◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

[חרסון]

כן.

[יעקל]

כן.

היא הייתה ביתו של ההורונסטייפלר ?

[אחדאחד]

בתפילת שחרית אמר כך

ויברך דויד את ה לעיני כל הקהל ויאמר דויד ברוך אתה ה [מישהו הסיח דעתו]
אל מלך גדול ומהלל בתשבחות אל ההודאות וכו.. עד חי העולמים .

האם צריך לחזור על ישתבח מהתחלה ?
האם ויברך דויד זה ברכה ?

[עזריאל ברגר]

בתפילת שחרית אמר כך

ויברך דויד את ה לעיני כל הקהל ויאמר דויד ברוך אתה ה [מישהו הסיח דעתו]
אל מלך גדול ומהלל בתשבחות אל ההודאות וכו.. עד חי העולמים .

האם צריך לחזור על ישתבח מהתחלה ?
האם ויברך דויד זה ברכה ?

לגבי ישתבח - ברור לי שלא יצא ידי חובה, מדין "מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר" וכו'. וברכה שתקנו שלא לפתוח בה בברוך אלא לחתום ופתח ולא חתם - הרי זה בוודאי משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות.

ויברך דויד - זה פסוק ולא ברכה.

[אור עולם]

סעודת מרעים, היינו להיפגש יחד כמה בני משפחה לארוחת ערב חגיגית - מותר בתשעת הימים?

[אור עולם]

ומה דין שטיפת פנים עם סבון כשקמים בבוקר?

[אור עולם]

אני צריך לייבש כלים,
לקחתי מגבת נקייה מהארון ופרשתי - מותר?
עכשיו היא רטובה מהמים, מותר להשתמש בה לניגוב ידיים?

[איתן נוי]

סעודת מרעים, היינו להיפגש יחד כמה בני משפחה לארוחת ערב חגיגית - מותר בתשעת הימים?

לא מצאנו שאסרו בימים אלו כאבילות ממש. עם זאת, החומרות מתאדקות יותר ככל שמתקרבים לעיצומו של יום החורבן.

[אור עולם]

לא מצאנו שאסרו בימים אלו כאבילות ממש. עם זאת, החומרות מתאדקות יותר ככל שמתקרבים לעיצומו של יום החורבן.

בערוה"ש כתב לאסור, והייתי רוצה לדעת האם עוד כתבו כך ומה המנהג.

[איתן נוי]

לא מצאנו שאסרו בימים אלו כאבילות ממש. עם זאת, החומרות מתאדקות יותר ככל שמתקרבים לעיצומו של יום החורבן.

בערוה"ש כתב לאסור, והייתי רוצה לדעת האם עוד כתבו כך ומה המנהג.

מצאתי המקור, הוא לא כותב שאסור. זו לשונו: "ערוך השולחן אורח חיים סימן תקנא ס"ח: "...ואפילו שמחת מריעות נראה דאסור".

[איתן נוי]

האם ידוע נוסח חתימת ברכת על המחיה, שכדי לצאת מהספק מה חותמים, שי"ל כך: "בא"י על הארץ והמחיה ועל הכלכלה יש חולקים".
זכור לי ששמעתי שזה בשם חבצא"ש זצ"ל.
עכ"פ באורל"צ (פרק מו - הלכות ברכות מה) כתב: "בברכת מעין שלש יש לחתום על הארץ ועל המחיה, ולא להוסיף על הכלכלה".

יעויין ב"על הכל - ברכת ישראל" עמוד קסח שאין חשש כלל בחתימת על הכלכלה. ואים שום ראשון שסובר שאסור לחתום כך.
ונמצא שמי שחותם כפי שהצעת, מסתבך ב"דובר וכו' לא יכון"..

ראשית: זו מחלוקת ידועה האם חותמים גם "על הכלכלה".
שנית: למוסיפים, מה הבעיה שיוסיף את הנ"ל. בכלל מאתיים מנה.

[עזריאל ברגר]

אני צריך לייבש כלים,
לקחתי מגבת נקייה מהארון ופרשתי - מותר?
עכשיו היא רטובה מהמים, מותר להשתמש בה לניגוב ידיים?

א. מהיכי תיתי לאסור?
ב. מדוע לא?
וצ"ע אם ראוי להערים.

[איתן נוי]

האם יש קולא בהכנת מגבות לשבוע הבא?

