פורום אוצר החכמה

איתן נוי כתב:האם ידוע נוסח חתימת ברכת על המחיה, שכדי לצאת מהספק מה חותמים, שי"ל כך: "בא"י על הארץ והמחיה ועל הכלכלה יש חולקים".
זכור לי ששמעתי שזה בשם חבצא"ש זצ"ל.
עכ"פ באורל"צ (פרק מו - הלכות ברכות מה) כתב: "בברכת מעין שלש יש לחתום על הארץ ועל המחיה, ולא להוסיף על הכלכלה".

מנהג אשכנזי ישן. מציע לחפש ב"פסקי תשובות" וכדומה.

עזריאל ברגר כתב:מנהג אשכנזי ישן. מציע לחפש ב"פסקי תשובות" וכדומה.

שמעתי שבחב"ד נהגו לחתום בל"א "על המחיה ועל הכלכלה זאגט מען נישט." ...(על המחיה ועל הכלכלה לא אומרים)...

יעקל כתב:איפה נמצא מאמרם ז"ל שהנ"ך הוא פירוש ומשנה לתורה, זכור לי שבש"ס בבלי איפה שהוא ?
לפי זה, איך הבינו עבדיו הנביאים ממקראי הקודש שפה בכתובי פרשת זמרי מרומז שפינחס לא רק ביצע פעולה אלא גם התפלל לפניה ?

תענית דף ט עמוד א:

יתיב רבי יוחנן וקא מתמה; אמר: מי איכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באורייתא? ...

במדבר פרק כה פסוק ז (פרשת בלק):

וַיַּ֗רְא פִּֽינְחָס֙ בֶּן־אֶלְעָזָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן וַיָּ֙קָם֙ מִתּ֣וֹךְ הָֽעֵדָ֔ה וַיִּקַּ֥ח רֹ֖מַח בְּיָדֽוֹ:

מדרש הגדול - בראשית פרק כג פסוק ג (פרשת חיי שרה):

ויקם אברהם מעל פני מתו. ר' שמואל אומר אין קימה אלא תפלה, ...

סכין שהשתמשו בה לאיסור רק בלהב הסכין - איזה חלק ממנה צריך להכשיר?

[quote="באמונתו"][/quote]

ייש"כ, ולפי"ז חייב להיות שחז"ל ראו בסיפור קימתו של פינחס סיפור אירוע לכאור' קצת מיותר. השאילה מה מיותר בזה, אדרבה התו' רצתה להדגיש את ציבוריותה ואת פרסומה של פעולתו של פינחס...

יעקל כתב:

עזריאל ברגר כתב:

איתן נוי כתב:האם ידוע נוסח חתימת ברכת על המחיה, שכדי לצאת מהספק מה חותמים, שי"ל כך: "בא"קי על הארץ והמחיה ועל הכלכלה יש חולקים".
זכור לי ששמעתי שזה בשם חבצא"ש זצ"ל.
עכ"פ באורל"צ (פרק מו - הלכות ברכות מה) כתב: "בברכת מעין שלש יש לחתום על הארץ ועל המחיה, ולא להוסיף על הכלכלה".

מנהג אשכנזי ישן. מציע לחפש ב"פסקי תשובות" וכדומה.

שמעתי שבחב"ד נהגו לחתום בל"א "על המחיה ועל הכלכלה זאגט מען נישט." ...(על המחיה ועל הכלכלה לא אומרים)...

