פורום אוצר החכמה

לאחרונה שמענו מרבים שחלו בנגיף הקורונה, שלאחר חודשיים או שלוש לאחר החלמתם, שערות ראשם וזקנת וכו' מתחיל לנשור....
השאלה הוא לגבי שבת, האם יש היתר לפספס ביד גם בכה''ג שזה ממש פסיק רישא, או לא ?

לפי החוק של 20 בבית הכנסת,
כשנכנס איש 21 הוא מזיק קצת, כשנכנס איש 22 הוא מזיק קצת יותר,
כעת יש שתי נשימות בחלל סגור יותר מהמדה.
כשיוצא איש 21 עדיין נשאר נזק קצת של איש 22 עצמו.

צביב כתב:לפי החוק של 20 בבית הכנסת,
כשנכנס איש 21 הוא מזיק קצת, כשנכנס איש 22 הוא מזיק קצת יותר,
כעת יש שתי נשימות בחלל סגור יותר מהמדה.
כשיוצא איש 21 עדיין נשאר נזק קצת של איש 22 עצמו.

אז מה זה אומר למעשה?

עזריאל ברגר כתב:

צביב כתב:לפי החוק של 20 בבית הכנסת,
כשנכנס איש 21 הוא מזיק קצת, כשנכנס איש 22 הוא מזיק קצת יותר,
כעת יש שתי נשימות בחלל סגור יותר מהמדה.
כשיוצא איש 21 עדיין נשאר נזק קצת של איש 22 עצמו.

אז מה זה אומר למעשה?

שלפי החוק נקרא מזיק

לבי במערב כתב:

גימפעל כתב:ר"י 'נתיב הדעת' הגר"ב שרייבר פסק . . ר"י 'עטרת שלמה' הגר"ח פיינשטיין חולק עליו . .

במחכ"ת, משונה קמעא שמחלוקות בעניני קדושין החמורים מתנהלות בין ראשי־ישיבות, ולא בקרב מורי־ההוראות היושבים על מִדִּין.

לבי במערב, אני מבין שלכבוד ימי בין המצרים ולקיים את המקובל בידינו, שכל זמן מאיר בתכונתו, אתה גם רוצה לשרוף את התורה?

כלומר?!
יושם נא לב לתאריך.
ולגוף הדבר, איני סבור שקיימת מחלוקת על העובדה כי על פסיקת ההלכה להתבצע בידי האמונים עלי' כל ימות השנה, ולא לפרקים ועתים מזדמנים; ולפיכך, צרם בעיני ניסוח הדברים כמחלוקת הלכתית.

א. זריזים מקדימים

ב. לגופם של דברים, בקצרה אומר שסבורני שיש כאן טעות בסיסית עד מאוד בכל הנוגע למה זה תורה, ומה זה אמיתה של תורה, מה התנאים להגיע לאמיתה של תורה, ומי ראוי להורות. בטח ובטח שבמקרה הזה מדובר גם על שני ראשי ישיבות שמעבר ללמדנותם הגדולה העמוקה הבהירה והישרה, יש להם היקף ושליטה מרשימים מאוד בכל התורה. הרבה יותר מרוב מוחץ של "מורי ההוראות והיושבים על מדין".
יש לי עוד להאריך בתוספת ביאור והוכחות הן ממה שקיבלתי ממו"ר מרן הגר"א שפירא זצ"ל, והן ממה שהניסיון הראה לי ומראה לי פעם אחר פעם, אך אין כוחי עימי עכשיו ועוד חזון למועד. כט"ס

לבי במערב כתב:ולגוף הדבר, איני סבור שקיימת מחלוקת על העובדה כי על פסיקת ההלכה להתבצע בידי האמונים עלי' כל ימות השנה, ולא לפרקים ועתים מזדמנים; ולפיכך, צרם בעיני ניסוח הדברים כמחלוקת הלכתית.[/size]

לא מדובר כאן על שאלה "במראות נשים" אתרוגים ולולבים, ושאר דברים שזוקקים פרקטיקה וניסיון. גם לא מדובר בשאלה מהסוג של עד כמה התפשטה שיטת רבינו ירוחם בבני זוג המורדים זה על זה או שיטת ר' חיים פלאג'י בעניין הנ"ל. שגם זה סוג של שאלות שמקובל עלי "שהיושבים על מדין" יודעים טוב יותר מהי סוגייה דעלמא בעניין.

