פורום אוצר החכמה

בברכה המשולשת כתב:שאלה 1: למה לא לברר איתו? למה להסתמך על מסתמא ועל סברות כשאפשר לברר?
שאלה 2: למי ניתן הכדור? לילדים או לאב? הרי הפעוטות מקחן מקח במטלטלין

יעקל כתב:שמעתי אומרים שיש כמה פוסקים שסוברים שיש בעייה לעבור לפני מתפלל מבני דודינו (המציקים לנו) הישמעאלים.
מאידך שמעתי שלא להימנע מלהביא להם שתייה משכרת משום בדיית דת.
שני הפסקים האלה נראים כסותרים זא"ז. אשמח לביאור בזה...

בעל אחריות כתב:נא לעזור לי בדברי הגאון רבי שלמה קלוגער

שו"ת האלף לך שלמה חלק יורה דעה סימן קסז
ע"ד שאלתו בנדון דגים שממולאים בבצלים שנחתכו בסכין של בשר ולא הי' ס' נגד הסכין ונזחל חלב רותח תחת הקדרה של דגים ולא הי' ס' נגד החלב והותר הדגים מכח דבצלים בשעת בישולם פסק חריפותן והוי רק כמו הסכין ושמא הלכה כהמחבר דקערות של בשר שהודחו ביורה חולבת מותר מכח נטבנ"ט ואף דרמ"א אוסר כיון דיש עוד צד להקל שלא הוי דבר חריף סמך על המחבר ואף דבחו"ד כתב דבעודו מקושר לא שייך נטבנ"ט מ"מ בתשו' ב"א חולק עליו. לדעתי לא טב הורה כי מנהגא דעלמא כהחו"ד ולא להחזיק זה לנטבנ"ט וא"כ נהי דקצת חולקין והוא דעת המחבר (יו"ד בסי' צ"ה) מ"מ למעט בפלוגתא עדיף היינו היכא דהוי נטבנ"ט ממש ולא כשהוא בעין עתה להיות נעשה נטבנ"ט עתה וגם הטעמים פוגעים ביחד וזה כללא בכמה דוכתא דלמעט בפלוגתא עדיף. ועוד נ"ל ראי' מפסחים ע"ו נגע בחרסו של תנור יקלוף מקומו מכח דהוי צלי מחמת דבר אחר והקשיתי בילדותי א"כ כל פסח האיך מותר הרי הצד שבפנים נוגע בהשפוד שבתוך חלל הפסח והוי צלי מחמת ד"א, אך כעת א"ש דדוקא חרסו של תנור שהוחם תחלה ואח"כ נגע בו הפסח הוי צלי מחמת ד"א אבל מה דהוי השפוד בתוך הפסח הרי בשעה שהוחם השפוד תיכף נוגע בו הפסח והוי כאלו האש הולך מיד על הפסח דרך השפוד ולא נחשב מחמת ד"א, והיינו כעין דברי החוו"ד כיון שהוא מקושר לא נחשב נטבנ"ט ודו"ק. אך גם לולי זה הרי עיקר טעם הטו"ז דהיכי דיש עוד צד להקל מחזיקין דלא הוי ד"ח רק קורט וכו' הוי מכח דהוי כעין ס"ס להקל א"כ תינח בעלמא אבל כאן הוי ס"ס להיפוך לאיסור דלמא כדעת החוו"ד ואת"ל דלא כוותי' דלמא כדעת הרמ"א בשם הי"א ולהיפוך ליכא ס"ס דאין לנו קולא רק בצירוף יחד דלא כהחוו"ד ולא כהי"א וגם אף אם הוי ס"ס בצירוף הסברא דלא הוי ד"ח אכתי אוקמא ס"ס כנגד ס"ס והוי שקולין ולחומרא לכך לא טב הורה ואני מורה תמיד לאסור בפשיטות כהחוו"ד. והנה הראי' מפסחים אבאר יותר דהן אמת דבש"ס קאמר דבשפוד של מתכות לא משום דחם מקצתו חם כולו והוי צלי מחמת ד"א, אך קשה אטו בלא"ה דחם מקצתו אטו לא הוחם השפוד בתוך הפסח זה ודאי החוש יכחיש דגם בשל עץ השפוד חם מאד גם מה שבתוך הבשר בפנים, וא"כ למ"ל לומר מכח חם מקצתו, וגם בשל עץ למה לא יותסר הרי הוי טעם דחם מקצתו חם כולו. אך לפי דברנו יומתק מאד דבפנים כיון דבשעה שהוחם נוגע בפסח הוי מקושר ולא הוי כצלי מחמת ד"א רק כהולך מיד אל הפסח, אבל בשל מתכות כיון דחם מקצתו חם כולו א"כ זה שתחוב מחוץ חם תחלה קודם שמגיע להפסח והוי חם הוא תחלה קודם שנוגע בפסח ולא הוי מקושר לכך הוי צלי מחמת ד"א. שוב נזכרתי שהקושיא שלי לא הוי משפוד רק ממה דאמרינן בש"ס דאין נמנין על מוח שבעצמות מכח איסור שבירה ופריך הש"ס דליתי עשה ולדחי ל"ת, ומה פריך הרי המוח שבעצמות הוי צלי מחמת ד"א דאין רואין פני האש רק דרך העצם וא"כ נטוה המוח מכח העצם והוי צלי מחמת ד"א, והגדתי זה להגאון המפורסים מו"ה זלמן מרגליות ז"ל ואמר שאין לו מזור, ולפי הנ"ל יהי' א"ש כיון דמקושר הוא לא הוי כצלי מחמת ד"א וזה ראי' ברורה לפענ"ד ע"כ.