מתאימה התשובה גם לר' ברגר. מעניין.
הנה בפסקי תשובות:
פסקי תשובות אורח חיים סימן רח אות ט"ז: "ובענין נוסח סיום הברכה 'על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה' המובא כן בטור ואבודרהם ומג"א (סקט"ז), ובשעה"צ (סקנ"ב) האריך בזה ומסקנתו ברורה שאין לומר 'ועל הכלכלה' ושכן הוא במעשה רב להגר"א ובסידור הגר"ז ובדרך החיים, אמנם אין להתעלם כי בכמה וכמה קהילות קודש נהגו לומר 'ועל הכלכלה', ויש שאומרים אותו בלחש".
ובהערה שם (124): "וכנ"ל בשם אורחות רבנו, ובקונטרס ברכת הנהנין להגאון בעל טהרת ישראל זצ"ל פ"א הלכה י"ב וי"ג שיסיים ועל הכלכלה ויוסיף בלחש 'אין לומר' ויוצא ממ"נ, ובהג' יד אליהו שם אות רע"ג מביא כעין זה בשם תלמידי הרר"ב מפשיסחא זי"ע שסיימו על הכלכלה ושמע רבם והעיר להם על כך, והיו חלקם נוהגים משם ואילך להוסיף בלחש 'הרבי אמר שלא לומר' (מובא בס' קול שמחה החדש), ובס' עמק יהושע הנ"ל בשם הגה"ק משינאווא זי"ע מציין לנוהג מעין זה ודחהו שאינו נכון ורצוי כלל כי גורמים להפסק בעניית ה'אמן' של השומע, וע"ע אורחות רבנו שם בשם החזו"א שלעג על אלו שמוסיפים 'אין לומר' (ועיין סי' רט"ו הערה 16 דלכמה מן הפוסקים לית לן בה אם המברך מפסיק בדיבור מיד בגמר ברכתו (האחרונה) וכל שהוא תוך כדי דיבור מגמר ברכתו אפשר לענות אמן)...".

יעקל כתב:

עזריאל ברגר כתב:מנהג אשכנזי ישן. מציע לחפש ב"פסקי תשובות" וכדומה.

שמעתי שבחב"ד נהגו לחתום בל"א "על המחיה ועל הכלכלה זאגט מען נישט." ...(על המחיה ועל הכלכלה לא אומרים)...

בחב"ד לא נוהגים כך, אלא אומרים כפי שכתוב בסידור-אדה"ז.

אך יש ברכה אחרת שמוסיפים בה מילה לאחר סיומה - בהדלקת נרות שבת, שאומרים "להדליק נר של שבת קודש". וזה רק בשבת רגילה, אבל כשחל יו"ט בשבת - שיש חשש הפסק - אין אומרים "קודש" אלא "להדליק נר של שבת ושל יום טוב/הזיכרון/הכיפורים".

מעניין.
יש לך מקור כתוב?

איתן נוי כתב:האם ידוע נוסח חתימת ברכת על המחיה, שכדי לצאת מהספק מה חותמים, שי"ל כך: "בא"י על הארץ והמחיה ועל הכלכלה יש חולקים".
זכור לי ששמעתי שזה בשם חבצא"ש זצ"ל.
עכ"פ באורל"צ (פרק מו - הלכות ברכות מה) כתב: "בברכת מעין שלש יש לחתום על הארץ ועל המחיה, ולא להוסיף על הכלכלה".

יעויין ב"על הכל - ברכת ישראל" עמוד קסח שאין חשש כלל בחתימת על הכלכלה. ואים שום ראשון שסובר שאסור לחתום כך.
ונמצא שמי שחותם כפי שהצעת, מסתבך ב"דובר וכו' לא יכון"..

עזריאל ברגר כתב:

יעקל כתב:

עזריאל ברגר כתב:מנהג אשכנזי ישן. מציע לחפש ב"פסקי תשובות" וכדומה.

שמעתי שבחב"ד נהגו לחתום בל"א "על המחיה ועל הכלכלה זאגט מען נישט." ...(על המחיה ועל הכלכלה לא אומרים)...

בחב"ד לא נוהגים כך, אלא אומרים כפי שכתוב בסידור-אדה"ז.

השמועה על המנהג כנראה נשתרבבה מהמסופר על רלוי"צ מבארדיטשוב, שהיה מסיים הברכה "ועל הכלכלה זאגט דער מחותן נישט".

אמנם קצת כעין זה מתאמרא משמיה דהמשפיע הנודע ר' מענדל פוטערפאס ע"ה, כלפי לשון רבינו הזקן בסידורו "נכון לומר קודם התפילה הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך". ר' מענדל היה נוהג קודם התפילה לקרוא לשון זו במלואה: נכון לומר כו' הריני מקבל כו'. והיה אומר: אם קיבלתי על עצמי בלבב שלם אינני יודע, אבל נכון לומר כן קודם התפילה - זה ודאי.

