שימוש בתקליטור מזוייף-מכתב פוסקי הדר

[המעיין]

זהו שאצלנו כשעברנו לישיבה קטנה הפסקנו עם זה.

א קיצער, פלתי כותב לך דברי טעם ואתה עונה לו בבדיחות?

[אלי כהן]

זהו שאצלנו כשעברנו לישיבה קטנה הפסקנו עם זה.

גם אנחנו. תגובתי לפלתי, נועדה אפוא להיות רצינית.

א קיצער, פלתי כותב לך דברי טעם ואתה עונה לו בבדיחות?

לא הבנתי למה לא מצאת גם בדבריי דברי טעם.
הלל הזקן אמר ד"סני עלך", אז עניתי לפלתי שהשאלה שלי - היא ממילא תיאורטית - כלומר היא מתייחסת למי שלא שנוא עליו (שיעתיקו את התוכנות שלו ולכן נשאר לשאול האם הוא רשאי להעתיק תוכנות של אחרים), כך שאינני מבין איזה פגם ענייני מצאת בתשובתי - כתשובה עניינית - ולא כבדיחה.
חוצמיזה, שגם את תרצה לראות בתשובתי סוג של בדיחה (למרות שלא לכך הייתה כוונתי המקורית), אל תשכח שבכל בדיחה - אשר איננה בדיחת-קרש אלא בדיחה אמיתית - יש איזשהו צד של אמת (אחרת לא היו צוחקים ממנה אלא משתעממים ממנה), ומה לעשות - צד-של-אמת זה - שייך גם לבדיחה הנוכחית (אם בכלל היא בדיחה כי כאמור אני לא רואה אותה כך).

[אוצר החכמה]

על טענת פלתי אפשר לעורר שאלה עקרונית, האם דין מאי דסני עלך נוהג במי שאינו עושה מעשה עמך, כשלעומת זה דין גזל נוהג, כך שיכול להיות נפ"מ בזה.

[המעיין]

התכוונת ברצינות? מישהו שלא סובל מהקור יכול לגרום לחבירו שיהיה לו קר? בטענה המבריקה שלך, עלי זה לא שנוא לי לא איכפת מהקור?

דברי מופנים לאלי כהן ולא להודעת אוצר החכמה שנכנסה בינינו

[אלי כהן]

התכוונת ברצינות? מישהו שלא סובל מהקור יכול לגרום לחבירו שיהיה לו קר? בטענה המבריקה שלך, עלי זה לא שנוא לי לא איכפת מהקור?

דברי מופנים לאלי כהן ולא להודעת אוצר החכמה שנכנסה בינינו

לא התכוונתי שמותר (או שאסור), רק התכוונתי שאין בזה ענין "דסני עלך".

[המעיין]

זהו בדיוק שברור שיש בזה משום דסני עלך. כי דסני עלך לא הכוונה לפי המצב שלך (לדוגמה אתה לא סובל מהקור או אתה גר בארץ חמה) אלא אם הדבר היה שנוא עליך לו היית במקומו (היינו אם גם אתה היית סובל מהקור או לו היית גר כמוהו באלסקה) וזה פשוט כביעתא בכותחא ואולי יותר.

[אלי כהן]

דסני עלך לא הכוונה לפי המצב שלך...אלא אם הדבר היה שנוא עליך לו היית במקומו (היינו...לו היית גר כמוהו באלסקה).

השתא דאתית להכי, א"כ אתה מסכים אתי, שהרי זה בדיוק מה שאני טוען: כשם שלא שייך "דסני עלך" במצב (תיאורטי או אמיתי) שבו - אילו גרתי באלסקה - לא הייתי סובל מהקור, ככה לא שייך "דסני עלך" במצב (תיאורטי או אמיתי) שבו - אילו היו מעתיקים ממנו תוכנות בלי רשות - לא הייתי סובל מההעתקה.

דסני עלך לא הכוונה לפי המצב שלך (לדוגמה אתה לא סובל מהקור...) אלא אם הדבר היה שנוא עליך לו היית במקומו (היינו אם גם אתה היית סובל מהקור...)

להגיד (כדבריך) ש"הדבר היה שנוא עליך לוּ...גם אתה היית סובל", זה כמו להגיד "הדבר היה שנוא עליך לוּ הדבר היה שנוא עליך".
ובכן: שים לב כי, הלל הזקן לא אמר "דסני עליך אילו הוה סני עלך" (שזה אגב בדיחה להגיד כך), אלא אמר "דסני עלך"; הא ותו לא! אין אפוא הצדקה לנסות לחלץ מתוך דברי הלל הזקן את מה שאין בהם.

זהו בדיוק שברור שיש בזה משום דסני עלך...וזה פשוט כביעתא בכותחא ואולי יותר.

לי זה פשוט כביעתא בכותחא, שהפירוש של דסני עלך הוא כפשוטו - כלומר "דסני עלך" - ולא (כפירושך) "דסני עלך אילו הוה סני עלך".

