היתר מעשה אבישג השונמית

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' יוני 18, 2013 3:04 am

אתה ממשיך להטיל דופי באיש יקר שאינך מכיר, וכמדומה שלפני שמוחקים דברי הבל שרבו כמו רבו כאן, יש למחוק דברים בזויים כשלך.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ג' יוני 18, 2013 3:30 am

חבל שהוא לא פתח את האשכול בכותרת: 'לימוד זכות על דוד המלך' , כמו שכתב באשכול על לימוד זכות לאלו שמכניסים את הציציות בפנים...

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ג' יוני 18, 2013 4:07 am

צריך להעביר את האשכול ההזוי הזה למטפחת סופרים. הדיון מזמן מתמקד על אישי זמננו, הכותבים הנכבדים דכאן, ולא על דוד מלכא משיחא.

לגוף העניין, צריך המון זהירות בשאלות כאלו. נניח לשם דוגמא אשכול 'למה הרב/אדמו"ר פלוני נראה שפועל שלא כפי ההלכה'? אחת דינו להימחק ובצדק, ואילו לאבות הק' והנביאים דרושים כביכול 'גואלי הדם' ומבררים מה ה'אינטרס' של פלוני או פלמוני 'להגן' על ... ונהיה בעינינו כחוכא ואיטלולא.
מאידך גיסא- מצינו גם מצינו למפרשים וגדולים ששאלו שאלות כמו האיך היה מותר ליעקב לישא ב' אחיות (כרגע עולה בזכרוני, ורבים כאלה). על כן צריך זהירות יתירה וחרדה לפני שבאים בהקשת מקלדת לשאול שאלות כאלו.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' יוני 18, 2013 7:32 am

אני לא מסכים עם הדברים באופן שהוצגו אע"פ שנראה לי שכולם כאן מכוונים לאותו דבר.
כל עוד שדנים בהלכה, מצווה וחובה לדון בדברים כמו השאלה למה יעקב נשא ב' אחיות. וכך נהגו בכל הדורות. מעבר לדיון ההלכתי אין מה לדון בכלל. כך שכפי שכתבתי כבר בהודעתי הראשונה מצד זה שאלת השואל, וכמו שהמשיך לדון אח"כ בגדרי ההלכה בזה, (מה שהיה לו אסור לשאתה האם מחשיב אותה כחייבי לאוין עליו ושאר הדיון.)

אין שום יחס בין רב פלוני בן דורנו יהיה גדול ככל שיהיה לבין דוד המלך, דיון על רב מסויים הינו דיון מעשי ונוגע להלכות לימוד זכות שלפי גדלותו ראוי שיהיה גדול מאד ולהלכות לשה"ר ושאר דברים. בדוד המלך אין לנו הבנה אנושית כלל ומצד זה אין לדון בכלל במעשיו, ולא מצד שהוא לשה"ר אלא שהוא עניין שטות, שאנו מדברים על דברים שאין לנו מושג בהם כלל. אבל כאמור דיון תורני הותר מצד שהדבר נכתב בתורה ומצד זה הותר לדון בו ע"פ תורה.

דיון מעבר לצד ההלכתי והתורני אלא מצד ההרגשה אין לו מקום בכגון זה. כיוון שהיה נראה שהדיון גולש לכגון זה, חידדתי את טענתי שהדבר אינו ראוי. כמובן שלא היו דברי לגופן של אנשים אלא לטענותיהם, כל העוברים על בתרי הפורום זה יודעים שהמתוכחים בעניין זה לכל הצדדים, כולם שלמים בכוונותיהם, ורק כך היא דרכה של תורה שנעשים כאויבים בשער ואת והב בסופה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' יוני 18, 2013 11:12 am

אוהב אוצר כתב:חבל שהוא לא פתח את האשכול בכותרת: 'לימוד זכות על דוד המלך' , כמו שכתב באשכול על לימוד זכות לאלו שמכניסים את הציציות בפנים...

אם תכתוש את האויל וגו'.
אם היה פותח אשכול בכותרת כזו הוא היה נמחק מיד. דוד המלך אינו עבריין ח"ו שצריך לימוד זכות.
אבל אתה על משמרתך תעמוד, וחס ושלום לבקש סליחה מיהודי צדיק שפגעת בו, כי הרי אתה נושא כלי המלך דוד, לא פשוט.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ג' יוני 18, 2013 11:36 am

איש_ספר כתב:ראיתי חובה לבקש את מחילתו בשם באי המקום. ישמיענו סלחתי, כי לכל העם בשגגה.