איתן נוי כתב:

עזריאל ברגר כתב:

יעקל כתב:

עזריאל ברגר כתב:מנהג אשכנזי ישן. מציע לחפש ב"פסקי תשובות" וכדומה.

שמעתי שבחב"ד נהגו לחתום בל"א "על המחיה ועל הכלכלה זאגט מען נישט." ...(על המחיה ועל הכלכלה לא אומרים)...

בחב"ד לא נוהגים כך, אלא אומרים כפי שכתוב בסידור-אדה"ז.

אך יש ברכה אחרת שמוסיפים בה מילה לאחר סיומה - בהדלקת נרות שבת, שאומרים "להדליק נר של שבת קודש". וזה רק בשבת רגילה, אבל כשחל יו"ט בשבת - שיש חשש הפסק - אין אומרים "קודש" אלא "להדליק נר של שבת ושל יום טוב/הזיכרון/הכיפורים".

מעניין.
יש לך מקור כתוב?

מקור שכך נוהגים בפועל - ראה בכל סידורי חב"ד שכך מודפס.
לגבי החילוק בהדלקת נרות - מסתמא ב"שולחן מנחם" תמצא התייחסות לזה.

הלכות יום הכיפורים סימן תרכ"ב - סדר תפילת מנחה
סעיף ב: ומוציאין ספר תורה וקורין שלשה בפרשת עריות עד סוף הפרשה, והשלישי מפטיר ביונה...

דבר מעניין ראיתי בשערי אפרים שהוא מכנה קריאה זו: "מוסף יוה"כ".
וז"ל (שער ז' ס"א): ...בשני ובחמישי ומוסף יוה"כ... קורין שלושה...
(ס"ב): ואין מפטירין בנביא מלבד במוסף יוה"כ...
מלשונו בשער ח' נראה שקישר זאת למוסף, כי זה מיד אחרי מוסף. [לא עשו הפסקה...]
(שער ח' סל"ח): אחר גמר תפילת מוסף מוציאין ס"ת אחד וקורין שלושה בפרשת עריות שבאחרי מות...

וכן במט"א כתב זאת בסי' תרכ"א (סי"ט): "אחר סיום הקדיש מוציאין ס"ת אחת וקורין שלושה בסדר אחרי מות בפרשת עריות".
ואח"כ בסי' תרכ"ב הוא סדר תפילת המנחה.

תודה. אבדוק אי"ה.
מעניין. בפסקי תשובות הנ"ל הביא שבסידור הגר"ז הסכים שלא לחתום כלל ועל הכלכלה. עם זאת יתכן שזאת דוקא לבד, אך בצוספת הנוסח "אין לומר" יסכים אף הגר"ז.

אנו חותמים ועל הכלכלה וכך היה המנהג

איתן נוי כתב:תודה. אבדוק אי"ה.
מעניין. בפסקי תשובות הנ"ל הביא שבסידור הגר"ז הסכים שלא לחתום כלל ועל הכלכלה. עם זאת יתכן שזאת דוקא לבד, אך בצוספת הנוסח "אין לומר" יסכים אף הגר"ז.

אפשר לומר הרבה דברים באופן של "ייתכן".
אבל המנהג אצלנו בחב"ד - אינו כך, ופלפולים אינם יכולים לשנות את ההיסטוריה...

איתן נוי כתב:מעניין. בפסקי תשובות הנ"ל הביא שבסידור הגר"ז הסכים שלא לחתום כלל ועל הכלכלה. עם זאת יתכן שזאת דוקא לבד, אך בתוספת הנוסח "אין לומר" יסכים אף הגר"ז.

אתה דורש הלכות מלשון פסק"ת?
לא "הסכים" אלא כן הדפיס בסידורו: בא"י על הארץ ועל המחיה.

ותל"מ.

