פורום אוצר החכמה

יסלח לי מר החילותי לקרוא את מה שכתבת והתעייפתי.

החוק מחייב את הבנק גם בקבוצת רכישה לפתוח חשבון מיוחד ולשם להזרים את כספי הרוכשים והוא זה אשר אמור לפקח על מה שעושים הקבוצה והמארגן. הוא מזרים כספים רק כאשר הוא משתכנע ומפקח שאכן הכול מתנהל כשורה. – מה שלא קרה במקרה זה.
http://www.rk-law.co.il/%D7%97%D7%A9%D7 ... %A6%D7%AA/

בעיקרון נעשה הדבר כדי לשמור על הבנקים (שהרי הם אמורים לסיים את הפרוייקט במידה ואחד מן הרוכשים פשט רגל וכדומה) אך גם הלקוחות והרוכשים יכולים להשתמש בה ולטעון טענת התרשלות.

בתי המשפט, גם אם הדבר לא בוצע בפועל אך היות וכבר הציע אותו מר אטייאס והמפקח על הבנקים לפני כשלוש שנים שעל הבנקים לתת חוק מכר מה שקרוי חוק חפציבה גם לקבוצת רכישה (ורק הקבלים הם אלו שהפעילו השפעתם שלא ייצא לפועל) בית המשפט מתחשב בכך.

מדברי אריאל אטייאס.
אנו נתמוך בכל מהלך ובכל כלי שיש באפשרותם להוזיל את מחירי הדירות, לרבות קבוצות הרכישה, אמר שר השיכון אריאל אטיאס. המטרה מאחורי השימוע הנערך במשרד היא הסדרת התחום הפרוץ של קבוצות הרכישה ולהגן על כספי הצרכנים והרוכשים. תחום קבוצות הרכישה התרחב מאוד ללא בקרה ופיקוח, ובעקבות לקחי פרשת חפציבה שבה אלפי רוכשים סיכנו את כספם, אנו רוצים להגיע להסדרת התחום ולהגן על כספי הרוכשים. אנו נבטיח למשתתפים בקבוצות הרכישה את ההגנה הצרכנית הנדרשת בעסקה משמעותית זו.

מתוך הקישור אחריות הבנקים.
הכרעת בית המשפט
בית המשפט סקר בפסק דינו את מערכת היחסים הנלווית לליווי פרויקט בניה, תוך שהוא מציין כי במערכת שכזו מירב הכוח וההשפעה על הפרויקט מצוי בידי הבנק, אשר שולט על קצב הזרמת הכספים וכד'. כן צוינה העובדה כי רוכשים פוטנציאליים נוטים להסתמך על הבנק כאשר ישנו הליך ליווי, כיוון שאז הפרויקט נראה יותר "אמין" בעיני הרוכש

על שאר הדברים שכתבת יתכן שאתה צודק ויתכן שלא ובשביל זה בית המשפט יכריע.
מספיק לי שהצלחתי לשכנע את העורכי דינים.
--
בנוגע למשכנתאות על הקרקע בקבוצות רכישה ראה כאן.
http://www.minimal.co.il/%D7%9E%D7%A9%D ... %99%D7%AA/

מי שאמר כתב:יסלח לי מר החילותי לקרוא את מה שכתבת והתעייפתי.

סליחה.

מי שאמר כתב:החוק מחייב את הבנק גם בקבוצת רכישה לפתוח חשבון מיוחד ולשם להזרים את כספי הרוכשים והוא זה אשר אמור לפקח על מה שעושים הקבוצה והמארגן. הוא מזרים כספים רק כאשר הוא משתכנע ומפקח שאכן הכול מתנהל כשורה. – מה שלא קרה במקרה זה.
http://www.rk-law.co.il/%D7%97%D7%A9%D7 ... %A6%D7%AA/

בעיקרון נעשה הדבר כדי לשמור על הבנקים (שהרי הם אמורים לסיים את הפרוייקט במידה ואחד מן הרוכשים פשט רגל וכדומה) אך גם הלקוחות והרוכשים יכולים להשתמש בה ולטעון טענת התרשלות.

כל דבריך בטעות יסודם. בקבוצת רכישה החוק לא חל, כך גם אתה אמרת קודם. אדרבא, אולי תספר לנו מי הבנק המלווה בפרוייקט של דגל ומי בפרוייקט של גבעת ירושלים?

מי שאמר כתב:בתי המשפט, גם אם הדבר לא בוצע בפועל אך היות וכבר הציע אותו מר אטייאס והמפקח על הבנקים לפני כשלוש שנים שעל הבנקים לתת חוק מכר מה שקרוי חוק חפציבה גם לקבוצת רכישה (ורק הקבלים הם אלו שהפעילו השפעתם שלא ייצא לפועל) בית המשפט מתחשב בכך.

נו... נו... יש עוד דברים בהם בית משפט מתחשב בהצעותיו של אטיאס? אולי גם בנושא של גיוס בני ישיבות?

מי שאמר כתב:מדברי אריאל אטייאס.
אנו נתמוך בכל מהלך ובכל כלי שיש באפשרותם להוזיל את מחירי הדירות, לרבות קבוצות הרכישה, אמר שר השיכון אריאל אטיאס. המטרה מאחורי השימוע הנערך במשרד היא הסדרת התחום הפרוץ של קבוצות הרכישה ולהגן על כספי הצרכנים והרוכשים. תחום קבוצות הרכישה התרחב מאוד ללא בקרה ופיקוח, ובעקבות לקחי פרשת חפציבה שבה אלפי רוכשים סיכנו את כספם, אנו רוצים להגיע להסדרת התחום ולהגן על כספי הרוכשים. אנו נבטיח למשתתפים בקבוצות הרכישה את ההגנה הצרכנית הנדרשת בעסקה משמעותית זו.

שוב אותה טעות, אטיאס אמר שיעשה אך לא עשה.

מי שאמר כתב:מתוך הקישור אחריות הבנקים.
הכרעת בית המשפט
בית המשפט סקר בפסק דינו את מערכת היחסים הנלווית לליווי פרויקט בניה, תוך שהוא מציין כי במערכת שכזו מירב הכוח וההשפעה על הפרויקט מצוי בידי הבנק, אשר שולט על קצב הזרמת הכספים וכד'. כן צוינה העובדה כי רוכשים פוטנציאליים נוטים להסתמך על הבנק כאשר ישנו הליך ליווי, כיוון שאז הפרויקט נראה יותר "אמין" בעיני הרוכש

ושוב טעה כבודו, מדובר על פרוייקט בו יש ליווי בנקאי.

מי שאמר כתב:על שאר הדברים שכתבת יתכן שאתה צודק ויתכן שלא ובשביל זה בית המשפט יכריע.
מספיק לי שהצלחתי לשכנע את העורכי דינים.

איזה עורכי דין? בוגרי הפקולטה למשפטים באונו, שמחוסר עבודה נהפכו לסופרי סת"ם?
---
סוף דבר, הדיון הוסט מנושא האשכול וחבל. רק שלא יכולתי להתאפק מול המצב ההזוי שאנשים שלא מבינים בכלום תוקפים רבנים חשובים בכל נושא אחר, העיקר שלא להתווכח אתם בהלכה.
אדרבא, יש לך מה להקשות בהלכה על דבריו של ר' משה שטרנבוך, נשמח לשמוע.

בטובך ראה כאן.

מי שאמר כתב:בטובך ראה כאן.

נמאס לי להתווכח אתו, אך המסמך שהביא הוא הצעה לחברי קבוצת רכישה להקים לעצמם מנגנון המחקה את חוק המכר. תראו את השורה למטה: חשיבות הסכם השיתוף בהתארגנות של קבוצות.

