עמוד 69 מתוך 91

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ד' יוני 28, 2023 11:39 pm
על ידי האמת אדרוש
האמת אדרוש כתב:(כמדומה שיש ראשונים החולקים על דין הנ״ל, שחילקו על דרך שכתבתי)

עיין בזה בספר אורח ישראל (טאפלין) סימן ט״ו אות ה-ו שביאר כן בדעת הטור ודעימי׳.

Re: תפילת הביננו בשבת

פורסם: ה' יוני 29, 2023 12:25 am
על ידי איתן נוי
האמת אדרוש כתב:
איתן נוי כתב:האם יש מ"ד ששייכת תפילת הביננו גם בשבת, א"כ מה יהיה הנוסח? הלוא סו"ס יש נוסח ארוך עם זאת שאין ברכות נוספות.
מדובר במי שזמנו דחוק באופני ההיתר שכתב הטור וב"י והמשנ"ב סימן ק"י.

ודאי לא שייך. תפילת שבת אינו יותר ארוך מהביננו, לשניהם יש ז ברכות.

בברכות אתה צודק. אבל בכל הנוסח המתוקן, לכאורה ניתן לקצר לתורף עניין שבת ודיו.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ה' יוני 29, 2023 1:11 am
על ידי באמונתו
האמת אדרוש כתב:
באמונתו כתב:
האמת אדרוש כתב:חלוקים ביסודם. מעין שבע הוא קיצר כל התפילה גם מג׳ ברכות ראשונות ואחרונות, מה שאין כן הביננו.

בגאונים מצאנו דעה האומרת שיוצאים במעין ז', ע"ד הביננו.
ובספר המנהיג בהלכות שבת:
ורב משה גאון ז"ל כת' יחיד שטעה בלילי שבת ולא התפלל ומאהבתך י"א כיון ששמע משליח צבור מגן אבות בדברו שהיא ברכה אחת מעין שבע מתחילתה ועד סוף יצא ידי חובתן, וכן כתב רב נטרונאי ז"ל. ולא יתכן דהא אין בה מלכות, ודמיא להביננו, ורב לייט אמאן דמצלי בעיר אבל בדרך מצי לצלויי יתה. ויראה לי שצריך לחזור ולהתפלל...

טוב, לענין זה דומה. אבל לא שיכול להשתמש בו בשעת הדחק.
(כמדומה שיש ראשונים החולקים על דין הנ״ל, שחילקו על דרך שכתבתי)

יש שביקשו ללמוד מכאן להשתמש בו בערבית, אפילו בלא שעת הדחק.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ה' יוני 29, 2023 1:17 am
על ידי האמת אדרוש
באמונתו כתב:יש שביקשו ללמוד מכאן להשתמש בו בערבית, אפילו בלא שעת הדחק.

נכון, אבל לא לשחרית, כי נתקנה רק להש״ץ. (וכמדומה תלוי במחלוקת מג״א וא״ר שם לענין האומרו ביחידות, והבי״ל הכריע לחומרא)

ריבית-אגר נטר

פורסם: ה' יוני 29, 2023 11:12 pm
על ידי איתן נוי
לפי הכלל של רב נחמן שריבית לא מתחילה בלי שהיה זמן של "אגר נטר".
א"כ יוצא שאם ראובן נתן לשמעון 100 ש"ח ומיד החזיר לו 110 ש"ח אין כאן כלל ריבית. וכך ידוע לי. האם יש מקור על כך או שמא הדבר פשוט?

Re: ריבית-אגר נטר

פורסם: ו' יוני 30, 2023 7:25 am
על ידי אליהו חיים
איתן נוי כתב:לפי הכלל של רב נחמן שריבית לא מתחילה בלי שהיה זמן של "אגר נטר".
א"כ יוצא שאם ראובן נתן לשמעון 100 ש"ח ומיד החזיר לו 110 ש"ח אין כאן כלל ריבית. וכך ידוע לי. האם יש מקור על כך או שמא הדבר פשוט?

אם היה להמקבל זכות להחזיק הכסף ליותר זמן והוא החליט להחזיר מיד הרי הוא משלם לו יותר על הזכות והאפשרות לעכב הפרעון וזה אגר נטר, אך אם נתן לו לרגע לבד ע"מ להחזיר מיד הרי זה מתנה ע"מ להחזיר ולא הלואה.