[סכינא חריפא]

להגיד (כדבריך) ש"הדבר היה שנוא עליך לוּ...גם אתה היית סובל", זה כמו להגיד "הדבר היה שנוא עליך לוּ הדבר היה שנוא עליך".
ובכן: שים לב כי, הלל הזקן לא אמר "דסני עליך אילו הוה סני עלך" (שזה אגב בדיחה להגיד כך), אלא אמר "דסני עלך"; הא ותו לא! אין אפוא הצדקה לנסות לחלץ מתוך דברי הלל הזקן את מה שאין בהם.

ר' אלי
'דסני עליך' נאמר אם הדבר היה שנוא עליך מבחינה רגשית אחרי כל הנתונים הפיזיים כגון שאתה כעת לא קודח מחום והוא כן.

[אלי כהן]

להגיד (כדבריך) ש"הדבר היה שנוא עליך לוּ...גם אתה היית סובל", זה כמו להגיד "הדבר היה שנוא עליך לוּ הדבר היה שנוא עליך".
ובכן: שים לב כי, הלל הזקן לא אמר "דסני עליך אילו הוה סני עלך" (שזה אגב בדיחה להגיד כך), אלא אמר "דסני עלך"; הא ותו לא! אין אפוא הצדקה לנסות לחלץ מתוך דברי הלל הזקן את מה שאין בהם.

ר' אלי
'דסני עליך' נאמר אם הדבר היה שנוא עליך מבחינה רגשית אחרי כל הנתונים הפיזיים כגון שאתה כעת לא קודח מחום והוא כן.

כמובן! זה בדיוק מה שאני אומר!
לכן, אם אחרי כל הנתונים הפיזיים, זה עדין לא היה שנוא עלי, אז כבר לא שייך בזה דסני עלך!
לדוגמה, אם לא היה שנוא עלי להרגיש קר גם תחת הנתונים הפיזיים של שהות באלסקה, אז לא שייך בזה דסני עלך. וה"ה לנדון דידן, שאם לא היה שנוא עלי שמעתיקים את התוכנה שלי גם תחת הנתונים הפיזיים של השקעת הרבה מאמץ מצידי בפיתוח התוכנה, אז לא שייך בזה דסני עלך. רק זה מה שטענתי, הא ותו לא!

[חשבונות רבים]

שאם לא היה שנוא עלי שמעתיקים את התוכנה שלי גם תחת הנתונים הפיזיים של השקעת הרבה מאמץ מצידי בפיתוח התוכנה, אז לא שייך בזה דסני עלך.

מי שאומר שבנתונים כאלו לא היה שנוא עליו שמעתיקים הוא שקרן או מדומיין או גם וגם [או שהוא יחמור עם חמשה ראשים ושמונה רגלים אבל זה סיכוי מאד קטן].

[אלי כהן]

שאם לא היה שנוא עלי שמעתיקים את התוכנה שלי גם תחת הנתונים הפיזיים של השקעת הרבה מאמץ מצידי בפיתוח התוכנה, אז לא שייך בזה דסני עלך.

מי שאומר שבנתונים כאלו לא היה שנוא עליו שמעתיקים הוא שקרן או מדומיין או גם וגם.

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו.
אני מכיר כמה אנשים, שמשקיעים הרבה מאמץ כדי להפיק מוצר, אבל הואיל וכל כוונתם לשם שמים, לכן אין להם שום בעייה שיעתיקו מהם.
וזכור לטוב רבי חיים הי"ו, בעל תוכנת היברובוקס, אשר אינו-שקרן-או-מדומיין ח"ו, אלא הוא צדיק יסוד עולם שכל מעשיו לש"ש, ולכן מרשה לכל העולם שיעתיקו ממה שהוא מעלה בחכתו, ועליו נאמר: "גדולים מעשי חייא".
חוצמיזה, שגם לשיטתך - שאין אדם כזה - ושהודעתי הקודמת (אשר אליה הגבת) מתייחסת כביכול לאדם תיאורטי גרידא (שאינו קיים במציאות לשיטתך), זה עדין לא פוגם בהודעתי הקודמת, שהרי אין שום פגם בדיון במצבים תיאורטיים! הרי כבר הבהרתי באשכול הזה, שהדיון כאן אינו גרוע מדיון בהילכות בן סורר ומורה (למ"ד דבן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות). אינני מבין אפוא מה הפגם לדון במצבים תיאורטיים - להגדיל תורה ולהאדירה...

[מה שנכון נכון]

ר' חיים פלטיאל ויקרא יט,יח

איתא בספרי כלל גדול בתורה ואהבת לרעך כמוך, גדול ממנו כי בצלם אלהים עשה את האדם. ופי' הר"ר יעקב מאורליינ"ש זצ"ל דזה כלל גדול דאמר דעלך סני לחברך לא תעביד מיהו אם אדם אכזרי ואינו חש על עצמו הוא הדין לא ירחם על אחרים כי היכי דאם חבל בעצמו פטור הוא הדין שיחבל בחבירו או אם הוא מבזה את עצמו הוא הדין חבירו להכי נאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם.