מענין מי הוא זה ואי זה הוא אשר זוכה לראשונה לבקשת סליחה ומחילה ע"י ההנהלה בשם באי המקום, היכן בדיוק חתמו פה החברים על העצומה
הזאת לבקש ממנו סליחה בשמם?

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ג' יוני 18, 2013 11:42 am

באים להגן על כבודו של האחד ורומסים תוך כדי את כבודו של השני. כך יאה וראוי לעשות בכדי להגן על איש צנוע ומעלי.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ג' יוני 18, 2013 11:45 am

ידוע לי מקרוב על אנשים שפגעו פה בכבודם ואף אחד לא יצא להגן עליהם.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' יוני 18, 2013 11:55 am

בכל מקרה אני ככותב ולא כמנהל, מצהיר שוב וחוזר על הדברים שאמרתי קודם, שבדברי אני לעיל לא היתה כל כוונה לפגוע באיש משני צדדי הויכוח. אני חולק על הדברים שהועלו כאן וחושב שאינם צודקים כפי שטענתי, אבל לא היה בזה כוונה וגם לא שום מעשה לפגוע בכותבים עצמם.

לא הייתי נדרש לכתוב זאת אילולי שראיתי שהמשפט שכתבתי למעלה על היחס לדוד הקפיץ את שניכם וכאמור כבר הסברתי את הדברים לעיל.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' יוני 18, 2013 4:35 pm

אוהב אוצר כתב:
איש_ספר כתב:ראיתי חובה לבקש את מחילתו בשם באי המקום. ישמיענו סלחתי, כי לכל העם בשגגה.

מענין מי הוא זה ואי זה הוא אשר זוכה לראשונה לבקשת סליחה ומחילה ע"י ההנהלה בשם באי המקום, היכן בדיוק חתמו פה החברים על העצומה
הזאת לבקש ממנו סליחה בשמם?

מי שמתנגד לשליחות שלקחתי על עצמי, יכול להודיע על כך וכמו שעשית בהצלחה יתירה.

אוהב אוצר כתב:באים להגן על כבודו של האחד ורומסים תוך כדי את כבודו של השני. כך יאה וראוי לעשות בכדי להגן על איש צנוע ומעלי.

איש_ספר כתב:ביודעי ומכירי את הרב גאולה בקרוב שהוא ירא"ש צנוע ומעלי, והוא בתומו הלך. ואם למישהו צרם העיסוק בכיו"ב היה עליו לפנות מאחורי הקלעים לו או למנהלי המקום ולא להתעולל עליו בחינם כאילו פגע בכבוד דוד מלכא משיחא ח"ו. ולא זו הדרך ולא זו העיר. ואחר ששמעתי שסגנון הדברים כאן היסב לו צער ועוגמת נפש, ראיתי חובה לבקש את מחילתו בשם באי המקום. ישמיענו סלחתי, כי לכל העם בשגגה.

איפה יש כאן רמיסת כבוד האחר?
כל הנאמר מכאן ואילך אינו קשור לבקשת סליחה זו.

סתם · הודעהעל ידי **סתם** » ג' יוני 18, 2013 7:52 pm

גם דיו על מעשה דוד ובת שבע ע"פ פשוטו של מקרא
נראה ראוי בפרהסיא?

ואולי זה בכלל אין דורשין בעריות בשלשה, וכ"ש בפורומינו המהולל...

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' יוני 18, 2013 8:20 pm

מה זה ע"פ פשוטו של מקרא. מה יש כאן פשוטו? יש גמרא בסוף במה בהמה ותו לא מידי.

ועיין תוי"ט מגילה ספ"ד על מעשה דוד ואמנון בביאור דברי הכס"מ ברמב"ם.

בברכה המשולשת

הדיון שפתח מע"כ ידידי הרה"צ גאולה בקרוב שליט"א היה על מנת לברר את הדברים על-פי ההלכה, ולא על-פי "פשוטו של מקרא"- תהא כוונת הדברים אשר תהא בהקשר זה.