ועמדתי להשתומם הרי בעץ קיי"ל בפסחים ע"ד ע"א דלא אמרינן חם מקצתו חם כולו
נבא לבוא בתשובה שלימה

יעקל כתב:איך יודעים בבירור ממזרות של ולד ? איך אפשר לדעת בבירור שהולד הוא בנו של הבועל ולא של הבעל ? אני בטוח שזה סוגיות ערוכות אבל לא יודע איפה ...

איתן נוי כתב:היום זה הכי פשוט. בדיקת DNA

יעקל כתב:

איתן נוי כתב:

יעקל כתב:איך יודעים בבירור ממזרות של ולד ? איך אפשר לדעת בבירור שהולד הוא בנו של הבועל ולא של הבעל ? אני בטוח שזה סוגיות ערוכות אבל לא יודע איפה ...

היום זה הכי פשוט. בדיקת DNA

השאלה אם ע"פ הלכה הבדיקה הנ"ל תקיפה.
לדוג' הבדיקה הנ"ל לקבוע מי הרוצח באיזה רצח לא מספיקה . חייבים עדי ראייה שראו את החשוד הורג את ההרוג

כדכד כתב:איני יודע אם למעשה מסתמכים על בדיקה כזו לענין קביעת יוחסין
אבל ההשוואה של זה לעדות בדיני נפשות אינה במקומה מפני שבדיני נפשות גילתה לנו התורה שחייבים להסתמך דווקא על שני עדים וכל שאין שני עדים כשרים שהתקבלה עדותם בב"ד אין לפסוק הדין אפילו אם ברור לנו בראיות אחרות שאותו אדם עשה את המעשה
מה שאין כן כאן שעלינו לדעת את האמת העובדתית כל מקרה שברור שהראיה נכונה ושהילד אינו בנו של הבעל יש לסמוך עליה

שעטנז כתב:

כדכד כתב:איני יודע אם למעשה מסתמכים על בדיקה כזו לענין קביעת יוחסין
אבל ההשוואה של זה לעדות בדיני נפשות אינה במקומה מפני שבדיני נפשות גילתה לנו התורה שחייבים להסתמך דווקא על שני עדים וכל שאין שני עדים כשרים שהתקבלה עדותם בב"ד אין לפסוק הדין אפילו אם ברור לנו בראיות אחרות שאותו אדם עשה את המעשה
מה שאין כן כאן שעלינו לדעת את האמת העובדתית כל מקרה שברור שהראיה נכונה ושהילד אינו בנו של הבעל יש לסמוך עליה

שמעתי שכהן שאל לר' יחזקאל רוטה זצ"ל שלפי DNA שלו נמצא שאינו כהן וענה שאין זה כלום
ולעומת זה סמך על זה לסניף לענין עגונה

איתן נוי כתב:

יעקל כתב:

איתן נוי כתב:

יעקל כתב:איך יודעים בבירור ממזרות של ולד ? איך אפשר לדעת בבירור שהולד הוא בנו של הבועל ולא של הבעל ? אני בטוח שזה סוגיות ערוכות אבל לא יודע איפה ...

היום זה הכי פשוט. בדיקת DNA

השאלה אם ע"פ הלכה הבדיקה הנ"ל תקיפה.
לדוג' הבדיקה הנ"ל לקבוע מי הרוצח באיזה רצח לא מספיקה . חייבים עדי ראייה שראו את החשוד הורג את ההרוג

אבדוק מול פוסקים ואגיב אי"ה.

איתן נוי כתב:

יעקל כתב:איך יודעים בבירור ממזרות של ולד ? איך אפשר לדעת בבירור שהולד הוא בנו של הבועל ולא של הבעל ? אני בטוח שזה סוגיות ערוכות אבל לא יודע איפה ...

היום זה הכי פשוט. בדיקת DNA

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בשו"ת שמע שלמה ח"י הנדמ"ח, האריך בענין בדיקה זו.

