◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

[עזריאל ברגר]

בסימן צב וכן בסוף סימן ד מבואר, שהעוסק בתורה ונגע במקום המכוסה אין צריך ליטול ידיו אפילו אם יש לו מים, ודי במידי דמנקי.

וצל״ע, הלא מבואר בסימן ד סעיף י״ח אלו דברים צריכים נטילה במים וכו׳ ורם ת״ח הוא תלמודו משתכח. ואם כן לפחות לאחר גמר לימודו למה לא יצטרך ליטול ידיו להסיר הרוח רע מעליו?

אין הכי נמי.

[האמת אדרוש]

אין הכי נמי.

אולי, וצ״ע שלא הדגישו כן הפוסקים.
וגם אינו מובן כ״כ למה כתבו שדי לכתחילה במידי דמנקי אף כשיש מים, ולמה לא יטול אז ידיו משום הרוח רע?

[איתן נוי]

מה אתה רוצה ללמוד מכאן,שגם ביציאה מהכותל המערבי ההנהגה היא כהנ"ל אף בזמן החורבן?
יש פוסק על כך?

אני לומד מכך שאין דין לצדד פניו ביציאה מהכותל, כיון שהוא דין דוקא בעושים עבודה ביציאתם מהעזרה.

השאלה לא היתה על "צידוד". רק על כריעה ופסיעות.

[איתן נוי]

לשון הרמב"ם פ"ז מהלכות בית הבחירה הלכה ד:
כל שהשלים עבודה ונסתלק לו אינו יוצא ואחוריו להיכל אלא מהלך אחורנית מעט מעט ומהלך בנחת על צדו עד שיצא מן העזרה וכן אנשי משמר ואנשי מעמד ולוים מדוכנן כך הם יוצאין מן המקדש כמי שפוסע אחר תפלה לאחוריו כל זה ליראה מן המקדש:

ועד"ז - עושים בימינו בכותל.
אבל אין זה מעיקר הדין. ולפני החורבן - היה איזור זה שדרת-חנויות כנראה...

חזק וברוך.

[עזריאל ברגר]

אין הכי נמי.

אולי, וצ״ע שלא הדגישו כן הפוסקים.
וגם אינו מובן כ״כ למה כתבו שדי לכתחילה במידי דמנקי אף כשיש מים, ולמה לא יטול אז ידיו משום הרוח רע?

למיטב זכרוני יש דיבורים על זה, שעכשיו מפני ביטול תורה לא יקום ליטול ידיו אלא ינקה במשהו שמנקה וימשיך בלימודו, ואחרי שיסיים לימודו - יטהר ידיו במים כדין.
אך איני זוכר היכן ראיתי זאת.
אולי בקשו"ע עם המסגרת? אולי בשו"ע הרב?
אולי בהלכות נט"י שחרית? אולי בהלכות ניקיון הידיים לתפילה?

יש לחפש היטב...

[האמת אדרוש]

למיטב זכרוני יש דיבורים על זה, שעכשיו מפני ביטול תורה לא יקום ליטול ידיו אלא ינקה במשהו שמנקה וימשיך בלימודו, ואחרי שיסיים לימודו - יטהר ידיו במים כדין.
אך איני זוכר היכן ראיתי זאת.
אולי בקשו"ע עם המסגרת? אולי בשו"ע הרב?
אולי בהלכות נט"י שחרית? אולי בהלכות ניקיון הידיים לתפילה?

יש לחפש היטב...

בסוף סימן ד מבואר בפרי מגדים ובמשנ״ב שאף אם אינו עוסק בלימודו, אלא בא להתחיל ללמוד, אין צריך ליטול ידיו, וצ״ע.

והנה מקורם כנראה הוא משו״ת הרשב״א בסימן קנ״ג, ויל״ע אם ס״ל להרשב״א הא דסימן ד סעיף י״ח בכלל.

