פורום אוצר החכמה

ראש חכם כתב:בשורה לא טובה להנקראות 'הינדל' [או 'הינדא'?], עיין היטב שו"ת חתם סופר אבהע"ז ח"ב סימן לח.

הכהן כתב:

שפרינצא = אספרנסה = ספרדית: תקווה. בעקבות נדודי היהודים מספרד ומארצות סמוכות לה למרכז אירופה ואחר כך למזרחה, יש ביידיש מילים רבות ממקור לטיני. (ספרדית היא נגזרת של הלטינית, ומכאן 'לאדינו' כינויו של הניב היהודי-ספרדי.)

את המידע הזה איששתי בעזרת ד''ר קרן דובנוב מן האקדמיה, שתרמה דוגמאות מעניינות נוספות:
אחת הדוגמות המפורסמות היא בענטשן (מן הפועל הלטיני benedicere) - 'לברך'. השפעת הלשונות ממשפחה לטינית ניכרת מאוד גם בשמות הפרטיים. בּוּנֵם (בעיקר בצירוף שמחה בונם) הוא 'איש טוב', בצרפתית bonne homme. בֵּלָה - בלטינית ובאיטלקית 'יפה'. וכך גם השם שפרינצא; המעבר מ-s ל-sh לפני עיצור לא קולי (כגון p, t) חל בניבים רבים של מרכז אירופה (בגרמנית האות s לפני עיצורים אלו נהגית sh, לדוגמה sprache - 'לשון').

דיוניםבהלכה כתב:יש הרבה שמות דומים: כגון מרים מירל, רבקה ריקל, שמיסודם היו כינויים א' להשני, על שאלתי בפניכם האם כהיום אפשר ליתן שמות אלו לב' בנות, או אם כגון הסבתא שמה א' מן השמות האם יש משום כבודה שלא לתת שם השני?????????

משה ובני ישראל כתב:למה אנשים לא נמנעים מלקרוא בשם "מחלה" (בפרט חסידים) ?

מעט מים כתב:
שם צפורה
יש שכתבו דהוא על שם צפרה אשת משה שבתורה עיין בבית שמואל (שמות נשים אות צ'), אבל בטיב גיטין (שמות נשים אות צ' סק"א) כתב מצאתי בס"ג למהרא"ש שכתב בשם הגאון מו"ה מאיר ז"ק אב"ד לבוב שכתב, שהאלוף המרומם האב"ד מו"ה יעקל פקפק בשם צפורה למה בכל הפוסקים נמצא צפורה מלא ובתורה כל צפרה חסר ו', ונראה שהשמות שלנו על שם עוף צפור שרוב מלאים, וכן משמע מלשון רמ"י על שם לשון אשכנז פוגיל עכ"ל. ובשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' רפ"ה ורפ"ו) כתב, דהמעיין במדרש רבה פרשת שמות (א') ימצא דצפרה אשת משה רבינו נקראת צפרה לפי שמיהרה את עצמה כצפור עיי"ש, ועיין בשו"ת נשאל דוד (אהע"ז סי' י"ב) דכתב, וגדולה מזה צפורה עצמה נקראת על שם ציפור האמור בתורה, וכאשר איתא להדיא במדרש ילקוט (שמות רמז קס"ט) בשם מדרש אכביר וזה לשונו, ויאמר אל בנותיו ואיו, מיד יצאתה צפורה כצפור והביאתו בית אביה כדם הצפור עכ"ל, צא ולמד שם צפורה גופה מקורו נובע על שם צפור. אבל בספר החזקוני (שמות ב' כ"א) כתב למה נקרא שמה צפורה שרצתה כצפור לקרוא למשה, דבר אחר היתה יפה ומאירה כבוקר דמתרגמינן צפרא, ואומר באה הצפירה (יחזקאל ז') ישוב ויצפור מהר הגלעד (שופטים ז').

