פורום אוצר החכמה

איתן נוי כתב:ברור הדבר שעז היא נקבה כפי שמוזכר בתורה...

עושה חדשות כתב:בתוספתא סנהדרין, ברמב"ם וטושו"ע הל' ת"ת, בתוך סדרי קדימה למי משיבים ראשון "קל וחומר וגזירה שוה נזקקין לקל וחומר", ולא ראיתי שיתנו טעם בדבר.

עושה חדשות כתב:שאלה בהל' שומת נזיקין
הזיק מכונית ויש אפשרות לתקן בזול במוסך פשוט, או לתקן דוקא במוסך מורשה תיקון טוב יותר, וגם המחיר יותר.
וכן בתשלום ריפוי, הרי אפשר להתרפאות ע"י רופא פשוט, ואפשר ע"י רופא מומחה גדול, והמחיר בהתאם.
האם יש בזה כללים מפורשים כיצד שמים את התיקון וכמה המזיק חייב לשלם?

בברכה המשולשת כתב:

עושה חדשות כתב:בתוספתא סנהדרין, ברמב"ם וטושו"ע הל' ת"ת, בתוך סדרי קדימה למי משיבים ראשון "קל וחומר וגזירה שוה נזקקין לקל וחומר", ולא ראיתי שיתנו טעם בדבר.

ק"ו אמרינן מסברא וגז"ש רק ממה שקיבל

כדכד כתב:

בברכה המשולשת כתב:

עושה חדשות כתב:בתוספתא סנהדרין, ברמב"ם וטושו"ע הל' ת"ת, בתוך סדרי קדימה למי משיבים ראשון "קל וחומר וגזירה שוה נזקקין לקל וחומר", ולא ראיתי שיתנו טעם בדבר.

ק"ו אמרינן מסברא וגז"ש רק ממה שקיבל

ואיך זה קשור

כדכד כתב:

בברכה המשולשת כתב:

עושה חדשות כתב:בתוספתא סנהדרין, ברמב"ם וטושו"ע הל' ת"ת, בתוך סדרי קדימה למי משיבים ראשון "קל וחומר וגזירה שוה נזקקין לקל וחומר", ולא ראיתי שיתנו טעם בדבר.

ק"ו אמרינן מסברא וגז"ש רק ממה שקיבל

ואיך זה קשור

עזריאל ברגר כתב:כמדומני שברמב"ם לעם ראיתי שביארו את טעמי הלכה זו, שנזקקין ראשונה לדבר שעלול השואל לשכחו.

איתן נוי כתב:מה ידוע לחברים בעניין הקובץ המצורף.

איתן נוי כתב:חזק וברוך.
"אליבא דהלכתא" מה ראית שם לענייננו?

באמונתו כתב:בשבת ויו"ט לפי הגר"א ז"ל אסור משום מקח וממכר.

איתן נוי כתב:תודה.
אך צריך להבין מה הפשט "כי מי אמר להם למכור". יש ענין לקנות מצוות בכסף כדאיתא בזוה"ק. (לא זוכר המקור אשמח למי שימציא אותו הנה בהזדמנות זו).

איתן נוי כתב:

איתן נוי כתב:תודה.
אך צריך להבין מה הפשט "כי מי אמר להם למכור". יש ענין לקנות מצוות בכסף כדאיתא בזוה"ק. (לא זוכר המקור אשמח למי שימציא אותו הנה בהזדמנות זו).