איש רגיל אתה בהחלט מתוחכם.
אבקש רק להפנות אותך לאתר של בנק לאומי – כך בחשבון שאין להם כל כך אינטרס לספר לנו מהו תפקידו של הבנק.
כאשר מתארגנת קבוצת רוכשים או קבוצת רכישה, הקבוצה פונה לבנק על מנת לבדוק את אפשרויות המימון של הפרויקט. לפני שהבנק מחליט אם להעניק מימון לפרויקט, הוא בודק לא רק את נוטל המשכנתא הבודד ויכולת ההחזר שלו אלא שורה של פרמטרים נוספים ובהם: מצב הזכויות על הקרקע, זהות קבלני הביצוע, וותק וניסיון של המארגנים ועוד.
http://www.leumiblog.co.il/group_buying/

מי שאמר כתב:איש רגיל אתה בהחלט מתוחכם.
אבקש רק להפנות אותך לאתר של בנק לאומי – כך בחשבון שאין להם כל כך אינטרס לספר לנו מהו תפקידו של הבנק.
כאשר מתארגנת קבוצת רוכשים או קבוצת רכישה, הקבוצה פונה לבנק על מנת לבדוק את אפשרויות המימון של הפרויקט. לפני שהבנק מחליט אם להעניק מימון לפרויקט, הוא בודק לא רק את נוטל המשכנתא הבודד ויכולת ההחזר שלו אלא שורה של פרמטרים נוספים ובהם: מצב הזכויות על הקרקע, זהות קבלני הביצוע, וותק וניסיון של המארגנים ועוד.
http://www.leumiblog.co.il/group_buying/

שוב, בהנחה שהקבוצה רוצה. היא אינה מחוייבת. ובמקרה של בית שמש אף אחד לא פנה לבנק, והבנק לא בדק יכולת החזר של אף אחד מהרוכשים, כך שאין את מי לתבוע.

מה כזה קשה להבין את זה שהבנק המלווה את הפרוייקט חייב לשמור על הכסף כדי שלא יפשוט את הרגל שהרי יש לו התחייבות להמשיך את הפרוייקט במידה וחלק מן הקבוצה פושטים רגל. - זה לא אטייאס זה הוראת המפקח על הבנקים.
הייתי אומר לך עם איזה עורכי דינים ישבתי (אך חוששני שיבואו להפגין שם) וכולם פה אחד טוענים שיש כאן שבעים עד שמונים אחוז בטוח שהבנקים יצטרכו להחזיר את הכסף לרוכשים - וההתנהלות שלהם היא בגדר רשלנות פושעת.

בתור אדם שאין לו מושג בפרטים, הטיעון והדיון כאן נראה מוזר. הלא אין ספק שאם לא יבנו שם מישהו יפסיד אם הרבה ואם מעט יחסית. ודין פרוטה כדין מאה ואם ר' משה שטרנבוך סבור שמותר לבנות אין שום היתר להפסיד לאנשים ממון ולא גם מעט רק כדי לרצות את האחרים, וכל זה בכלל לא תגורו מפני איש.

אגב כולנו יודעים שגם מעט בענייני דירות הוא הרבה מאד כסף באופן מעשי ואלף מונים מהפסד מרובה שמדברים עליו ביו"ד.

מי שאמר
אומרים עורכי דין ולא עורכי דינים,
זה נשמע עוד יותר עילג ממה שזה באמת

לגופו של ענין אם וכאשר אתה צודק וכו' מה שלא נראה כ"כ.

עדיין לא ענית על השאלה המוסרית\הלכתית
מנין לנו להחמיר בדבר שאולי ניתן להקל בו ועל פי זה לקחת כסף מהבנק.

אם הבנק היה מבטח משחטה על כל עוף שנמצא טריפה
האם היה ניתן להחמיר במקום שאפשר להקל

מעניין איך יהיה הדיון כאן סביב סוגיא זו לאחר שכבר יגמרו את הבניה שם לחלוטין והציבור יתגורר שם?

גם אלו שרוצים לבנות שם ודיברתי עם כמה מהם - מסתובב להם הבטן לגור מעל ספק בית הקברות וגם לא יוכלו למכור את הדירות לאלו הסוברים כמו רבי דוד שמידל שליט"א.
הדבר ברור שהייתה כאן התרשלות של הבנק כאשר בנסח טאבו מופיע הערת אזהרה לטובת רשות העתיקות. - קרקע במחיר כזה אמור לעלות לפחות כפליים מדוע הבנק לא בדק כל זה.
זה יהיה הכי טפשי בעולם שלא לבדוק את העניין דרך בתי המשפט מול הבנקים בפרט שכבר טענו כבר ב2010 החל מן המפקח על הבנקים עד שר השיכון ועוד שקבוצת רכישה נותנת פתח לשודדים וחייבים לסדר חוק מכר חוק חפציבה גם בקבוצת רכישה.
זהו החפציבה של קבוצות הרכישה - ומדוע כולם שותקים, היכן הם כל הפוליטיקאים שאצו רצו להציל את הקונים אצל חבציבה ובמקום לריב מי צודק יש לפנות לבתי המשפט וכבר היו דברים מעולם שהצליחו להוציא מן הבנקים גם קבוצות רכישה.

במצוקת של הדיור כיום הכל הולך, אל דאגה.

מסתובב להם הבטן לגור מעל ספק בית הקברות

באיזה איסור מדובר? הלא לעניין טומאה לכהני הוא מודה שאין. ולגור מעל מותר לכו"ע כמו ע"ג כיפין שהוא מציע. רק לדעתו אסור לבנות כי הוא חיטוטי שכבי, אבל איזה איסור יש לגור?

כתבתי בחפזי ועתה ראיתי בשו"ת אג"מ יו"ד א סי' רמו. שדן בזה.

כבוד הרב מי שאמר
תמיהה אחת לי ממתי דעתו של הגר"ד שמידל, חשובה ככל שתהיה, תהוה ברת פלוגתא לדעתם של מורי ההוראה המוהבקים כהגר"מ שטרנבוך שליט"א והגרמ"מ שפרן שליט"א, האם בגלל שרוכשי הדירות לא התייעצו עמך ושכמוך עליהם לסבול כל החיים מגברי אלימי, זכותם לנהוג כפי הוראות גדולי הפוסקים, ואין רשות לאף אחד להטריד אותם בדמיונות של הבל וכזב.

מי שאמר כתב:מה כזה קשה להבין את זה שהבנק המלווה את הפרוייקט חייב לשמור על הכסף כדי שלא יפשוט את הרגל שהרי יש לו התחייבות להמשיך את הפרוייקט במידה וחלק מן הקבוצה פושטים רגל. - זה לא אטייאס זה הוראת המפקח על הבנקים.
הייתי אומר לך עם איזה עורכי דינים ישבתי (אך חוששני שיבואו להפגין שם) וכולם פה אחד טוענים שיש כאן שבעים עד שמונים אחוז בטוח שהבנקים יצטרכו להחזיר את הכסף לרוכשים - וההתנהלות שלהם היא בגדר רשלנות פושעת.

אתה באמת לא מבין?
אם יש בנק מלווה הוא באמת חייב לשמור על הכסף וכו'. אבל אין חיוב בקבוצות רכישה לקחת בנק מלווה, וכאן באמת לא לקחו!

רצונך לומר שכל המשקיעים החרדים הביאו מזומן מהבית?!, מה לעשות שאין כמעט בחוג שלנו אברכים שיכולים לממן פרויקט דירה, וגם לא שווי הקרקע במאה אחוז הון עצמי. – כך בחשבון, שעבודה עם קבלים ושאר ספקים דופק על השעון, ולא ניתן להמתין עד שיגרדו כסף מהגמחי"ם - ולצורך כך, כולם, כל חברי הקבוצה, ללא יוצא מן הכלל חייבים לחתום על הסכם מסגרת אשראי בבנק.
במצב שכזה הבנק הופך להיות נאמן על תזרים הכסף, שלא יעמוד ביום מן הימים בפני שוקת שבורה, וכפי שהורה להם בנק ישראל לעשות.
הגע בעצמך. נניח והבנק ייתן לך הלוואה על מיליארד דולר למי בדיוק הוא אמור לבוא בטענות.
אין לו להלין אלא עצמו שעשה שטויות. ושלא בדק מספיק.
---
אגב, מה יש לדוש בה כל כך. וכי לא חבל על הזמן שלי ושלך.- אם יהיה לי זמן, כלומר משועמם, אסרוק לך את כל המסמכים ותיווכח לדעת מה בדיוק היה שם.
ובזה סיימתי בנידון לעת עתה בלי נדר.
בדיל ויעבור.

מחולת המחנים כתב:כבוד הרב מי שאמר
תמיהה אחת לי ממתי דעתו של הגר"ד שמידל, חשובה ככל שתהיה, תהוה ברת פלוגתא לדעתם של מורי ההוראה המוהבקים כהגר"מ שטרנבוך שליט"א והגרמ"מ שפרן שליט"א, האם בגלל שרוכשי הדירות לא התייעצו עמך ושכמוך עליהם לסבול כל החיים מגברי אלימי, זכותם לנהוג כפי הוראות גדולי הפוסקים, ואין רשות לאף אחד להטריד אותם בדמיונות של הבל וכזב.

לא כתבתי לאורך כל האשכול הצדק עם מי.
ולעצם השאלה. הרי רד"ש מנמק - ומה אעשה שלא העלו כאן מכתב שכתב הגאון רבי משה שטרבנוך שליט"א ושל הרב מנדל שפרן שליט"א.