מדובר על נידון עקרוני שהוא על טהרת עומק ההבנה של דין עדות שאפשר להזימה. כפי שרוב השאלות ההלכתיות העולות על הפרק הן שאלות מהסוג הזה. ולכן דווקא הם ראויים להורות.

ואעפ"כ, יש אופן בו ראוי לנסח.
לא אתווכח.

מעשה שמופיע בחוברת "ג' באלול" לזכר מרן הראי"ה, מספר על כך שבצעירותו היה הראי"ה משמש את ר' ראבן מדווינסק בעל הראש לראובני, ופעם אחת אמר ר' ראובן לראי"ה שהרבנים הזקנים הבאים לשאת ולתת איתו בדברי תורה יודעים יותר ממנו, הראי"ה, בהיותו עוד צעיר לימים, אך שכל של תורה, יש לו יותר מהם. ולכן הוא מעדיף ללבן שאלות ביחד איתו. יעויין שם.
למדנו מכאן על מעלת "שכל של תורה" כתנאי להורות. לכן אין משמעות לשאלה מה תפקידו של המורה. האם הוא מורה הוראה, יושב על מדין, או ראש ישיבה. יכול להיות זה או זה או זה. העיקר שיהיה לו שכל של תורה. דדא ביה כולא ביה. זוהי אמת המידה הראשונה במעלה, שעל ידה יש לקבוע מי הראוי להורות.

אם מותר ללבוש מסיכה בשבת כי זה מלבוש האם מותר ללבוש מסיכה מבד מכובסת בתשעת הימים?

ברוך00 כתב:אם מותר ללבוש מסיכה בשבת כי זה מלבוש האם מותר ללבוש מסיכה מבד מכובסת בתשעת הימים?

כמדומני שנכב"ב, ועכ"פ ודאי לא גרע מבגדי תינוקות וכיו"ב.

ברוך00 כתב:אם מותר ללבוש מסיכה בשבת כי זה מלבוש האם מותר ללבוש מסיכה מבד מכובסת בתשעת הימים?

ליצנות מחילה ממעכ"ת.

מצ"ב עלון לענין הלכה בעמ' ב' מביא:
שאלה: האם ראוי להכין מסכות לפני תשעת הימים כשאר בגדי זיעה, או הוה רק כרטייה ואין בזה חשש של שמחה?
ושמענו מהגר"י קנר שליט"א דאין צריך להכינו דהוה כמו תרופה. [ואף דיש משווקים מסכות יקרות יותר עם 'לוגו' ויש
בזה מטרת ייפוי, בכל זאת אין צריך להכינו].

לענין הלכה נראה פשוט שהנכנס למקום ציבורי אחרי שהודבק, הרי זה מזיק את אחרים, ולא רק משום סכנת מוות אלא גם משום סכונת חולי, שאחרים נחשפים לדברים בלתי נעימים מחמתו.
אמנם מצאנו רבים ההולכים להתפלל בציבור תוך שהם סובלים מנזלת וכדו'. האם אסור להם? או האם נאמר שמחלות ממין אלו הם כ"כ שכיחים עד שאין מנוס מהם, ולכן אין הנכנס למקום ציבורי נקרא בשם מזיק?

הועלו בעבר מכתבי גדולי הדיינים על תשלום למטפלת בתקופת הסגר.
האם יש מכתב על מי שלא שלח תקופה ארוכה בגלל שהוא היה בבידוד?

כיבוס מסיכות בתשעת הימים ולבישת מסיכה חדשה בתשעת הימים

האם מותר לשים אלכוג'ל בתשעה באב או דיש בזה משום סיכה / רחיצה?

לא גרע מדורדוראנט שמותר.

אחר תפילת מעריב של מוצ''ש הצעתי לומר קידוש לבנה אף שנוהגים לומר אחר ת''ב, שנרי לצערינו שכיח שיש הצריכים בידוד או חולים שאז לא יהיה רוב עם, ואם כן אולי עדיף לותר על השמחה בקידוש לבנה כדי להרויח כעת רוב עם.
אלא שרבו עלי חברי ולא הסכימו.
ומה דעתכם?

להעיר מבאר היטב סי' תכו סק"ד. בה"ל שם ד"ה קודם ת"ב.

קשת הדעות על הגומל אפילו לבני אשכנז פשוט לא יאומן.
קשה להבין את הדעה המצריכה לברך בשם ומלכות כל חולה שנפל למשכב,
ומעניין שכמה רבנים חשובים גורסים כך.