[עובדיה חן]

תהילים בתשעה באב אחר חצות

[יוסף חיים אוהב ציון]

תהילים בתשעה באב אחר חצות

ספר מגן אברהם על או"ח סימן תקנד
בפוזנא נוהגין שא"א תהלים ושיר היחוד רק למחרתו אומר של אמש ושל היום (לבוש) ובמדינה זו נוהגין לאמרם במנחה אע"ג דאסור בת"ת כל היום צ"ל דס"ל כיון שאומרה דרך בקשה שרי לאומרו במנחה ומה"ט מקילין בתפילין במנחה.
https://din.org.il/2019/08/11/%D7%AA%D7 ... %95%D7%AA/

[איתן נוי]

מה הטעם שתינוק רק לאחר ל' יום יצא מכלל נפל?

[יבנה]

מה הטעם שתינוק רק לאחר ל' יום יצא מכלל נפל?

יש להסתפק בו אם הוא נפל או בר קיימא, וכיון שחי ל׳ יום נתברר שהיה בר קיימא, שנפל לא היה חי כ״כ.

[איתן נוי]

האם יש מקור (אולי ברחיד"א) לכך שספרדים פוסקים בתפילה וברכות עפ"י הקבלה?

[יוסף חיים אוהב ציון]

האם יש מקור (אולי ברחיד"א) לכך שספרדים פוסקים בתפילה וברכות עפ"י הקבלה?

שו"ת יחוה דעת חלק ד סימן מב
ואין מנהגינו לתפוס להלכה כדברי האר"י ז"ל אלא בעניני תפלה וכדומה, בדברים שיסודתם בהררי קודש על פי הקבלה, אבל בעניני הלכה אין לזוז מדברי הפוסקים. וכמו שכתבו בשו"ת ביכורי יעקב (חלק יורה דעה סימן י"ט), ובשו"ת שואל ונשאל חלק ה' (חלק אורח חיים סימן א'). לפיכך הואיל ועיקר דין איסור בישולי גוים אינו אלא מדרבנן, ורבו האחרונים שפסקו להתיר שתיית הקפה של גוים, והעידו שכן המנהג, הרי זה בכלל מה שאמרו חז"ל (במסכת עבודה זרה ז' ע"א) בשל סופרים הלך אחר המיקל. וכן פסקו בכיוצא בזה מרן והרמ"א /יו"ד/ (בסימן קי"ג סעיף י"א).

[איתן נוי]

מה הטעם שתינוק רק לאחר ל' יום יצא מכלל נפל?

יש להסתפק בו אם הוא נפל או בר קיימא, וכיון שחי ל׳ יום נתברר שהיה בר קיימא, שנפל לא היה חי כ״כ.

לא כדי לוודא שלא נולד בשמיני?

[ענ'י לעצמי]

לא כדי לוודא שלא נולד בשמיני?

לא הבנתי, היינו הך. כלומר, נולד בשמיני ג"כ אינו חי כ"כ ונכלל במה שכתב הרב יבנה.
עוד יצויין שתוס' ב"ק (יא: ד"ה בכור) חולקים על רש"י וסוברים ששלשים יום הוא גזה"כ

[יבנה]

מה הטעם שתינוק רק לאחר ל' יום יצא מכלל נפל?

יש להסתפק בו אם הוא נפל או בר קיימא, וכיון שחי ל׳ יום נתברר שהיה בר קיימא, שנפל לא היה חי כ״כ.

לא כדי לוודא שלא נולד בשמיני?

זה כוונתי, שאם נולד בחודש השמיני הוא נפל. עי׳ בסוגיא בשבת קלו., ושם ג״כ מבואר דאם ברור שכלו לו חדשיו, מיד כשנולד אינו נפל.

[עובדיה חן]

אדם שמתפלל תפילה בלחש ,ושומע ברכת כהנים האם צריך להפסיק, ולהקשיב לברכת כהנים כדי שלא יהיה כמי שמבטל ממנו את הברכה. או שיכול להמשיך להתפלל ולא גרע מהעם היושבים בשדות.