אבא יודן כתב:

מעט מים כתב:
שם צפורה
יש שכתבו דהוא על שם צפרה אשת משה שבתורה עיין בבית שמואל (שמות נשים אות צ'), אבל בטיב גיטין (שמות נשים אות צ' סק"א) כתב מצאתי בס"ג למהרא"ש שכתב בשם הגאון מו"ה מאיר ז"ק אב"ד לבוב שכתב, שהאלוף המרומם האב"ד מו"ה יעקל פקפק בשם צפורה למה בכל הפוסקים נמצא צפורה מלא ובתורה כל צפרה חסר ו', ונראה שהשמות שלנו על שם עוף צפור שרוב מלאים, וכן משמע מלשון רמ"י על שם לשון אשכנז פוגיל עכ"ל. ובשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' רפ"ה ורפ"ו) כתב, דהמעיין במדרש רבה פרשת שמות (א') ימצא דצפרה אשת משה רבינו נקראת צפרה לפי שמיהרה את עצמה כצפור עיי"ש, ועיין בשו"ת נשאל דוד (אהע"ז סי' י"ב) דכתב, וגדולה מזה צפורה עצמה נקראת על שם ציפור האמור בתורה, וכאשר איתא להדיא במדרש ילקוט (שמות רמז קס"ט) בשם מדרש אכביר וזה לשונו, ויאמר אל בנותיו ואיו, מיד יצאתה צפורה כצפור והביאתו בית אביה כדם הצפור עכ"ל, צא ולמד שם צפורה גופה מקורו נובע על שם צפור. אבל בספר החזקוני (שמות ב' כ"א) כתב למה נקרא שמה צפורה שרצתה כצפור לקרוא למשה, דבר אחר היתה יפה ומאירה כבוקר דמתרגמינן צפרא, ואומר באה הצפירה (יחזקאל ז') ישוב ויצפור מהר הגלעד (שופטים ז').

אי משום הא לא איריא גם בִּתיה דרשינן במדרש כבתו של יה ואעפ"כ באה חרוקה.
ומן כבר תמהתי על הכנענים המקפידים כביכול לדבר נכון, שלמה הוגים כיונים בפתח בַּתיה

עתניאל בן קנז כתב:אגב כיצד מקובל לבטאות את השם 'צביה', האם כבמקרא, או בצ' חרוקה?

קאצ'קלה כתב:

עתניאל בן קנז כתב:אגב כיצד מקובל לבטאות את השם 'צביה', האם כבמקרא, או בצ' חרוקה?

כבמקרא וגם בצ' חרוקה: בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים יֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע.

עתניאל בן קנז כתב:

קאצ'קלה כתב:

עתניאל בן קנז כתב:אגב כיצד מקובל לבטאות את השם 'צביה', האם כבמקרא, או בצ' חרוקה?

כבמקרא וגם בצ' חרוקה: בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים יֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע.

דומני דהקוראים בשם זה, אין כוונתם לקרא זאת על שם המלכה הלזו. אלא על שם נקיבת הצבי.
ובמקרא (שיר השירים ד,ה; שם ז,ד) זה מנוגד צ' שוואית וב' חרוקה.

ואני הסופר הייתי מכיר אשה אחת שהיה שמה צביה והיו קוראין אותה ציוויא, ועיקר שם צביה. ונ"ל שעיקר השם על שם תאומי צביה, כמו שקורין לאיש צבי ששמו הירש כן קוראין לאשה צביה ודו"ק.

רצונו לומר דמאחר שעיקר השם צביה על שם תאומי צביה וכו' על כן יש לכתוב צביה המכונה ציוויא. וזה אינו, שהרי במלכים ב' פ' י"ב ובדברי הימים ב' פרק כ"ד שם כתוב שם אשה צביה, הצד"י בחיריק והבי"ת בשבא נח, ואם כן ודאי אינו שם של לעז כלל רק של עברי, ואין לכתוב אלא צביה לחוד.

קאצ'קלה כתב:

עתניאל בן קנז כתב:דומני דהקוראים בשם זה, אין כוונתם לקרא זאת על שם המלכה הלזו. אלא על שם נקיבת הצבי.
ובמקרא (שיר השירים ד,ה; שם ז,ד) זה מנוגד צ' שוואית וב' חרוקה.

בסדר הגט למהר"ש מלובלין כתוב:

ואני הסופר הייתי מכיר אשה אחת שהיה שמה צביה והיו קוראין אותה ציוויא, ועיקר שם צביה. ונ"ל שעיקר השם על שם תאומי צביה, כמו שקורין לאיש צבי ששמו הירש כן קוראין לאשה צביה ודו"ק.

אבל בסדר הגט של רבי מיכל רבי יוזפש מקראקא, הביא את דברי הנ"ל וכתב:

רצונו לומר דמאחר שעיקר השם צביה על שם תאומי צביה וכו' על כן יש לכתוב צביה המכונה ציוויא. וזה אינו, שהרי במלכים ב' פ' י"ב ובדברי הימים ב' פרק כ"ד שם כתוב שם אשה צביה, הצד"י בחיריק והבי"ת בשבא נח, ואם כן ודאי אינו שם של לעז כלל רק של עברי, ואין לכתוב אלא צביה לחוד.