Re: ריבית-אגר נטר

פורסם: ו' יוני 30, 2023 1:32 pm
על ידי איתן נוי
אליהו חיים כתב:
איתן נוי כתב:לפי הכלל של רב נחמן שריבית לא מתחילה בלי שהיה זמן של "אגר נטר".
א"כ יוצא שאם ראובן נתן לשמעון 100 ש"ח ומיד החזיר לו 110 ש"ח אין כאן כלל ריבית. וכך ידוע לי. האם יש מקור על כך או שמא הדבר פשוט?

אם היה להמקבל זכות להחזיק הכסף ליותר זמן והוא החליט להחזיר מיד הרי הוא משלם לו יותר על הזכות והאפשרות לעכב הפרעון וזה אגר נטר, אך אם נתן לו לרגע לבד ע"מ להחזיר מיד הרי זה מתנה ע"מ להחזיר ולא הלואה.

בהחלט נכון.
האם יש מקורות לכך או שזה פשוט בסוגיא?

Re: בורר לאלתר אך לא ע"מ לאכול

פורסם: ב' יולי 03, 2023 4:35 am
על ידי עיון
איתן נוי כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:
איתן נוי כתב:
עזריאל ברגר כתב:
איתן נוי כתב:מי שיש לו אבטיח גדול (וכה"ג) שלא נכנס למקרר כמות שהוא, האם מותר לו לקלף את כולו כדי שיוכל להיכנס למקרר- חתוך. מחד גיסא אמנם עושה זאת לצורך העכשווי אך לא לצורך האכילה דעכשיו. כמו"כ סו"ס בורר לאחר זמן ושלא לצורך אכילה?
או דלמא כל מאי דהתירו אי"ל הווא דווקא לצורך אכילה ולא לכל צורך אחר?

לפי הפוסקים שסבורים שדיני בורר הם רק בעניני אכילה (אבל - לדוגמא - אין בורר בכלים) - אולי יש מקום לדבריך.
אבל לפי הדעה הרווחת שדיני בורר נאמרו בכל דבר - ה"ה שנאמרו לכל צורך, וכל ברירה שהיא לצורך שימוש מיידי - אינה נחשבת "בורר לאחר זמן", וכאן נראה שזהו צורך שימוש מיידי.

אשמח להרחבה במקורות.

זה לא שימוש לאכילה.

יש לך מקורות שכל ההיתר הוא דווקא לאכילה?
דיברתי היום עם ת"ח ואמר לי שיש גרש"ז אוייערבאך שרצה להקל בעניין אך כתב שראה בן איש חי שהביא ראיה מתוס' שאין להקל.
מישהו מכיר המקור הנ"ל?

איני מבין הדיון בזה, מבואר במשנ"ב וביתר ביאור בשו"ע הרב, דכל ההיתר של ברירה לאלתר היינו דוקא משום שהוא אוכל ועוסק באכילה, דאיסור מלאכת בורר הוא משום תיקון המאכל, ומאחר ועסוק באכילה לא יחוור עליו שם "מתקן" שהרי אוכל הוא, אבל בלא אכילה - מי זה שמתיר בכה"ג?

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ג' יולי 04, 2023 8:54 am
על ידי יעקל
מה שנאמר בחז"ל לעולם יקדים אדם שלום לכל אדם

האם נאמר רק לגבי אדם ש"מעוניין" שיאמרו לו שלום דהיינו ברגע שיגידו לו הוא יחזיר לי שלום בלי לשאול אותי מה אתה רוצה, או נאמר גם לגבי אדם שאינו מעוניין לתקשר בצורה כזאת, זאת אומרת מה שמעניין אותו - מה אתה רוצה ממני ?

או במילים אחרות, יש אנשים כ"כ עסוקים שאין להם זמן לחשוב על שלום או לא שלום. האם במקרה כזה צריך להקדים להם בכל זאת, גם אם סביר שהם לא יענו ?

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ג' יולי 04, 2023 9:28 pm
על ידי איתן נוי
יעקל כתב:מה שנאמר בחז"ל לעולם יקדים אדם שלום לכל אדם

האם נאמר רק לגבי אדם ש"מעוניין" שיאמרו לו שלום דהיינו ברגע שיגידו לו הוא יחזיר לי שלום בלי לשאול אותי מה אתה רוצה, או נאמר גם לגבי אדם שאינו מעוניין לתקשר בצורה כזאת, זאת אומרת מה שמעניין אותו - מה אתה רוצה ממני ?