מקופיא מאד מוזרה הטענה הכללית שכל דבר שנראה מקום שקברו בו הרי הוא בחזקת בית קברות של ישראל ואסור לפנותו. כך שקשה לטעון שהוא מנמק. זה כמעט כמו לטעון שאם מצאנו עיר כל האיזור סביבה צריך להאסר שמא הוא בית הקברות.

ואפשר להוסיף, שיש לאסור כל בניה בארץ (היו חיים פה בעבר מליונים כפי שרואים בספרי הסטוריה וכו) ולכן כל מקום הוא בחזקת בית קברות לפחות (הסביבה) מספק!!
ומשכן, אפשר לומר על דברי הרב אוצ"ה דפח"ח.

ביני עמודי גרסי כתב:ואפשר להוסיף, שיש לאסור כל בניה בארץ (היו חיים פה בעבר מליונים כפי שרואים בספרי הסטוריה וכו) ולכן כל מקום הוא בחזקת בית קברות לפחות (הסביבה) מספק!!
ומשכן, אפשר לומר על דברי הרב אוצ"ה דפח"ח.

ועל דבריך ודאי שא"א לומר כן, ואינם אלא ליצנותא בעלמא, כי מי חשב לומר כך? זה נסיון אכזב להטפיל להגרד"ש דברים מוזרים, תמיד הנידון על כשמצאו ונעשה רעותא על המקום ולא בסתמא כשלא מצאו, וכי אתה לא חושב כך?

ועוד יש לחשוש על כל מקום שמא הוא היה עיר הנידחת ואסור לבנותה.

יש דיון כזה לגבי נחל איתן דעגלה ערופה, וכמדומני שהגאון רבי שמריהו יוסף חיים קנייבסקי עמד על זה בספרו נחל איתן

בברכה המשולשת כתב:יש דיון כזה לגבי נחל איתן דעגלה ערופה, וכמדומני שהגאון רבי שמריהו יוסף חיים קנייבסקי עמד על זה בספרו נחל איתן

אינך צריך לגדולי זמנינו, קושיא קדומה הוא בדברי הראשונים, במרדכי ועוד

שפה ברורה כתב:

בברכה המשולשת כתב:יש דיון כזה לגבי נחל איתן דעגלה ערופה, וכמדומני שהגאון רבי שמריהו יוסף חיים קנייבסקי עמד על זה בספרו נחל איתן

אינך צריך לגדולי זמנינו, קושיא קדומה הוא בדברי הראשונים, במרדכי ועוד

בודאי, כוונתי שהגרח"ק הביא את כל המקורות, ודן בהם

מאירי כתב:

ביני עמודי גרסי כתב:ואפשר להוסיף, שיש לאסור כל בניה בארץ (היו חיים פה בעבר מליונים כפי שרואים בספרי הסטוריה וכו) ולכן כל מקום הוא בחזקת בית קברות לפחות (הסביבה) מספק!!
ומשכן, אפשר לומר על דברי הרב אוצ"ה דפח"ח.

ועל דבריך ודאי שא"א לומר כן, ואינם אלא ליצנותא בעלמא, כי מי חשב לומר כך? זה נסיון אכזב להטפיל להגרד"ש דברים מוזרים, תמיד הנידון על כשמצאו ונעשה רעותא על המקום ולא בסתמא כשלא מצאו, וכי אתה לא חושב כך?

למה אתה מטפיל את הדברים המוזרים הללו להגרד"ש?
לא דיברנו עליו (שמו לא הוזכר בהודעתינו) אלא דיברנו על עצם הטענה לכשעצמה האם היא נכונה או לאו, ולאחר שישנה טענה כזו (ולא משנה מיהו הטוען אותה) פשוט גיחכנו (לפחות אני) על זה שאי אפשר ולא בא בחשבון אפשרות של טענה כזו.
כלומר הטענה התחילה לנבוע מחשש ("אפשרות שאולי קברו" או כלשון אוצ"ה "שנראה מקום שקברו בו"), ואז אמרנו אם כן....
כתבתי את הדברים ברוח טובה ומחייכת

למישהו יש את המכתב של הרב פיליפ, אולי יואיל להעלות את זה לכאן לטובת הכלל.

בברכה המשולשת כתב:יש דיון כזה לגבי נחל איתן דעגלה ערופה, וכמדומני שהגאון רבי שמריהו יוסף חיים קנייבסקי עמד על זה בספרו נחל איתן

רק כמובן ששם השאלה להיפך. איך מתיישב הדין של כל קבוע כמחצה על מחצה עם הידיעה הברורה שאין איסור כזה.

אני יודע שלזה התכוונתם רק רציתי להבהיר שהראשונים שם הם לא ראייה לאיסור.

האם באמת אין שום תיעוד של כתבי/דברי הרב שמידל בנושא קברים בכלל?
יש רק המכתב ואותה דרשה בביכ"נ סאטמאר?

זה יהיה מרתק לראות חומר נוסף של הרב שמידל
אני משער שאין הרבה, כי טבעו של הרב הוא לצמצם במסירת מידע.

היה לי קצת הכירות אישות עם הר' אליהו סולובציק ואני מעריך אותו עבור החשיבה המקורית שלו. אך בפעם הזאת התאכזבתי מאד מדבריו כאן שנראים לי יותר כפרשנות מגמתי, שמאיזה טעם יש לו דעות שליליות על רד"ש והוא החליט להלביש עליו את תיק ע"י דחיפת פרשנות שלילי לכל דבריו בלי טעם מוצדק.
רד"ש ידוע כאיש שמסר נפשו על שמירת קברים שנים רבות, וקיבל גיבוי של גדולי ישראל מכל החוגים. איני חושב שרד"ש הוא אדם השלם. הוא ייק'ה אמיתי לטוב ולרע, עקשן גדול שאינו כ"כ מוכן/מסוגל לשמוע דעות אחרות משלו, הוא חושב תמיד שהדרך שלו הנכונה, ואין לו הרבה דרכים להתאים לכל מצב. אבל חוץ מזה לא ראיתי שום טענה על רד"ש שהראו דיש בו ממש. גם אלו שהיו עליו טענות ידעו להעריך אותו. לדוגמא הגר"נ קרליץ שליט"א תמך בהאגודה למניעת חילול קברים, כנראה משום שחשב דיש מקום ליותר מדרך היחידי של אתרא קדישא, אבל גם אחר שנפתח האלח"ק הוא עדיין כתב מכתבי תמיכה לאתרא קדישא.
עכשיו בא הרא"ס ומנסה להראות שרד"ש אינו אלא נוכל ערמומי שאינו בוחל משום דבר להשיג המטרה שלו. שכל מה שאומר אינו אלא טכסיס עבור איזה מטרה ולא משום שהוא אמת, וזולת מטרה זו לא היה מדבר כלל, ושהוא משקר ביודעים. לא ראיתי בדברי רא"ס שזה מוכרח כלל. אכן הוא לא כ' שרד"ש פועל עבור הנאה אישי, אבל גם מש"כ הוי האשמה חמורה. צריכים לדון ת"ת לכף זכות גם כשצד חובה נראה יותר, וכאן לא הצליח להראות אפילו שצד חובה מסתבר יותר.
לא היה לי זמן לעבור על כל דבריו, וגם לא להעיר כל מה שיש להעיר. היות שאינני העורך דין של רד"ש הסתפקתי בזה.

אליהו סולובציק כתב:מתוך דבריו של הרב שמידל בדרשה שנשא באלול תשע"ג בביה"מ סאטמר בארה"ב אפשר ללמוד על הקונספט הרוחני שמאחרי מאבקיו, ושנים הם: א) הבריסקער רוב אמר שהארכיאולוגים אינם מחפשים עתיקות, הם מחפשים לעקור את האמונה בהשארת הנפש ומכאן שהמאבק למניעת חילול קברים מחזק את האמונה בהשארת הנפש. ב) ענייני קברים ומתים בכלל, מהווים לפעמים הזיקה האחרונה של יהודים שאינם שומרי מצוות ליהדות, והשמירה על בתי קברות וההיאבקות למענם, שומרת לפעמים על גחלתם שלא תיכווה.

לא מובן מה בא להראות בזה. וכי יש דבר רע בסיפור דברי הגרי"ז. וכי לא יתכן דיש מקום לדברי רד"ש על הזיקה האחרונה. משום מה, א"א לי להשתחרר מתחושה שרא"ס רוצה לשתיל דעה אצל הקורה שהוא לא רוצה לכתוב להדיא - דהיינו שכל מאבקו של רד"ש אינו על קברים כלל, והוא משתמש בקברים כאמצעי למטרתו האמיתי שהוא ב' הענינים המוזכרים.