יש לעורר, שיש הנוהגים לחבוש המסכה כשהחוט עובר על העורף, וראיתי שישנם שאינם שמים לב ומניחים את הקשר של התפילין על החוט, ויש לחוש בזה לחציצה.

שאלתו של הגר"י זילברשטיין שליט"א
מי שהתפלל במקום ציבורי ללא מסיכת פנים, וראה ששוטר עומד בפתח בית הכנסת ויקנסהו ע"ס 500 ש"ח, ופנה לחבירו וביקש ממנו שיתן לו מסיכה והוא נענה ליתן לו בתשלום של 100 ש"ח. האם יכול לתבוע זאת ממנו לאחר מכן, למרות שהפקיע את השער מחמת דוחקו של ההוא?

לכאורה, סוגייה בהגוזל עצים שאין לו אלא שכרו.

בהגוזל עצים שכר פעולה שאין בו אונאה,
( כי יש בזה שעבוד הנפש ואין לזה שיעור קבוע)

אבל כאן יאמר שהיתה אונאה ומקח טעות, ויחזיר את המקח.

תורה מפוארת כתב:שאלתו של הגר"י זילברשטיין שליט"א
מי שהתפלל במקום ציבורי ללא מסיכת פנים, וראה ששוטר עומד בפתח בית הכנסת ויקנסהו ע"ס 500 ש"ח, ופנה לחבירו וביקש ממנו שיתן לו מסיכה והוא נענה ליתן לו בתשלום של 100 ש"ח. האם יכול לתבוע זאת ממנו לאחר מכן, למרות שהפקיע את השער מחמת דוחקו של ההוא?

יש את השאלה בכתוב?

צביב כתב:בהגוזל עצים שכר פעולה שאין בו אונאה,
( כי יש בזה שעבוד הנפש ואין לזה שיעור קבוע)

אבל כאן יאמר שהיתה אונאה ומקח טעות, ויחזיר את המקח.

מסתמא מסכה שלבשוה א"א להחזירה. ומ"מ בשו"ע יו"ד של"ו דרופא שהעלה מחיר הרפואות אין לו אלא דמיהן.
וכ"ז באופן שיש מצוה לתת לו מסכה כדי שינצל מהקנס. אבל בנידו"ד בד"כ אינו כן, שכיון שע"פ הלכה ראוי ללבוש מסכה א"כ ראוי שלא להציל את המזלזל מן הקנס, ואדרבא טובת הציבור שלא להצילו.

אולי הגרי''ז שליט''א לשיטתו אין בזה דינא דמלכותא,
ממילא הקנס גזילה ביד השוטר.

( יש לדון שיהא כח לגבאים לקנוס את הנכנסים לבית הכנסת,
ויתנו את הכסף למרום שיחליטו הגבאים)

לענין מסיכה משומשת,
אחרי דקות ספורות,
אולי לא ניכר השימוש, ( היזק שאינו ניכר)
הרי שלך לפניך.

האם מותר בשבת ללכת עם מסכה על הסנטר ולא על הפה ברה"ר?

ונתנו ידידים כתב:האם מותר בשבת ללכת עם מסכה על הסנטר ולא על הפה ברה"ר?

לכאורה אינה מלבוש ולא תכשיט אלא כמי שיוצא בטלית מקופלת על כתפו שחייב חטאת.

אינו מוכרח, כי הדרך הוא במי בלובש מסכה שכשרוצה לאוורר את הפה קצת או שרוצה לאכול משהו, שמוריד את המסכה על הסנטר וממשיך ללובשו כך, א"כ זהו דרך מלבושו. וכמו בטלית שלבוש בו שפעמים הוא על ראשו ופעמים מורידו מעל ראשו לכתפיו.

ונתנו ידידים כתב:אינו מוכרח, כי הדרך הוא במי בלובש מסכה שכשרוצה לאוורר את הפה קצת או שרוצה לאכול משהו, שמוריד את המסכה על הסנטר וממשיך ללובשו כך, א"כ זהו דרך מלבושו. וכמו בטלית שלבוש בו שפעמים הוא על ראשו ופעמים מורידו מעל ראשו לכתפיו.

אדם שלבוש בטלית שאיננה על הראש - זהו דרך מלבוש (ויש כאלו שאינם מכסים את הראש בטלית כלל).
אדם שלבוש במסכה על הסנטר - זהו דרך משא!
אא"כ נאמר שזה כעין תכשיט, כי זאת הצהרה שהוא ממשתמשי המסכות וכיו"ב.