דעת זקנים מבעלי התוספות בראשית ה,א

ובת"כ מסיק, ואהבת לרעך כמוך, אמר רבי עקיבה, זה כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר, זה ספר תולדות אדם, גדול יותר. פי', אסיפיה דקרא קאי, בדמות אלהים עשה אותו, דמקרא דר"ע לא שמעינן, אלא דעלך סני לחברך לא תעביד, ובא בן עזאי ואמר, שאף אם הוא אינו חושש לכבוד עצמו, יש לו לחוש לכבוד חבירו, לפי שרואה דמות חבירו, ואינו רואה דמות עצמו, ולזה אמר, שמקרא זה כולל יותר, ממקרא דואהבת לרעך כמוך:

וע"ע ב"ר כד,ז.

אמנם עיין פירש"י בשבת שם, ומפירוש ראשון אתה למד לשני.

[חשבונות רבים]

אני מכיר כמה אנשים, שמשקיעים הרבה מאמץ כדי להפיק מוצר, אבל הואיל וכל כוונתם לשם שמים, לכן אין להם שום בעייה שיעתיקו מהם

מי שכל מעשיו היו כדי לחלק לציבור בחינם איננו באותם תנאים של אדם שעושה משהו לפרנסתו וגם הוא אם היה עושה את זה לפרנסתו זה היה שנוא עליו.

חוצמיזה, שגם לשיטתך - שאין אדם כזה - ושהודעתי הקודמת (אשר אליה הגבת) מתייחסת כביכול לאדם תיאורטי גרידא (שאינו קיים במציאות לשיטתך), זה עדין לא פוגם בהודעתי הקודמת, שהרי אין שום פגם בדיון במצבים תיאורטיים!

שאני אפגום בהודעתך? חלילה לי!
רק אמרתי שבאופן תיאורטי אדם שאומר שאין זה שנוא עליו אזי באופן תאורטי עליו לברר את העניין עם עצמו ועם פסיכולוג היטב היטב. אני מסכים שזה יתכן בתאוריה וכמו שרמזתי בעצמי בהודעתי דלעיל בחלק המוקף בחצאי לבינה.

משנ"נ, ייש"כ.

[אלי כהן]

אני מכיר כמה אנשים, שמשקיעים הרבה מאמץ כדי להפיק מוצר, אבל הואיל וכל כוונתם לשם שמים, לכן אין להם שום בעייה שיעתיקו מהם.

מי שכל מעשיו היו כדי לחלק לציבור בחינם איננו באותם תנאים של אדם שעושה משהו לפרנסתו וגם הוא אם היה עושה את זה לפרנסתו זה היה שנוא עליו.

ברגע שאתה אומר "אם היה עושה את זה לפרנסתו זה היה שנוא עליו", אתה דן מניה-וביה במצב תיאורטי, שהרי במציאות (האמיתית הבלתי תיאורטית) - הוא לא עושה את זה לפרנסתו!

עליך להחליט אפוא, האם דנים במציאות האמיתית או בתיאורייה:
אם דנים במציאות האמיתית, אז לא שייך להגיד על מי שאינו עושה את זה לפרנסתו: "זה היה שנוא עליו אילו [תיאורטית] הוא היה עושה את זה לפרנסתו";
מאידך, אם דנים בתיאוריה, אז האם לשיטתך מותר לי לשיר שירים מבלי לשלם - אם יש מוכס שפרנסתו היא (כמו בימי יון העתיקה) לגבות תשלום מכל מי ששר שירים? לדעתי, גם כשיש מוכס כזה - עדין - לפחות מצד ענין "דסני עלך": שירת שירים בחינם תהיה מותרת לכל אדם (כמוני) אשר - אילו (תיאורטית) פרנסתו הייתה לגבות תשלום מכל אלו השרים שירים - אז לא היה שנוא עליו אם בני אדם היו שרים שירים מבלי לשלם לו. ולמותר לציין, שאינני מבחין בין אדם שפרנסתו היא לגבות תשלום מכל מי ששר שירים, לבין אדם שפרנסתו היא לגבות תשלום מכל מי שמדליקים מנרו. ואני גם מזכיר, שלדעתי בירור דין העתקת תוכנות אמור להיות תלוי בבירור דין הדלקה מנר.

משנ"נ, ייש"כ.

דברי משנ"נ עולים בקנה אחד עם דבריי, שיש דברים אשר היו מותרים אילו היה רק עניין דסני עלך. זו בדיוק עמדתי לאורך כל האשכול הזה!

[לומד_בישיבה]

דומני שבספר זה שהעליתו באשכול אחר דן בארוכה בענין נשוא אשכול זה - ראה תשובות ראשונות בראש הספר שם. ראה עמוד 13 [משום מה נעלמה הפקודה צור קישור.] http://www.otzar.org/wotzar/getimg.aspx ... 00-0-1-256