עושה חדשות כתב:רבינו מנוח כתב:ואתה דע לך שכל הניסים שנעשו לישראל נעשו בהשגחה ונסי היחידים יש מהם בהשגחה ויש מהם במקרה כי כמה פחותים אנו רואים שהם ניצולים מן האריות ומסער הים ועם כל זה התקינו לכל מקבלי הניסים ברכה לפי שאין אנו יודעים איזה מהם בהשגחה ואיזה מהם במקרה ולכן ראוי לכל מקבל הנס שיתודה על חטאיו ויודה לקל שגמלו טוב יותר ממה שהיה ראוי לו ויברך ברוך שעשה לי נס כשיגיע למקום ההוא.
דבריו צ"ב, מה הראיה ממה שמצינו "כמה פחותים אנו רואים שהם ניצולים מן האריות ומסער הים", וכי לא יתכן שיש להם זכות מסויימת להינצל או מסיבות אחרות שהקב"ה מנהיג את עולמו? וגם לא מובן מה תי' בסוף "ולכן ראוי לכל מקבל הנס שיתודה על חטאיו ויודה לקל שגמלו טוב יותר ממה שהיה ראוי לו", סו"ס שמא זה מקרה, האם כוונתו לומר שהברכה היא רק מכח ספק?
נראה מדבריו ש"בהשגחה" היינו בהתאמה עם מעשיו, לשלם לצדיק כצדקתו ולגמול לרשע כרשעתו (וכפי שמפרש הרמב"ם במו"נ מהות ההשגחה), ו"במקרה" היינו שלא ע"פ מעשיו. ועל זה ממשיך שראוי למקבל הנס להחזיק עצמו כמי שניצול "במקרה", ועל כן תהיה הודאתו באופן שמתוודה על חטאיו ומודה על שקיבל יותר מהראוי לו. ובזה מיושבות השאלות. כן נראה בהשקפה ראשונה ויש לעיין עוד.