[איתן נוי]

לא מצאנו שאסרו בימים אלו כאבילות ממש. עם זאת, החומרות מתאדקות יותר ככל שמתקרבים לעיצומו של יום החורבן.

בערוה"ש כתב לאסור, והייתי רוצה לדעת האם עוד כתבו כך ומה המנהג.

מצאתי המקור, הוא לא כותב שאסור. זו לשונו: "ערוך השולחן אורח חיים סימן תקנא ס"ח: "...ואפילו שמחת מריעות נראה דאסור".

מצאתי משהו דומה למה שהצעת:
ילקוט יוסף ד' תעניות (מהדורת תש"ף עמ' רלה): "אין לעשות בתשעת הימים עד תשעה באב סעודה גדולה של מרעות, גם במיני גבינה ודגים וכדומה בשמחה יתירה. וכל שכן המתאספים בלילות בקלות ראש ושתיית משקאות...".
אך אינו דומה לגמרי לסעודת מרעות, מאחר והגדרת סעודת מרעות היא אפי' עם שני אנשים, וכמו"כ אף אם לא בשמחה גדולה. כך שזה לא מדוייק לגמרי מכאן לאסור סעודת מרעות.
מקור שם הוא ממועד לכל חי (סי' י אות ט):

מועד לכל חי סעודת מרעות בתשעת הימים.jpg (299.02 KiB) נצפה 7600 פעמים

[איתן נוי]

שאין צורך להכין בגדי זיעה. חזון עובדיה עמ' רכט.
לאחר שראיתי את התשובה למטה, הבנתי שמה שכתב הרב "והנכון להכין", חוזר שוב עבור הבגדים עליהם דיבר קודם לכן. אך בגדי הזיעה לא הביא מי שראה לנכון להכין קודם השבוע שחל בו.
רק ברבא"ח (פרשת דברים,ו) כתב לגבי כתונת (שמסתמא היו לובשים על הגוף ממש) את הפטנט של הכנה בערב שבת ובליל שבת.

[יוסף חיים אוהב ציון]

האם יש קולא בהכנת מגבות לשבוע הבא?

חכם מוצפי השיב להקל ויש עוד מקילין.

[איתן נוי]

האם יש קולא בהכנת מגבות לשבוע הבא?

חכם מוצפי השיב להקל ויש עוד מקילין.

איך זה מסתדר עם פשט מרן השו"ע (סימן תקנא ס"ג) "שבוע שחל בו תשעה באב, אסורים לספר ולכבס, אפילו אינו רוצה ללובשו עתה אלא להניחו לאחר ט' באב, ואפילו אין לו אלא חלוק אחד, אסור; וכן המכובסים מקודם, בין ללבוש בין להציע בהם המטה; ואפי' מטפחות הידים והשלחן, אסור...".

[איתן נוי]

שאין צורך להכין בגדי זיעה. חזון עובדיה עמ' רכט.
לאחר שראיתי את התשובה למטה, הבנתי שמה שכתב הרב "והנכון להכין", חוזר שוב עבור הבגדים עליהם דיבר קודם לכן. אך בגדי הזיעה לא הביא מי שראה לנכון להכין קודם השבוע שחל בו.
רק ברבא"ח (פרשת דברים,ו) כתב לגבי כתונת (שמסתמא היו לובשים על הגוף ממש) את הפטנט של הכנה בערב שבת ובליל שבת.

בכ"א הגר"ד טהרני שליט"א פסק כדלהלן: "והנכון להכין חוזר על הכל, ולכן בסעיף ב (עמ' רלב) היקל לאשה ללבוש בגד תחתון מכובס רק לצורך מצוה".
כמו"כ יש לדקדק בדברי הגרע"י זצ"ל שדקדק מילותיו. ולפי"ז א"ש מ"ש בהערה (סוף הערה ב'. בענין כיבוס ע"י נכרית): " וכיון שאינה אלא חומרא בעלמא, הדבר פשוט שלצורך מצוה יש להתיר לומר לנכרית לכבס לה לבנים, וללובשם בשבעה נקיים".

[יוסף חיים אוהב ציון]

האם יש קולא בהכנת מגבות לשבוע הבא?

חכם מוצפי השיב להקל ויש עוד מקילין.