האיר עיני בזה הרב "ע'ני לעצמי".
ז"ל היסוד ושורש העבודה (שער יא/האיתון סוף פ"ב):
יסוד ושורש העבודה כתב:
וראוי לאדם להשתדל לקנות עלייה קודם ראש השנה לעלות לתורה ביום ראש השנה ועיקר המצוה דוקא לקנות אותה בדמים ולא בחנם כנזכר בזה"ק בהרבה מקומות. וז"ל פ' תרומה דקכ"ח ע"א: "ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. 'ויקחו לי': האי מאן דבעי לאשתדלא במצוה ולאשתדלא ביה בקב"ה, אצטרך דלא ישתדל ביה בריקניא ובמגנא, אלא אצטרך ליה לבר נש לאשתדלא ביה כדקא יאות כפום חיליה. והא אוקמינא מלה דא בכמה אתרי: יאות למיסב בר נש ההוא אשתדלותא דקב"ה, כמה דאת אמר: 'איש כמתנת ידו וגו' כו' אשתדלותא דקיימי בעובדה אסור לנטלא לי' במגנא ובריקניי' בגין דלא זכי בההוא עובדא כלל לאמשכא עליה רוחא דקודש' אלא באגר שלים כו'. ובאשתדלות' רב וסגי ובאשתדלותא דגרמי' (פי' שלא יהיה גופו משוקץ מנקבי') ובאתדכותא דמשכני' (פי' שיהיה ביתו נקי מטנופת) וברעותא דלבי' ונפשי' כו" עכ"ל

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

איתן נוי כתב:

איתן נוי כתב:תודה.
אך צריך להבין מה הפשט "כי מי אמר להם למכור". יש ענין לקנות מצוות בכסף כדאיתא בזוה"ק. (לא זוכר המקור אשמח למי שימציא אותו הנה בהזדמנות זו).

האיר עיני בזה הרב "ע'ני לעצמי".
ז"ל היסוד ושורש העבודה (שער יא/האיתון סוף פ"ב):
יסוד ושורש העבודה כתב:
וראוי לאדם להשתדל לקנות עלייה קודם ראש השנה לעלות לתורה ביום ראש השנה ועיקר המצוה דוקא לקנות אותה בדמים ולא בחנם כנזכר בזה"ק בהרבה מקומות. וז"ל פ' תרומה דקכ"ח ע"א: "ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. 'ויקחו לי': האי מאן דבעי לאשתדלא במצוה ולאשתדלא ביה בקב"ה, אצטרך דלא ישתדל ביה בריקניא ובמגנא, אלא אצטרך ליה לבר נש לאשתדלא ביה כדקא יאות כפום חיליה. והא אוקמינא מלה דא בכמה אתרי: יאות למיסב בר נש ההוא אשתדלותא דקב"ה, כמה דאת אמר: 'איש כמתנת ידו וגו' כו' אשתדלותא דקיימי בעובדה אסור לנטלא לי' במגנא ובריקניי' בגין דלא זכי בההוא עובדא כלל לאמשכא עליה רוחא דקודש' אלא באגר שלים כו'. ובאשתדלות' רב וסגי ובאשתדלותא דגרמי' (פי' שלא יהיה גופו משוקץ מנקבי') ובאתדכותא דמשכני' (פי' שיהיה ביתו נקי מטנופת) וברעותא דלבי' ונפשי' כו" עכ"ל

אור החיים על שמות פרק כא פסוק ד
ואומרו תיבת חנם, לרמוז על יד מי תהיה היציאה על ידי חנם, שהוא ס"מ וחילותיו, שהם נרמזים בתיבת חנם, כאומרו בספר הזוהר הקדוש (ח"ב קכח) כי במילי דמגנא הוא זינייהו דההיא סטרא, ולזה לא שלטי בדבר מצוה שעושה האדם בדמים יקרים, וכן תמצא שכל דבר טומאה בא בחנם, מה שאין כן "דבר מצוה וקדושה צריך להם טורח גדול ודמים יקרים.

איתן נוי כתב:בדין: האם מותר לומר בשבת "נסיעה טובה" למי שעושה נסיעה עבור חולה/יולדת. שהרי סו"ס לאומר "נסיעה טובה" אסור ליסוע.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שז ס"א: "ודבר דבר (ישעיה נח, יג): שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול; הלכך אסור לומר: דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר...".
ובמשנ"ב ס"ק א: "אעשה למחר - ודוקא אם הוא דבר שאסור לעשותו בשבת".
או שמא דווקא מה שהוא תיכנון למחר הוא דאסור אך מה ששייך להיום שרי. וכלשון מרן השו"ע: "אעשה למחר"?

