, בשעה שהכניסה לילדה התמימה את השטות הזו לראש, שהשם בו היא נקראת, איננו שם טוב...
גם את השם 'מרים' כבר יש שפסלו, משום שהוא מורה על מרירות...ובאוזניי שמעתי תמימה אחת מספרת כראיה לכך, שהיא הכירה אחת בשם 'מרים' שחייה היו מרים כלענה...
בשלמא שמות שלא היו בעבר, ניחא. אבל שמות שהשתמשו בהם בכל הדורות, מאן דכר שמיה(תרתי משמע)?


בנותן טעם לציין, שאת השם 'איתמר' המקובל היום כ'קצת מודרני', ולכאו' בעבר לא השתמשו בו, והנה הוריו של האדמו"ר רבי איתמר הזקן מנדבורנא זצ"ל, לא נמנעו מ'לחדש' ולתיתו לבנם, ומני פטירתו ואילך, הוא מצוי גם אצל יוצ"ח.
ולמעלה בקודש, לא נמנעו הוריו של ה'חוות יאיר' לקרוא לבנם בשם זה, למרות שעל פניו לא השתמשו בשם זה בדורות האחרונים.(ובהמשך מצינו גם לאדמו"ר רבי בצלאל יאיר מאלכסנדר).
ומה תאמרו על השם 'יקיר'? ובכן, ראיתי שהג"ר יצחק שבדרון מחאצמער זצ"ל קרא כן לאחד מילדיו(אח לר' שלום זצ"ל)...

מעשה בחלוצים שנולדה להם בת. שאל אותם מאן דהו: "איך קראתם לה?". כשענו: "חנה", עיקם הלה את אפו ואמר: "לא יכולתם למצוא לה איזה שם מהתנ"ך?!"...

אם יש בעיה בשם רחל, ובדברי החיד"א ע"ז בדב"ל בשם גורי האר"י, יעויין בדברי הרי"מ הלל במקבציאל גליון כו.

תודה על ההפניות.
מרן הגרש"ז זי"ע קרא בשם 'רחל' את ביתו הבכורה(אשת הגרז"נ גולדברג) ולא חשש לדבר, וכן עוד אין ספור גדולים וצדיקים, עבורי זה מספיק.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בת משפחה שלי קראו לה רחל, ושמעה מפי מורה בבי"ס שהשם רחל מסוגל לדברים לא כ"כ טובים, שהמורה הכירה כמה נשים בשם זה שלא הצליחו (!). בת המשפחה שלי רצתה להחליף את שמה (שומעים כבר שיש פה סיפור...) ושאלה את פיו של הרי"י פישר זצ"ל באיזה שם לבחור. הוא הביט ברשימה שכתבה לעצמה ובחר בשם 'שירה', וזה שמה היום ולעולם, בכתובה הראשונה שלה ובגט שלה, ובכתובה השניה שלה.

וכנראה שלמרות החלפת השם המזל הרע רדף אותה גם בחיי הנישואין שלה.

פרנקל תאומים כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בת משפחה שלי קראו לה רחל, ושמעה מפי מורה בבי"ס שהשם רחל מסוגל לדברים לא כ"כ טובים, שהמורה הכירה כמה נשים בשם זה שלא הצליחו (!). בת המשפחה שלי רצתה להחליף את שמה (שומעים כבר שיש פה סיפור...) ושאלה את פיו של הרי"י פישר זצ"ל באיזה שם לבחור. הוא הביט ברשימה שכתבה לעצמה ובחר בשם 'שירה', וזה שמה היום ולעולם, בכתובה הראשונה שלה ובגט שלה, ובכתובה השניה שלה.

בהספדים על הר"מ סולובייציק זצ"ל שמעתי מאחד מתלמידיו שקבל ממנו שבכל דור יש שמות היכולים להזיק, ומפריע לו מאד כשהוא שומע שנותנים את השמות האלו, אמנם אינו יכול לגלות אותם בגלל שאין בזה תועלת, שהוא משתנה בכל דור.

אינני מבין איך אפשר לו' על שם שהיה מקובל בכל הדורות, ואימהות, וסבתות, ובנות רבנים ואדמו"רים, רבות כחול אשר על שפת הים, נקראו בו, כמו השם 'רחל', איך אפשר לבוא ולו' שהשם הזה לא טוב?
וק"ו שאינני תופס מה עלה בראשה של אותה מורה, בשעה שהכניסה לילדה התמימה את השטות הזו לראש, שהשם בו היא נקראת, איננו שם טוב...
גם את השם 'מרים' כבר יש שפסלו, משום שהוא מורה על מרירות...ובאוזניי שמעתי תמימה אחת מספרת כראיה לכך, שהיא הכירה אחת בשם 'מרים' שחייה היו מרים כלענה...
בשלמא שמות שלא היו בעבר, ניחא. אבל שמות שהשתמשו בהם בכל הדורות, מאן דכר שמיה(תרתי משמע)?