5389090 · הודעהעל ידי **5389090** » ג' יוני 18, 2013 11:04 pm

זה פשוט מזעזע איך שאנשים נבערים מדעת בלא בינה והשכל ניגשים לשאול כהנה בלא מורא בלא תבונה, וודאי שכל דבר בתורה צריך לשאול ולהבין וכדברי הגמ' 'תורה היא וללמוד אני צריך', אולם שכחת היכן שואלים כהנה, ובכלל האם כל צרוע וכל זב יבוא לחטט בדברים העומדים ברומו של עולם, ממה אתה מדבר כאן 'מדוד המלך' רגל רביעי במרכבה, האם כבר מלאת כריסך בש"ס ופוסקים עד שהדבר הזה טורד את שלוותך, לא בחינם שמרו רבותינו גדולי ומאורי העולם שלא כל אחד ילמד נ"ך, כפי שהינך רואה בעצמך שאתה הנבער מדעת שואל שאלות כתם במקום הכי פרוץ, אני מציע לך לחפש דרך תשובה כי ..... אין רפואה למכתו.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' יוני 18, 2013 11:35 pm

אולי תבהיר אל מי מופנית התקפתך?
כי אם לפותח האשכול הלא הבהיר שהוא דן בהלכה, ובזה אין ספק שהעניין ראוי, כי אין הדיון על דוד המלך אלא להיפך, אם התורה כתבה את זה הרי שכוונתה שנדון אנחנו בהלכה וזו כל תכלית ידיעותינו לברר את דברי התורה.

ואדרבה בעיני פלא לבא ולהגיד לא ראוי לדון בזה, כביכול יש איזה שהוא צד חיסרון בדבר מצד דוד המלך ויש להסתירו, וכבר טענו עלי למעלה על שאמרתי את זה אבל אני חושב שזה ברור כשמש לכל לומדי תורה, שכשדנים על הצד ההלכתי מדובר בדיון תורני על מה שכתבה תורה ולא שמעלה מישהו בדעתו למצוא חיסרון בדוד המלך. ולאידך גיסא, מי שמעלה בדעתו לדון מליבו חיסרון בדוד המלך, לא רק ברבים דבריו אינם ראויים אלא גם בינו לבין עצמו כי אינו מבין בכלל במה מדובר.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ד' יוני 19, 2013 3:26 am

הרב אוצר החכמה, כב' חוזר שוב ושוב על הנידון ההלכתי שבדבר שהוא לגיטימי אבל שוב, שימו לב לפותח האשכול היקר והנעלה, הוא לא ניסה לתת שום צד הלכתי, שום לומדס' בענין, שום ראיה, שום השוואה הלכתית או תלמודית, פשוט קשה לו צורת ההתנהגות של דוד המלך ובשני מילים הוא מנסה ללמד זכות עליו אתה יכול להוכיח אחרת??? קשה לך? תכתוב ע"פ מה קשה לך, נראה לך לתרץ? תכתוב ע"פ מה נראה לך לתרץ, בינתיים בכל דבריו הוא לא מנסה לדון לא על טעם האיסור ולא על טעם ההיתר, אז על מה פה הלימוד זכות?
כ"ז כתבתי כמובן מבלי לשנות את עמדתי כלל, והכל לפי טענתך.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' יוני 19, 2013 8:31 am

למה אתה אומר כך
הנה תחילת דבריו
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=13861#p129409

המילים וצ"ב ההיתר בזה הם ביטוי לשאלה הלכתית.
ואח"כ ביאר סברותיו כאן

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=13861#p129483

(על ההודעה הזאת שלו שהיא נשמעת כשיטתך אכן התקוממתי http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=13861#p129645)

אולי תסביר את שיטתך, בלי קשר לפותח האשכול וללא שום עניין אישי אלא כויכוח עם עמדתי אני, מה אתה משיב לטענותי?

גאולה בקרוב

לשמחת לב 'אוהב אוצר' ודומיו, כבר הודעתי למנהל הפורום שהריני יוצא מהפורום, עקב ההתקפה הנבזית, הטפשית והמכוערת.