אליהו סולובציק כתב:הערה 5: זוהי דוגמא קלאסית לתחכום הכתיבה של המחבר. הוא כותב מכתב עם פתיחה וסיום כנהוג, אך משאיר את הקלפים אצלו. ברצותו, הלא יש מכתב. ברצותו אלו הם דפי הכנה, טיוטה, כי הלא אין שמו חתום עליה.

אינו מובן מה רעה בהכנת טיוטה של מכתב כהתחלה להשלמתו. כנראה רא"ס "מדייק" ממה שהוכן כבר עם פתיחה וסיום, אבל אילו היה חושב רגע היה יכול למצוא הסבר בקלות. כנראה רד"ש אינו רגיל להקליד בעצמו כרוב אנשי גילו. הוא התחיל להכין מכתב שיוקלד בהמשך. הוא הכין מיד מה שאפשר בדעתו להשלימו ולתקנו ע"י מחיקות והוספות בגליון שיכנסו למקומם הראוי ע"י המקליד.
נדמה לי שאילו היה להיפך שרד"ש היה מאשים זולתו בזה היה הטענה שזה דוגמא קלאסית לתחכום הכתיבה, שהוא מרבה בהאשמות של הבל ביודעו שדברי לשון הרע מתקבלים בד"כ בלי לעיין ולחשוב על גוף הדבר.

אליהו סולובציק כתב:הערה 16: כך כותב הרב קורן בתשובתו הנ"ל מתאריך ר"ח אדר תשע"ב (כאשר הפיירים עדיין לא נחפרו): בנדון דידן... על פי האומדנא של הארכיאולוגים, בתקופת האבות היה נפוץ שימוש במערות שכאלה לקבורה, ואם אכן מדובר במערות מתקופה זאת,... ניתן יהיה להניח שמדובר בעצמות כנענים. ואמנם לא באתי לטעון שאומדנות אלו מספיקות כדי להקל גם במקרה שבו בחפירת מערה מסוג זה, נמצא שלושה מתים מושכבים כדרכם. אבל בנדון דידן שמדובר רק בפתח של מערה סתומה בעפר, אשר ספק רב אם נמצא בה בכלל שלדים, לא נוכל לעשות עצמנו כארכיאולוגים לחומרא (להניח שמדובר בקברים א.ס.), ולהחמיר בדבר יותר מן הארכיאולוגים עצמם (שמדובר בזמן מאוחר יותר). בפועל, במקרים רבים מערות בעלות פתח מסוג זה לא שמשו כלל לקבורה, אלא לאגירת מים, או לאגירת תבואה. במקרים רבים אחרים...". גם בדוחק רב אי אפשר להוציא מכאן שדעת הרב קורן שהמקום לא שימש לקברים אלא לאגירת מים ומזון.

זה נראה כהיתממות כאילו הוא אינו יודע שנתברר מעל כל ספק שאכן מדובר בקברים. גם המתירים מודים לזה ואומרים שאדרבה זה סיבה להתיר משום שנמצא ראשו בין ברכיו. אתרא קדישא טען שהם טעו לחשוב שיד הוי רגל. המתירים אמרו שעוד מעט הם יפרסמו חו"ד של רופא אורתופד חרדי וארכיאולוג [דתי אאל"ט] המאשר גרסתם. בינתיים עבר שבועות ועדיין לא קיימו הבטחתם למיטב ידיעתי, אבל יהיה איך שיהיה מאחר שנתברר צדקת רד"ש בזה שנמצא קברים היה עדיף לרא"ס לשתוק ולא לבוא עליו בטענות.

אליהו סולובציק כתב:הערה 20: משפט זה יכול להתפרש כהשוואה מקסימאלית: המערות הן כמנהג (שרגילים)ישראל בקבורה. או כמינימליסטית: המערות הן (מתאימים למה שידוע) כמנהג ישראל בקבורה (ואינם סותרים אותם). המחבר שיודע שההשוואה היא מינימליסטית מעדיף לכתוב משפט עמום שהקורא שרוצה לשמוע את דעת המומחה יתרשם שהשוואה היא מקסימלית. אבל לאחר שראה את השגתו של הרב פילפ (ראה בנספח), ריכך את ההשוואה ושינה את הניסוח ל: "המערות ראויות ומתאימות למנהג ישראל בקבורה".

תואנה הוא מבקש. אני הבנתי דבריו באופן נכון מיד, אך גם לדברי הרא"ס כשפירסם רד"ש מכתבו הוא ביאר דבריו להדיא.

אליהו סולובציק כתב:הערה 21: זוהי דמגוגיה לשמה. אין כמו המחבר לדעת שההבדל בין צורות משקף הבדלים בסגנון חיים, בערכים ותשומת לב לדברים שונים. הדבר דומה למת שיעידו עליו שהיה לבוש בחולצה כחולה ומכנסי ג'ינס לאסמכתא שלא היה מקהילת החרדים. יבוא יהודי ויטען שזה דבר בדוי לחלק בסוג הבד, מבנהו וצבעו, עניין שלא הוזכר בפוסקים והעיקר שהיה לבוש בחולצה ומכנסים ולא כמנהג העתיק שגם הגברים לבשו שמלות ויש להאריך הרבה בסיבה ששינו ממנהג הקדמונים בזה ואכמ"ל.

במומו פוסל. אין כמו רא"ס החובב ארכיאולוגיה לדעת דיש הבדלי סגנון במשך השנים. היות שמדברים על זמן בית ראשון והשופטים אין ללמוד מזמן בית שני. להשתמש במשל שלו - זה כמו לקבוע שיהודי מלפני מאות שנים לא היה חרדי משום שלא היה לו כובע שחור.

אליהו סולובציק כתב:שם: ושוב הקבורה במערות המצויות מזמן בית שני יש בה כבוד רב למתים, חציבה יפה מכובדת ומוקצעת בהר, המת שוכב לבדו בכוך לכל אורכו כדרך שאמרו חז"ל. הקבורה במערות עגולות שפתחן בפיר צר ועגול, קרובה יותר לבור שזורקים בו מתים, מאשר למערות מזמן בית שני או לקברים המוזכרים ברמב"ם.

דומני שהקבורה במערת בית שמש אינו פחות מכובד ממה שנוהגים בזמנינו. בבית שני אכן הפריזו מאד בקבורה, עי' בכתובות דף ח' ע"ב -בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שהיו מניחים אותו ובורחין עד שבא רבן גמליאל כו'. אין להוכיח מזה שכן נהגו בכל התקופות. בפרט בזמן ב"ש היו עשירים מופלגים כ"כ שלפי עדות יהוסיפון אחר החורבן ירד מחיר הזהב בעולם במחצית מרוב הזהב שנגנב מירושלים שהציף השוק. זה לא היה המצב תמיד, בפרט בזמן השופטים כשבין שופט לשופט היו שנים שמשלו בהם גוים. זה לא פלא שלא היו יכולים לעמוד בסטנדרט של עשירי בית שני.

אליהו סולובציק כתב:הערה 27: המחבר מוכן לקחת סיכון ולהודיע מראש שהימצאות של כלי עבודה זרה מהווה עילה להתיר הפינוי

סותר למש"כ בהערה 28.

אליהו סולובציק כתב:הערה 28: יש לשים לב לדבריו. הקביעה אינה האם ראוי ומותר או מאוס ואסור להשתמש בהם, אלא האם דרך ישראל בהם או לא. וזה מזכיר את הויכוח בכביש פסגת זאב בירושלים, שנמצאו נרות חרס עם צלב עליהם, שבגינם פסק הרב אליישיב שהם סימן מובהק להיותם קברי נכרים, בעוד שהמחבר טען שאפשר שהטבעת הצלב נעשה אצל היוצר הנכרי ויהודי קנה ממנו את הנרות.

גם בזה עדיף היה לשתוק, שהרי אחר כל התעלומה בשעתו שמציות נרות עם צלב מוכיח שהם קברי גוים נתברר במשך הפינוי שהם קברי יהודים בלי ספק. לא אני אמרתי את זה אלא הרב יודקובסקי מהאגודה למניעת חילול קברים, שהוא שונא גדול של אתרא קדישא ועסק בעצמו בפינוי הקברים בפסגת זאב. [שמעתי זה ממכיר משותף ששמע זה ממנו.] הטענה מהכלים טובה עבור דמגוגיה, אבל כשבאים להתיר ע"פ השערות שאין להם שום סמך בדברי חז"ל והפוסקים צריך להיות ברור בלי שום מקום ספק כלל. כל מי שרגיל במחקר יודע שאין סוף השערות טובות נתבררו בסוף כלא נכונות, והכלים שמצאו בפסגת זאב ראיה חותכת.