מי שטעה בתפילת שבת ופתח על דעת שהוא שבת כדכתב השו"ע (סימן רסח ס"ג) "...אבל אם היה יודע שהוא שבת, ושלא בכוונה התחיל תיבת אתה, אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה אינו גומר ברכת אתה חונן דחשבינן ליה כטעה בתפלת שבת בין זו לזו...".
מה הדין בכה"ג שהגיע לברוך אתה ה' ושם נזכר. האם יסיים למדני חוקיך או יחתום חונן הדעת?
לכאורה נידון במח' שהביא המשנ"ב לגבי מ"ש השו"ע: (סימן קיד ס"ד): "אם אמר מוריד הגשם בימות החמה, מחזירין אותו וחוזר לראש הברכה. ואם סיים הברכה, חוזר לראש התפלה".
משנ"ב: (ס"ק כ) "ואם סיים הברכה - עיין בפמ"ג שכתב דהיינו לאחר שאמר בא"י אבל השע"ת והח"א כתבו דוקא אם סיים לגמרי אבל אם נזכר לאחר השם יסיים למדני חוקיך כדי שלא תהיה לבטלה...".
ולקמן שם (ס"ק ל"ב) גילה המשנ"ב דעתו להדיא כדברי החיי אדם והשע"ת הנ"ל, וז"ל : "ועכ"פ נ"ל למעשה אם נזכר אחר שאמר השם לא יגמור מחיה המתים אלא יסיים למדני חוקיך".
ולכן נראה לי שאף גבי השאלה הנ"ל (טעה בתפילת שבת) ה"ה כך שיסיים למדני חוקיך ולא חונן הדעת. ויתחיל נוסח תפילת שבת.
מה דעת הרבנים?

איני רואה אפשרות שבה השאלה תהיה רלוונטית
דברי השו"ע הם במי שאמר תיבת "אתה" ואף שתפלת שחרית אין הברכה האמצעית פותחת ב"אתה" אפשר להחשיבו כטועה בתפילות שבת
אבל אם המשיך "חונן" הרי ברור שהמשיך את הברכה כברכה של חול אף שהוא יודע שהוא שבת ודינו לא ישתנה מכל מתחיל ברכה של חול בשבת שגומרה כולה.
בין אם המשיך "ברוך אתה ה'" ובין אם לא - עליו להמשיך בברכה של חול עד סופה ואז לעבור לברכה של שבת

לאו דווקא.
המשנ"ב כתב "וה"ה אם התחיל לומר נקדש". עצם הטעות היא בעייתית, ומשתנה לפי המחשבה.

המשנה ברורה שהזכיר מר עוסק בשאלה אחרת
באדם ששכח להזכיר מוריד הגשם בימות הגשמים בברכת גבורות שאז אם סיים הברכה והתחיל הברכה שלאחריה צריך לחזור לראש וע"ז כותב המשנ"ב שלא כרק אם התחיל "אתה" של "אתה קדוש" אלא גם אם התחיל "נקדש, של קדושה הסתלק מהברכה הקודמת
אאבל אין זה נוגע כלל להטועה בתפילת שבת שהתחיל ברכה אחרת שאז אם התחיל ברכה של חול צריך לסיימהה ולהתחיל הבאה.
כל הדיון באדם שיודע שהוא שבת וטעה הוא רק כשאמר רק את המלה "אתה" שאז אפשר להחשיבו כטועה בין התפילות אבל פשוט וברור לכל שאם הוסיף אפילותיבת "חונן" בלבד אין דינו כטועה בתפילת שבת וצריך להמשיך אתה חונן"

לאו דווקא.
א. שים לב לנקודה נוספת שם (סי' קיד ס"ק כ) שהעניין העיקרי הוא שלא להוציא שם ה' לבטלה.
ב. גם בטועה בתפילת שבת, כתב השו"ע : "אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה...".

איתן נוי כתב:לאו דווקא.
א. שים לב לנקודה נוספת שם (סי' קיד ס"ק כ) שהעניין העיקרי הוא שלא להוציא שם ה' לבטלה.
ב. גם בטועה בתפילת שבת, כתב השו"ע : "אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה...".

האם אתה סבור שמי שאמר "אתה חונן" לא חייב לסיים את הברכה עד סופה?
אם כן - תביא ראיה לדבריך, כי כמדומני שמכל הפוסקים משמע שחייב.
אם לא - אז על איזה מקרה אתה דן?

