פורום אוצר החכמה

חרסון כתב:כן.

אחדאחד כתב:בתפילת שחרית אמר כך

ויברך דויד את ה לעיני כל הקהל ויאמר דויד ברוך אתה ה [מישהו הסיח דעתו]
אל מלך גדול ומהלל בתשבחות אל ההודאות וכו.. עד חי העולמים .

האם צריך לחזור על ישתבח מהתחלה ?
האם ויברך דויד זה ברכה ?

אור עולם כתב:סעודת מרעים, היינו להיפגש יחד כמה בני משפחה לארוחת ערב חגיגית - מותר בתשעת הימים?

איתן נוי כתב:לא מצאנו שאסרו בימים אלו כאבילות ממש. עם זאת, החומרות מתאדקות יותר ככל שמתקרבים לעיצומו של יום החורבן.

אור עולם כתב:

איתן נוי כתב:לא מצאנו שאסרו בימים אלו כאבילות ממש. עם זאת, החומרות מתאדקות יותר ככל שמתקרבים לעיצומו של יום החורבן.

בערוה"ש כתב לאסור, והייתי רוצה לדעת האם עוד כתבו כך ומה המנהג.

ישראל אליהו כתב:

איתן נוי כתב:האם ידוע נוסח חתימת ברכת על המחיה, שכדי לצאת מהספק מה חותמים, שי"ל כך: "בא"י על הארץ והמחיה ועל הכלכלה יש חולקים".
זכור לי ששמעתי שזה בשם חבצא"ש זצ"ל.
עכ"פ באורל"צ (פרק מו - הלכות ברכות מה) כתב: "בברכת מעין שלש יש לחתום על הארץ ועל המחיה, ולא להוסיף על הכלכלה".

יעויין ב"על הכל - ברכת ישראל" עמוד קסח שאין חשש כלל בחתימת על הכלכלה. ואים שום ראשון שסובר שאסור לחתום כך.
ונמצא שמי שחותם כפי שהצעת, מסתבך ב"דובר וכו' לא יכון"..

אור עולם כתב:אני צריך לייבש כלים,
לקחתי מגבת נקייה מהארון ופרשתי - מותר?
עכשיו היא רטובה מהמים, מותר להשתמש בה לניגוב ידיים?

איתן נוי כתב:

אור עולם כתב:

איתן נוי כתב:לא מצאנו שאסרו בימים אלו כאבילות ממש. עם זאת, החומרות מתאדקות יותר ככל שמתקרבים לעיצומו של יום החורבן.

בערוה"ש כתב לאסור, והייתי רוצה לדעת האם עוד כתבו כך ומה המנהג.

מצאתי המקור, הוא לא כותב שאסור. זו לשונו: "ערוך השולחן אורח חיים סימן תקנא ס"ח: "...ואפילו שמחת מריעות נראה דאסור".

איתן נוי כתב:האם יש קולא בהכנת מגבות לשבוע הבא?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

איתן נוי כתב:האם יש קולא בהכנת מגבות לשבוע הבא?

חכם מוצפי השיב להקל ויש עוד מקילין.

איתן נוי כתב:שאין צורך להכין בגדי זיעה. חזון עובדיה עמ' רכט.
לאחר שראיתי את התשובה למטה, הבנתי שמה שכתב הרב "והנכון להכין", חוזר שוב עבור הבגדים עליהם דיבר קודם לכן. אך בגדי הזיעה לא הביא מי שראה לנכון להכין קודם השבוע שחל בו.
רק ברבא"ח (פרשת דברים,ו) כתב לגבי כתונת (שמסתמא היו לובשים על הגוף ממש) את הפטנט של הכנה בערב שבת ובליל שבת.

איתן נוי כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

איתן נוי כתב:האם יש קולא בהכנת מגבות לשבוע הבא?

חכם מוצפי השיב להקל ויש עוד מקילין.

איך זה מסתדר עם פשט מרן השו"ע (סימן תקנא ס"ג) "שבוע שחל בו תשעה באב, אסורים לספר ולכבס, אפילו אינו רוצה ללובשו עתה אלא להניחו לאחר ט' באב, ואפילו אין לו אלא חלוק אחד, אסור; וכן המכובסים מקודם, בין ללבוש בין להציע בהם המטה; ואפי' מטפחות הידים והשלחן, אסור...".

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

איתן נוי כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

איתן נוי כתב:האם יש קולא בהכנת מגבות לשבוע הבא?

חכם מוצפי השיב להקל ויש עוד מקילין.

איך זה מסתדר עם פשט מרן השו"ע (סימן תקנא ס"ג) "שבוע שחל בו תשעה באב, אסורים לספר ולכבס, אפילו אינו רוצה ללובשו עתה אלא להניחו לאחר ט' באב, ואפילו אין לו אלא חלוק אחד, אסור; וכן המכובסים מקודם, בין ללבוש בין להציע בהם המטה; ואפי' מטפחות הידים והשלחן, אסור...".

הרב שבתאי לוי מב"ב הביא ראיות ממרן שא"צ.

איתן נוי כתב:שאין צורך להכין בגדי זיעה. חזון עובדיה עמ' רכט.
לאחר שראיתי את התשובה למטה, הבנתי שמה שכתב הרב "והנכון להכין", חוזר שוב עבור הבגדים עליהם דיבר קודם לכן. אך בגדי הזיעה לא הביא מי שראה לנכון להכין קודם השבוע שחל בו.
רק ברבא"ח (פרשת דברים,ו) כתב לגבי כתונת (שמסתמא היו לובשים על הגוף ממש) את הפטנט של הכנה בערב שבת ובליל שבת.

האמת אדרוש כתב:הרב שבתאי לוי מב"ב הביא ראיות ממרן שא"צ.

האמת אדרוש כתב:ייש״כ!

האמת אדרוש כתב:במחלוקת הרב לוי והריטב״א (תענית כו:), נראה דקיי״ל כהריטב״א.

עזריאל ברגר כתב:לא כי, אלא ודאי קדם לו, והלכתא כבתראי...

האמת אדרוש כתב:במחלוקת הרב לוי והריטב״א (תענית כו:), נראה דקיי״ל כהריטב״א.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

עזריאל ברגר כתב:לא כי, אלא ודאי קדם לו, והלכתא כבתראי...

איפה הריטב"א מחילה?

איתן נוי כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

עזריאל ברגר כתב:לא כי, אלא ודאי קדם לו, והלכתא כבתראי...

איפה הריטב"א מחילה?

הביאה הרב האמת אדרוש בתמונה הנ"ל, נראה כי הוא מהוצאת מוסד הרב קוק.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בגלל הריטב"א נבטל דברי השו"ע?

איתן נוי כתב:למעשה הגרע"י חזר בו בט"ו ברכות שניתן לברך. בהלכה ברורה כתב שהגרע"י אמר לו שחזר משם שוב ולא לברך.
האם יש מקור לגרע"י בתרא?

ענ'י לעצמי כתב:

איתן נוי כתב:למעשה הגרע"י חזר בו בט"ו ברכות שניתן לברך. בהלכה ברורה כתב שהגרע"י אמר לו שחזר משם שוב ולא לברך.
האם יש מקור לגרע"י בתרא?

דברי ר' דוד יוסף שליט"א בדעת ר' עובדיה אינן מוסכמים, ראה במצו"ב.

648508_56.png

648508_57 (1).png