ומ"מ אגיב על תמיהת 'אוצר החכמה', מש"כ על "מילתא דתמיהה" והרלב"ג,
והוא פשוט, שגם באופן המותר ע"פ ההלכה, אבל נראה תמוה לרבים, ראוי להצניעו.
והנה לקט מקורות שכתבתי בזמנו לעצמי:

דבר התמוה לרבים (לקט מקורות)

בית יוסף יורה דעה סימן רמב
וכתבו עוד (ההגהות מימוניות אות ו) משמו (של המהר"ם) כמו שאסור להורות בפני החכם הכי נמי אסור לחכם להתיר דבר התמוה שנראה לרבים שהתיר את האסור, והביא ראיות לדבר. [בדק הבית]

שולחן ערוך יורה דעה סימן רמב סעיף י
יש מי שכתב שאסור לחכם להתיר דבר התמוה שנראה לרבים שהתיר את האסור.

ש"ך
שאסור לחכם כו' - נראה דהיינו דוקא אם מתיר בסתם,( וכן נראה...) אבל אם אומר לשואל טעם בדבר ומראה לו פנים או שמביא ראיות מתוך הספר מותר:

לקט יושר חלק א (או"ח) עמוד סד (וראה לו גם עמ' 54 סוף פיסקה ב)
ואיתא בירושלמי דאין להתיר דבר התמוה לרבים

שו"ת בנימין זאב סימן קיב ד"ה ונחזר אל
דדבר תמוה הוא אצל רבים וכתב ההגה במיימון הלכות ת"ת שאסור להתיר דבר התמוה לרבים …והדבר התמוה להמון איכא קפידא דלאו דוקא לחכמים אלא גם כן התמוה להמון …ולא חשו אלא להמון העם והיינו מאי דאמרית לעיל דתמוה לרבים לאו דוקא לחכמים אלא נמי תמוה להמון העם, וכן משמע מלשון ההגהה דכתב וכי היכי דאסור להורות בפני החכם ה"נ אסור לחכם להתיר התמוה שדומה לרבים שהתיר את האסור או טיהר את הטמא ואי איתא דהאי דקאמ' רבים לבעלי תורה דוקא מאי האי דקאמ' שדומה לרבים האם לחכמי' ידמה שהתיר האסור או טיהר הטמא אלא נראה לע"ד דלאו דוקא לרבי' דהיינו לחכמים אלא התמוה גם להמון קאמר

שו"ת חוות יאיר סימן קצו ד"ה תשובה וע"ד

... כי מימי לא רציתי לטפל ולגלות דעתי בדבר שהוא חוץ לסדר ומנהג העולם, והכי קי"ל גבי איסור והיתר שאסור לחכם להתיר דבר התמוה לרבים אפילו הוא היתר גמור כמ"ש בש"ע י"ד סי' רמ"ב ס"י

שו"ת יחווה דעת חלק ג סימן נז
... והן אמת שאין לנו להתיר דבר התמוה לרבים, כמו שנתבאר בסנהדרין (ה' ע"ב), וכמו שכתב בהגהות מיימוני (בפרק ה' מהלכות תלמוד תורה), וכן פסק מרן בשלחן ערוך יורה דעה (סימן רמ"ב סעיף י'). וראה עוד בשו"ת טוב טעם ודעת (מהדורא תליתאי סימן ס'). ואם כן שמא לאחר שהורגלו ההמון עד עתה לאסור ביצה שיש עליה דם, יחשב ההיתר הזה כדבר התמוה לרבים,
זה אינו, כי מבואר בשפתי כהן יורה דעה (סימן רמ"ב ס"ק י"ז), שזהו דוקא כשמורה הלכה בסתם, אבל אם אומר לשואלים טעם הדבר, ומראה להם פנים בהלכה, או שמביא להם ראיות מתוך הספר, מותר. וכן נראה במרדכי (סוף פרק קמא דיבמות) ע"ש. וכאן שהדבר מבואר להיתר בתלמוד ובפוסקים ראשונים ואחרונים, אין לחשוב זאת לדבר התמוה לרבים , שאם לא כן אין לדבר סוף, כי הן רבים עתה עמי הארץ, וכל היתר כזה הנשען על יסוד דברי רבותינו בתלמוד ובפוסקים, תמוה יתמהו מחוסר ידיעתם לאמר מה זאת. והרי ידוע מה שאמרו בירושלמי (סוף פרק ב' דעבודה זרה), כשם שאסור להתיר את האסור כך אסור לאסור את המותר.