בנותן טעם לציין, שאת השם 'איתמר' המקובל היום כ'קצת מודרני', ולכאו' בעבר לא השתמשו בו, והנה הוריו של האדמו"ר רבי איתמר הזקן מנדבורנא זצ"ל, לא נמנעו מ'לחדש' ולתיתו לבנם, ומני פטירתו ואילך, הוא מצוי גם אצל יוצ"ח.
ולמעלה בקודש, לא נמנעו הוריו של ה'חוות יאיר' לקרוא לבנם בשם זה, למרות שעל פניו לא השתמשו בשם זה בדורות האחרונים.(ובהמשך מצינו גם לאדמו"ר רבי בצלאל יאיר מאלכסנדר).
ומה תאמרו על השם 'יקיר'? ובכן, ראיתי שהג"ר יצחק שבדרון מחאצמער זצ"ל קרא כן לאחד מילדיו(אח לר' שלום זצ"ל)...

אתה שואל על המורה המטופשת? אתה יכול לנחש שהסיפור עם בת המשפחה שלי לא כ"כ חלק, והיא סבלה מעוד דברים אשר דרבנו את המצב. יש להוציא רק את זה שהרב פישר זצ"ל בחר בשם שירה שיש בזה משהו. איני יודע כוונתו של הרב חיים קנייבסקי, ואני אישית לא הייתי שואל או סומך על דברים כאלה, אבל אם מישהו יפחד מדברים אלה, שידע שהיו אחרים שנחלקו בזה.

יש גדולי תורה שלא סוברים כשיטת הגרח"ק שליט"א בנושא זה ולכן יש כאן בסה"כ ענין שכל אחד עושה כפי רבותיו [או לכל הפחות כדעתו של הרב הקרוב אליו יותר]

לייטנר כתב:

פרנקל תאומים כתב:אינני מבין איך אפשר לו' על שם שהיה מקובל בכל הדורות, ואימהות, וסבתות, ובנות רבנים ואדמו"רים, רבות כחול אשר על שפת הים, נקראו בו, כמו השם 'רחל', איך אפשר לבוא ולו' שהשם הזה לא טוב?
וק"ו שאינני תופס מה עלה בראשה של אותה מורה, בשעה שהכניסה לילדה התמימה את השטות הזו לראש, שהשם בו היא נקראת, איננו שם טוב...
גם את השם 'מרים' כבר יש שפסלו, משום שהוא מורה על מרירות...ובאוזניי שמעתי תמימה אחת מספרת כראיה לכך, שהיא הכירה אחת בשם 'מרים' שחייה היו מרים כלענה...
בשלמא שמות שלא היו בעבר, ניחא. אבל שמות שהשתמשו בהם בכל הדורות, מאן דכר שמיה(תרתי משמע)?


בנותן טעם לציין, שאת השם 'איתמר' המקובל היום כ'קצת מודרני', ולכאו' בעבר לא השתמשו בו, והנה הוריו של האדמו"ר רבי איתמר הזקן מנדבורנא זצ"ל, לא נמנעו מ'לחדש' ולתיתו לבנם, ומני פטירתו ואילך, הוא מצוי גם אצל יוצ"ח.
ולמעלה בקודש, לא נמנעו הוריו של ה'חוות יאיר' לקרוא לבנם בשם זה, למרות שעל פניו לא השתמשו בשם זה בדורות האחרונים.(ובהמשך מצינו גם לאדמו"ר רבי בצלאל יאיר מאלכסנדר).
ומה תאמרו על השם 'יקיר'? ובכן, ראיתי שהג"ר יצחק שבדרון מחאצמער זצ"ל קרא כן לאחד מילדיו(אח לר' שלום זצ"ל)...

מעשה בחלוצים שנולדה להם בת. שאל אותם מאן דהו: "איך קראתם לה?". כשענו: "חנה", עיקם הלה את אפו ואמר: "לא יכולתם למצוא לה איזה שם מהתנ"ך?!"...

ר' לייטנר,
מן הסתם התכוונת בדבריך לרמוז אודות השמות איתמר ויאיר, שהלא הם שמות מהתנ"ך.
למיטב הבנתי, אכן, מרן הגר"ח שליט"א, אינו מתנגד לשמות של אישים מהתנ"ך(שנזכרו בתנ"ך לחיוב), אע"פ שהם אינם שמות שהיו מקובלים בעבר. אומרים שלעיתים הוא מציע לאנשים לתת לביתם את השם 'נועה'.
אלא שלאידך גיסא, שמות שאינם מהתנ"ך, אבל היו מקובלים במשך הדורות, ג"כ כשרים בעיניו.