או במילים אחרות, יש אנשים כ"כ עסוקים שאין להם זמן לחשוב על שלום או לא שלום. האם במקרה כזה צריך להקדים להם בכל זאת, גם אם סביר שהם לא יענו ?


ראה נא מציאתי:
1. פירוש רבינו יונה על אבות פרק ד: "רבי מתיא בן חרש אומר הוי מקדים שלום לכל אדם - והוא מדרך המוסר ".
2. בית הבחירה (מאירי) "הזהירו שיתאהב אצל הבריות והוא שיכבדם ויקדים בשלומם ".
3. לשון מיוחדת שעונה בדיוק מורחב על שאלתך- "פרקי משה": "הוי מקדים שלום לכל אדם, יר', כי במה שיהיה מקדים שלום לכל אדם, ירגיל עצמו להכניע גופו אל שכלו, כי הבלתי מקדים שלום רק משיב מפני הכבוד, הנה גבר עליו החומר על השכל, השופט בצדק על הקדימה בו לכל אדם, כי הקודם הוא השלם שפועל כפי המעלה כנודע. ועל כן במה שירגיל האדם עצמו להקדים שלום לכל אדם, קטון וגדול, יהיה כובש את יצרו בכל דבר, וכאשר ירגיל עצמו בזה יתגבר עליו השכל, ולא יהיה נטרד בשום צד ובשום דבר, ולא יהיה פורש ממנו עול תורה בשום צד ובשום זמן".
4. וזה כלשון הרמב"ם בעניין מצות צדקה בעניין ההרגל של האדם. רמב"ם (על משנה מסכת אבות פרק ג משנה טו) "שהמעלות אמנם יושגו בכפול מעשי הטוב פעמים רבות, ובזה יושג הקנין, לא בשיעשה האדם מעשה אחד גדול ממעשי הטוב, שבזה לבדו לא יושג קנין. משל זה, שהאדם אם יתן למי שראוי אלף דינר, בפעם אחת ולאיש אחד, לא תושג לו מעלת הנדיבות בזה המעשה האחד הגדול, כמו שתושג למי שיתנדב אלף פעמים באלף דינר, ויתן כל דינר מהם על צד הנדיבות, לפי שזה ייכפל על ידו מעשה הנדיבות אלף פעמים, ויושג קנין חזק...".

כך שלפי כל הנ"ל עד כמה שהדאגה היא יותר למקיים המצוה-אמירת שלום לעניין זה. אדרבה אילו יאמר שלום על אף שיתכן ולא ישיבו לו, ראשית מעשיו יהיו לשם שמיים. אך עי"כ מתקן מידותיו כנ"ל.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ג' יולי 04, 2023 9:53 pm
על ידי יעקל
ייש"כ. אבל זו עבודה קשה שבמקדש...

עכשיו האם בני או"ה בכלל כל אדם ?

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ג' יולי 04, 2023 10:12 pm
על ידי עזריאל ברגר
בדרך כלל, אומרים ש"כל אדם" זה "אתם קרויים אדם", אבל "כל האדם" כולל את כל בני האדם.
אבל כאן מצאנו שיש ענין להקדים אף בשלום גוי (וכמדומני שעדיף להקדים לו שלום כדי שלא יצטרך לכפול לו שלום), וראה דברי בעל הטורים על "וישם לך שלום" שהמילה "שלום" בגימטריא "עשו" לומר שראוי להקדים שלום לכל אדם אפילו ל"עשיו" (ונראה מדבריו שאין שום פגם בשאילת שלום-גוי במילה "שלום", ודלא כאלו שגונבים דעת הגויים ואומרים "שלון").

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ד' יולי 05, 2023 12:12 am
על ידי באמונתו
עזריאל ברגר כתב:
יעקל כתב:ייש"כ. אבל זו עבודה קשה שבמקדש...
עכשיו האם בני או"ה בכלל כל אדם ?

בדרך כלל, אומרים ש"כל אדם" זה "אתם קרויים אדם", אבל "כל האדם" כולל את כל בני האדם.
אבל כאן מצאנו שיש ענין להקדים אף בשלום גוי (וכמדומני שעדיף להקדים לו שלום כדי שלא יצטרך לכפול לו שלום), וראה דברי בעל הטורים על "וישם לך שלום" שהמילה "שלום" בגימטריא "עשו" לומר שראוי להקדים שלום לכל אדם אפילו ל"עשיו" (ונראה מדבריו שאין שום פגם בשאילת שלום-גוי במילה "שלום", ודלא כאלו שגונבים דעת הגויים ואומרים "שלון").