משנה ברורה סימן רצג ס"ק ט
(ט) יכול וכו' - ומ"מ כתבו האחרונים דאין לעשות כן דדבר תמוה הוא לרבים

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' יוני 19, 2013 10:45 am

לא הבנתי כוונתך, ההערה שלך היתה שהיה תמוה לרבים בזמן דוד המלך או שהוא תמוה לרבים בזמנינו?

כאמור לפי עניות דעתי, אע"פ שאיני רגיל ללמוד רלב"ג ואיני רגיל בדרכיו לא כוונתו משום האיסור שבדבר אלא משום עניין הצניעות.
(אולי צריך לשאול את הרב ברוך ברנר המו"ל של פירוש הרלב"ג על התורה)

חבל מאד שתמנע מלכתוב בפורום מסיבות כאלה.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ד' יוני 19, 2013 11:20 am

אל דאגה, כמו שהיתה בקשת סליחה תהיה גם בקשה שתשאר עמנו...

שלח · הודעהעל ידי **שלח** » ד' יוני 19, 2013 1:05 pm

אם הסוגיה של אבישג ודוד מסובכת מאוד וקשה להבנה,האם יש רבנים גדולים בימינו שדנו בסוגיה זו,בהסברת הדברים

ערער בערבה · הודעהעל ידי **ערער בערבה** » ד' יוני 19, 2013 1:19 pm

אוהב אוצר כתב:אל דאגה, כמו שהיתה בקשת סליחה תהיה גם בקשה שתשאר עמנו...

כא' מבאי הפורום לעיתים, הריני מבקש גם מבקש שיישאר הרב גאולה בקרוב כאן, ולא ישית ליבו לנבזותו של הכותב הנ"ל.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ד' יוני 19, 2013 2:02 pm

גם אני מבקש שישאר וברצינות.
כל דברי כאן מופנים כלפי עצם הנושא בלבד ולא כלפי הכותב.

גאולה בקרוב · הודעהעל ידי **גאולה בקרוב** » ה' יוני 20, 2013 1:59 am

אחרי שביקשו מחילה, וביקשו כמה (כאן ובאישי) שאחזור, הרי באמת מצד מידת השלום ראוי להעביר על מידותיו, שלא להיות ח"ו נוח לכעוס וקשה לירצות שגינוהו רז"ל.
בלנ"ד, אחרי זמן שהרגש קצת ירגע...

אני חושב שלקחתי את העסק כאן קשה דוקא בגלל שלא היתה התקפה אישית, אלא בגלל חוסר ההתחלה וסיבה בכלל לכל המהומה, דבר שגרם אצלי תיסכול ו"חוסר אונים" גדול.

ונסיים בהערה קצרה: "וישמע משה ויטב בעיניו - כדי להגיע ל"ויטב בעיניו" חייבים תחילה לשמוע, שמיעה של הקשבה והבנה.

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ה' יוני 20, 2013 5:34 pm

מאמר חדש בנושא מהמעין.
http://www.shaalvim.co.il/uploads/files ... -54-62.pdf

סתם · הודעהעל ידי **סתם** » ד' יוני 26, 2013 2:03 pm

יתכן שאין שום בעיה להבין את מעשה אבישג, כדלהלן:

נדה- היתה טהורה.
ייחוד- טרם גזרו, או שלא היה עמה לבד.
יצה"ר, יכל בכל רגע לשאתה ע"י גירוש אחת מ-18 נשיו,
ואז הותר לקדש בביאה, ויתכן שהפקיד גט.

{מה לענות לילד בן 9? לא יודע..}

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' יוני 26, 2013 5:49 pm

אבל אעפ"כ, מה עם האיסור שבנגיעה?

וכי מותר לאדם לגעת בפנויה משום דיכול לשאתה?

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ד' יוני 26, 2013 5:55 pm

יאיר כתב:אבל אעפ"כ, מה עם האיסור שבנגיעה?

וכי מותר לאדם לגעת בפנויה משום דיכול לשאתה?