איתן נוי כתב:לאו דווקא.
א. שים לב לנקודה נוספת שם (סי' קיד ס"ק כ) שהעניין העיקרי הוא שלא להוציא שם ה' לבטלה.
ב. גם בטועה בתפילת שבת, כתב השו"ע : "אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה...".

גם בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה - אם אמר אתה אפשר להחשיבו כטועה בין תפילות שבת
אם אמר עוד מלה אי אפשר להחשיבו כטועה בתפלת שבת אלא כהתחיל ברכ ה של חול וצריך להמשיך אותה מדינא דגמרא הנפסק בשו"ע וזה לא קשור להזכרת ש"ש לבטלה

עזריאל ברגר כתב:

איתן נוי כתב:לאו דווקא.
א. שים לב לנקודה נוספת שם (סי' קיד ס"ק כ) שהעניין העיקרי הוא שלא להוציא שם ה' לבטלה.
ב. גם בטועה בתפילת שבת, כתב השו"ע : "אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה...".

האם אתה סבור שמי שאמר "אתה חונן" לא חייב לסיים את הברכה עד סופה?
אם כן - תביא ראיה לדבריך, כי כמדומני שמכל הפוסקים משמע שחייב.
אם לא - אז על איזה מקרה אתה דן?

ראה את השו"ע לעיל.

כדכד כתב:

איתן נוי כתב:לאו דווקא.
א. שים לב לנקודה נוספת שם (סי' קיד ס"ק כ) שהעניין העיקרי הוא שלא להוציא שם ה' לבטלה.
ב. גם בטועה בתפילת שבת, כתב השו"ע : "אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה...".

גם בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה - אם אמר אתה אפשר להחשיבו כטועה בין תפילות שבת
אם אמר עוד מלה אי אפשר להחשיבו כטועה בתפלת שבת אלא כהתחיל ברכ ה של חול וצריך להמשיך אותה מדינא דגמרא הנפסק בשו"ע וזה לא קשור להזכרת ש"ש לבטלה

תקרא היטב שוב את השו"ע הנ"ל. הדגשתי היטב את שאלתי.

ז"ל השו"ע
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסח
סעיף ב
* אם טעה והתחיל תפלת החול, גומר אותה ברכה שנזכר בה שטעה א) ומתחיל (ג) של שבת, ב') ל"ש נזכר בברכת אתה חונן ל"ש נזכר בברכה אחת משאר הברכות, בין בערבית בין בשחרית, ג'] מוסף ומנחה. (ד) <ג> וי"א דבמוסף (ה) פוסק ד'] אפילו ב באמצע ברכה.
סעיף ג
ג') אם היה סבור שהוא חול והתחיל אדעתא דחול ומיד (ו) כשאמר תיבת אתה נזכר קודם שאמר חונן, ג הוה ליה התחיל בשל [ג] חול וגומר אותה ברכה; אבל אם היה יודע שהוא שבת, * (ז) ושלא בכוונה התחיל תיבת אתה, אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה אינו גומר ברכת אתה חונן (ח) דחשבינן ליה כטעה בתפלת שבת בין זו לזו. הגה: ב) דהרי יכול לומר אתה קדשת או אתה אחד (תרומת הדשן סימן י"ד).
מבואר כמו שכתבתי שרק אם אמר רק תיבת אתה אז כשידע שהוא שבת חשבינן ליה כטועה בין תפילות שבת ולא יגמור אתה חונן אבל אם המשיך את ברכת אתה חונן דיו כבסעיף ב שגומר הברכה שטעה בה

איתן נוי כתב:

עזריאל ברגר כתב:

איתן נוי כתב:לאו דווקא.
א. שים לב לנקודה נוספת שם (סי' קיד ס"ק כ) שהעניין העיקרי הוא שלא להוציא שם ה' לבטלה.
ב. גם בטועה בתפילת שבת, כתב השו"ע : "אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה...".