עושה חדשות כתב:לגבי האיסור להניח סידור על חומש; האם י"ל שזה נכון דוקא בסידור שאין בו אלא תפילת שמו"ע וכד', ובחומש שאין בו אלא את פסוקי התורה. אבל אם הסידור מלא בפסוקים מתהילים ובהתחלות הפרשיות מהתורה כסידורים דידן, והחומש מלא פירושים רבים מאור החיים ועד כלי יקר וכו' כמקראות גדולות דידן, כבר ל"ש האיסור הנ"ל. או דלמא סו"ס זה עיקרו לתפילות וזה עיקרו לתורה.

עושה חדשות כתב:ראיתי להקשות למ"ד אין איסור חע"א אפילו כולל ומוסיף וכו', ולהרמב"ם דלוקין על הפנויה, מתי חל איסור מיתה דאשת איש?

איתן נוי כתב:נשאלתי היום:
גר שנתגייר, ובעודו גוי מנע באופן פיזי אפשרות לפריה ורביה ע"י ניתוח החוסם.
כעת לאחר שנתגייר ונשא אשה בא לשאול האם צריך/חייב לעשות השתדלות לאפשר את החסימה? הרופא טוען שע"י ניתוח חזקה, אמנם לא בטוח שיוכל להביא ילדים אבל יתכן שכן יוכל.
א. לכאורה מאחר וקימ"ל גר שנתגייר כקטן שנולד, אף אם יש לו ילדים מהיותו גוי, כעת עדיין לא קיים עדיין פריה ורביה וחייב לעשות השתדלות לשם כך.
ב. האם נחשב לו לאיסור מה שמנע בעת היותו גוי מצד רציחה או שמא מניעה אינה רצח. וממילא כשנתגייר אינו חייב לבטל איסור שעשה בהיותו גוי [על צד שהוא איסור]?

איתן נוי כתב:בדין: האם מותר לומר בשבת "נסיעה טובה" למי שעושה נסיעה עבור חולה/יולדת. שהרי סו"ס לאומר "נסיעה טובה" אסור ליסוע.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שז ס"א: "ודבר דבר (ישעיה נח, יג): שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול; הלכך אסור לומר: דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר...".
ובמשנ"ב ס"ק א: "אעשה למחר - ודוקא אם הוא דבר שאסור לעשותו בשבת".
או שמא דווקא מה שהוא תיכנון למחר הוא דאסור אך מה ששייך להיום שרי. וכלשון מרן השו"ע: "אעשה למחר"?

עובדיה חן כתב:אדם סיעודי שבקושי יודע מה איתו רח"ל,האם יש עניין ואולי חובה לקרוביו להניח לו תפילין.

שמואל דוד כתב:מי שאכל עגבניה שהייתה בכריך עם חזה עוף מטוגן, האם צריך להמתין שש שעות?

עזריאל ברגר כתב:

איתן נוי כתב:בדין: האם מותר לומר בשבת "נסיעה טובה" למי שעושה נסיעה עבור חולה/יולדת. שהרי סו"ס לאומר "נסיעה טובה" אסור ליסוע.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שז ס"א: "ודבר דבר (ישעיה נח, יג): שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול; הלכך אסור לומר: דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר...".
ובמשנ"ב ס"ק א: "אעשה למחר - ודוקא אם הוא דבר שאסור לעשותו בשבת".
או שמא דווקא מה שהוא תיכנון למחר הוא דאסור אך מה ששייך להיום שרי. וכלשון מרן השו"ע: "אעשה למחר"?

דיבור חול אסור, אבל כאן זה דיבור של מצוה.