איך זה מסתדר עם פשט מרן השו"ע (סימן תקנא ס"ג) "שבוע שחל בו תשעה באב, אסורים לספר ולכבס, אפילו אינו רוצה ללובשו עתה אלא להניחו לאחר ט' באב, ואפילו אין לו אלא חלוק אחד, אסור; וכן המכובסים מקודם, בין ללבוש בין להציע בהם המטה; ואפי' מטפחות הידים והשלחן, אסור...".

הרב שבתאי לוי מב"ב הביא ראיות ממרן שא"צ.

[האמת אדרוש]

האם יש קולא בהכנת מגבות לשבוע הבא?

חכם מוצפי השיב להקל ויש עוד מקילין.

איך זה מסתדר עם פשט מרן השו"ע (סימן תקנא ס"ג) "שבוע שחל בו תשעה באב, אסורים לספר ולכבס, אפילו אינו רוצה ללובשו עתה אלא להניחו לאחר ט' באב, ואפילו אין לו אלא חלוק אחד, אסור; וכן המכובסים מקודם, בין ללבוש בין להציע בהם המטה; ואפי' מטפחות הידים והשלחן, אסור...".

הרב שבתאי לוי מב"ב הביא ראיות ממרן שא"צ.

נשמח לשמוע

[האמת אדרוש]

שאין צורך להכין בגדי זיעה. חזון עובדיה עמ' רכט.
לאחר שראיתי את התשובה למטה, הבנתי שמה שכתב הרב "והנכון להכין", חוזר שוב עבור הבגדים עליהם דיבר קודם לכן. אך בגדי הזיעה לא הביא מי שראה לנכון להכין קודם השבוע שחל בו.
רק ברבא"ח (פרשת דברים,ו) כתב לגבי כתונת (שמסתמא היו לובשים על הגוף ממש) את הפטנט של הכנה בערב שבת ובליל שבת.

viewtopic.php?f=43&t=28371&start=160#top

[יוסף חיים אוהב ציון]

הרב שבתאי לוי מב"ב הביא ראיות ממרן שא"צ.

נשמח לשמוע[/quote]
הנה דבריו המלאים של הג"ר שבתי לוי שליט"א [בהתייחסות לפסק מרן השו"ע]
והכל יבוא על מקומו בשלום

פסק השו'''ע

השו"ע (בסימן תקנ"א ס"ג) אומר, שבוע שחל בו ט' באב אסורין לספר ולכבס, ואפי' אינו רוצה ללבוש עתה אלא להניח לאחר ט' באב אסור. ואפי' אין לו אלא חלוק אחד אסור, וכן המכובסים מקודם, בין ללבוש בין להציע בהן המיטה. ואפי' מטפחות הידיים והשולחן אסור.

ספק בדברי השו''ע

ויש לעיין טובא בדברי השו''ע שסיים ואפילו מטפחות הידיים והשולחן אסור, האם איסור זה חוזר על הכיבוס דאסור לכבסם למרות שבחוה''מ מותר, או שחוזר גם על השתמשות במטפחות הידיים והשולחן המכובסין קודם, כלומר גם אותם צריך להכין.

הרמב''ן לא הביא ראיה

באמת הרמב"ן שפסק לאסור להחליף אף מטפחות הידיים פסק דבריו מכך שבטלי קצרי דבי רב. אלא שהראיה מהכובסין שהיו בטלין היא רק לגבי לכבס ממש, שגם מגבות אסורין בכיבוס אבל לנגב במגבות שעברו כבר כביסה, מנין לנו לאסור.

שונה דין מגבות משאר בגדים

ובקצרה נבאר שמגבות הדיים אינם צריכים הכנה. ואע"פ שכל שאר בגדים בעו הכנה, המגבות לא חייבים בהכנה, ומותר לנגב הידיים במגבות מכובסות ללא הכנה. ונבאר, שהרי כל האיסור בלבישת בגד מכובס מכיוון שגורם לאדם עונג ושמחה וע"כ אסרנו בימים אלו. ולכן מצעות המיטה אסרו בזמנם מכיוון שהיו ישנים ערומים, וא"כ הגוף מרגיש את העונג של הכיבוס. וכן היום, אדם שישן על כרית מרגיש בפניו את העונג של כרית מכובסת, וע"כ אסור. אבל מטפחות הידיים, שאין האדם מתעטף או לובש המגבת, אלא מנגב ידיו והולך לו, בזה אסור רק הכיבוס כמ''ש הרמב''ם מקצרי דבי רב, אבל המכובסין מקודם אין מקור לאסור.

