פורום אוצר החכמה

אם אתה מתעקש שלא לדייק את לשון החזו"א איך שהוא, א"כ אין בינותינו שום מחלוקת,

בברכת ברכה ושלו', סגן אלוף

סגן אלוף כתב:הרב יורה דעות
האם הינך זוכר את המילים האלו-
ומלבד שאין כאן כח רוב בעצם אין הרוב ידוע כי הרבה חכמים היו שלא באו דבריהם על הספר וכו'
כתבם רבינו אברהם ישעיהו בן שמריהו יוסף זללה"ה כלפי ההליכה אחר רוב פוסקים.
מה שאתה משורר ומצטט יחיד ורבים הלכה כרבים נאמר לגבי תנאים וכנראה ס"ל לחזו"א שהם כן נשאו ונתנו זע"ז בהלכה והלכך נאמר בהם דין אחרי רבים להטות לגמרי.

הא לך דברי החזו"א באותו הסימן שציינתי אליהם לעיל ומשום מה סרבת לעיין בם
ויבין כל מעיין שמכיוון שזו אחת מהכרעות הפסק יש חילוק ברור בין יחיד נגד כל העולם או רבים נגד יחידים או שבעה פוסקים נגד ששה וכדומה ועל מקרה זה האחרון כיוון החזו"א שהוא נטיה בעלמא.
יתכן שיש מחלוקת בין החזו"א לפוסקים אחרים בגדר וטעם הדברים (עם כי דבריך להעמיד דעת כל הפוסקים כחידושו של הגר"ח מחודשים למדי) אבל אין כאן מחלוקת מעשית בדרך הפסיקה.
ואשר קראת לי טיפש ושקרן הנני מוחל בלב שלם ובלבד שלא הא רגיל לעשות כן :)

אין כאן שום דיוק בלשון החזו"א, הנחת הנחה והוספת על דבריו מה שלא כתב. ובדבריו אין שום חדוש כי מבוארים בכל דברי הפוסקים האחרים שנהגו ג"כ כך.

שוב כתבתי במקום אחר וזה לשוני ----

יורה_דעות כתב:ושאלתך שכשיש רוב בפוסקים שייעשה הכרעה בדרכי הלימוד, כבר השיבוך שאין כלל כזה בדרכי הלימוד, אין כלל שהרוב צודק באופן אוטומטי, אלא מסור ללומדים להכריע. ורק כשאין שום הכרעה ונמסרות השיטות ומתוכחים אנשים ביניהם, עולה הנדון איך לנהוג כשאין הכרעה, ובזה אין הכלל של רוב מכריע.

איתא בהגהות החזו"א הנדפסות בספר קובץ ענינים אות ו' וז"ל והולכין אחר הרוב כמו שהולכין אחר ב"ד היותר גדול וכמו שהולכין אחר רב באיסורא ושמואל בדינא עכ"ל.

ואי"ה אשנה פרק זה.

כ"ז כשאין הכרעה

יורה_דעות כתב:ולכן אין לשאול למה נעשה רוב בספרים שהגיעו אלינו, כי גם אם בדורות הראשונים היה רב מופלג מהם בהוראה מכל מקום כיון שלא באו דבריו אצלינו הם רבותינו ולא הוא,
לא מובן מאי קאמר, דבריו הגיעו אלינו בהרבה דברים והוא אחד מרבותינו, אלא שבנושא זה לא הגיענו דבריו. הרעיון של רוב פוסקים הוא בדוי מעיקרו, שכן אין משמעות לרוב מבלי להחליט מי משתתף בהצבעה, בתוך ב"ד או אסיפה סגורה ידועים לנו כל המשתתפים, ועל כן אפשר להכריע על חודו של קול. אבל כאשר כל חכמי ישראל והפוסקים הם המשתתפים ולכולם זכות הצבעה, ואתה יודע במקרה דעה של 17 מתוך 1000 אין שום רוב, קוראים לזה 'מדגם'. רק במקרה שאנו רואים שרוב מוחלט ומכריע, כנגד יחידים ממש, יש הגיון במדגם, וגם אז אין זה מחייב מדין רוב, אלא שסברא הוא, שלמה נלך אחרי מיעוטא דמיעוטא מול רבים מהם, אבל לא ב7 נגד 9. וכן יש משקל לפוסקים אחרים כנגד חבריהם שהיו בעלי הוראה וכו' כמו שמחשיב הב"י רמב"ם רי"ף ורא"ש ועוד כיו"ב שמשקלם גדול משל אחרים שפחות נתקבלו דבריהם.

ועתה זכינו לראות כדברינו, בדברי מרן חזו"א זללה"ה עצמו בספר שו"ת וחידושים עמוד קע


והדברים מדברים בעד עצמם, עג כדי כך שהחזו"א כותב שאנו פחות מחויבים לדעת גדולי הראשונים ר"י אלברצלוני והר"א אב"ד שכל הראשונים תלמידיהם, הואיל וספריהם לא באו לידינו!!!!

במחילת כת"ר אין קשר בין המצולמים לכתבה.
הנושא באשכול היה נושא מסויים בו לא הגיעה דעת א' הראשונים. ולא א' הראשונים שספרו לא הגיע לידינו בכלל ולכן אנו פחות תלמידיו.

יורה דעות כתב:דבריו הגיעו אלינו בהרבה דברים והוא אחד מרבותינו, אלא שבנושא זה לא הגיענו דבריו.

ודע עוד, שהגם שברור שבנושא בן דן החזו"א בו כל גדולי הראשונים בצד א', והני ב' ראשונים בצד שני, נחשב מדגם מספיק מייצג.
הטענה שהני ב' ראשונים לא הגיע ספרם לידינו, קצת קשה, שכן דבריהם מובאים בראשונים בצורה מסודרת, ונחשבים מגדולי ההוראה והפוסקים הלכה למעשה בדור הראשון לראשונים, והרי ברור שאין הנושא אם הגיע החיבור השלם לידינו או רק הפסקים. ומתאים לומר כן על ראשונים שמובאים פעמים ספורות כמו ר' משה בר חסדאי, דוגמא בעלמא, שמובא כמה פעמים בראשונים בכבוד גדול, אבל לא יותר מזה, ולכן בפועל אינו אחד מרבותינו, הגם שהיה ראוי להיות מרבותינו כמו כל שאר הראשונים. ולא על הר"א אב"ד והר"י אלברגלוני. ששניהם היו נושאי תורת הגאונים שקרבו להם בזמן,
מלבד זאת אינו מובן שהרי ספרו של הר"א אב"ד האשכול הגיע לידינו, וספר אזהרות של ר"י אלברגלוני מצוי עמנו, וא"כ למה נגרע מעלתם מראשונים אחרים, כמו הראב"ד שמעט מזעיר שבידינו הוא חיבוריו הישירים, והרוב מובאות בראשונים אחרים?
ובקצרה לענ"ד אין זה אלא סניף בד' החזו"א, ולא טיעון חזק כ"כ, ומ"מ אין זה נוגע כלל לענינינו. מה שאני טענתי הוא שספירת רוב בלי לדעת מה אומרים על הנושא הרמב"ן הרשב"א וכו' אינה ספירת רוב באמת אלא מדגם.

וואוו.
אין לי יד ורגל בסוגיא זו [לצערי הרב].
אולם מקריאת האשכול ניכר שרבים מהכותבים כאן קנו את מטבע לשונם מהשגות הראב"ד המלחמת ובדק הבית וכו'... ואף עולים עליהם בכמה וכמה מונים.
אכשר דרא.

אולי קצת יותר תרבות דיון...