עזריאל ברגר כתב:

איתן נוי כתב:נשאלתי היום:
גר שנתגייר, ובעודו גוי מנע באופן פיזי אפשרות לפריה ורביה ע"י ניתוח החוסם.
כעת לאחר שנתגייר ונשא אשה בא לשאול האם צריך/חייב לעשות השתדלות לאפשר את החסימה? הרופא טוען שע"י ניתוח חזקה, אמנם לא בטוח שיוכל להביא ילדים אבל יתכן שכן יוכל.
א. לכאורה מאחר וקימ"ל גר שנתגייר כקטן שנולד, אף אם יש לו ילדים מהיותו גוי, כעת עדיין לא קיים עדיין פריה ורביה וחייב לעשות השתדלות לשם כך.
ב. האם נחשב לו לאיסור מה שמנע בעת היותו גוי מצד רציחה או שמא מניעה אינה רצח. וממילא כשנתגייר אינו חייב לבטל איסור שעשה בהיותו גוי [על צד שהוא איסור]?

א. אם הם מתגיירים עמו - הוא יוצא ידי חובת פרו ורבו
ב. איסור סירוס לבני-נוח אינו משום רציחה.
ג. לא מצאנו חובה להחזיר סריס לקדמותו.

איתן נוי כתב:

עזריאל ברגר כתב:

איתן נוי כתב:בדין: האם מותר לומר בשבת "נסיעה טובה" למי שעושה נסיעה עבור חולה/יולדת. שהרי סו"ס לאומר "נסיעה טובה" אסור ליסוע.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שז ס"א: "ודבר דבר (ישעיה נח, יג): שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול; הלכך אסור לומר: דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר...".
ובמשנ"ב ס"ק א: "אעשה למחר - ודוקא אם הוא דבר שאסור לעשותו בשבת".
או שמא דווקא מה שהוא תיכנון למחר הוא דאסור אך מה ששייך להיום שרי. וכלשון מרן השו"ע: "אעשה למחר"?

דיבור חול אסור, אבל כאן זה דיבור של מצוה.

מה "דיבור של מצוה", נסיעה טובה? איזו מצוה?

עזריאל ברגר כתב:

עובדיה חן כתב:אדם סיעודי שבקושי יודע מה איתו רח"ל,האם יש עניין ואולי חובה לקרוביו להניח לו תפילין.

עד שאתה שואל אם יש ענין - תשאל אם מותר, שהרי אסור להסיח דעת מתפילין!

עושה חדשות כתב:לגבי האיסור להניח סידור על חומש; האם י"ל שזה נכון דוקא בסידור שאין בו אלא תפילת שמו"ע וכד', ובחומש שאין בו אלא את פסוקי התורה. אבל אם הסידור מלא בפסוקים מתהילים ובהתחלות הפרשיות מהתורה כסידורים דידן, והחומש מלא פירושים רבים מאור החיים ועד כלי יקר וכו' כמקראות גדולות דידן, כבר ל"ש האיסור הנ"ל. או דלמא סו"ס זה עיקרו לתפילות וזה עיקרו לתורה.

עזריאל ברגר כתב:

איתן נוי כתב:נשאלתי היום:
גר שנתגייר, ובעודו גוי מנע באופן פיזי אפשרות לפריה ורביה ע"י ניתוח החוסם.
כעת לאחר שנתגייר ונשא אשה בא לשאול האם צריך/חייב לעשות השתדלות לאפשר את החסימה? הרופא טוען שע"י ניתוח חזקה, אמנם לא בטוח שיוכל להביא ילדים אבל יתכן שכן יוכל.
א. לכאורה מאחר וקימ"ל גר שנתגייר כקטן שנולד, אף אם יש לו ילדים מהיותו גוי, כעת עדיין לא קיים עדיין פריה ורביה וחייב לעשות השתדלות לשם כך.
ב. האם נחשב לו לאיסור מה שמנע בעת היותו גוי מצד רציחה או שמא מניעה אינה רצח. וממילא כשנתגייר אינו חייב לבטל איסור שעשה בהיותו גוי [על צד שהוא איסור]?

א. אם הם מתגיירים עמו - הוא יוצא ידי חובת פרו ורבו
ב. איסור סירוס לבני-נוח אינו משום רציחה.
ג. לא מצאנו חובה להחזיר סריס לקדמותו.

