פורום אוצר החכמה

איתן נוי כתב:מלבד דברי הרבא"ח בענין זה: (שנה ראשונה פרשת דברים אות כח): "יש מתחסדים ליטול ידיהם בנטילה גמורה אחר חשיכה במוצאי ט"ב, בשביל שביום לא עשו נטילה גמורה אלא עד קשרי האצבעות, וכך אנחנו נוהגים, אך אין זה חיוב משורת הדין. וצריך להזהר לברך במוצאי ט"ב ברכת הלבנה בשמחה, ויאמר בקול נעים בחדוותא דלבא דוד מלך ישראל חי וקיים".
1. בעצם מה הענין ליטול נטילה שלימה, אחר שהנטילה של ט' באב שתיקנו לנו חז"ל היא השלימה בכפוף ליום זה?
2. אם נטילה כזו היא נטילה שלימה מדוע לא נוטלים רק כך בשאר ימות השנה?
(וממילא) 3. לפי"ז שכהנים נוטלים נטילה רגילה דסו"ס היא "מצוה", מדוע נטילה של בוקר או שלאחר בית הכסא אינה נטילה שלימה, וכי זו אינה של מצוה?!

וע"ד השאלה השלישית בנט"י דיוה"כ ויום ט"ב, שאין נוטלים הכף ג"כ, הנה מצאתי להרב המקובל האלקי מהר"י צמח ז"ל, בהגהתו בספר עולת תמיד דף י"ז ע"ב שכתב וז"ל: "וביום כיפור אינה שולטת, ובט"ב אינה מקפדת על דבר מועט כזה, כי כל היום שלה בעונותינו" עכ"ל, וכונתו לומר, דביוה"כ וביום ט"ב אין רוח רעה שורה על הכפים כדי שיצטרכו נטילה, ודי ליטול עד קשרי אצבעותיו.

איתן נוי כתב:

עזריאל ברגר כתב:הרבי מליובאוויטש התייחס לזה באחד ממכתביו, ותורף דבריו הוא:
ביום כיפור ובתשעה באב - יש פחות כוח לקליפות להיאחז ביהודי (ביוה"כ - מפני הקדושה היתרה, ובתשעה באב - מפני החלישות שבקדושה והיעדר היניקה ממנה), ולכן בשני ימים אלו די בנטילה מצומצמת, אבל בצאת שני הימים האלו - עלולות הקליפות לנסות להיאחז שוב, ולכן נוטלים שוב את הידיים נטילה שלמה, ואפילו הכהנים שנטלו ידיהם נטילה שלמה בגלל עלייתם לדוכן - ייטלו שוב במוצאי הצומות האלו.

יפה.
אבל זה כבר ע"ד הדרש. מה עם פשט ההלכה?

עזריאל ברגר כתב:

איתן נוי כתב:

עזריאל ברגר כתב:הרבי מליובאוויטש התייחס לזה באחד ממכתביו, ותורף דבריו הוא:
ביום כיפור ובתשעה באב - יש פחות כוח לקליפות להיאחז ביהודי (ביוה"כ - מפני הקדושה היתרה, ובתשעה באב - מפני החלישות שבקדושה והיעדר היניקה ממנה), ולכן בשני ימים אלו די בנטילה מצומצמת, אבל בצאת שני הימים האלו - עלולות הקליפות לנסות להיאחז שוב, ולכן נוטלים שוב את הידיים נטילה שלמה, ואפילו הכהנים שנטלו ידיהם נטילה שלמה בגלל עלייתם לדוכן - ייטלו שוב במוצאי הצומות האלו.

יפה.
אבל זה כבר ע"ד הדרש. מה עם פשט ההלכה?

מסתמא ע"פ פשט אכן אין שום צורך בנטילה במוצאי היום...

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

עזריאל ברגר כתב:

איתן נוי כתב:

עזריאל ברגר כתב:הרבי מליובאוויטש התייחס לזה באחד ממכתביו, ותורף דבריו הוא:
ביום כיפור ובתשעה באב - יש פחות כוח לקליפות להיאחז ביהודי (ביוה"כ - מפני הקדושה היתרה, ובתשעה באב - מפני החלישות שבקדושה והיעדר היניקה ממנה), ולכן בשני ימים אלו די בנטילה מצומצמת, אבל בצאת שני הימים האלו - עלולות הקליפות לנסות להיאחז שוב, ולכן נוטלים שוב את הידיים נטילה שלמה, ואפילו הכהנים שנטלו ידיהם נטילה שלמה בגלל עלייתם לדוכן - ייטלו שוב במוצאי הצומות האלו.

יפה.
אבל זה כבר ע"ד הדרש. מה עם פשט ההלכה?

מסתמא ע"פ פשט אכן אין שום צורך בנטילה במוצאי היום...