אליהו סולובציק כתב:הערה 30: הדאגה לטובת הרוכשים נכפלת להלן בהמשך בסעיפים ח-ט. ויש כאן לכאורה הודעה מוסתרת בחולשת טענותיו כי מה להפסד ממון להתיר פינוי קברים (ראה להלן הע' ?). אולם נראה ששורש העניין הוא שהמחבר הטמיע נוהג של בניה על גבי כיפין בעשרות או מאות מקומות במשך עשרות שנים. המחבר רוצה לשמור ולשמר שיטה זו, והוא מפחד שפרצה חד פעמית תמוטט את הבניין שבנה בעמל רב, ולכן אינו מסתפק באיסור פינוי, אלא דוחק מאד ברוכשים להסכים על בניה על גבי כיפין.

מסתמא יודע הרא"ס שהמצדדים להתיר משתמשים יותר בטענה של הפסד ממון ישראל מהאוסרים. אפשר לראות באשכול זה גופא שחלק גדול מהתגובות דנים בענין זה בלי שום קשר לגוף האשכול. ע"פ טענה זו יש להפריך טענת המתירים עוד יותר.
גם אם נקבל דבריו נגד המקובל שהפסד ממון אינו שיקול בפסק הלכה, הוא סברא לאסור ולא להתיר, שהרי רד"ש נאלץ להעיר מזה נגד המתירים המשתמשים בטענה זו, אבל בשביל מה התחילו המתירים.

אליהו סולובציק כתב:הערה 31: הכוונה להרב זלמן קורן במכתבו המצורפת כנספח למאמר.

הנספח מוזכר כמה פעמים אבל זולת ב' תמונות לא נמצא כלום מהאמור להיות בנספח. בעלמא הייתי תולה זה בשכחה, אבל לקיים דברי חז"ל במדה שאדם מודד בה מודדין לו הריני מציע שזה תחבולה ערמומי. הוא לא צירף הנספח מחשש שזה לא מספיק משכנע. תחת זה הוא ציין להנספח כדי שכל אחד יחשוב ששכח ובודאי הצדק איתו שהוא לא היה מציין לדבר שאפשר לראות מיד אם זה אמת והרי רק בטעות לא צירף הנספח.

אליהו סולובציק כתב:הערה 32: אינני יודע האם יש כאן פליטת קולמוס (הנקרא בלע"ז טעות פרודיסטית) והמחבר היה לו צורך פנימי להראות את דעתו המקצועית שמדובר בצורת קבורה פרימיטיבית, המתאימה לתקופת השופטים כי כל העניינים הטכניים הלכו והשתפרו משך השנים, או כל אסמכתא ארכיאולוגית אחרת. או שהצורך בלשכנע את ציבור הרוכשים שלא לחפור את המקום גברה על הצורך לשמור על העמימות והחתירה להשוואה בין צורות הקבורה השונות. בשיחה עם ידידי תלמיד חכם קנאי וירא אלוקים, סיפר לי ששאל המחבר על מה הסתמך בקביעה זו, וענה לו שלדאבונו בסוף גם הוא מושפע מהם (הארכיאולוגים א.ס.).

לא ראיתי מה ראה הרא"ס בהזכרת "דבר מימי השופטים" עד שעלה בידו לעשות ממנו אבחון פסיכולוגי. בכלל דבריו הם רק לשיטתו שהחליט -מטעם כמוס שלא גילה לנו- שרד"ש יש לו ענין לשמור על העמימות.

מכתב הרב זלמן קורן בנושא, מיום כ"ח תשרי תשע"ג, תגובה למכתב הגר"ש, לכל המעונין.

מפני מה קברו את הכלבים.
ומניין לו שאם מצאו שם קברי אדם בהכרח שאכלוהו הכלבים ומכח זה מתיר לכהן להיכנס לשם.
ומה שכתב שאין לנו לבוא לדון אם המדובר ביהודים או נכרים שהרי לא מצאנו שם שלושה קברים. אתמהה שהרי הוא עצמו כותב שאין כל ספק שמדובר במערות קבורה. ומהכ"ת שבמערות קבורה לא איכפת לנו אם השלדים הנם יהודים או נכרים.
במידה וכה ברור לו שאין מדובר בקבורת אדם למה לו להביא ראיות מהחפירות על יד יריחו. גם מה שכתב בפיו של הגרד"ש כביכול שהח"ס אוסר כל מקום בארץ שמא יש שם קברים אינו נכון כלל ועיקר. הח"ס קאמר שאין לחשוש לטומאה לאחר הרבה שנים וטוען הגרד"ש שאמנם אין לחשוש לטומאה אך עדיין יש לחשוש לחרדת הדין במידה ונמצא שם קברים.
קראתי מלמעלה.

הרב מי שאמר, מסימני החכם שאינו נבהל להשיב, תקרא את הדברים ל הרב זלמן קורן בעיון ובמתינות ואז תגיב.

----

בזה הנני מצרף תשובות להלכה שנכתבו בנושא:
א. מכתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א, ערב חג הסוכות תשע"ג.
ב. מכתב הגה מרבי מה זאב זארגער שליט"א, מוצאי שמחת תורה תע"ג.
ג. תשובת הגר"מ שטרנבוך על מכתב הרב רבי משה זאב זארגער.

מכתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א לאחר מציאת מת מונח ראשו בין ברכיו במתחם, וקביעתו שעפ"י הלכה אין מדובר כלל בבית הקברות, ועצמות אלו הם מקברי עכו"ם.

תודה לרב חובב ספרים על המחמאות ועל הביקורת.
להלן התייחסותי לדבריך.
לא הצלחתי להפעיל את שינויי הצבעים, לכן הקדמתי לדברי את הכיתוב "אליהו:"


היה לי קצת הכירות אישות עם הר' אליהו סולובציק ואני מעריך אותו עבור החשיבה המקורית שלו. אך בפעם הזאת התאכזבתי מאד מדבריו כאן שנראים לי יותר כפרשנות מגמתי, שמאיזה טעם יש לו דעות שליליות על רד"ש והוא החליט להלביש עליו את תיק ע"י דחיפת פרשנות שלילי לכל דבריו בלי טעם מוצדק.
רד"ש ידוע כאיש שמסר נפשו על שמירת קברים שנים רבות, וקיבל גיבוי של גדולי ישראל מכל החוגים. איני חושב שרד"ש הוא אדם השלם. הוא ייק'ה אמיתי לטוב ולרע, עקשן גדול שאינו כ"כ מוכן/מסוגל לשמוע דעות אחרות משלו, הוא חושב תמיד שהדרך שלו הנכונה, ואין לו הרבה דרכים להתאים לכל מצב. אבל חוץ מזה לא ראיתי שום טענה על רד"ש שהראו דיש בו ממש. גם אלו שהיו עליו טענות ידעו להעריך אותו. לדוגמא הגר"נ קרליץ שליט"א תמך בהאגודה למניעת חילול קברים, כנראה משום שחשב דיש מקום ליותר מדרך היחידי של אתרא קדישא, אבל גם אחר שנפתח האלח"ק הוא עדיין כתב מכתבי תמיכה לאתרא קדישא.
עכשיו בא הרא"ס ומנסה להראות שרד"ש אינו אלא נוכל ערמומי שאינו בוחל משום דבר להשיג המטרה שלו. שכל מה שאומר אינו אלא טכסיס עבור איזה מטרה ולא משום שהוא אמת, וזולת מטרה זו לא היה מדבר כלל, ושהוא משקר ביודעים. לא ראיתי בדברי רא"ס שזה מוכרח כלל. אכן הוא לא כ' שרד"ש פועל עבור הנאה אישי, אבל גם מש"כ הוי האשמה חמורה. צריכים לדון ת"ת לכף זכות גם כשצד חובה נראה יותר, וכאן לא הצליח להראות אפילו שצד חובה מסתבר יותר.
לא היה לי זמן לעבור על כל דבריו, וגם לא להעיר כל מה שיש להעיר. היות שאינני העורך דין של רד"ש הסתפקתי בזה.