עובדיה חן כתב:

עזריאל ברגר כתב:

עובדיה חן כתב:אדם סיעודי שבקושי יודע מה איתו רח"ל,האם יש עניין ואולי חובה לקרוביו להניח לו תפילין.

עד שאתה שואל אם יש ענין - תשאל אם מותר, שהרי אסור להסיח דעת מתפילין!

לכאורה להסיח דעת זה דווקא אדם בר דעת, אבל מי שאין לו דעת אין עניין זה הגע בעצמך אדם שהוא שוטה האם אסור לו להניח תפילין?

קטן היודע לשמור תפילין בטהרה שלא יפיח בהם ולא ישן בהם ושלא ליכנס בהם לבית הכסא חייב אביו לקנות לו תפילין לחנכו אבל קודם לכן אסור ליתן לו תפילין וי"א דהאי קטן הוא דוקא כשהוא בן י"ג שנים ויום אחד וכן נהגו ואין לשנות [רמ"א] וקודם לכן אין מניחים ועכשיו נהגו להניח ב' או ג' חדשים קודם הזמן [מג"א סק"ד] ועכשיו מתחילין בחודש קודם ... ולזה כתבו דהכי נהגו ואין לשנות כלומר דעכשיו א"א לסמוך על שום קטן כשהוא קודם י"ג שנה והלואי שיזהרו בקדושת תפילין בהיותם בני י"ג ... וחרש ושוטה ודאי דאין ליתן להם תפילין דבודאי לא יזהרו בקדושתם:

איתן נוי כתב:

עזריאל ברגר כתב:

איתן נוי כתב:בדין: האם מותר לומר בשבת "נסיעה טובה" למי שעושה נסיעה עבור חולה/יולדת. שהרי סו"ס לאומר "נסיעה טובה" אסור ליסוע.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שז ס"א: "ודבר דבר (ישעיה נח, יג): שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול; הלכך אסור לומר: דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר...".
ובמשנ"ב ס"ק א: "אעשה למחר - ודוקא אם הוא דבר שאסור לעשותו בשבת".
או שמא דווקא מה שהוא תיכנון למחר הוא דאסור אך מה ששייך להיום שרי. וכלשון מרן השו"ע: "אעשה למחר"?

דיבור חול אסור, אבל כאן זה דיבור של מצוה.

מה "דיבור של מצוה", נסיעה טובה? איזו מצוה?

באמונתו כתב:

עזריאל ברגר כתב:

איתן נוי כתב:נשאלתי היום:
גר שנתגייר, ובעודו גוי מנע באופן פיזי אפשרות לפריה ורביה ע"י ניתוח החוסם.
כעת לאחר שנתגייר ונשא אשה בא לשאול האם צריך/חייב לעשות השתדלות לאפשר את החסימה? הרופא טוען שע"י ניתוח חזקה, אמנם לא בטוח שיוכל להביא ילדים אבל יתכן שכן יוכל.
א. לכאורה מאחר וקימ"ל גר שנתגייר כקטן שנולד, אף אם יש לו ילדים מהיותו גוי, כעת עדיין לא קיים עדיין פריה ורביה וחייב לעשות השתדלות לשם כך.
ב. האם נחשב לו לאיסור מה שמנע בעת היותו גוי מצד רציחה או שמא מניעה אינה רצח. וממילא כשנתגייר אינו חייב לבטל איסור שעשה בהיותו גוי [על צד שהוא איסור]?

א. אם הם מתגיירים עמו - הוא יוצא ידי חובת פרו ורבו
ב. איסור סירוס לבני-נוח אינו משום רציחה.
ג. לא מצאנו חובה להחזיר סריס לקדמותו.

הבל. ברור שחייב בכל אפשרות ואמצעים שבידו, בשביל לקיים מצוותו.

עזריאל ברגר כתב:

שמואל דוד כתב:מי שאכל עגבניה שהייתה בכריך עם חזה עוף מטוגן, האם צריך להמתין שש שעות?

מהיכי תיתי שלא? הרי קרוב לוודאי שנדבק בה משמנונית העוף!