האם אתה סבור שמי שאמר "אתה חונן" לא חייב לסיים את הברכה עד סופה?
אם כן - תביא ראיה לדבריך, כי כמדומני שמכל הפוסקים משמע שחייב.
אם לא - אז על איזה מקרה אתה דן?

ראה את השו"ע לעיל.

ראיתי את השו"ע, וליתר ביטחון גם את כף-החיים וילקוט יוסף.

וחבל שאתה לא עונה על מה ששאלתי אותך. אי אפשר לנהל דיון כאשר "טענו חיטים והודו לזכר קדשו".

עזריאל ברגר כתב:

איתן נוי כתב:

עזריאל ברגר כתב:

איתן נוי כתב:לאו דווקא.
א. שים לב לנקודה נוספת שם (סי' קיד ס"ק כ) שהעניין העיקרי הוא שלא להוציא שם ה' לבטלה.
ב. גם בטועה בתפילת שבת, כתב השו"ע : "אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה...".

האם אתה סבור שמי שאמר "אתה חונן" לא חייב לסיים את הברכה עד סופה?
אם כן - תביא ראיה לדבריך, כי כמדומני שמכל הפוסקים משמע שחייב.
אם לא - אז על איזה מקרה אתה דן?

ראה את השו"ע לעיל.

ראיתי את השו"ע, וליתר ביטחון גם את כף-החיים וילקוט יוסף.

וחבל שאתה לא עונה על מה ששאלתי אותך. אי אפשר לנהל דיון כאשר "טענו חיטים והודו לזכר קדשו".

נו ו..? מה ראית לפני הכל בשו"ע שעדיין חסר?
שו"ע כתב לנו ברור שכל מה חותם חונן הדעת הוא דווקא כשפתח על דעת שהיוהוא חול, אך אם פתח על דעת שהיום שבת וריחף וכדו', עוצר ולא חותם. עד כאן מקוה שברור.
מכאן אני שואל הלאה, מה שלא ראיתי כתוב: האם בכה"ג האחרונה, כשהגיע עד שם ה' אעפ"כ לא יחתום, או שמא מאחר והגיע לשם ה', מהדוגמאות שהבאתי מקי"ד במשנ"ב, יתכן שאף כאן יאמר למדני חקיך וישוב למתכונת שבת.
זה נראה שכן נוטה הפסיקה, אך לא ראיתי מי שכתב כרצוני. וזאת אני מציע בפני הרבנים החשובים כאן.
אף בהלכה ברורה וכן בפסקי תשובות לא מצאתי שאלה זו. נא האירו עיני.

כדכד כתב:ז"ל השו"ע
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסח
סעיף ב
* אם טעה והתחיל תפלת החול, גומר אותה ברכה שנזכר בה שטעה א) ומתחיל (ג) של שבת, ב') ל"ש נזכר בברכת אתה חונן ל"ש נזכר בברכה אחת משאר הברכות, בין בערבית בין בשחרית, ג'] מוסף ומנחה. (ד) <ג> וי"א דבמוסף (ה) פוסק ד'] אפילו ב באמצע ברכה.
סעיף ג
ג') אם היה סבור שהוא חול והתחיל אדעתא דחול ומיד (ו) כשאמר תיבת אתה נזכר קודם שאמר חונן, ג הוה ליה התחיל בשל [ג] חול וגומר אותה ברכה; אבל אם היה יודע שהוא שבת, * (ז) ושלא בכוונה התחיל תיבת אתה, אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה אינו גומר ברכת אתה חונן (ח) דחשבינן ליה כטעה בתפלת שבת בין זו לזו. הגה: ב) דהרי יכול לומר אתה קדשת או אתה אחד (תרומת הדשן סימן י"ד).
מבואר כמו שכתבתי שרק אם אמר רק תיבת אתה אז כשידע שהוא שבת חשבינן ליה כטועה בין תפילות שבת ולא יגמור אתה חונן אבל אם המשיך את ברכת אתה חונן דיו כבסעיף ב שגומר הברכה שטעה בה

כבודו לא קורא שו"ע מה אני יכול עוד?
מיותר לצטט שוב כל מה שציטטתי כבר בתחילה, אך את העיקר שהדגשתי לך אתה לא מתייחס אליו.
תקרא מה שהגבתי לר' ברגר.

