פורום אוצר החכמה

משולש כתב:בפשטות רוב מוחלט של הראשונים והאחרונים בכל ארצות אירופה (חוץ מספרד אחרי התגלות הזוהר) סוברים להניח תפילין בחול המועד. וזה כולל את הראשונים הגדולים שמפיהם אנו חיים, כמו הרא"ש, הטור, הרמב"ם, ויתכן שגם הרי"ף.

בס"ד

לקוט שיטות הפוסקים בזה. [בדעת הרמב"ם ראה המצויין בשעה"צ סק"כ].

מה שנכון נכון כתב:הדיון פה לא מובן לי כ"כ.

ובאמת שיתכן שלא רק משום שכן דעת הקבלה פסק כן מרן, אלא שמאחר וכן דעת רשב"י שהיה מחכמי המשנה, ולא מצינו בתלמוד מי שחולק עליו, א"כ גם ע"פ הפשט יש לנהוג כן.

זה מצחיק לראות זאת כך, כי אם היחס לזוהר היה כחיבור של רשב"י אז מה בכלל נושא ופשיטא שיש לנהוג כמותו בדבר שלא נפרש בש"ס להיפך.
גם הב"י כשתעיין בו לא כתב כן אלא מחמת שהוזהר החמיר בזנ מאד עד כדי חיוב מיתה(!!), אבל לא בגלל שיש כאן הכרעת רשב"י.
וזאת מפני שאין לנו מסורת על עובדת יחוס הזוהר לרשב"י, ואף שהב"י האמין שכן הוא מ"מ מבחינה הלכתית אין לו כלל מעמד של דברי תנא.

משולש
מי זה הרשר"ה??
אגב גם אני הקטן שוקל ברצינות מהשנה להניח תפילין אחר שלמדתי הסוגיא וראיתי שכן פשטות הדבים כפי שהארכתי לפרט למעלה.

עניין אחר באותו עניין, רבים מהראשונים שדנו בעניין הציגו את השאלה בצורה האם יש איסור להניח תפילין בחול המועד ולא האם חייבים להניח תפילין בחול המועד, מדוע?

פשוטה של משנה כתב:

מה שנכון נכון כתב:הדיון פה לא מובן לי כ"כ.

ובאמת שיתכן שלא רק משום שכן דעת הקבלה פסק כן מרן, אלא שמאחר וכן דעת רשב"י שהיה מחכמי המשנה, ולא מצינו בתלמוד מי שחולק עליו, א"כ גם ע"פ הפשט יש לנהוג כן.

זה מצחיק לראות זאת כך, כי אם היחס לזוהר היה כחיבור של רשב"י אז מה בכלל נושא ופשיטא שיש לנהוג כמותו בדבר שלא נפרש בש"ס להיפך.
גם הב"י כשתעיין בו לא כתב כן אלא מחמת שהוזהר החמיר בזנ מאד עד כדי חיוב מיתה(!!), אבל לא בגלל שיש כאן הכרעת רשב"י.
וזאת מפני שאין לנו מסורת על עובדת יחוס הזוהר לרשב"י, ואף שהב"י האמין שכן הוא מ"מ מבחינה הלכתית אין לו כלל מעמד של דברי תנא.

אני דברתי על דעת מרן ולדידיה קטע זה הוא מדברי רשב"י באופן מוחלט, וכמו שכתב וז"ל ועכשיו נהגו כל בני ספרד שלא להניחם בחול המועד ושמעתי שמקודם היו מניחים אותם בחול המועד כדברי הרא"ש ואח"כ מצאו שכתב רבי שמעון בר יוחי במאמר אחד שאסור להניחם בחול המועד ועל כן נמנעו מלהניחם בחול המועד... ומאחר שבתלמודא דידן לא נתבאר דין זה בפירוש מי יערב לבו לגשת לעבור בקום עשה על דברי רבי שמעון בן יוחי המפליג כל כך באיסור הנחתן. עכ"ל.
לא הבנתי איך אפשר לפרש את דבריו באופן אחר. [ושוב, אני מדבר על דעת מרן בלבד].

ומה שהזכיר את החומרה והאיסור שבהנחתם הוא שלא יאמר אדם הואיל והדבר שנוי במחלוקת [ויש מוכיחים מהתלמוד בהיפך] והוי סד"א אוציא עצמי מידי ספק ואניחם, וע"ז אמר שגם איסור יש בדבר.

גם המהרש"ל [שחייב הנחת תפילין בחוה"מ] היה סבור כך כנראה ממש"כ בשו"ת סימן צח וז"ל חדשים מקרוב באו ורוצים להיות מכת המקובלים וממדרשי הנעלמים ומחלשי הראות לא יביטו באור הזוהר ולא ידעו מוצאו ומבואו וכוונתו אלא שכך מצאו בספרי רשב"י ודע אהו' שכל רבותי ואבותי הקדושים ששמשו גאוני עולם ראיתי מהם שלא נהגו כך אלא כדברי התלמוד והפוסקים ואם היה רשב"י עומד לפנינו וצוח לשנות המנהג שנהגו הקדמונים לא אשגחינן ביה כי ברוב דבריו אין הלכה כמותו. עכ"ל.