ברכות דף יז עמוד א:
מרגלא בפומיה דאביי: לעולם יהא אדם ערום ביראה, מענה רך משיב חמה ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם, ואפילו עם נכרי בשוק, כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה, ויהא מקובל על הבריות.
אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי, שלא הקדימו אדם שלום מעולם - ואפילו נכרי בשוק.
לא מזמן התפרסם ראיון עם אחד מבני הרב בעל שמירת שבת כהלכתה, לכבוד העשור מפטירתו, במוסף ש"ק לפרשת חוקת.
שם בעמוד 14 מספר, שאביו זצ"ל מקפיד היה לומר "שלון" לגוי.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ד' יולי 05, 2023 7:36 am
על ידי עובדיה חן
כאשר הקוץ השמאלי של אות ח' נדבק למעלה בתג האם זה פוסל,

ארבע צומות - להתענות מאכילה ולא משתיה?

פורסם: ד' יולי 05, 2023 2:01 pm
על ידי אפרקסתא דעניא
אדם שזקוק להרבות בשתיה, ולכן אינו יכול להתענות בד' צומות, אך אינו זקוק לאוכל - האם יש חובה / עניין שלא יאכל? אשמח למקור.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ד' יולי 05, 2023 9:37 pm
על ידי מכון יד
המברך ברכת להתעטף בציצית וכיסה את ראשו, וקודם שעיטף הטלית סביב צוארו וכד' כמנהג העולם שמע ברכה מאחר, יכול לענות אמן?

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ד' יולי 05, 2023 11:46 pm
על ידי איתן נוי
עובדיה חן כתב:כאשר הקוץ השמאלי של אות ח' נדבק למעלה בתג האם זה פוסל,

(נעלמה לי השאלה).
שאלתי היום מגיה מומחה (ר' אברהם שחר) לשאלתך וכך ענה לי:
כל עוד שלא השתנתה צורה כמובן שלא נפסלה האות. מה שכן, מאחר ויש מחלוקת רש"י ור"ת מהי חטוטרת. שלר"ת היא המשולש שמעל ב' הזייני"ן ולרש"י הוא העוקץ שבצד שמאל של האות ח' (מעיקר הדין, לרש"י העוקץ הזה צריך להיות ארוך כמקל), לכן בכה"ג שנדבקו כדאי להפרידם, והורה הרב גרוס שליט"א שאין בכך אף חק תוכות. והוא אמינא שכן יש חק תוכות, מאחר ובלעדי העוקץ דרש"י של האות ח', האות אינה בשלימותה. אך מאחר ויש בכאן ספק ספקא, אין בכך חק תוכות.

לשון בבית יוסף

פורסם: ה' יולי 06, 2023 3:09 pm
על ידי איתן נוי
בית יוסף אורח חיים סימן קו: "ונשים ועבדים חייבים בה וקטנים שהגיעו לחינוך וכו'. משנה שם (כ.) נשים ועבדים וקטנים פטורין מק"ש ומן התפילין וחייבים במזוזה ובתפילה ובברכת המזון ומפרש טעמא בגמרא משום דתפילה רחמי נינהו ופירש רש"י וחייבים בתפילה דתפילה רחמי היא ומדרבנן ותיקנוה אף לנשים ולחינוך קטנים".
האם מרן התכוין לומר כאן ב' דברים או חדא נינהו. וא"כ מדוע הוסיף לומר "ומדרבנן"?

Re: לשון בבית יוסף

פורסם: ה' יולי 06, 2023 3:51 pm
על ידי הצעיר שבכהונה
איתן נוי כתב:בית יוסף אורח חיים סימן קו: "ונשים ועבדים חייבים בה וקטנים שהגיעו לחינוך וכו'. משנה שם (כ.) נשים ועבדים וקטנים פטורין מק"ש ומן התפילין וחייבים במזוזה ובתפילה ובברכת המזון ומפרש טעמא בגמרא משום דתפילה רחמי נינהו ופירש רש"י וחייבים בתפילה דתפילה רחמי היא ומדרבנן ותיקנוה אף לנשים ולחינוך קטנים".
האם מרן התכוין לומר כאן ב' דברים או חדא נינהו. וא"כ מדוע הוסיף לומר "ומדרבנן"?