בכה"ג שיש משקוף אבן, ובתוכו הניחו משקוף עץ צר יותר, האם קביעת מזוזה צריכה להיות דווקא על המשקוף הפנימי בו משתמשים (כגון דלת) או אף על גבי המשקוף החיצוני?

בתש' הגאונים (רב נטרונאי גאון) כ' - מלקות דודאי דאורייתא ליכא בידן האידנא... ועוד, במלקות דאורייתא קתני הוסיף לו רצועה אחת ומת הרי זה גולה, ומכאן למדנו שאין מלקין מלקות דאורייתא, שאם נתחייב גלות (באיזה) [כאיזה] צד עושין, והא ליכא גלות - ערי מקלט כבר מפורשות, ואין להוסיף עליהן ואין לעשות בחוצה לארץ וצריכה לכהן גדול, ואלו מדות כולן תלויות (זה בזה) [זו בזו].

האם עמדו לבאר מהיכ"ת שיהיה חיוב המלקות תלוי באפשרות של גלות?

עושה חדשות כתב:בתש' הגאונים (רב נטרונאי גאון) כ' - מלקות דודאי דאורייתא ליכא בידן האידנא... ועוד, במלקות דאורייתא קתני הוסיף לו רצועה אחת ומת הרי זה גולה, ומכאן למדנו שאין מלקין מלקות דאורייתא, שאם נתחייב גלות (באיזה) [כאיזה] צד עושין, והא ליכא גלות - ערי מקלט כבר מפורשות, ואין להוסיף עליהן ואין לעשות בחוצה לארץ וצריכה לכהן גדול, ואלו מדות כולן תלויות (זה בזה) [זו בזו].
האם עמדו לבאר מהיכ"ת שיהיה חיוב המלקות תלוי באפשרות של גלות?

א"כ, בבית שני י"א שערי מקלט לא קלטו, והלא מלקות דאורייתא בודאי שנהגה?

איתן נוי כתב:

כדכד כתב:ז"ל השו"ע
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסח
סעיף ב
* אם טעה והתחיל תפלת החול, גומר אותה ברכה שנזכר בה שטעה א) ומתחיל (ג) של שבת, ב') ל"ש נזכר בברכת אתה חונן ל"ש נזכר בברכה אחת משאר הברכות, בין בערבית בין בשחרית, ג'] מוסף ומנחה. (ד) <ג> וי"א דבמוסף (ה) פוסק ד'] אפילו ב באמצע ברכה.
סעיף ג
ג') אם היה סבור שהוא חול והתחיל אדעתא דחול ומיד (ו) כשאמר תיבת אתה נזכר קודם שאמר חונן, ג הוה ליה התחיל בשל [ג] חול וגומר אותה ברכה; אבל אם היה יודע שהוא שבת, * (ז) ושלא בכוונה התחיל תיבת אתה, אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה אינו גומר ברכת אתה חונן (ח) דחשבינן ליה כטעה בתפלת שבת בין זו לזו. הגה: ב) דהרי יכול לומר אתה קדשת או אתה אחד (תרומת הדשן סימן י"ד).
מבואר כמו שכתבתי שרק אם אמר רק תיבת אתה אז כשידע שהוא שבת חשבינן ליה כטועה בין תפילות שבת ולא יגמור אתה חונן אבל אם המשיך את ברכת אתה חונן דיו כבסעיף ב שגומר הברכה שטעה בה

כבודו לא קורא שו"ע מה אני יכול עוד?
מיותר לצטט שוב כל מה שציטטתי כבר בתחילה, אך את העיקר שהדגשתי לך אתה לא מתייחס אליו.
תקרא מה שהגבתי לר' ברגר.

השו"ע מדבר על מי שהתחיל בתיבת "אתה" ולא אמר "חונן", קמ"ל שאם אמר "חונן" - חייב לסיים את כל הברכה.
וכך משמע בכל הפוסקים שראיתי את דבריהם בנושא זה.