פרנקל תאומים כתב:

לייטנר כתב:

פרנקל תאומים כתב:אינני מבין איך אפשר לו' על שם שהיה מקובל בכל הדורות, ואימהות, וסבתות, ובנות רבנים ואדמו"רים, רבות כחול אשר על שפת הים, נקראו בו, כמו השם 'רחל', איך אפשר לבוא ולו' שהשם הזה לא טוב?
וק"ו שאינני תופס מה עלה בראשה של אותה מורה, בשעה שהכניסה לילדה התמימה את השטות הזו לראש, שהשם בו היא נקראת, איננו שם טוב...
גם את השם 'מרים' כבר יש שפסלו, משום שהוא מורה על מרירות...ובאוזניי שמעתי תמימה אחת מספרת כראיה לכך, שהיא הכירה אחת בשם 'מרים' שחייה היו מרים כלענה...
בשלמא שמות שלא היו בעבר, ניחא. אבל שמות שהשתמשו בהם בכל הדורות, מאן דכר שמיה(תרתי משמע)?


בנותן טעם לציין, שאת השם 'איתמר' המקובל היום כ'קצת מודרני', ולכאו' בעבר לא השתמשו בו, והנה הוריו של האדמו"ר רבי איתמר הזקן מנדבורנא זצ"ל, לא נמנעו מ'לחדש' ולתיתו לבנם, ומני פטירתו ואילך, הוא מצוי גם אצל יוצ"ח.
ולמעלה בקודש, לא נמנעו הוריו של ה'חוות יאיר' לקרוא לבנם בשם זה, למרות שעל פניו לא השתמשו בשם זה בדורות האחרונים.(ובהמשך מצינו גם לאדמו"ר רבי בצלאל יאיר מאלכסנדר).
ומה תאמרו על השם 'יקיר'? ובכן, ראיתי שהג"ר יצחק שבדרון מחאצמער זצ"ל קרא כן לאחד מילדיו(אח לר' שלום זצ"ל)...

מעשה בחלוצים שנולדה להם בת. שאל אותם מאן דהו: "איך קראתם לה?". כשענו: "חנה", עיקם הלה את אפו ואמר: "לא יכולתם למצוא לה איזה שם מהתנ"ך?!"...

ר' לייטנר,
מן הסתם התכוונת בדבריך לרמוז אודות השמות איתמר ויאיר, שהלא הם שמות מהתנ"ך.
למיטב הבנתי, אכן, מרן הגר"ח שליט"א, אינו מתנגד לשמות של אישים מהתנ"ך(שנזכרו בתנ"ך לחיוב), אע"פ שהם אינם שמות שהיו מקובלים בעבר. אומרים שלעיתים הוא מציע לאנשים לתת לביתם את השם 'נועה'.
אלא שלאידך גיסא, שמות שאינם מהתנ"ך, אבל היו מקובלים במשך הדורות, ג"כ כשרים בעיניו.

על יחסו של ר' חיים קנייבסקי לשמות, כבר הרחיבו כאן רבות.
כוונתי בסיפור המשעשע היתה שהכל בעיני המתבונן.

בצעירותי שוחחתי עם אדם בשם 'אורי', ובתוך כדי דברי אמרתי לו שמוזר לי שהשם אורי התקבל בציבור החרדי, בניגוד להרבה שמות אחרים (וכמובן שיש גם קשר לעברות השם שרגא, ואעפ"כ זה חריג). והלה ענה לי: "אורי זה שם מהתנ"ך - בצלאל בן אורי. אצלנו פשוט לא קוראים שמות סתמיים כמו צוף", ותוכ"ד הזכרתי לו את אלקנה בן תחו בן צוף...

ר' לייטנר,
'אורי' זה באמת גם דוגמא מעניינת:
מצינו ל'השרף' רבי אורי מסטרליסק, רבי אורי מסמבור ועוד.
אצל הייקים, הצירוף 'אורי שרגא' היה נפוץ.

היה גם את אורי צבי גרינברג, שנולד בבית רבני חסידי.

פרנקל תאומים כתב:ר' לייטנר,
'אורי' זה באמת גם דוגמא מעניינת:
מצינו ל'השרף' רבי אורי מסטרליסק, רבי אורי מסמבור ועוד.
אצל הייקים, הצירוף 'אורי שרגא' היה נפוץ.

היה גם את אורי צבי גרינברג, שנולד בבית רבני חסידי.