לא מובן מה אתה שואל על הב״י. האם כוונתך לשאול על רש״י?
אגב, בדפוסים שלנו: דתפלה רחמי היא ומדרבנן היא ותקנוה אף לנשים ולחנוך קטנים.

Re: לשון בבית יוסף

פורסם: ה' יולי 06, 2023 7:14 pm
על ידי איתן נוי
הצעיר שבכהונה כתב:
איתן נוי כתב:בית יוסף אורח חיים סימן קו: "ונשים ועבדים חייבים בה וקטנים שהגיעו לחינוך וכו'. משנה שם (כ.) נשים ועבדים וקטנים פטורין מק"ש ומן התפילין וחייבים במזוזה ובתפילה ובברכת המזון ומפרש טעמא בגמרא משום דתפילה רחמי נינהו ופירש רש"י וחייבים בתפילה דתפילה רחמי היא ומדרבנן ותיקנוה אף לנשים ולחינוך קטנים".
האם מרן התכוין לומר כאן ב' דברים או חדא נינהו. וא"כ מדוע הוסיף לומר "ומדרבנן"?


לא מובן מה אתה שואל על הב״י. האם כוונתך לשאול על רש״י?
אגב, בדפוסים שלנו: דתפלה רחמי היא ומדרבנן היא ותקנוה אף לנשים ולחנוך קטנים.

האמת היא שאלה טובה. אני לא רואה לשון זו ברש"י.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ה' יולי 06, 2023 8:08 pm
על ידי כדכד
רש"י ברכות כ' ע"ב ד"ה וחייבין

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ה' יולי 06, 2023 8:21 pm
על ידי איתן נוי
כדכד כתב:רש"י ברכות כ' ע"ב ד"ה וחייבין

תודה. לא דפדפדתי לע"ב.

Re: לשון בבית יוסף

פורסם: ה' יולי 06, 2023 8:21 pm
על ידי איתן נוי
הצעיר שבכהונה כתב:
איתן נוי כתב:בית יוסף אורח חיים סימן קו: "ונשים ועבדים חייבים בה וקטנים שהגיעו לחינוך וכו'. משנה שם (כ.) נשים ועבדים וקטנים פטורין מק"ש ומן התפילין וחייבים במזוזה ובתפילה ובברכת המזון ומפרש טעמא בגמרא משום דתפילה רחמי נינהו ופירש רש"י וחייבים בתפילה דתפילה רחמי היא ומדרבנן ותיקנוה אף לנשים ולחינוך קטנים".
האם מרן התכוין לומר כאן ב' דברים או חדא נינהו. וא"כ מדוע הוסיף לומר "ומדרבנן"?


לא מובן מה אתה שואל על הב״י. האם כוונתך לשאול על רש״י?
אגב, בדפוסים שלנו: דתפלה רחמי היא ומדרבנן היא ותקנוה אף לנשים ולחנוך קטנים.

כן ,על רש"י.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ו' יולי 07, 2023 10:56 am
על ידי באמונתו
בבקשה:
הצעת שידוך, כשהבחורה שמה "ברכה", והבחור שמו "ברוך",
למי יש מידע בעניין, מקור, או ראיה ושמועה?

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ו' יולי 07, 2023 12:30 pm
על ידי באר בשדה

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ו' יולי 07, 2023 12:56 pm
על ידי יוסף חיים אוהב ציון
באר בשדה כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=40063&sid=bf1cd3549a57741cec65ce25cb6d3c0f

והאריך בזה בספר כתר שם טוב (טהרני).

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ש' יולי 08, 2023 11:28 pm
על ידי יעקל
שמעתי פעם שקנאים פוגעים בו היא כפרה לבועל ארמית. וצ"ב, דהרי בעילת ארמית היינו לאו דלא תתחתן, וכפרה לעוברים בלאו שיש בו מעשה היא מלקות ארבעים... ?