[יבנה]

אדם שמתפלל תפילה בלחש ,ושומע ברכת כהנים האם צריך להפסיק, ולהקשיב לברכת כהנים כדי שלא יהיה כמי שמבטל ממנו את הברכה. או שיכול להמשיך להתפלל ולא גרע מהעם היושבים בשדות.

https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A9 ... %94.40777/
https://www.yeshiva.org.il/ask/2343
https://www.hidabroot.org/question/171283

[איתן נוי]

אדם שמתפלל תפילה בלחש ,ושומע ברכת כהנים האם צריך להפסיק, ולהקשיב לברכת כהנים כדי שלא יהיה כמי שמבטל ממנו את הברכה. או שיכול להמשיך להתפלל ולא גרע מהעם היושבים בשדות.

טרם פתחתי המקורות של הרב יבנה.
בדרשו כתבו שלברכת כהנים ואף הבדלה יש להפסיק ולשמוע.

[יהודה בן יעקב]

אדם שמתפלל תפילה בלחש ,ושומע ברכת כהנים האם צריך להפסיק, ולהקשיב לברכת כהנים כדי שלא יהיה כמי שמבטל ממנו את הברכה. או שיכול להמשיך להתפלל ולא גרע מהעם היושבים בשדות.

תשובות והנהגות כרך ג סימן מד

שאלה: המתפלל תפילת העמידה בלחש או בעת ק"ש וברכותיה ויש ברכת כהנים בביהכנ"ס, אם לשתוק לשמוע
בח"א (סימן ע"ז) דנתי בדין זה, ונטיתי לא להפסיק בתפילה, וע"ש מש"כ בשם רבינו החזו"א זצ"ל, שוב עיינתי בדין זה ונראה לי לפרש טעם הפוסקים שצריך להפסיק ולשמוע וכו'

[עובדיה חן]

המפליג בספינה[לשם שעשוע] לתוך הים וחוזר לאחר 10-20 דקות האם מברך הגומל.

[איקטורין]

המפליג בספינה[לשם שעשוע] לתוך הים וחוזר לאחר 10-20 דקות האם מברך הגומל.

https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

[יוסף חיים אוהב ציון]

הלכה ברורה חלק יא עמ' רז.
"המפליג בספינה בים בין אם נסע לצורך עסקיו ובין אם נסע לטיול, צריך לברך ברכת הגומל כשמגיע למחוז חפצו ועולה ליבשה. ואפילו אם נסע באניה גדולה ביותר והיה הים שקט ולא אירע שום חשש סכנה בדרך, צריך לברך הגומל.

[איתן נוי]

המפליג בספינה[לשם שעשוע] לתוך הים וחוזר לאחר 10-20 דקות האם מברך הגומל.

הגרע"י זצ"ל כתב שאף אם רק שכשך רגליו במים צריך לברך הגומל.
הר' יצחק יוסף הסביר שאין כוונתו עד כדי כך אלא רק אם הפליג.

[עזריאל ברגר]

יכול להיות שהפסק הזה הוא דווקא לספרדים - שמברכים על ד סוגי החיובים "לא פחות ולא יותר".
אבל אשכנזים - שקובעים את חיוב הברכה לפי מידת הסיכון - מסתמא לא יברכו על שיט קרוב לחוף וכדומה.

[איתן נוי]

נהג אמבולנס שמסיע חולה/יולדת,האם מותר לומר לו "נסיעה טובה"?

[ענ'י לעצמי]

נהג אמבולנס שמסיע חולה/יולדת,האם מותר לומר לו "נסיעה טובה"?

ר"י זילברשטיין שליט"א סובר שכן (וע"ש לגבי אמירת 'בתיאבון' ליולדת ביוה"כ):
חשוקי חמד (שביעית ד, ג עמוד קעא):

[עזריאל ברגר]

נהג אמבולנס שמסיע חולה/יולדת,האם מותר לומר לו "נסיעה טובה"?

