פורום אוצר החכמה

אברכון כתב:אני עומד להוציא לקראת חנוכה ספר בנושא זה.
צירפתי את תוכן הענינים.
מי שמעוניין בקניית הספר נא לפנות באישי.
כמו כן אשמח מאוד לשמוע תגובות.

תוס' ב"ק עז: כתב:וזה דוחק לומר דאף על גב דמדאורייתא בת פדייה היא כיון דמדרבנן לאו בת פדייה לא חשיב אוכל שאתה יכול להאכיל לאחרים

רון כתב:לכבוד הלומדים שליט"א
הר"מ בפ"א מהלכות נערה בתולה ה"ה פסק דמצות ולא תהיה לאשה ליתא במי שבא על השניות. ונחלקו שם בטעם הדבר, ע' במשנה למלך בשם מהר"א ששון דהוא משום דהעמידו חכמים דבריהם בשוא"ת, והמשנה למלך נחלק דהוא מטעם דלא קרינן ביה "ולו תהיה לאשה" דבעינן ראויה לקיימה, וזו אינה ראויה. ומוכח דגם איסור דרבנן מיקרי אינו ראוי כלפי האיסור תורה.
וכמובן שזה א"ש טפי לשיטת הר"מ דבכל האיסורי דרבנן יש גם לא תסור, דאז ודאי מובן שבכל איסור דרבנן מיקרי גם מהתורה לא ראוי שכן התורה ציותה לשמוע לרבנן ושפיר מיקרי אינו ראוי מן התורה

עושה חדשות כתב:היה ראוי לחקור האם השב בתשובה על עבירות דרבנן מקיים מצ"ע של תשובה מדאו'.
(וכמו כן לאידך גיסא במצווה של תשובה ביוהכ"פ יל"ע האם מקיימים אותה גם בתשובה על חלק מעבירות, ואי נימא דבעי' "מכל חטאותיכם תטהרו", יל"ח האם עבירות דרבנן מעכבים את קיום המצווה מדאו').

אבי קלמן כתב:- נתקדשה בפני עדים הפסולים מדרבנן
- ראה מה שכתבתי באשכול סמוך גבי שחרור עבד לתפילה במניין
- עוסק במצוה דרבנן אם פטור ממצוה דאו'
- המכשיל באיסור דרבנן אם עובר בלפנ"ע דאו'
- היזק דרבנן אם איסורו מה"ת (עי' ברשב"א בגיטין נג:)

מיללער כתב:

סגן אלוף כתב:ולשון שבדו חכמים בנדרים איך הוא דאורייתא?! וקידושי כסף שהרמב"ם כותב דברי סופרים, איך הוא דאורייתא לכל הדעות להלכה?!

ענין קידושי כסף הוא דברי סופרים משום שהוא מדרשה ואינו ענין לכאן
וענין לשון שבדו חכמים איך מביא קרבן עי"ז לעזרה כבר שאלו כן תו' נדרים דף ב' א' [התוס' הראשון]

עושה חדשות כתב:יש גם קבוצה של דוגמאות, שדין דרבנן לא מועיל אפי' כלפי דין דרבנן אחר.
כמו למשל: מוקצה מחמת איסור דרבנן אינו נאסר, ודו"ק.
(וכן ראיתי כעת ברשב"א ביצה ד. שאיסור דרבנן אינו אוסר הכנה אפי' מדרבנן).

ישנו כתב:רמב"ם הלכות עבדים פרק ג:
"כל עבד עברי הרי האדון חייב במזונות אשתו הנשואה לו ולא ארוסה ושומרת יבם, והוא שתהיה מותרת לו אבל אם היתה מאיסורי לאוין אפילו שנייה אינו חייב במזונותיה שנאמר אשתו עמו אשה הראויה לעמוד עמו"
ובכס"מ שם:
"ומנא לן דשנייה נמי דהא לא הזכירו בברייתא אלא חייבי לאוין לחוד ועוד שכיון שמעמו דרשינן אשה הראויה לו לא ממעט אלא איסורי תורה אבל איסורי סופרים משמע שלא נתכוונה התורה למעט ואפשר דכיון דכל מילי דרבנן אסמכינהו אלאו דלא תסור ועוד דשניות ילפינן להו מושמרתם את משמרתי שפיר איכא למימר דמעטינהו קרא"

אמסטרדם כתב:קו' הגר"ח מבריסק דמאחר שמדרבנן רובו שאינו מקפיד חוצץ א"כ זה כבר יחצוץ מדאורייתא כיון שמקפיד עליו מצד הדין דרבנן.

מיללער כתב:קטנה יתומה שנישאה מדרבנן ע"י אמה ואחיה ונדרה, אפי' למ"ד דמופלא הסמוך לאיש מדאורייתא, בעלה (מדרבנן) מפיר את נדריה (נדה מו:)

ואף דהגמ' שם מבאר שזה מדרב פנחס דכל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת, עי' בר"ן נדרים עד: ד"ה ואיכא דילפי, שזה הדין מה"ת דהא חזינן שהוא מיפר בלשון הפרה כבעל גמור עיי"ש ביאור דבריו, ולדבריו נמצא שנישואין מדרבנן מהני כנישואין מה"ת לגבי הפרת נדרים.