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: א' יולי 09, 2023 12:15 am
על ידי באמונתו
באר בשדה כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=40063&sid=bf1cd3549a57741cec65ce25cb6d3c0f

תודה!
לא מצאתי התייחסות מפורשת שם, אל שאלת שידוך: ברוך - ברכה.
חיפשתי באוצר, שם מצאתי אזכור שני זוגות של צדיקים וקדושים, שלצדיק קראו ברוך, כאשר שם אשתו ברכה (אמנם בתוספת שמות), ועפ"י ממצאים אלה, השבתי אל מי ששאל, להיתר בס"ד.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: א' יולי 09, 2023 7:57 am
על ידי עזריאל ברגר
יעקל כתב:שמעתי פעם שקנאים פוגעים בו היא כפרה לבועל ארמית. וצ"ב, דהרי בעילת ארמית היינו לאו דלא תתחתן, וכפרה לעוברים בלאו שיש בו מעשה היא מלקות ארבעים... ?

א. בפשטות אין מיתה זו למטרת כפרתו אלא למען ישמעו ויראו. אלא שמכיוון שנהרג שלא כדרך האדם - מיתתו כפרתו, כהרוגי מלכות ודלא כהרוגי בית-דין.
ב. בדרך כלל נקיטינן שמיתה חמורה ממלקות, ובכלל מאתים מנה.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: א' יולי 09, 2023 8:36 am
על ידי האמת אדרוש
יעקל כתב:שמעתי פעם שקנאים פוגעים בו היא כפרה לבועל ארמית. וצ"ב, דהרי בעילת ארמית היינו לאו דלא תתחתן, וכפרה לעוברים בלאו שיש בו מעשה היא מלקות ארבעים... ?

עיין מש״כ האור החיים הקדוש עה״פ ושם איש ישראל וגו׳.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: א' יולי 09, 2023 8:51 am
על ידי עזריאל ברגר
האמת אדרוש כתב:
יעקל כתב:שמעתי פעם שקנאים פוגעים בו היא כפרה לבועל ארמית. וצ"ב, דהרי בעילת ארמית היינו לאו דלא תתחתן, וכפרה לעוברים בלאו שיש בו מעשה היא מלקות ארבעים... ?

עיין מש״כ האור החיים הקדוש עה״פ ושם איש ישראל וגו׳.
אכן בשורותיו האחרונות על פסוק זה כתב שמיתתו טיהרה נפשו.
והיינו כפי שכתבתי לעיל.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: א' יולי 09, 2023 2:49 pm
על ידי יעקל
עשכיו שאלתי למה לא אמרו משה רבינו, כתוב בתו' לא תתחתן בם ומקובלנו ממך כל עובר בלאו שיש בו מעשה לוקה 40 ?

למה נקטו רז"ל בדווקא את לשון פוגעין בו ולא ממיתין אותו או הורגין אותו ?

בל נשכח שלשון פגיעה דו-משמעותי, למשל ואין פגיעה אלא תפילה...

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: א' יולי 09, 2023 8:41 pm
על ידי עזריאל ברגר
מלקות 40 - זה רק:
א. בדרך חתנות ולא בדרך זנות.
ב. בעדים והתראה.
ג. לאחר מעשה.
ד. לאחר שנידון בבית-דין, ולא מצאו לו זכות, וככל החומרות של דיני נפשות (חוץ מזה שדינו בשלשה ולא בעשרים ושלשה).

אבל הבועל גויה בפרהסיא - יש רשות לקנאים להרגו:
א. אף כשבעלה בזנות ולא בדרך חתנות.
ב. אף בלא שיקבל עליו התראה.
ג. דווקא בשעת מעשה - לא לפני ולא אחרי.
ד. בלא בית-דין, ובלא סדרי הדין.

(כך פירשו לנו חז"ל, וכמבואר כל זה ברמב"ם ובכ"מ).

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: א' יולי 09, 2023 9:29 pm
על ידי באמונתו
יעקל כתב:עשכיו שאלתי למה לא אמרו משה רבינו, כתוב בתו' לא תתחתן בם ומקובלנו ממך כל עובר בלאו שיש בו מעשה לוקה 40 ?
למה נקטו רז"ל בדווקא את לשון פוגעין בו ולא ממיתין אותו או הורגין אותו ?
בל נשכח שלשון פגיעה דו-משמעותי, למשל ואין פגיעה אלא תפילה
...

ויעמוד פינחס ויפַלֵל - לשון תפילה.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ב' יולי 10, 2023 12:21 am
על ידי יעקל
עזריאל ברגר כתב:א. אף כשבעלה בזנות ולא בדרך חתנות.

