אא"ט לא כתוב/מוכרח שם שקראו את כל התורה, יתכן שקראו עד מחצית היום מתחילת התורה כמה שהספיקו עד אז.
ומוכרחים לומר כן, שהרי לא רק
קראו [ובוודאי לא במהירות] אלא גם
דייקו וגם
הסבירו, כמפורש שם:
ז וְיֵשׁוּעַ וּבָנִי וְשֵׁרֵבְיָה יָמִין עַקּוּב שַׁבְּתַי הוֹדִיָּה מַעֲשֵׂיָה קְלִיטָא עֲזַרְיָה יוֹזָבָד חָנָן פְּלָאיָה וְהַלְוִיִּם מְבִינִים אֶת הָעָם לַתּוֹרָה וְהָעָם עַל עָמְדָם. ח וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא. ט וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה הוּא הַתִּרְשָׁתָא וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר וְהַלְוִיִּם הַמְּבִינִים אֶת הָעָם וכו'.
וגם
תרגמו - כביאור חז"ל ל"מפורש - זה תרגום".
וזהו המקור לדברי הגמרא בריש מגילה לכך שתרגום התורה לארמית מקורו כבר בעזרא [ואליו הגיע מסיני, כדאיתא בנדרים].לגוף האשכול, לא זכיתי להבין, וכי לזאת יקרא "פסוקי דזמרה", "הלל שבכל יום"? "להגיד" פסוקי דזמרה?
לומר את המילים? כל שכן במהירות של מקסימום מה שאדם יכול לומר בדקה? זה לא "נאמר" אלא מושר, משובח, מתרונן, מרוגש, נלהב, וממילא גם המילים נמשכות ויוצאות בקצב משלהן. [וכמה זמן לוקח "לומר" תפילת עמידה? והלל?].
ואפילו אם רק "נאמר" - אבל במתינות, בשירה ובנעימה [רש"י ברכות ו, א: "במקום רנה [שם תהא תפילה] - בבית הכנסת ששם אומרים הצבור שירות ותשבחות בנעימת קול ערב"].
אמנם אכן לדאבוננו וכו' לא בכל המקומות נראים כך פסוקי דזמרה, אפילו בשבת ובחג, ומי מדבר מכל הציבור ביחד, אלא אפילו אצל היחיד. וה' יאיר עינינו ושכלנו וידליק לבנו ונפשנו אמן.