דיוק הדברים בבן איש חי

ודין זה מוכח מדברי הבן איש חי שכותב על כל הבגדים שצריך להכין כל בגד שנהנה בו אבל מטפחות הידיים אסור לכבס. ולכאורה אם גם מטפחות הידיים חייב בהכנה מדוע שינה בהם וכתב אסור לכבס. מוכח דשונה מטפחות הידיים שאינם מלבוש. וע"כ מגבות הידיים ושאר דברים שאין הגוף נהנה בדרך מלבוש אינו חייב בהכנה. וכן מנהג העולם. וכן ה"ה באבל.

[האמת אדרוש]

ייש״כ!

[איתן נוי]

ייש״כ!

גם אני מצטרף, תודה ויש"כ.

[האמת אדרוש]

האם כוונת הדברים לומר שאף הרמב״ן לא כיוון לאסור, או שהשו״ע לא הסכים לפרט זה של הרמב״ן - אף שהעתיק לשונו ממש?

[האמת אדרוש]

במחלוקת הרב לוי והריטב״א (תענית כו:), נראה דקיי״ל כהריטב״א.

[איתן נוי]

במחלוקת הרב לוי והריטב״א (תענית כו:), נראה דקיי״ל כהריטב״א.

נראה מדבריך שהרב לוי היה בדורו של הריטב"א?! :)

[עזריאל ברגר]

לא כי, אלא ודאי קדם לו, והלכתא כבתראי...

[יוסף חיים אוהב ציון]

לא כי, אלא ודאי קדם לו, והלכתא כבתראי...

איפה הריטב"א מחילה?

[עזריאל ברגר]

הובא לעיל:

במחלוקת הרב לוי והריטב״א (תענית כו:), נראה דקיי״ל כהריטב״א.

[איתן נוי]

לא כי, אלא ודאי קדם לו, והלכתא כבתראי...

איפה הריטב"א מחילה?

הביאה הרב האמת אדרוש בתמונה הנ"ל, נראה כי הוא מהוצאת מוסד הרב קוק.

[איתן נוי]

מי שנעלמה לו כוס כסף בשבת קודש וחושש שנמצאת בפח האשפה הבייתי, האם יש לו היתר להפך באשפה כדי למוצאה ובכך תנוח דעתו אם כן ואם לא?

[יוסף חיים אוהב ציון]

לא כי, אלא ודאי קדם לו, והלכתא כבתראי...

איפה הריטב"א מחילה?

הביאה הרב האמת אדרוש בתמונה הנ"ל, נראה כי הוא מהוצאת מוסד הרב קוק.

בגלל הריטב"א נבטל דברי השו"ע?

[האמת אדרוש]

בגלל הריטב"א נבטל דברי השו"ע?

איפה?
הטושו״ע העתיקו דברי הרמב״ן בתורת האדם, אין שום רמז שפירשו הדברים באופן אחרת.

[איתן נוי]

למעשה הגרע"י חזר בו בט"ו ברכות שניתן לברך. בהלכה ברורה כתב שהגרע"י אמר לו שחזר משם שוב ולא לברך.
האם יש מקור לגרע"י בתרא?

[איתן נוי]

האם שייך שעטנז בעד בדיקה?
ובעצם, איזה סוג הנאה נאסר, הלוא מצינו שאף על כמה מצעות אסור לו?

[כדכד]

מצוות לאו להנות ניתנו

[ענ'י לעצמי]

למעשה הגרע"י חזר בו בט"ו ברכות שניתן לברך. בהלכה ברורה כתב שהגרע"י אמר לו שחזר משם שוב ולא לברך.
האם יש מקור לגרע"י בתרא?

דברי ר' דוד יוסף שליט"א בדעת ר' עובדיה אינן מוסכמים, ראה במצו"ב.

648508_56.png (65.95 KiB) נצפה 6165 פעמים

648508_57 (1).png (65.89 KiB) נצפה 6165 פעמים

[איתן נוי]

למעשה הגרע"י חזר בו בט"ו ברכות שניתן לברך. בהלכה ברורה כתב שהגרע"י אמר לו שחזר משם שוב ולא לברך.
האם יש מקור לגרע"י בתרא?

דברי ר' דוד יוסף שליט"א בדעת ר' עובדיה אינן מוסכמים, ראה במצו"ב.

648508_56.png

648508_57 (1).png

אין כאן סב"ל?

[ענ'י לעצמי]

ראה פה בדעת הרב יצחק יוסף בנוגע לזו.