ר"י זילברשטיין שליט"א סובר שכן (וע"ש לגבי אמירת 'בתיאבון' ליולדת ביוה"כ):
חשוקי חמד (שביעית ד, ג עמוד קעא):

יישר כח.
ולכאורה נראה שיש לסייג את ההיתר שלו לחולה וליולדת עצמם וכיו"ב, שיש תועלת באיחול "נסיעה טובה" לרפואתם ובריאותם.
אבל לחובש או רופא היוצא להציל - אין צורך בכזה איחול, ולכן יש בו משום "ממצוא חפצך ודבר דבר". אלא יש לאחל לו "בהצלחה", "לך לשלום ויהי ה' בעזרך" וכדו', שאין בדבריו איזכור מלאכה.
והכל לפי הענין.

וכפי שמצינו בענין זה של "ממצוא חפצך ודבר דבר", שהותר רק דיבור שיש בו תועלת למצוה כגון "אם לא מצאת במנה קח במאתיים", אבל אסור לומר דיבור של "אל תקח ביותר ממאתים".
וצ"ע.

[יוסף חיים אוהב ציון]

נהג אמבולנס שמסיע חולה/יולדת,האם מותר לומר לו "נסיעה טובה"?

ר"י זילברשטיין שליט"א סובר שכן (וע"ש לגבי אמירת 'בתיאבון' ליולדת ביוה"כ):
חשוקי חמד (שביעית ד, ג עמוד קעא):

אומרים לשובע לא בתיאבון.

[כדכד]

שאלה
האם מותר לאדם להסתכל על מכשיר חשמלי בחנות למוצרי חשמל כאשר הוא יודע שאין בכוונתו לקנות מהחנות אלא להזמין באתר של מוכר אחר אלא שאינו רוצה להזמין בלי לראות את המוצר?

[הוה אמינא]

הסתכלות אינה השתמשות במוצר ולא מפחיתה מערכו. אין סיבה שיהיה אסור. [מסתמא גם לא משום עין הרע דאסור להסתכל בשדה חברו בשעה שהיא עומדת בקמותיה. כי לא צמח פה משהו מיוחד. בס"ה דבר שנוצר בביח"ר זהה לכל הכלים או המכשירים, ועומד למכירה].
האיסור היחיד שקיים זה להונות את המוכר שבאים לקנות אצלו, מדין אונאת דברים [גרימת צער], או גניבת דעת.
לכן אם המוכר לא שם לב שמסתכל, או שמדובר בחנות מרכזית שההמון המסתובב נכנס ויוצא להסתכל כמקובל בתרבות של היום, שרוב הנכנסים לא קונים רק "מתרשמים" עד שעינם תחמוד משהו, אין חשש.
אבל בחנויות הקטנות או שלא במרכז, שכל מי שנכנס זה על מנת לקנות, והמוכר שם לב לזה, הרי שיש איסור הנ"ל של לא תונו.

[דרומי]

לכאורה מותר תמיד, כי יתכן - אף שהסבירות היא נמוכה - שלבסוף יחליט מאיזה טעם לקנות מאותה חנות. ונוח לבעל החנות שיסתכלו, בגלל אפשרות זו.

[הוה אמינא]

לכאורה מותר תמיד, כי יתכן - אף שהסבירות היא נמוכה - שלבסוף יחליט מאיזה טעם לקנות מאותה חנות. ונוח לבעל החנות שיסתכלו, בגלל אפשרות זו.

עולה מדברי כ"ת שצריך ניחותא של בעל החנות, ובלי זה אסור להתסכל. ואמאי?

[עזריאל ברגר]

לכאורה מותר תמיד, כי יתכן - אף שהסבירות היא נמוכה - שלבסוף יחליט מאיזה טעם לקנות מאותה חנות. ונוח לבעל החנות שיסתכלו, בגלל אפשרות זו.

עולה מדברי כ"ת שצריך ניחותא של בעל החנות, ובלי זה אסור להתסכל. ואמאי?

א. לא תונו, כדלעיל.
ב. אם אתה נכנס לתוך החנות בשביל זה - אולי יש כאן גזל בעצם הכניסה לקרקע של זולתו נגד רצונו.

[איתן נוי]

נהג אמבולנס שמסיע חולה/יולדת,האם מותר לומר לו "נסיעה טובה"?

