◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

[כדכד]

אדרבה
זה שטל נמנה כמשקה נפרד ממים לענין שבעת המשקים
זה בדיוק ראיה לכך שטל אינו מים(ואולי הן הן דברי מר).

[עזריאל ברגר]

לא הבאתי את זה כראיה, אלא עכ"פ כשלילת ראיה-הפוכה.

אגב, כמדומני שהמדע של היום אינו מכיר ב"ירידת טל", אלא בלחות שנוצרת על פני החפצים השרויים באוויר הפתוח (מה שנקרא בחז"ל "זיעת הבתים" וכדו').
ע"ע במכלול: https://www.hamichlol.org.il/%D7%98%D7%9C

[סגי נהור]

ויש לדון אם עיבוי של אדי מים מהאוויר (כגון במזגנים המנטפים...) דינו כמים או כטל.

[עזריאל ברגר]

ויש לדון אם עיבוי של אדי מים מהאוויר (כגון במזגנים המנטפים...) דינו כמים או כטל.

אם יש איזושהי נפקא מינה הלכתית ביניהם.

[דרומי]

הכנתי לעצמי כוס תה רותחת והתיישבתי על מקומי בבית המדרש. בירכתי שהכל ושתיתי מעט מן המעט, שלפתע התחילו ערבית. התפללתי ולאחר התפלה המשכתי לשתות את כוס התה.

האם נכון הדבר? או שהתפלה נחשבת כהיסח הדעת וצריך לברך שהכל מחדש?

[במסתרים]

עיין ש"ע הרב סימן קעח ס"ז (וסימן רעא סי"א) שאין

התפלה נחשבת כהיסח הדעת

(אלא שאם היה שינוי מקום נכנסת לסוגיא אחרת בברכת שהכל משא"כ בהמוציא).

וצע"ק כמה שיעור עיכול של שתיית

מעט מן המעט

[כדכד]

האם מישהו מכיר מנהג שלא להפסיק לעולה הראשון לתורה בשבת או לשלישי בבו"ה ב"ימי בכורי ענבים" אלא קודם לכן?
ראיתי בשלחן הטהור לאדמו"ר מקאמארנא שכתב שצריך לסיים מקודם אבל לא כתב היכן.
מנגד, ראיתי מנהגים שונים להפסיק אח"כ

אולי השנה מישהו מצא את המנהג הזה?

[עזריאל ברגר]

ויש לדון אם עיבוי של אדי מים מהאוויר (כגון במזגנים המנטפים...) דינו כמים או כטל.

אם יש איזושהי נפקא מינה הלכתית ביניהם.

מעניין לבדוק באנציקלופדיה תלמודית ערך "טל", לראות הם דינו כמים לגבי מקוה וכדו', והאם יש איזשהו חילוק הלכתי בין טל למים.

[עזריאל ברגר]

נשאלתי לגבי יהודי שרוצה לקבל אזרחות למדינה אחרת, ולצורך זה הוא מעוניין להינשא בנישואין אזרחיים פיקטיביים לתושב מדינת היעד, ואחרי שיזכה באזרחות - "יתגרשו".

ועניתי:
א. אם הוא מדבר על נישואין של איש לאיש - בוודאי שזה אסור, משום שעכ"פ הם מצהירים על עצמם שהם עושים "כמעשה ארץ מצרים", וכדאמרינן בספרא:
"כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען לא תעשו", יכול לא יבנו בנינים ולא יטעו נטיעות כמותם? תלמוד לומר "ובחוקותיהם לא תלכו"-- לא אמרתי אלא בחוקים החקוקים להם ולאבותיהם ולאבות אבותיהם. ומה היו עושים? האיש נושא לאיש והאשה לאשה. האיש נושא אשה ובתה, והאשה נישאת לשנים. לכך נאמר "ובחוקותיהם לא תלכו".
וע"ד מה שאמרו שהחותם על שטר שיש בו ריבית - ככותב וחותם שאין לו חלק באלוקי ישראל.
ב. אם מדובר על איש ואשה - יש בעיה גדולה של צניעות.
ג. הבעיה הכי ודאית לדעתי היא השקר והעבירה על "דינא דמלכותא".

ואחר כך הוספתי עוד כמה דיבורים:
"מדבר שקר תרחק" לא מספיק לאנשים כדי לאסור את זה?!

אדם רוצה לקבל אזרחות של מדינה על ידי מעשי רמיה נגד אותה המדינה בעצמה?
איפה היושר הבסיסי?!

[עזריאל ברגר]

אחר כך נתבקשתי להוסיף מקורות לסעיף א של דברי, וכתבתי כך:

נישואי איש ואיש הוא "מעשה ארץ מצרים" - כדאיתא בספרא (על הפסוק הזה באחרי-מות).
הכותב שטר שיש בו ריבית וכו' - ב"מ עא,א:
"תניא אמר ר' יוסי בא וראה סמיות עיניהם של מלוי ברבית אדם קורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו והם מביאין עדים ולבלר וקולמוס ודיו וכותבין וחותמין פלוני זה כפר באלהי ישראל".

אז איש שהולך בערכאות וחותם שהוא נישא עם איש אחר - לכאורה מעיד על עצמו אותו הדבר...

הקישור בין שני הענינים - מסברא שלי.
אבל לכאורה דבר ברור הוא שאסור ליהודי ללכת ולהצהיר על עצמו שהוא עובר עברה!


ועוד: האם לא פשוט שזה נכלל בלאו דחילול השם?!
ועכ"פ בציווי "והייתם נקיים מה' ומישראל".