אביו עצמו היה אדמו"ר
והוא קרוי ע"ש השרף, שהיה מצאצאיו

המו"ל הראשון (מכתב היד) של חומש עם פירוש הגר"א 'אדרת אליהו' - לרבינו הגר"א, בשנת תקס"ד
רבי אור שרגא פייבוש אב"ד דוברובנא.

ר' אשר ברגמן הוציא פעם הגדה של פסח עם סיפורים על הרב שך.
סופר שם שלסמינר אור-החיים בב"ב הגיעה נערה בשם ז'קלין.
המורה אמרה שלא שייך להישאר עם השם הזה ושומה עליה לבחור לה שם יהודי.
הנערה לא ששה להיפרד משמה, והמורה אמרה שילכו לשאול את הרב שך, וכאשר יאמר כן יעשו.
כאשר הגיעו אל ביתו, פנה הרב שך אל הנערה ושאל אותה לשמה.
"ז'קלין" אמרה הנערה בחשש.
"ז'קלין?" חזר הרב שך, "שם יפה מאד", והמשיך לדבר עם הנערה על דא ועל הא.
מאז לא עלה יותר נושא שינוי השם.

בברכה המשולשת כתב:

פרנקל תאומים כתב:ר' לייטנר,
'אורי' זה באמת גם דוגמא מעניינת:
מצינו ל'השרף' רבי אורי מסטרליסק, רבי אורי מסמבור ועוד.
אצל הייקים, הצירוף 'אורי שרגא' היה נפוץ.

היה גם את אורי צבי גרינברג, שנולד בבית רבני חסידי.

אביו עצמו היה אדמו"ר
והוא קרוי ע"ש השרף, שהיה מצאצאיו

כמדומה רב, לא אדמו"ר.

אביו היה האדמו"ר מגלינא.

"לייטנר" כתב

בצעירותי שוחחתי עם אדם בשם 'אורי', ובתוך כדי דברי אמרתי לו שמוזר לי שהשם אורי התקבל בציבור החרדי, בניגוד להרבה שמות אחרים (וכמובן שיש גם קשר לעברות השם שרגא, ואעפ"כ זה חריג). והלה ענה לי: "אורי זה שם מהתנ"ך - בצלאל בן אורי. אצלנו פשוט לא קוראים שמות סתמיים כמו צוף", ותוכ"ד הזכרתי לו את אלקנה בן תחו בן צוף..

אמנם אין לי ראיה, אבל נ"ל ש'צוף' שבתנ"ך זה בן ולא בת

ישראל אליהו כתב:

"לייטנר" כתב

בצעירותי שוחחתי עם אדם בשם 'אורי', ובתוך כדי דברי אמרתי לו שמוזר לי שהשם אורי התקבל בציבור החרדי, בניגוד להרבה שמות אחרים (וכמובן שיש גם קשר לעברות השם שרגא, ואעפ"כ זה חריג). והלה ענה לי: "אורי זה שם מהתנ"ך - בצלאל בן אורי. אצלנו פשוט לא קוראים שמות סתמיים כמו צוף", ותוכ"ד הזכרתי לו את אלקנה בן תחו בן צוף..

אמנם אין לי ראיה, אבל נ"ל ש'צוף' שבתנ"ך זה בן ולא בת

אמת, ו... ?

וכמדומני שאלו שקוראים בשם 'צוף' זה לבת.
וא"כ אין ראיה מהפסוק.

ישראל אליהו כתב:וכמדומני שאלו שקוראים בשם 'צוף' זה לבת.

בלי להתייחס לתקופתנו שבה יש ריבוי שמות זהים לזכר ולנקבה - הגם שעובדה זו כבר היתה בתקופת התנ"ך - השם צוף בדורנו נועד לזכרים. זכור לי זמר כבן 60 בשם זה.

לא בדקתי אם כבר צויין, מעניינא דיומא לציין לדברי ה'זכר דוד':

האם מכירים הנכם אשה בשם 'חנוכה'?

וכמה 'מתתיהו' אתה מכיר?

חד ברנש כתב:וכמה 'מתתיהו' אתה מכיר?

נו, באמת.
[ועוד בסלונים?]

פלגינן כתב:לא בדקתי אם כבר צויין, מעניינא דיומא לציין לדברי ה'זכר דוד':
האם מכירים הנכם אשה בשם 'חנוכה'?

כאן הוא שם איש.


ויעו"ע בכה"ג.

התיקון הוא כנראה טעות, כי הכוונה שנקראה כך מאז שנקנית למשרתת (בחנוכה), ולא הוריה הגויים קראוה כך כשנולדה.