באמונתו כתב:הבדיקה לגבי כהונה לא שייך כלל לכאן, לפי שמדובר בהשערות ותיאוריות, שטוענים מעט חוקרים בעולם, אשר מצאו DNA רק של כוהנים בלבד, והינם דברים בלתי מוסכמים, בדוקים או מקובלים מדעית.
מאידך, לעניין עגונה, הלא בדיקת DNA של בעלה המת, ראיה ודאית ומוחלטת מבחינה המחקרית.

בברכה המשולשת כתב:

האמת אדרוש כתב:דפח״ח

אין צריך לזה.
הרי הגן הנ"ל שגילו חוזר אחורה כ-2,000 שנה, כך שלכל היותר מה שהוכח זה שהם צאצאים לכהן שחי בשלהי ימי בית שני.
לפיכך, היעדר הגן איננו מוכיח שהאדם איננו כהן.

באמונתו כתב:לטענתם, מצאו הגן המקורי של אהרן הכהן.
ממילא, לדעתם, מי שחסר בו הגן הזה, הוא לא מזרע אהרן.

איתן נוי כתב:הב"י הביא ירושלמי בית יוסף אורח חיים סימן קד: "וכתב הרשב"א בריש פרק היה קורא (יג. ד"ה מתני') דאהא דאמרינן שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש איתמר בירושלמי (ברכות פ"ב ה"א) בקורא משערין או בכל אדם משערין ואסיקו דבקורא משערין עכ"ל. ".
מאחר ובקורא משערין, האם ב"כדי לגמור את כולה" נכלל רק נוסח הברכות של המתפלל או אף אם רגיל להתפלל תפילות פרטיות בתוך הברכות (בסיום כל ברכה) או בשומע תפילה, נכלל אף זמן זה?

דרומי כתב:בהבדלה במוצ"ש, בירכו כבר בני הבית על מאורי האש, והנה לפתע נכבתה האש לפני שהתחיל המבדיל בברכת המבדיל.
האם יש איזה טעם להדליק את הנר שוב?

גם שופכין מן הכוס לאחר הבדלה ומכבין בו הנר ורוחצים בו עיניו, משום חיבוב המצוה.

באמונתו כתב:

דרומי כתב:בהבדלה במוצ"ש, בירכו כבר בני הבית על מאורי האש, והנה לפתע נכבתה האש לפני שהתחיל המבדיל בברכת המבדיל.
האם יש איזה טעם להדליק את הנר שוב?

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רצו סעיף א:

גם שופכין מן הכוס לאחר הבדלה ומכבין בו הנר ורוחצים בו עיניו, משום חיבוב המצוה.

איתן נוי כתב:האם יש מ"ד ששייכת תפילת הביננו גם בשבת, א"כ מה יהיה הנוסח? הלוא סו"ס יש נוסח ארוך עם זאת שאין ברכות נוספות.
מדובר במי שזמנו דחוק באופני ההיתר שכתב הטור וב"י והמשנ"ב סימן ק"י.

באמונתו כתב:ברכת "מעין שבע" זוהי מעין הביננו.

האמת אדרוש כתב:חלוקים ביסודם. מעין שבע הוא קיצר כל התפילה גם מג׳ ברכות ראשונות ואחרונות, מה שאין כן הביננו.

ורב משה גאון ז"ל כת' יחיד שטעה בלילי שבת ולא התפלל ומאהבתך י"א כיון ששמע משליח צבור מגן אבות בדברו שהיא ברכה אחת מעין שבע מתחילתה ועד סוף יצא ידי חובתן, וכן כתב רב נטרונאי ז"ל. ולא יתכן דהא אין בה מלכות, ודמיא להביננו, ורב לייט אמאן דמצלי בעיר, אבל בדרך מצי לצלויי יתה...

באמונתו כתב:

האמת אדרוש כתב:חלוקים ביסודם. מעין שבע הוא קיצר כל התפילה גם מג׳ ברכות ראשונות ואחרונות, מה שאין כן הביננו.

בגאונים מצאנו דעה האומרת שיוצאים במעין ז', ע"ד הביננו.
ובספר המנהיג בהלכות שבת:

ורב משה גאון ז"ל כת' יחיד שטעה בלילי שבת ולא התפלל ומאהבתך י"א כיון ששמע משליח צבור מגן אבות בדברו שהיא ברכה אחת מעין שבע מתחילתה ועד סוף יצא ידי חובתן, וכן כתב רב נטרונאי ז"ל. ולא יתכן דהא אין בה מלכות, ודמיא להביננו, ורב לייט אמאן דמצלי בעיר אבל בדרך מצי לצלויי יתה. ויראה לי שצריך לחזור ולהתפלל...