יש איסור קורבה בעריות, אם היא פנויה וטהורה, למה שיהיה איסור?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' יוני 26, 2013 6:00 pm

וכי כיום אין איסור בפנויה וטהורה??
(האיסור הוא מדרבנן ולא היה בזמן דוד?)

איש-אחד · הודעהעל ידי **איש-אחד** » ד' יוני 26, 2013 6:20 pm

נאמר "בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל-בְּתוּלָה" (איוב לא א).

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ד' יוני 26, 2013 6:23 pm

איך זה עונה על שאלתי? אשמח לפירוט ולא ברמז (כנראה עדיין לא הגעתי לדרגת חכם).

סתם · הודעהעל ידי **סתם** » ד' יוני 26, 2013 7:44 pm

יאיר כתב:אבל אעפ"כ, מה עם האיסור שבנגיעה?

וכי מותר לאדם לגעת בפנויה משום דיכול לשאתה?

יתכן שהיה הוא בבגדו והיא בבגדה.

ועיין בשבת י"ג שיש צד שבאופן כזה מותר אפילו עם אשתו נדה,
כיון שיש שינוי ודיעות.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' יוני 26, 2013 11:47 pm

אבל הגמרא פושטת שאסור.

סתם · הודעהעל ידי **סתם** » ה' יוני 27, 2013 3:43 pm

אוצר החכמה כתב:אבל הגמרא פושטת שאסור.

אולי בזמן דוד המלך זה לא היה אסור?

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' יוני 27, 2013 5:38 pm

אם כוונתך לומר שכיוון שהוא רק מדרבנן, עיין רש"י ותספות שם, אולי בזמן דוד המלך עוד לא נגזרה הגזירה, זה אכן סברא, ובפרט בפנויה, ולמעלה כתבתי על ייחוד פנויה מתי גזרו ואולי קשור.

מדבריך השתמע שכיוון שהגמרא מסתפקת אולי בזמן דוד סברו להקל (בלי קשר לזמן הגזירה) וזה נראה לי פשוט שאי אפשר לומר דא"כ אדרבא שתוכיח הגמרא מזה להקל, וע"ז כתבתי שהגמרא פשטה לאיסור.

סתם · הודעהעל ידי **סתם** » ה' יוני 27, 2013 6:45 pm

אוצר החכמה כתב:אם כוונתך לומר שכיוון שהוא רק מדרבנן, עיין רש"י ותספות שם, אולי בזמן דוד המלך עוד לא נגזרה הגזירה, זה אכן סברא, ובפרט בפנויה, ולמעלה כתבתי על ייחוד פנויה מתי גזרו ואולי קשור.

מדבריך השתמע שכיוון שהגמרא מסתפקת אולי בזמן דוד סברו להקל (בלי קשר לזמן הגזירה) וזה נראה לי פשוט שאי אפשר לומר דא"כ אדרבא שתוכיח הגמרא מזה להקל, וע"ז כתבתי שהגמרא פשטה לאיסור.

כמובן שעם זה צריך לציין {מה שהובא לעיל}, שהיה לצורך רפואה ולא להנאה
אם כי זוהי קורבה ממש, אך בפנויה ולא בערוה.

סתם שאלה:
אולי בזמן ההוא היה מותר לאדם להכניס את עצמו לנסיון שהוא בטוח שיעמוד בו?

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' יוני 27, 2013 9:14 pm

בקשר לסתם שאלה כבר ציינו למעלה את הריטב"א המפורסם בעין יעקב על דמייא עלייכו ככשורא.

כנסת ישראל · הודעהעל ידי **כנסת ישראל** » ו' יוני 28, 2013 12:32 pm

צריך להבין שדוד המע"ה חלה במחלה נדירה של 'ויכסהו בבגדים ולא יחם לו', [שהי' כעונש על כריתת מעילו של שאול כמ"ש חז"ל], ולא היה שייך דרך אחרת להתחמם חוץ מזה. [ויתכן שהוא פקו"נ וצריך לברר ברפואה].

כנסת ישראל · הודעהעל ידי **כנסת ישראל** » ו' יוני 28, 2013 12:33 pm

רק אינני חושב שאפשר להתחמם מדמיא ככשורא.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' יוני 28, 2013 3:36 pm

פורום אוצר החכמה

מי מחובר