מיללער כתב:

מיללער כתב:קטנה יתומה שנישאה מדרבנן ע"י אמה ואחיה ונדרה, אפי' למ"ד דמופלא הסמוך לאיש מדאורייתא, בעלה (מדרבנן) מפיר את נדריה (נדה מו:)

ואף דהגמ' שם מבאר שזה מדרב פנחס דכל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת, עי' בר"ן נדרים עד: ד"ה ואיכא דילפי, שזה הדין מה"ת דהא חזינן שהוא מיפר בלשון הפרה כבעל גמור עיי"ש ביאור דבריו, ולדבריו נמצא שנישואין מדרבנן מהני כנישואין מה"ת לגבי הפרת נדרים.

ובאותו ענין, לשיטת ר"א בנדרים עג: נערה המאורסה כשהגיע הזמן שקבעו חז"ל להינשא אחר י"ב חודש ולא נישאו כיון שבעלה חייב במזונותיה הוא מיפר את נדריה מבלי שותפותיה דאביה, כדרב פנחס הנ"ל, נמצא ג"כ שזמן הנישואין שקבעו חז"ל עוקרת את הדאורייתא אשביה ובעלה מפירין נדריה ביחד

ישנו כתב:כמדומני שהפנ"י כת' (אולי בכתובות) שחיוב מזונות בהגעת זמן הוא דאו'.

הוא היה אומר כתב:מנחת חינוך הידועה שההולך בסנדל ביום הכיפורים ברשות הרבים גם להשיטות שנעילת הסנדל אינו אלא מדרבנן, עובר על ההוצאה דאורייתא, כיון דביום הכיפורים אין לו דין מלבוש.

מיללער כתב:מי שטמא טומאה דרבנן מיקרו אונס בעשיית הפסח ראשון ועושה פסח שני - כי אנוס עפ"י איסור דרבנן מהני להיקרא אונס דאורייתא

מיללער כתב:נשבע שלא יאכל דבר איסור מדרבנן אם מיקרי נשבע לקיים או לבטל את המצוה

יומא ע"ד

עושה חדשות כתב:אולי כבר הובא לעיל, לא בדקתי.
במשנה בסוטה רפ"ד מבו' שנישואים האסורים אין בהם השקאת סוטה, ואפי' כשהאיסור הוא רק מדרבנן. לפירש"י הטעם בזה כיון דאין האשה ראויה לקיימה, ולהרמב"ם הטעם משום דאין האיש מנוקה מעוון. כך או כך, הדרבנן משפיע על הדאו'. ויל"ד שאולי זה לא משפיע באמת, אלא רק דמדרבנן אין השקאה.

עושה חדשות כתב:האם יש חזקה מדאורייתא לדרבנן, (היינו כשהאיסור דאו' פקע ויש ספק אם נתחדש איסור דרבנן) -
שו"מ תליתאה ריג, חזו"א מקוואות י-ד, שער"י ב-יא, זכר יצחק סא.

.

מיללער כתב:בהגהות בעל מלא הרועים עמ"ס הוריות ו. מבאר הגאון זצ"ל דאם מספקינן על קרבן שהוא חב"ע ומכח ספקא דאורייתא לחומרא - אף אם ננקוט שזה דין מדרבנן - אסור להקריבו, שוב מיקרי שאף מדאורייתא אינו ראוי להקרבה 'דדבר דלא חזי מדרבנן הוה לא חזי מדאורייתא, כמו שהארכתי בחיבורי מלא הרועים'.

איפה במלא הרועים דן המחבר בזה השאלה?

שברי לוחות כתב:

מיללער כתב:בהגהות בעל מלא הרועים עמ"ס הוריות ו. מבאר הגאון זצ"ל דאם מספקינן על קרבן שהוא חב"ע ומכח ספקא דאורייתא לחומרא - אף אם ננקוט שזה דין מדרבנן - אסור להקריבו, שוב מיקרי שאף מדאורייתא אינו ראוי להקרבה 'דדבר דלא חזי מדרבנן הוה לא חזי מדאורייתא, כמו שהארכתי בחיבורי מלא הרועים'.

איפה במלא הרועים דן המחבר בזה השאלה?

במלוא הרועים יש ערך שלם בדין איסור דרבנן אי הוי אינו ראוי מדאורייתא, וכנראה לזה כוונתו

חרסון כתב:אשכול נפלא.
ברפרוף מהיר לא הבחנתי שהזכירו כאן את הדין שליכא נזירות בחו"ל משום גזירת טומאת ארץ העמים. ולכן הנודר נזירות בחו"ל (לשי' הרמב"ם פ"ב מהל' נזירות כופין אותו לעלות לארץ, והראב"ד נחלק דליכא הכא טהרה, ועכ"פ) אסור בכל איסורי נזירות (דאורייתא) אבל אין נזירותו עולה לו מן המניין עד שיעלה לארץ.