מ"מ כתבתי זאת כתוספת, ועיקר הענין הוא שכאן נצבת השאלה הרגילה של הלכה וקבלה, ולא הלכות תפילין.



לא רשר"ה כ"א רבש"ה - הרב בנימין שלמה המבורגר.
http://www.moreshesashkenaz.org/he

מה שנכון נכון כתב:הדיון פה לא מובן לי כ"כ.
אמת שכפה"נ המנהג הקדום ברוב המקומות היה להניח תפילין בחוה"מ, אלא שהשתנה בעקבות דברי הזהר, וכמ"ש הב"י דמאחר ולא נתפרש בתלמודא דידן [כלומר אין הוכחה ניצחת], מי יחלוק על רשב"י בספר הזהר, ואמנם יש לדון בדעת מרן עד כמה הוא נוהג לפי כלל זה ואכמ"ל, אך מ"מ ברור שהשתנה המנהג בגלל שכן דעת הקבלה, ואם כן מה יתן ומה יוסיף לאסוף כעפר וכחול ימים את דעות הראשונים בענין שדנו מצד הלכה, הלא הכרעת הב"י היתה בגלל הקבלה, ומטעם זה שנו קהלות הספרדים מנהגם, ואחריהם האשכנזים הנוהגים ע"פ הקבלה, ובא"י כמעט כולם, ומי שירצה ידון בעיקר הענין - הלכה וקבלה אחרי מי הולכים, אך אי"ז נוגע כלל להלכות תפילין.
ובאמת שיתכן שלא רק משום שכן דעת הקבלה פסק כן מרן, אלא שמאחר וכן דעת רשב"י שהיה מחכמי המשנה, ולא מצינו בתלמוד מי שחולק עליו, א"כ גם ע"פ הפשט יש לנהוג כן.

גם האחרונים באשכנז ופולין אחרי הב"י ואחרי הקבלה רוב רובם פסקו להניח בחול המועד. ולא חשו לקבלה. וכך נפסק גם כן במשנה ברורה. אם כן מה יש מקום לדיונים כאן אם הלכה עדיף או קבלה. אחרי שהפוסקים כבר קבעו שלא מתחשבים כלל בקבלה בנושא זה.

בור ועם הארץ כתב:שמעתי מר' יעקב וייסברג ז"ל, שפעם שאל לרבו הגרא"ק זצ"ל למה מניח תפילין בחוה"מ הלא דעת הגר"א - שהגרא"ק העריצו ביותר - היתה שלא להניח. הגרא"ק הסתכל עליו בתמיהה, ואמר, "ר' יעקב, וואס רעדט איהר, הלא כתוב אל תיטוש תורת אמך, ואבי הרי הניח!"

מישהו יכול לפתוח את הראשי תיבות "הגרא"ק"?
תודה רבה.

(זה הופיע באשכול הזה).

הג"ר אהרן קוטלר?

יש מישהו שיודע איך ליצור קשר עם "בור ועם הארץ" כדי לאמת את ההשערה?

זו לא השערה בעלמא
זה דברים ברורים ופשוטים שהכוונה לגאון הנזכר.

בעייני בחולו של מועד בענין זה התחדשה לי ראיה נפלאה אשר לפלא בעיני שלא מצאתי מי שעמד בזה.
שהנה בגמ' בשבת מבואר שלדעת רבי יהודה הנשיא תקיעה שלישית שהיו תוקעים בערב שבת היתה לצורך חליצת תפילין.
והנה במשנה סוף סוכה מתבאר שתקיעה זו היא מן המנין של התקיעות בערב שבת שבתוך החג, וחזינן שהיו מניחים תפילין.
וידעתי שאפשר לדחות שלא שינו סדר התקיעות הרגיל בכל ערב שבת, אבל מ"מ מכלל ראיה לא יצאנו.
ואשמח אם יואילו חכמי הפורום לבדוק אם יש מי באוצר שכבר עמד בזה.

פשוטה של משנה כתב:בעייני בחולו של מועד בענין זה התחדשה לי ראיה נפלאה אשר לפלא בעיני שלא מצאתי מי שעמד בזה.
שהנה בגמ' בשבת מבואר שלדעת רבי יהודה הנשיא תקיעה שלישית שהיו תוקעים בערב שבת היתה לצורך חליצת תפילין.
והנה במשנה סוף סוכה מתבאר שתקיעה זו היא מן המנין של התקיעות בערב שבת שבתוך החג, וחזינן שהיו מניחים תפילין.
וידעתי שאפשר לדחות שלא שינו סדר התקיעות הרגיל בכל ערב שבת, אבל מ"מ מכלל ראיה לא יצאנו.
ואשמח אם יואילו חכמי הפורום לבדוק אם יש מי באוצר שכבר עמד בזה.

כמדומה שקדמך בראיה יפה זו הגרא"מ הורביץ בסוכה שם

באוצר מפרשי התלמוד כתבו כן בשם בנין ציון החדשות סימן נו, אהל משה [לראמ"ה הנ"ל], וזכר יהוסף או"ח ס"י.