החסידים נהגו לטבול במוצאי ת"ב. (אלו הטובלים כל יום).

איתן נוי כתב:

ישראל אליהו כתב:

איתן נוי כתב:האם ידוע נוסח חתימת ברכת על המחיה, שכדי לצאת מהספק מה חותמים, שי"ל כך: "בא"י על הארץ והמחיה ועל הכלכלה יש חולקים".
זכור לי ששמעתי שזה בשם חבצא"ש זצ"ל.
עכ"פ באורל"צ (פרק מו - הלכות ברכות מה) כתב: "בברכת מעין שלש יש לחתום על הארץ ועל המחיה, ולא להוסיף על הכלכלה".

יעויין ב"על הכל - ברכת ישראל" עמוד קסח שאין חשש כלל בחתימת על הכלכלה. ואים שום ראשון שסובר שאסור לחתום כך.
ונמצא שמי שחותם כפי שהצעת, מסתבך ב"דובר וכו' לא יכון"..

ראשית: זו מחלוקת ידועה האם חותמים גם "על הכלכלה".
שנית: למוסיפים, מה הבעיה שיוסיף את הנ"ל. בכלל מאתיים מנה.

להתהלך כתב:מי יכול לתת פשר למה שמבואר בפוסקים,

שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רכח סעיף ג
ולא על כל הרים וגבעות מברך, אלא דווקא על הרים וגבעות המשונים וניכרת גבורת הבורא בהם.
איך מסבירים גבעות משונין מברייתן,
וכמו שמבואר בערוך השולחן וז"ל
הדבר פשוט דבעינן הרים וגבעות משונים בגובהם כמו הררי אלף והרי פיראנ"א והר קאזבע"ק והרי אררט וכדומה ונהרות ג"כ שיהיו גדולות שיש להם שם בעולם ולא נהרות קטנות שאין להם שם בעולם:
ואיך הוא למד על איזה 'גבעות' מברכין?

ענ'י לעצמי כתב:

איתן נוי כתב:מלבד דברי הרבא"ח בענין זה: (שנה ראשונה פרשת דברים אות כח): "יש מתחסדים ליטול ידיהם בנטילה גמורה אחר חשיכה במוצאי ט"ב, בשביל שביום לא עשו נטילה גמורה אלא עד קשרי האצבעות, וכך אנחנו נוהגים, אך אין זה חיוב משורת הדין. וצריך להזהר לברך במוצאי ט"ב ברכת הלבנה בשמחה, ויאמר בקול נעים בחדוותא דלבא דוד מלך ישראל חי וקיים".
1. בעצם מה הענין ליטול נטילה שלימה, אחר שהנטילה של ט' באב שתיקנו לנו חז"ל היא השלימה בכפוף ליום זה?
2. אם נטילה כזו היא נטילה שלימה מדוע לא נוטלים רק כך בשאר ימות השנה?
(וממילא) 3. לפי"ז שכהנים נוטלים נטילה רגילה דסו"ס היא "מצוה", מדוע נטילה של בוקר או שלאחר בית הכסא אינה נטילה שלימה, וכי זו אינה של מצוה?!

ז"ל שו"ת רב פעלים (חלק ב, אורח חיים סימן ד)

וע"ד השאלה השלישית בנט"י דיוה"כ ויום ט"ב, שאין נוטלים הכף ג"כ, הנה מצאתי להרב המקובל האלקי מהר"י צמח ז"ל, בהגהתו בספר עולת תמיד דף י"ז ע"ב שכתב וז"ל: "וביום כיפור אינה שולטת, ובט"ב אינה מקפדת על דבר מועט כזה, כי כל היום שלה בעונותינו" עכ"ל, וכונתו לומר, דביוה"כ וביום ט"ב אין רוח רעה שורה על הכפים כדי שיצטרכו נטילה, ודי ליטול עד קשרי אצבעותיו.

מדבריו למדנו שזה שאין נוטלים ידים בט"ב, אינו משום שאינה שולטת (כמו ביוה"כ), אלא משום דבאותו יום אינה מקפדת כיון שכל היום הוא של הסט"א, ולכן זה נחשב כ'דבר מועט' יחסית, אמנם באמת ידיו אינם 'טהורים'. ולכן, במוצאי ט"ב שהיום כבר אינה שלה, שוב מקפדת ה'רוח רעה' על ידים כזו, שהרי סוכ"ס אינם 'טהורים'. משא"כ ביוה"כ שאינה שולטת, אין ענין כלל להחמיר במוצאי יוה"כ כיון שלא נטמאו כלל, ואכן הבא"ח לא הביא לעשות כן במוצאי יוה"כ (בפרשת וילך).
יש לציין שהתשובה הזאת לא מופיעה בחלק 'סוד ישרים', כך שזה (לפי הבא"ח, אשר עליו שאלת) נחשב ע"ד הפשט.