ארזי ביתר כתב:אגב, עדיין איני בטוח שזה שהשם 'שירה' הוא מילה נרדפת ל'זמירה' המקובל, זה הופך אותו לשם 'טוב'.

למשל 'נתניה' זה מילה נרדפת ל'יונתן'. בהיפוך הסדר. כמו יוחנן וחנניה...


ולא שמענו /ומ"מ אינו ראיה, ואפשר טעיתי/ שקריאת השם 'נתניה' נפוצה.

עזריאל ברגר כתב:בתנ"ך מצאנו רק "נתניה" אחד (אביו של ישמעאל שרצח את גדליה בן אחיקם), והוא היה רשע (רש"י במדבר כז,א).

מודיעין כתב:ידוע למאן דהוא מקור לשם 'אפרת' מעבר למדרש שמרים זו אפרת?

חכם באשי כתב:ומה עם שאר שמות החיות שאמצו האשכנזים, כמו: צבי, דוב, אריה. במיוחד שמדובר בשמות של בעלי חיים טמאים! איך שותקים על כך?
האם באמת כולם צריכים להחליף את שמותיהם. היכן בדיוק הגבול?

דודי צח כתב:

חכם באשי כתב:ומה עם שאר שמות החיות שאמצו האשכנזים, כמו: צבי, דוב, אריה. במיוחד שמדובר בשמות של בעלי חיים טמאים! איך שותקים על כך?
האם באמת כולם צריכים להחליף את שמותיהם. היכן בדיוק הגבול?

בעלי חיים טמאים הם רק באכילה ורק לאחר מותם, אבל בחייהם אין להם שום פחיתות וטומאה לעומת בעלי חיים טהורים, כך משמע מפורש בספר הנקרא 'חומש'.
ולפיכך לא מצינו בדור העבר גם מן המתחסדים שלא ירכבו בעגלת החמור והסוב, ויקפידו רק על כבשים וציפורים...

דודי צח כתב:

מודיעין כתב:ידוע למאן דהוא מקור לשם 'אפרת' מעבר למדרש שמרים זו אפרת?

סיפר לי ידיד פלוני, כי בן הכולל שלו ילד בשעה טובה בת ביום ההילולא של רחל אימנו, נימנו וגמרו הוא ורעייתו לתת לבת את השם 'אפרת'. אך כמנהג הליטאים הצעירים החדשים, שכבר עקפו מזמן את החסידים, ביקש אף הוא לשמוע 'דעת תורה' ולקבל ברכת חכם לקריאת השם, ועלה לביתו של רב השכונה מורנו רבי עזריאל אויערבך שליט"א 'להתייעץ' בנוגע לשם.
אמר לו ר' עזריאל: למה 'אפרת'? כי כתוב אצל רחל "בדרך אפרתה היא בית לחם" - נו, אז תקרא לה 'בית לחם'....

דודי צח כתב:

חכם באשי כתב:ומה עם שאר שמות החיות שאמצו האשכנזים, כמו: צבי, דוב, אריה. במיוחד שמדובר בשמות של בעלי חיים טמאים! איך שותקים על כך?
האם באמת כולם צריכים להחליף את שמותיהם. היכן בדיוק הגבול?

בעלי חיים טמאים הם רק באכילה ורק לאחר מותם, אבל בחייהם אין להם שום פחיתות וטומאה לעומת בעלי חיים טהורים, כך משמע מפורש בספר הנקרא 'חומש'.
ולפיכך לא מצינו בדור העבר גם מן המתחסדים שלא ירכבו בעגלת החמור והסוב, ויקפידו רק על כבשים וציפורים...

תוכן כתב:טריינדל בגרמנית זה דריידל באידיש, ובעברית סביבון.

אוצר החכמה כתב:

תוכן כתב:טריינדל בגרמנית זה דריידל באידיש, ובעברית סביבון.

גוגל מתרגם סביבון לגרמנית Dreidel. לא הצלחתי לכתוב בו טריינדל שמיתרגם לסביבון. איך אתה כותב את זה?

דיוניםבהלכה כתב:איני רואה שום קשר בין שם זה לשמות אלו - אבל שו"ר בספר דברי חיים על שמות נשים אות ט' סק"א שציין לשם "טריינדיל"