ואני מבקש שתענה ברור על שאלותי:
א. האם אתה מסכים למה שכתבתי כאן שמי שאמר "אתה חונן" חייב לסיים את כל הברכה?
ב.1. אם התשובה לשאלתי הראשונה היא כן - אז על איזה מקרה אתה דן בשאלתך?
ב.2. אם התשובה לשאלתי הראשונה היא לא - מהו המקור לדבריך שלכאורה חולקים על רוב-ככל הפוסקים?

עזריאל ברגר כתב:השו"ע מדבר על מי שהתחיל בתיבת "אתה" ולא אמר "חונן", קמ"ל שאם אמר "חונן" - חייב לסיים את כל הברכה.
וכך משמע בכל הפוסקים שראיתי את דבריהם בנושא זה.

ואני מבקש שתענה ברור על שאלותי:
א. האם אתה מסכים למה שכתבתי כאן שמי שאמר "אתה חונן" חייב לסיים את כל הברכה?
ב.1. אם התשובה לשאלתי הראשונה היא כן - אז על איזה מקרה אתה דן בשאלתך?
ב.2. אם התשובה לשאלתי הראשונה היא לא - מהו המקור לדבריך שלכאורה חולקים על רוב-ככל הפוסקים?

טוב,
בקיצור, עד שאני מחפש ומחפש. אמת היא שפשט השו"ע כנ"ל שאם אמר אף תיבת חונן, אך במחשבתו היה שהיום שבת, שהדין הוא שיחזור לנוסח תפילת שבת. שכן כתב: "אבל אם היה יודע שהוא שבת, ושלא בכוונה התחיל תיבת אתה, אפילו אם הוא בתפלת שחרית שאינה פותחת באתה אינו גומר ברכת אתה חונן דחשבינן ליה כטעה בתפלת שבת בין זו לזו".
אך פיספסתי משנ"ב פשוט על אתר (*הטיב להאיר עיני בזה באתר 'דין') שכתב המשנ"ב (ס"ק ז): "ושלא בכונה - ר"ל שנכשל בלשונו מחמת הרגלו דחול אבל לא נתכוין לשם תפלת חול לכך לא חשבינן ליה כהתחיל תפלת חול. ודוקא אם התחיל רק תיבת אתה אבל אם אמר אתה חונן שמוכח שהוא לשם חול אף על גב שהיה רק מחמת שנכשל בלשונו גומר כל אותה הברכה ועיין בבה"ל".
ולכאורה מדוייק הוא מלשון השו"ע שכתב "תיבת אתה". היינו דווקא תיבה זו בלבד.
ברוך תהיה.

ביכנ"ס שהתקיימה בו ברית ברית בבוקר, האם יאמרו תיקון חצות יום באותו מקום?

יאמרו.

* כן פסק הגר"ד טהרני.
האם יש מקור שיש לחלק בין זה לבין של מנחה?

איתן נוי כתב:* כן פסק הגר"ד טהרני.
האם יש מקור שיש לחלק בין זה לבין של מנחה?

כעין מש"כ מרן כשיש חתן בד' תעניות.
וכן הגרב"צ מוצפי כתב שבליל המילה רק אבי הבן לא יאמר תיקו"ח והשאר יאמרו.

יעקל כתב:

עזריאל ברגר כתב:מנהג אשכנזי ישן. מציע לחפש ב"פסקי תשובות" וכדומה.

שמעתי שבחב"ד נהגו לחתום בל"א "על המחיה ועל הכלכלה זאגט מען נישט." ...(על המחיה ועל הכלכלה לא אומרים)...

לא בחב''ד. אך כך נהגו כמה מנכדי אדה''ז שנמנו על חוגים אחרים. כגון הרבנית אשת הרה''ק מראצעפט, וכנראה כן היה מנהג אבותיה. ושייך לסיפור שהובא למעלה על רלוי''צ.

חרסון כתב:לא בחב''ד. אך כך נהגו כמה מנכדי אדה''ז שנמנו על חוגים אחרים. כגון הרבנית אשת הרה''ק מראצעפט, וכנראה כן היה מנהג אבותיה. ושייך לסיפור שהובא למעלה על רלוי''צ.

הרבנית של ר' שלום אליעזר הלברשטאם ?