ביוה"כ ובט"ב ... משמעות דעת הגר"א, שאין נוטלים כלל ידים בשחרית, וכן לא לתפילות ...

באמונתו כתב:

ביוה"כ ובט"ב ... משמעות דעת הגר"א, שאין נוטלים כלל ידים בשחרית, וכן לא לתפילות ...

ביום הכפורים ובתשעה באב שאין שם רחיצה אינו מברך נטילת ידים ולא המעביר חבלי שינה...

עזריאל ברגר כתב:איני יודע את דעת הגר"א, אבל הרמב"ם כותב זאת במפורש (הלכות תפלה פרק שביעי הלכה ח):

ביום הכפורים ובתשעה באב שאין שם רחיצה אינו מברך נטילת ידים ולא המעביר חבלי שינה...

נ.ב. הגר"א בדברים רבים נהג/הנהיג כדעת הרמב"ם.

איתן נוי כתב:האם קריעה על כותל צריך כבר מגיל חינוך?

איתן נוי כתב:האם קריעה על כותל צריך כבר מגיל חינוך?

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

איתן נוי כתב:האם קריעה על כותל צריך כבר מגיל חינוך?

זכרוני שהרבה פוסקים כתבו שילדים אסור להם לקרוע כיון שהבגד אינו שלהם.

איתן נוי כתב:א. האם זה תקין שבתפילת ערבית מישהו יאמר החצי קדיש הראשון+ברכו. וחזן אחר ימשיך משם ועד סוף התפילה?
ב. הפטרה-האם מותר מעיקר הדין שמישהו יברך ואחר יקרא ההפטרה. מצוי כשיש חזן מיוחד שקולו ערב. (זכור לי שהגרע"י כתב שרק בדיעבד/צורך גדול מותר. הלא"ה לא אריך למעבד הכי)?

איתן נוי כתב:האם קריעה על כותל צריך כבר מגיל חינוך?
הורה הגר"ד טהרני שליט"א. שקטנים פטורים מקריעה זו ורק מגיל מצוות.
ורק באבל מקרעין מפני עגמת נפש. (לא כתב לי הטעם)

יעקל כתב:מחפש מ"מ בעניין ברכת שהחיינו על לבישת בגדי עבודה חדשים השייכים למוסד המעסיק (כמו בגדי אחים ואחיות וכדו'), ושעליהם חייבים להשאיר פיקדון של 100-200 ש"ח.

במסתרים כתב:

יעקל כתב:מחפש מ"מ בעניין ברכת שהחיינו על לבישת בגדי עבודה חדשים השייכים למוסד המעסיק (כמו בגדי אחים ואחיות וכדו'), ושעליהם חייבים להשאיר פיקדון של 100-200 ש"ח.

לשון הש"ע "קנה כלים חדשים", ואין אלו שלו.

עושה חדשות כתב:בתשלום ריפוי, הרי אפשר להתרפאות ע"י רופא פשוט, ואפשר ע"י רופא מומחה גדול, והמחיר בהתאם.
האם יש בזה כללים מפורשים כיצד שמים את התיקון וכמה המזיק חייב לשלם?

עזריאל ברגר כתב:

עושה חדשות כתב:בתשלום ריפוי, הרי אפשר להתרפאות ע"י רופא פשוט, ואפשר ע"י רופא מומחה גדול, והמחיר בהתאם.
האם יש בזה כללים מפורשים כיצד שמים את התיקון וכמה המזיק חייב לשלם?

ראה שו"ע חו"מ סימן תכ סעיף כא וכו'.

עושה חדשות כתב:ראיתי להקשות למ"ד אין איסור חע"א אפילו כולל ומוסיף וכו', ולהרמב"ם דלוקין על הפנויה, מתי חל איסור מיתה דאשת איש?

עושה חדשות כתב:בתוספתא סנהדרין, ברמב"ם וטושו"ע הל' ת"ת, בתוך סדרי קדימה למי משיבים ראשון "קל וחומר וגזירה שוה נזקקין לקל וחומר", ולא ראיתי שיתנו טעם בדבר.

איתן נוי כתב:ברור הדבר שעז היא נקבה כפי שמוזכר בתורה. מה הביאור בדברי מרן כאן:
שולחן ערוך יורה דעה הלכות שחיטה סימן טז סעיף ח:
"צבי שבא על העז וילדה ושחט העז ובנה, לוקה; אבל העז שבא על הצביה, אסור לשחוט אותה ואת בנה, ואם שחט אינו לוקה; היתה בת הצביה הזאת נקבה, וילדה בן ושחט את הנקבה בת הצביה ואת בנה, לוקה".