מנ"ל דזמרי לאו למינסבה לאינתו בעי, הרי ויחל וגו' לזנות כתיב, מכלל שבגמר תהליך העבירה יכול להיות שנשתנו הדיעות ורצה להתחתן איתה ?

ר"ל ויחל מלשון התחלה

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ב' יולי 10, 2023 7:57 am
על ידי עזריאל ברגר
א. בית דין של מטה לא הולך לפי "מחשבות יצר לב האדם רע מנעוריו" אלא לפי מעשיו ודיבוריו.
ב. ככל דיני התורה - פרטי הדין הזה הם הלכה למשה מסיני.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ג' יולי 11, 2023 1:10 am
על ידי דורשי יחודך
באגרות משה אה"ע ח"א סי' קי"ד בקטע הראשון כתב:

בדבר אשה שאינה רוצה לכסות שערה בזמן הזה שבעוה"ר רוב משים אף משומרי תורה מזלזין בזה, אם מחוייב לגרשה. הנה בזה"ז שאין מרגשין בע"כ אין נוגע זה למעשה דבשביל זה לא נתיר לו לגרשה בע"כ ולא לישא אחרת...עכ"ל.

ולא הבנתי, דהרי במפורש נפסק ברמ"א סי' קט"ו שבעוברת על דת אין חדר"ג ומותר לגרש בע"כ.

ואין לומר דכוונת האגר"מ דכיון שהרבה נשים הולכות כך לא נחשבת פרוצה, דאמנם זה כותב אח"כ בקטע הבא, אבל כאן עדיין לא נחית לזה, אלא לכאורה רצה לומר אפילו אם נחשיבנה לעוברת על דת אסור לגרשה בע"כ, וזה לא יתכן כנ"ל.

נא להאיר עיני בכוונת הגרמ"פ זצ"ל.

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ג' יולי 11, 2023 1:19 am
על ידי מה שנכון נכון
דורשי יחודך כתב:באגרות משה אה"ע ח"א סי' קי"ד בקטע הראשון כתב:

בדבר אשה שאינה רוצה לכסות שערה בזמן הזה שבעוה"ר רוב משים אף משומרי תורה מזלזין בזה, אם מחוייב לגרשה. הנה בזה"ז שאין מרגשין בע"כ אין נוגע זה למעשה דבשביל זה לא נתיר לו לגרשה בע"כ ולא לישא אחרת...עכ"ל.

ולא הבנתי, דהרי במפורש נפסק ברמ"א סי' קט"ו שבעוברת על דת אין חדר"ג ומותר לגרש בע"כ.

ואין לומר דכוונת האגר"מ דכיון שהרבה נשים הולכות כך לא נחשבת פרוצה, דאמנם זה כותב אח"כ בקטע הבא, אבל כאן עדיין לא נחית לזה, אלא לכאורה רצה לומר אפילו אם נחשיבנה לעוברת על דת אסור לגרשה בע"כ, וזה לא יתכן כנ"ל.

נא להאיר עיני בכוונת הגרמ"פ זצ"ל.

רמ"פ השיב על שאלה זו באה"ע ח"ד לב, ו.

נוסח חתימת ברכת על המחיה

פורסם: ד' יולי 12, 2023 2:15 pm
על ידי איתן נוי
האם ידוע נוסח חתימת ברכת על המחיה, שכדי לצאת מהספק מה חותמים, שי"ל כך: "בא"י על הארץ והמחיה ועל הכלכלה יש חולקים".
זכור לי ששמעתי שזה בשם חבצא"ש זצ"ל.
עכ"פ באורל"צ (פרק מו - הלכות ברכות מה) כתב: "בברכת מעין שלש יש לחתום על הארץ ועל המחיה, ולא להוסיף על הכלכלה".

Re: ◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

פורסם: ד' יולי 12, 2023 4:11 pm
על ידי יעקל
באמונתו כתב:ויעמוד פינחס ויפַלֵל - לשון תפילה.

איפה נמצא מאמרם ז"ל שהנ"ך הוא פירוש ומשנה לתורה, זכור לי שבש"ס בבלי איפהשהוא ?
לפי זה, איך הבינו עבדיו הנביאים ממקראי הקודש שפה בכתובי פרשת זמרי מרומז שפינחס לא רק ביצע פעולה אלא גם התפלל לפניה ?