ב"ה

התפרסם כעת בסוכות תשפ"א מכתב מעניין מאד של הגאון רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א מח"ס "גם אני אודך".
וזה לשונו:


רבותי הרבנים הגאונים שליט"א
תתחילו דחוף לחקור כעת שאלות על חנוכה וט"ו בשבט הנוגע בזמן הקורונה



עלה בדעתי שהנה הקורונה התחיל בעולם לפני פורים, ואז התחילו הרבה שאלות
חדשות בהלכה בעולם התורה בעניני קריאת המגילה ומשלוח מנות ומתנות
לאביונים, וכו' בצל הקורונה, ויצאו הרבה ספרים וקבצים וקונטרסים, והתחדשו
הלכות ופלפולים חדשים לגמרי שנוגע בזמן הקורונה, ואלפי רבנים ות"ח כתבו
בירורי הלכות בענינים אלו להפליא ממש.
וכן התרבה הרבה שו"ת חדשות בעניני התפילה במרפסות, אפשר להוציא לאור כרך
מיוחד ועב כרס מאד בשם "המרפסת בהלכה" מכל השו"ת שכתבו בענין זה,
וכן התחדש הלכות בהרבה מהלכות שבת, ושאר חלקים באו"ח,
ואח"כ הגיע חג הפסח, והתחדשו המון הלכות בעניני הקורונה שנוגע לבדיקת
חמץ, וכל הלכות פסח מתענית בכורים ועד אחרון של פסח,
ואח"כ הגיע ימי הספירה, והתחדשו הלכות בקורונה ששייך לספירת העומר,
ואח"כ הגיע חג השבועות והתחדש עוד שו"ת חדשות שנוגע לחג השבועות,
ואח"כ הגיעו בין המצרים עם חידושי הלכות בזמן הקורונה,
והגיעו ימים הנוראים ימי הסליחות וראש השנה ויום כיפור וסוכות והתחדשו
המון שו"ת נפלאים ביותר, שנוגע למעשה בזמן הקורונה.
וחשבתי שאולי מן השמים רוצים שבכל המעגל השנה יתחדש בעולם התורה ההלכות
שנוגע לקורונה, ואם כן, למה שנסחוב הקורונה חלילה וחס עד סמוך לפורים,
שאז יהיה כבר גם הרבה חידושי שאלות בעניני חנוכה וט"ו בשבט, שנוגע לזמן הקורונה,
ויסתיים כל המעגל השנה עם כל ההלכות הקורונה.
לכן חשבתי לבוא בקריאה של חיבה למרן ורבנן ת"ח בחורים העמלים בתורה וכו'
אנא תתחילו מעכשיו באמצע סוכות תשפ"א, כבר לחקור ולחדש שאלות חדשות
בעניני חנוכה וט"ו בשבט הנוגע לקורונה,
וזה כבר ישלים כל המעגל השנה בחידוש התורה והלכותיה בכל עניני הקורונה,
וזה יעורר רחמי שמים שכבר יצאנו ידי חובה בכל אופן הענין של יגיעת התורה
וחידושיה בהלכות הקורונה לכל השנה, ויסתיים כבר הקורונה כעת תיכף אחרי חג
הסוכות לגמרי.
אמן כן יהיה רצון
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח"ס "גם אני אודך"
ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.

כבר מזמן שחשבתי על הנקודה הזאת

וכמדומה שאכן הדברים צודקים:

הקב"ה שמח בפלפולים ובדיונים בעניני 'דיעבד'

[מה שבשנים האחרונות הוזנח קצת, מחמת השפע והרווחה,

והדיונים ברובם הם בעניני 'לכתחילה' ו'מהדרין מן המהדרין' בלבד

ועתה רצה הקב"ה שנברר את הדינים של 'בדיעבד'

שהם באמת עיקר התורה, כמובן]

מי שנמצא בבידוד ואין לו חלון בחדרו להדליק נרות חנוכה מה דינו?..
אולי להפך, דוקא יש בזה עניין שמראה שיהיה קורונה גם אז, שלא לפתוח פה לשטן.
אולם דברי תורה אינם מזיקים

נהר שלום כתב:מי שנמצא בבידוד ואין לו חלון בחדרו להדליק נרות חנוכה מה דינו?

לכאורה על כגון דא אמרו חז"ל "ובסכנה - מניחו על שולחנו ודיו".