אליהו: חלילה לי לומר דבר רע על הרב שמידל, עפר אני תחת כפות רגליו ואני אומר את זה במלוא הכנות. הרושם שלי הוא כפי שכתבתי במאמר, שלדעתו אין להביא ראיה מצורת הקבורה הידועה מימות בית שני, ושהוזכרה במשנה, לגבי קברים מתקופת השופטים. לכן יש כאן ספק קבורה יהודית. עניין נוסף הוא הצורך בעקביות במאבק, וזה מחייב אותו לא לאפשר חפירה במצב כזה. אבל, וכאן הדגש העיקרי במאמרי, דרך המאבק שלו כוללת הליכה על גבול האמת ולפעמים אף חוצה אותה לכיוון השלילי. וגם כאן אין לי את הזכות לדון אותו לכף זכות או חובה, קטונתי! אולי המטרה מקדשת כאן את האמצעים. באתי להצביע על דרך הכתיבה שלו שהיא ערמומית ולא ישרה.

אליהו סולובציק כתב:מתוך דבריו של הרב שמידל בדרשה שנשא באלול תשע"ג בביה"מ סאטמר בארה"ב אפשר ללמוד על הקונספט הרוחני שמאחרי מאבקיו, ושנים הם: א) הבריסקער רוב אמר שהארכיאולוגים אינם מחפשים עתיקות, הם מחפשים לעקור את האמונה בהשארת הנפש ומכאן שהמאבק למניעת חילול קברים מחזק את האמונה בהשארת הנפש. ב) ענייני קברים ומתים בכלל, מהווים לפעמים הזיקה האחרונה של יהודים שאינם שומרי מצוות ליהדות, והשמירה על בתי קברות וההיאבקות למענם, שומרת לפעמים על גחלתם שלא תיכווה.

לא מובן מה בא להראות בזה. וכי יש דבר רע בסיפור דברי הגרי"ז. וכי לא יתכן דיש מקום לדברי רד"ש על הזיקה האחרונה. משום מה, א"א לי להשתחרר מתחושה שרא"ס רוצה לשתיל דעה אצל הקורה שהוא לא רוצה לכתוב להדיא - דהיינו שכל מאבקו של רד"ש אינו על קברים כלל, והוא משתמש בקברים כאמצעי למטרתו האמיתי שהוא ב' הענינים המוזכרים.

אליהו: כאן המקום לציין, שלא באתי חלילה להכפיש את הרב שמידל, באתי ללמוד את דרכו במאבק. והיות שראיתי תוך כדי עיון שגם בעני הרב שמידל לאו דווקא שהחפירה בבית שמש היא נגד ההלכה הצרופה, חיפשתי מהו הדבר הגדול והחשוב יותר מההלכה היבשה העומדת מול עיניו של הרב שמידל. על כך כתבתי שעושה רושם שיש כאן אידיה כללית יותר והיא חיזוק האמונה בקרבנו, ושמירה על זיקת יהדות בקרב הציבור היהודי הכללי. לא נכנסתי לדיון על האידיות הללו, אפשר לדון בהם וזה דיון נפרד לחלוטין, אבל בכל אופן וודאי שזה מציב את הרב שמידל במקום גבוה כמי שנאבק על דברים גדולים.

אליהו סולובציק כתב:הערה 5: זוהי דוגמא קלאסית לתחכום הכתיבה של המחבר. הוא כותב מכתב עם פתיחה וסיום כנהוג, אך משאיר את הקלפים אצלו. ברצותו, הלא יש מכתב. ברצותו אלו הם דפי הכנה, טיוטה, כי הלא אין שמו חתום עליה.

אינו מובן מה רעה בהכנת טיוטה של מכתב כהתחלה להשלמתו. כנראה רא"ס "מדייק" ממה שהוכן כבר עם פתיחה וסיום, אבל אילו היה חושב רגע היה יכול למצוא הסבר בקלות. כנראה רד"ש אינו רגיל להקליד בעצמו כרוב אנשי גילו. הוא התחיל להכין מכתב שיוקלד בהמשך. הוא הכין מיד מה שאפשר בדעתו להשלימו ולתקנו ע"י מחיקות והוספות בגליון שיכנסו למקומם הראוי ע"י המקליד.
נדמה לי שאילו היה להיפך שרד"ש היה מאשים זולתו בזה היה הטענה שזה דוגמא קלאסית לתחכום הכתיבה, שהוא מרבה בהאשמות של הבל ביודעו שדברי לשון הרע מתקבלים בד"כ בלי לעיין ולחשוב על גוף הדבר.

אליהו: כפי שנאמר לי הרב שמידל שלח את זה לבית הדין של העדה החרדית. גם הרב שמידל עצמו כותב שזה נכתב לחכם ומבין מדעתו. הרי לך שזה לא היה כתיבה על מנת לתקן. ועולה על כולנה, שיש לנו כעת בדיוק מה שהוא תיקן, ואנו רואים מה ועל מה הוא הוסיף ותיקן, וחוץ משיפורי הלשון, שלא בהם עסקינן, הלא כל התיקונים הם להתחמק מהביקורת שהושמעה כפי שהראתי בהערות.

אליהו סולובציק כתב:הערה 16: כך כותב הרב קורן בתשובתו הנ"ל מתאריך ר"ח אדר תשע"ב (כאשר הפיירים עדיין לא נחפרו): בנדון דידן... על פי האומדנא של הארכיאולוגים, בתקופת האבות היה נפוץ שימוש במערות שכאלה לקבורה, ואם אכן מדובר במערות מתקופה זאת,... ניתן יהיה להניח שמדובר בעצמות כנענים. ואמנם לא באתי לטעון שאומדנות אלו מספיקות כדי להקל גם במקרה שבו בחפירת מערה מסוג זה, נמצא שלושה מתים מושכבים כדרכם. אבל בנדון דידן שמדובר רק בפתח של מערה סתומה בעפר, אשר ספק רב אם נמצא בה בכלל שלדים, לא נוכל לעשות עצמנו כארכיאולוגים לחומרא (להניח שמדובר בקברים א.ס.), ולהחמיר בדבר יותר מן הארכיאולוגים עצמם (שמדובר בזמן מאוחר יותר). בפועל, במקרים רבים מערות בעלות פתח מסוג זה לא שמשו כלל לקבורה, אלא לאגירת מים, או לאגירת תבואה. במקרים רבים אחרים...". גם בדוחק רב אי אפשר להוציא מכאן שדעת הרב קורן שהמקום לא שימש לקברים אלא לאגירת מים ומזון.

זה נראה כהיתממות כאילו הוא אינו יודע שנתברר מעל כל ספק שאכן מדובר בקברים. גם המתירים מודים לזה ואומרים שאדרבה זה סיבה להתיר משום שנמצא ראשו בין ברכיו. אתרא קדישא טען שהם טעו לחשוב שיד הוי רגל. המתירים אמרו שעוד מעט הם יפרסמו חו"ד של רופא אורתופד חרדי וארכיאולוג [דתי אאל"ט] המאשר גרסתם. בינתיים עבר שבועות ועדיין לא קיימו הבטחתם למיטב ידיעתי, אבל יהיה איך שיהיה מאחר שנתברר צדקת רד"ש בזה שנמצא קברים היה עדיף לרא"ס לשתוק ולא לבוא עליו בטענות.

אליהו: זוהי הסיבה שכתבתי בסוגריים שחוו"ד של הרב קורן הייתה לפני פתיחת הפיירים. ומה שהוא אמר, שלגופו של כל חפירה בפנ"ע אין להוציא מכלל אפשרות שהם שימשו לדברים אחרים. זה נכתב כביקורת על כך שהרב שמידל מצטט את דעתו של הרב קורן שהמקום אינו בית קברות. בעוד שהרב קורן כתב שהארכיאולוגים סבורים שזה שימש לבית קברות, אבל אין כאן וודאות, כי לפעמים מקומות כאלו שימשו לצרכים אחרים.
ושוב אזכיר, אני לא צד בויכוח המעשי ולא ההלכתי. אני כן צד בבחינת דרך הכתיבה של הרב שמידל.

אליהו סולובציק כתב:הערה 20: משפט זה יכול להתפרש כהשוואה מקסימאלית: המערות הן כמנהג (שרגילים)ישראל בקבורה. או כמינימליסטית: המערות הן (מתאימים למה שידוע) כמנהג ישראל בקבורה (ואינם סותרים אותם). המחבר שיודע שההשוואה היא מינימליסטית מעדיף לכתוב משפט עמום שהקורא שרוצה לשמוע את דעת המומחה יתרשם שהשוואה היא מקסימלית. אבל לאחר שראה את השגתו של הרב פילפ (ראה בנספח), ריכך את ההשוואה ושינה את הניסוח ל: "המערות ראויות ומתאימות למנהג ישראל בקבורה".
תואנה הוא מבקש. אני הבנתי דבריו באופן נכון מיד, אך גם לדברי הרא"ס כשפירסם רד"ש מכתבו הוא ביאר דבריו להדיא.

