פורום אוצר החכמה

ראיתי לפני שנים יהודי הונגרי מבוגר (מוכר מאד בקרב ההונגרים) שכובד בקוועטר ולאחר שקיבל התינוק מעזרת נשים לא התקדם כלל אלא עמד במקומו וקרא לסובבים אותו "בואו ותעבירו אותו מיד ליד עד לאביו תהיו גם אתם קוועטר" משמע שחייקה הוא בעצם סוג של קוועטר.

בימי קדם אכן היה נהוג כן, שהקוואטער עמד במקומו והעבירו לחיקה ראשונה שהעבירו הלאה עד שהתינוק הגיע לידי אבי הבן, ולא שהקוואטער הביא את הרך-נימול עד אבי הבן והחיקות רק 'ניגשו'.
ש''י עגנון מתאר זאת בציוריות באחד מספריו (ויבוא נא מר פלגינן ויעשירנו)

א' זעירא כתב:בימי קדם אכן היה נהוג כן, שהקוואטער עמד במקומו והעבירו לחיקה ראשונה שהעבירו הלאה עד שהתינוק הגיע לידי אבי הבן, ולא שהקוואטער הביא את הרך-נימול עד אבי הבן והחיקות רק 'ניגשו'.
ש''י עגנון מתאר זאת בציוריות באחד מספריו (ויבוא נא מר פלגינן ויעשירנו)

כל מנהג החייקה הוא מאוד מאוחר, כך שהמושג "בימי קדם" צריך להתפרש אולי כארבעים או חמישים שנה אחורה.

לעומקו של דבר כתב:

שמר כתב:בעניין תשלום הסעודה ע"י בעל הברית - סנדק, יש לדייק ולמצוא רמז לזה "הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ בַּעַל בְּרִית הַמִּילָה, אֲשֶׁר שָֹשֹ לַעֲשֹוֹת צֶדֶק בְּגִילָה, וִישַׁלֵּם פָּעֳלוֹ וּמַשְֹכֻּרְתּוֹ כְּפוּלָה, וְיִתְּנֵהוּ לְמַעְלָה לְמָעְלָה", ומהו פעלו ומשכרתו כפולה, כפולה ממה? ע"כ שהוא משלם הקרן ומברכים אותו שתחזור אליו זו ההוצאה בכפל.

בהנחה שהמכוון הוא לסנדק ולא לאבי הבן.

כך יוצא לפי "הרחמן" האחרים, אבי הבן, בעל הברית, רך הנימול, המל.

משולש כתב:

א' זעירא כתב:בימי קדם אכן היה נהוג כן, שהקוואטער עמד במקומו והעבירו לחיקה ראשונה שהעבירו הלאה עד שהתינוק הגיע לידי אבי הבן, ולא שהקוואטער הביא את הרך-נימול עד אבי הבן והחיקות רק 'ניגשו'.
ש''י עגנון מתאר זאת בציוריות באחד מספריו (ויבוא נא מר פלגינן ויעשירנו)

כל מנהג החייקה הוא מאוד מאוחר, כך שהמושג "בימי קדם" צריך להתפרש אולי כארבעים או חמישים שנה אחורה.

ח"נ ביאליק כבר מזכיר את המנהג, א"כ הוא קצת יותר קדום מ40-50 שנה.
http://maagarim.hebrew-academy.org.il/P ... 108&page=4

א' זעירא כתב:

משולש כתב:

א' זעירא כתב:בימי קדם אכן היה נהוג כן, שהקוואטער עמד במקומו והעבירו לחיקה ראשונה שהעבירו הלאה עד שהתינוק הגיע לידי אבי הבן, ולא שהקוואטער הביא את הרך-נימול עד אבי הבן והחיקות רק 'ניגשו'.
ש''י עגנון מתאר זאת בציוריות באחד מספריו (ויבוא נא מר פלגינן ויעשירנו)

כל מנהג החייקה הוא מאוד מאוחר, כך שהמושג "בימי קדם" צריך להתפרש אולי כארבעים או חמישים שנה אחורה.

ח"נ ביאליק כבר מזכיר את המנהג, א"כ הוא קצת יותר קדום מ40-50 שנה.
http://maagarim.hebrew-academy.org.il/P ... 108&page=4

החייכתני.. הלא עצם כיבוד הרבים בהעברת התינוק כבר נזכר מימים ימימה, ומן הסתם התכוונו למונח 'חיקה' אותו אין חנ"ב מזכיר, ומאידך, נזכר כבר בספרים תורניים בני תקופתו [למשל ר"ש דוידסון בתורת הברית ומן הסתם עוד]. אכן מנהג ה'חיקה' והדומים לו ראויים למחקר.

ניהלנו כאן שיחת חרשים.
בקהילה שלנו (קהילת בעלז) נהוג לקרוא ל"חיקות" לפני אמירת הפסוקים על ידי אבי הבן, והם ניגשים לקוואטער שעומד ליד אבי הבן ומעבירים את הבן מזה לזה. רק לפני שבוע בברית שערכת לבנך היניק, ראיתי שהחיקות ניגשים אחרי אמירת הפסוקים.
אני אכן התכוונתי למנהג העברת היניק מהקוואטער לאבי הבן ולכן כתבתי שחנ"ב מזכיר מנהג זה, ואילו אתם התכוונתם כנראה למנהג ה"חיקות" שעושים לפני מסירתו לסנדק (שאולי השתלשל מהמנהג הקדום להעביר את הילד כדי לזכות את כולם בקוואטער).

א' זעירא כתב:ניהלנו כאן שיחת חרשים.
בקהילה שלנו (קהילת בעלז) נהוג לקרוא ל"חיקות" לפני אמירת הפסוקים על ידי אבי הבן, והם ניגשים לקוואטער שעומד ליד אבי הבן ומעבירים את הבן מזה לזה. רק לפני שבוע בברית שערכת לבנך היניק, ראיתי שהחיקות ניגשים אחרי אמירת הפסוקים.
אני אכן התכוונתי למנהג העברת היניק מהקוואטער לאבי הבן ולכן כתבתי שחנ"ב מזכיר מנהג זה, ואילו אתם התכוונתם כנראה למנהג ה"חיקות" שעושים לפני מסירתו לסנדק (שאולי השתלשל מהמנהג הקדום להעביר את הילד כדי לזכות את כולם בקוואטער).

אין שום הבדל ביניהם. לפעמים לא מספיקים לפני הפסוקים ועושים אחרי [גם הפסוקים זה מנהג מאוחר (מנהג אר"י? לא זוכר כעת)]. הכל עניין של מנהג ואין בזה מסמרות. הרעיון הוא להגיש את התינוק עד לביצוע המילה עצמה. החידוש אצל חנ"ב שיש גם 'חיקות' בחזור... [ועוד כמה הלכתא איכא למשמע מ"דברי קדשו"].

אני לא יודע אם זה דבר מצוי, אני ראיתי אותו רק פעם אחת. שעשו חיקה'ס אצל הנשים לפני הקוואטער כלומר להעביר עד לצד האשה בקוואטער. עם הכרזה. משהו כמו סבתא לאה מכובדת בחיקה וכולי.