ר"י זילברשטיין שליט"א סובר שכן (וע"ש לגבי אמירת 'בתיאבון' ליולדת ביוה"כ):
חשוקי חמד (שביעית ד, ג עמוד קעא):

אני חושב שאין זה דומה.
מאחר וכשנמצא ע"י החולה,הוי כאילו נוסע איתו או מלוה אותו וכאמור,מאחר ויש תועלת בכך לחולה.
אך כאן שנשאר בביתו מה סיבת ההיתר? ולכן נראה לי לומר שדווקא להנוסעים יחד איתו שממילא נוסעים בהיתר,להם יהיה שרי.

[איתן נוי]

נהג אמבולנס שמסיע חולה/יולדת,האם מותר לומר לו "נסיעה טובה"?

ר"י זילברשטיין שליט"א סובר שכן (וע"ש לגבי אמירת 'בתיאבון' ליולדת ביוה"כ):
חשוקי חמד (שביעית ד, ג עמוד קעא):

יישר כח.
ולכאורה נראה שיש לסייג את ההיתר שלו לחולה וליולדת עצמם וכיו"ב, שיש תועלת באיחול "נסיעה טובה" לרפואתם ובריאותם.
אבל לחובש או רופא היוצא להציל - אין צורך בכזה איחול, ולכן יש בו משום "ממצוא חפצך ודבר דבר". אלא יש לאחל לו "בהצלחה", "לך לשלום ויהי ה' בעזרך" וכדו', שאין בדבריו איזכור מלאכה.
והכל לפי הענין.

וכפי שמצינו בענין זה של "ממצוא חפצך ודבר דבר", שהותר רק דיבור שיש בו תועלת למצוה כגון "אם לא מצאת במנה קח במאתיים", אבל אסור לומר דיבור של "אל תקח ביותר ממאתים".
וצ"ע.

לא ברור.
איזו תועלת יש ברפואה ובבריאות בכך שמאחל נסיעה טובה.
אם איתא,אה"נ שיאחל באותה העת (ומסתמא אומר) רפו"ש וכה"ג.

[ענ'י לעצמי]

נהג אמבולנס שמסיע חולה/יולדת,האם מותר לומר לו "נסיעה טובה"?

ר"י זילברשטיין שליט"א סובר שכן (וע"ש לגבי אמירת 'בתיאבון' ליולדת ביוה"כ):
חשוקי חמד (שביעית ד, ג עמוד קעא):

אומרים לשובע לא בתיאבון.

כנראה ר"י זילברשטיין חולק עליך

[יוסף חיים אוהב ציון]

כנראה ר"י זילברשטיין חולק עליך

כך שמעתי מהגאון רי"ח סופר שליט"א שליהודי לא אומרים בתיאבון.

[עזריאל ברגר]

כנראה ר"י זילברשטיין חולק עליך

כך שמעתי מהגאון רי"ח סופר שליט"א שליהודי לא אומרים בתיאבון.

אז כנראה הרי"ז חולק עליך ועל רבך...

[יוסף חיים אוהב ציון]

דברי שלום עפג'ין ח"ד עמ' קיז.
"אגב אורחא מענין לענין נזכיר כי ממדת דרך ארץ כשרואה אדם את חברו אוכל מאחל לו ואומר לו לשובע על שם שצדיק אוכל לשובע נפשו ולא כאותם המנוערים מתורה בדורינו שדרכם לגמר בתיאבון שהוא מלשון תאוה כי באמת יש לאדם לאכול לשובע נפשו ולא לתאוות גופו אולם בשבת יכולים לומר בתיאבון כי באמת איכא מצוה לאכול לתאבון לכן לא צריך למנוע עצמו בשבת ולהסתפק לומר לשובע אלא יש לומר בתיאבון אבל בימי החול שאין מצוה לאכול לתאבון צריך לומר דווקא לשובע".

[ענ'י לעצמי]

פסקו של ר"י זילברשטיין הוא על שבת, ולכן לכו"ע אפשר לומר כן.