אבל אם כבר הגענו לכאן, יש להזכיר גם דברי כמה גדולים נוספים, שהשו"ע בסופו של דבר חזר בו ופסק דלא כר"ת. עיין יו"ד סימן רסו סעיף ט. וראה דברי האחרונים דלהלן.
בית דוד (ר' יוסף דוד משלוניקי), סימן קכו:
ומן השו"ע יו"ד שם נראה כמהר"ם אלאשקר. ונראה דאע"ג דנראה מהרב כנסת הגדולה שפוסק כהרדב"ז, מדהביא סברתו באחרונה, מ"מ למעשה נראה כמהר"ם אלאשקר, חדא דמהשו"ע יו"ד שם נראה דס"ל כמהר"ם אלאשקר, וכן נראה דעת מור"ם שלא הגיה עליו כלום, א"כ הוי הרדב"ז יחיד.
הגר"ז בסידורו (נקרא: 'סידור הרב', או 'סידור רבינו הזקן'), ב'סדר הכנסת שבת':
אבל אין לסמוך כלל להקל ע"פ מה שכתב הרב ב"י בשו"ע הלכות שבת בשם יש אומרים, והיא דעת ר"ת וסיעתו, שעד כדי הילוך ג' מילין ורביע שהוא קרוב לשעה בינונית אחר השקיעה הוא יום גמור, ואח"כ מתחיל בין השמשות דר' יהודה... כי כבר חזר בו הב"י בשו"ע יו"ד הלכות מילה, ופסק בפשיטות דאחר השקיעה מיד הוא בין השמשות, וכן פסק הש"ך שם, וכן פסק הפר"ח לאו"ח סימן תרעב.
אבני נזר, או"ח, סימן תצז, אות ד:
וכל שכן לפי שיטת הגאונים, דאין מחלקים כלל בין שקיעה לשקיעה, וכבר הכריע כן הרב מלאדי ז"ל בראיות ברורות ומוכרחות כשיטת הגאונים, וכפסק השו"ע ביורה דעה שחזר בו ממה שכתב באורח חיים כשיטת ר"ת, וכן הגר"א ז"ל מוילנא, וכן דעת מהר"ל ז"ל בגור אריה למסכת שבת.
שו"ת ארץ צבי, ח"א, סימן פו, דף קב ע"ד ד"ה ככה:
כי גם דברי השו"ע סותרין זה את זה, באו"ח פסק כר"ת וביו"ד פסק כהגאונים.