אליהו: זו היא שאלה של שיקול הדעת. אני מתרשם באופן ברור, שהרב שמידל התנסח בדווקא באופן שזה יתפרש כהשוואה מקסמלית. מי שכנה בכתיבה שלו מפרט ומפרש יותר. כאסמכתא, תקשיב לדרשה שלו בסטאמר, תשמע את טון הדיבור כשהוא אומר את המשפט הזה, ותשוב אלי על ההתרשמות שלך.

אליהו סולובציק כתב:הערה 21: זוהי דמגוגיה לשמה. אין כמו המחבר לדעת שההבדל בין צורות משקף הבדלים בסגנון חיים, בערכים ותשומת לב לדברים שונים. הדבר דומה למת שיעידו עליו שהיה לבוש בחולצה כחולה ומכנסי ג'ינס לאסמכתא שלא היה מקהילת החרדים. יבוא יהודי ויטען שזה דבר בדוי לחלק בסוג הבד, מבנהו וצבעו, עניין שלא הוזכר בפוסקים והעיקר שהיה לבוש בחולצה ומכנסים ולא כמנהג העתיק שגם הגברים לבשו שמלות ויש להאריך הרבה בסיבה ששינו ממנהג הקדמונים בזה ואכמ"ל.

במומו פוסל. אין כמו רא"ס החובב ארכיאולוגיה לדעת דיש הבדלי סגנון במשך השנים. היות שמדברים על זמן בית ראשון והשופטים אין ללמוד מזמן בית שני. להשתמש במשל שלו - זה כמו לקבוע שיהודי מלפני מאות שנים לא היה חרדי משום שלא היה לו כובע שחור.

אליהו: מצטער הרב חובב ספרים, לא הבנתי אותך, כי הרב שמידל מנסה להשוות את הקבורה בבית שמש לקבורה של בית שני!!! אני מתרשם שאצל הרב שמידל, העבודה שיש הבדל מתקופת השופטים לבית שני, זה בגדר סוד שאין מגלים אלא לצנועים, וכדי להצניע סוד זה, עשה את כל האקרובאטיקה בניסוחים העמומים שלו.

אליהו סולובציק כתב:שם: ושוב הקבורה במערות המצויות מזמן בית שני יש בה כבוד רב למתים, חציבה יפה מכובדת ומוקצעת בהר, המת שוכב לבדו בכוך לכל אורכו כדרך שאמרו חז"ל. הקבורה במערות עגולות שפתחן בפיר צר ועגול, קרובה יותר לבור שזורקים בו מתים, מאשר למערות מזמן בית שני או לקברים המוזכרים ברמב"ם.

דומני שהקבורה במערת בית שמש אינו פחות מכובד ממה שנוהגים בזמנינו.

אליהו: ממש לא. כל אדם מקבל היום קבורה אישית עם מצבה! שם זה דומה יותר לבור שלמשליכים שם קברים! אין כל השוואה.

בבית שני אכן הפריזו מאד בקבורה, עי' בכתובות דף ח' ע"ב -בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שהיו מניחים אותו ובורחין עד שבא רבן גמליאל כו'. אין להוכיח מזה שכן נהגו בכל התקופות. בפרט בזמן ב"ש היו עשירים מופלגים כ"כ שלפי עדות יהוסיפון אחר החורבן ירד מחיר הזהב בעולם במחצית מרוב הזהב שנגנב מירושלים שהציף השוק. זה לא היה המצב תמיד, בפרט בזמן השופטים כשבין שופט לשופט היו שנים שמשלו בהם גוים. זה לא פלא שלא היו יכולים לעמוד בסטנדרט של עשירי בית שני.

אתה צודק בכל מלה. ראה הערה הקדם קודמת.

אליהו סולובציק כתב:הערה 27: המחבר מוכן לקחת סיכון ולהודיע מראש שהימצאות של כלי עבודה זרה מהווה עילה להתיר הפינוי

סותר למש"כ בהערה 28.
אליהו: תקרא את המשך המשפט: "בהגבלות מסוימות (ראה להלן)".

אליהו סולובציק כתב:הערה 28: יש לשים לב לדבריו. הקביעה אינה האם ראוי ומותר או מאוס ואסור להשתמש בהם, אלא האם דרך ישראל בהם או לא. וזה מזכיר את הויכוח בכביש פסגת זאב בירושלים, שנמצאו נרות חרס עם צלב עליהם, שבגינם פסק הרב אליישיב שהם סימן מובהק להיותם קברי נכרים, בעוד שהמחבר טען שאפשר שהטבעת הצלב נעשה אצל היוצר הנכרי ויהודי קנה ממנו את הנרות.

גם בזה עדיף היה לשתוק, שהרי אחר כל התעלומה בשעתו שמציות נרות עם צלב מוכיח שהם קברי גוים נתברר במשך הפינוי שהם קברי יהודים בלי ספק. לא אני אמרתי את זה אלא הרב יודקובסקי מהאגודה למניעת חילול קברים, שהוא שונא גדול של אתרא קדישא ועסק בעצמו בפינוי הקברים בפסגת זאב. [שמעתי זה ממכיר משותף ששמע זה ממנו.] הטענה מהכלים טובה עבור דמגוגיה, אבל כשבאים להתיר ע"פ השערות שאין להם שום סמך בדברי חז"ל והפוסקים צריך להיות ברור בלי שום מקום ספק כלל. כל מי שרגיל במחקר יודע שאין סוף השערות טובות נתבררו בסוף כלא נכונות, והכלים שמצאו בפסגת זאב ראיה חותכת.

אליהו: למה עדיף היה לשתוק? וכי באתי לומר שהרב שמידל לא צדק?! לא עסקתי בשאלה זאת. עסקתי בדעתו של הרב שמידל נטו.

אליהו סולובציק כתב:הערה 30: הדאגה לטובת הרוכשים נכפלת להלן בהמשך בסעיפים ח-ט. ויש כאן לכאורה הודעה מוסתרת בחולשת טענותיו כי מה להפסד ממון להתיר פינוי קברים (ראה להלן הע' ?). אולם נראה ששורש העניין הוא שהמחבר הטמיע נוהג של בניה על גבי כיפין בעשרות או מאות מקומות במשך עשרות שנים. המחבר רוצה לשמור ולשמר שיטה זו, והוא מפחד שפרצה חד פעמית תמוטט את הבניין שבנה בעמל רב, ולכן אינו מסתפק באיסור פינוי, אלא דוחק מאד ברוכשים להסכים על בניה על גבי כיפין.

מסתמא יודע הרא"ס שהמצדדים להתיר משתמשים יותר בטענה של הפסד ממון ישראל מהאוסרים. אפשר לראות באשכול זה גופא שחלק גדול מהתגובות דנים בענין זה בלי שום קשר לגוף האשכול. ע"פ טענה זו יש להפריך טענת המתירים עוד יותר.
גם אם נקבל דבריו נגד המקובל שהפסד ממון אינו שיקול בפסק הלכה, הוא סברא לאסור ולא להתיר, שהרי רד"ש נאלץ להעיר מזה נגד המתירים המשתמשים בטענה זו, אבל בשביל מה התחילו המתירים.

אליהו: אכן הפסד ממון הוא סיבה להתיר, כפי שהבאתי בהמשך דעת רע"א. מה שהציק לי זה איך מעלה הרב שמידל לדיון, מה ההפסד גדול יותר, בנייה על גבי כיפין, הוא חפירה ארכיאולוגית? ומוכיח שחפירה ארכיאולוגית יש בה יותר הפסד, - הלא מבחינתו הפסד ממון לא מעלה ולא מוריד, והוא פותח כאן פתח, כי אם יתברר שההפסד יותר גדול מבניה על גבי כיפין, יפול אחת מטענותיו, והרב שמידל נזהר מדברים כאלו. על כך כתבתי שלכאורה יש כאן הודאה מוסתרת (כלומר טעות פרודיסטית) בחולשת טענותיו. וכתבתי שאני רואה בזה יותר מעַבר מטיעונים עניינים לכתיבה של שכנוע מעשי ולדחוק בהם ללכת על פתרון של כיפין.

אליהו סולובציק כתב:הערה 31: הכוונה להרב זלמן קורן במכתבו המצורפת כנספח למאמר.

הנספח מוזכר כמה פעמים אבל זולת ב' תמונות לא נמצא כלום מהאמור להיות בנספח. בעלמא הייתי תולה זה בשכחה, אבל לקיים דברי חז"ל במדה שאדם מודד בה מודדין לו הריני מציע שזה תחבולה ערמומי. הוא לא צירף הנספח מחשש שזה לא מספיק משכנע. תחת זה הוא ציין להנספח כדי שכל אחד יחשוב ששכח ובודאי הצדק איתו שהוא לא היה מציין לדבר שאפשר לראות מיד אם זה אמת והרי רק בטעות לא צירף הנספח.

אליהו: מודה ומתוודה מרוב התלהבות שכחתי לצרף. ואם בארכיאולוגיה עסקינן, אז כך: המאמר נשלח לכתב העת המעיין, ולשם צירפתי את המכתבים, ואח"כ שהעלתי את זה לפורם, שכחתי. ואם מזווית פסיכולוגית, לא קבלתי רשות לא מהרב קורן, ולא מהרב פילפ, וחששתי לבקש מהם רשות, שמא לא יתנו לי. אולי זוהי הסיבה המוסתרת שלא העליתי אותם. בכל אופן, אני רואה שמישהו העלה את מכתבו של הרב קורן, והמכתב השני אכן אין רשות לפרסמו, והנני מעלה שוב את המאמר שלי עם מחיקת שמו כפי שהוא ביקש ממני, ועם תוספת של כמה הערות שנוספו מאוחר יותר.

אליהו סולובציק כתב:הערה 32: אינני יודע האם יש כאן פליטת קולמוס (הנקרא בלע"ז טעות פרודיסטית) והמחבר היה לו צורך פנימי להראות את דעתו המקצועית שמדובר בצורת קבורה פרימיטיבית, המתאימה לתקופת השופטים כי כל העניינים הטכניים הלכו והשתפרו משך השנים, או כל אסמכתא ארכיאולוגית אחרת. או שהצורך בלשכנע את ציבור הרוכשים שלא לחפור את המקום גברה על הצורך לשמור על העמימות והחתירה להשוואה בין צורות הקבורה השונות. בשיחה עם ידידי תלמיד חכם קנאי וירא אלוקים, סיפר לי ששאל המחבר על מה הסתמך בקביעה זו, וענה לו שלדאבונו בסוף גם הוא מושפע מהם (הארכיאולוגים א.ס.).

לא ראיתי מה ראה הרא"ס בהזכרת "דבר מימי השופטים" עד שעלה בידו לעשות ממנו אבחון פסיכולוגי. בכלל דבריו הם רק לשיטתו שהחליט -מטעם כמוס שלא גילה לנו- שרד"ש יש לו ענין לשמור על העמימות.

אליהו: אכן זה לשיטתי. וכאסמכתא הבאתי מדברי ידידי הגאון הקנאי.... ששאל את הרב שמידל על כך, והסתייג מזה.

אליהו סולובציק כתב:הערה 28: יש לשים לב לדבריו. הקביעה אינה האם ראוי ומותר או מאוס ואסור להשתמש בהם, אלא האם דרך ישראל בהם או לא. וזה מזכיר את הויכוח בכביש פסגת זאב בירושלים, שנמצאו נרות חרס עם צלב עליהם, שבגינם פסק הרב אליישיב שהם סימן מובהק להיותם קברי נכרים, בעוד שהמחבר טען שאפשר שהטבעת הצלב נעשה אצל היוצר הנכרי ויהודי קנה ממנו את הנרות.

גם בזה עדיף היה לשתוק, שהרי אחר כל התעלומה בשעתו שמציות נרות עם צלב מוכיח שהם קברי גוים נתברר במשך הפינוי שהם קברי יהודים בלי ספק. לא אני אמרתי את זה אלא הרב יודקובסקי מהאגודה למניעת חילול קברים, שהוא שונא גדול של אתרא קדישא ועסק בעצמו בפינוי הקברים בפסגת זאב. [שמעתי זה ממכיר משותף ששמע זה ממנו.] הטענה מהכלים טובה עבור דמגוגיה, אבל כשבאים להתיר ע"פ השערות שאין להם שום סמך בדברי חז"ל והפוסקים צריך להיות ברור בלי שום מקום ספק כלל. כל מי שרגיל במחקר יודע שאין סוף השערות טובות נתבררו בסוף כלא נכונות, והכלים שמצאו בפסגת זאב ראיה חותכת.

איני יודע מה היה שם ומה מעיקרא ומה בסוף. אבל ברור שבאופן עקרוני מהעובדה שהתברר אח"כ שאינו כן, אין ראייה. כי אם הדרך שאינו מצוי כן א"כ אפשר ללכת אחר הרוב וזה שיש מקרה שהוא מהמיעוט אינו סותר את דין תורה לילך אחר הרוב. ובכל עניין בהלכה מצוי כן, אא"כ הטענה היא שההערכה שאינו מצוי היתה שגוייה. אבל זה אינו מוכח תמיד מהמיעוט.

לא הצלחתי להפעיל את שינויי הצבעים, לכן הקדמתי לדברי את הכיתוב "אליהו:"

אתה מסמן (בוחר) את הקטע ולוחץ על הכפתור צבע גופן ובוחר צבע. עשיתי את זה לקטע הראשון שלך כדי להדגים.

אוצר החכמה כתב:

לא הצלחתי להפעיל את שינויי הצבעים, לכן הקדמתי לדברי את הכיתוב "אליהו:"

אתה מסמן (בוחר) את הקטע ולוחץ על הכפתור צבע גופן ובוחר צבע. עשיתי את זה לקטע הראשון שלך כדי להדגים.

נדמה לי שאליהו התכוון לציטוטים, ואת זה ניתן לעשות בשני אפשרויות, או ללחץ על לחצן 'ציטוט' המופיע בראש כל הודעה בצד שמאל, או ללחוץ על 'שלח תגובה', ואז לרדת עם הגלגלת לתחתית העמוד שם נמצאות כל ההודעות שנשלחו בנושא, אתה מסמן את המילים שברצונך לצטט, ולוחץ על לחצן 'ציטוט' כנ"ל. כך ניתן לצטט רק חלק מההודעה [באופן הזה מומלץ - לא חובה - להקיש 'אנטר' לאחר לחיצה על לחצן 'ציטוט'].

מי שאמר כתב:מפני מה קברו את הכלבים.
ומניין לו שאם מצאו שם קברי אדם בהכרח שאכלוהו הכלבים ומכח זה מתיר לכהן להיכנס לשם.
ומה שכתב שאין לנו לבוא לדון אם המדובר ביהודים או נכרים שהרי לא מצאנו שם שלושה קברים. אתמהה שהרי הוא עצמו כותב שאין כל ספק שמדובר במערות קבורה. ומהכ"ת שבמערות קבורה לא איכפת לנו אם השלדים הנם יהודים או נכרים.
במידה וכה ברור לו שאין מדובר בקבורת אדם למה לו להביא ראיות מהחפירות על יד יריחו. גם מה שכתב בפיו של הגרד"ש כביכול שהח"ס אוסר כל מקום בארץ שמא יש שם קברים אינו נכון כלל ועיקר. הח"ס קאמר שאין לחשוש לטומאה לאחר הרבה שנים וטוען הגרד"ש שאמנם אין לחשוש לטומאה אך עדיין יש לחשוש לחרדת הדין במידה ונמצא שם קברים.
קראתי מלמעלה.

קראתי שוב את המאמר של הרב קורן ולדעתו קברו שם כלבים!!!

כמו כן לדעתו במידה ומצאו שם שלד אדם בהכרח שאכלוהו כלבים ע"ש.

הוא אינו מתכחש לזה שזה נראה כמערת קבורה אך לדעתו גם אם נראית כמערת קבורה עדיין אין לנו להיכנס לדין אם נקברו שם יהודים או גויים.

הרב קורן כותב שכביכול לדעתו של רד"ש גם לפי הח"ס יש למיחש בכל הארץ שמא יש שם קברים למרות שכבר עברו מאז אלפי שנים - אך המעיין במאמרו של רד"ש יווכח לדעת שלא כתב כן כדברים האלו - כל שכתב רד"ש הוא כך. שהגם שאין לו לדעתו של הח"ס למיחש לטומאת כהנים לאחר אלפי שנים אך מהכ"ת שמותר לנו לטלטל את הנפטרים שם ולא חיישינן לחדת הדין. להעיר את הנפטרים וגם לדעת הח"ס במידה ומצאו קברים ובנידון דידן מערת קברים אין לחטט בהם משום חרדת הדין.

אמש כתבתי בקצירת האומר אך אחר קריאת שוב את מאמרו אני חוזר ושואל כפי ששאלתי - ואקווה שעתה הובנתי.