פורום אוצר החכמה

בברכה המשולשת כתב:השאלה אם שם זה מוגדר כקולא- שהרי לשיטה זו (שאינה חידוש של רבותינו המקובלים בלבד, אלא היא שנויה במח' ראשונים ע"פ נגלה) מדובר באיסור להניח תפילין כמו בשבת יויו"ט

השאלה היא אם חוה"מ נקרא אות, כמו שבת ויו"ט שנקראים אות.
אגב הזהר הוא קדום לראשונים.

גימפעל כתב:

בברכה המשולשת כתב:השאלה אם שם זה מוגדר כקולא- שהרי לשיטה זו (שאינה חידוש של רבותינו המקובלים בלבד, אלא היא שנויה במח' ראשונים ע"פ נגלה) מדובר באיסור להניח תפילין כמו בשבת יויו"ט

השאלה היא אם חוה"מ נקרא אות, כמו שבת ויו"ט שנקראים אות.
אגב הזהר הוא קדום לראשונים.

פשיטא שהזוה"ק נכתב לפני רבותינו הראשונים, אך הוא נתגלה רק אחרי שכבר נחלקו בזה, וכפי שכתב מרן הב"י בנושא זה

מדברי הרב חיים ויטאל זצ"ל, רואים , שדוקא לפי הנסתר אין להחמיר ללא צורך, ואסור לאסור את המותר
http://www.otzar.org/aspcrops/186735_59_17137531243-3172015.asp

הליכה אחרי אשה לדעת האר"י רק תוך ד' אמות

השאלה היא מה נחשב לקולא ומה נחשב לחומרא, יש דברים שע"פ נגלה צריכים להחמיר לעשותם באופן אחד וע"פ קבלה יש להחמיר לעשות בדיוק הפוך.

ולדוגמא הנחת תפילין של יד בישיבה או בעמידה, וכהנה רבות.

שף ויתיב כתב:ולדוגמא הנחת תפילין של יד בישיבה או בעמידה, וכהנה רבות.

יש בזה מחלקת בין האשכנזים וספרדים. דעת הספרדים שע"פ קבלה צריך להניח השל יד בישיבה דוקא, ודעת האשכנזים שע"פ קבלה אפשר להניחו או בישיבה או בעמידה, לאפוקי השל ראש שצריך בעמידה דוקא.

בקונטרס המצורף בעמ' 23, מבאר הכותב השנון את מנהג חב"ד לגבי שינה בסוכה.

גימפעל כתב:בקונטרס המצורף בעמ' 23, מבאר הכותב השנון את מנהג חב"ד לגבי שינה בסוכה.

ביאור במנהג חב"ד (ועוד) בזה (נוסף על קונטרס זה שחובר ע"י הרב יחזקאל סופר) ראה מ"ש באריכות מופלגת הגה"ח ר"ח רפופורט בשני חלקי מאמריו שהתפרסמו בקובץ היכל הבעש"ט גילי' ד (עמ' עא) וגילי' ה (עמ' סב). ובין היתר במאמר השני דן מחבר "האם תורת הנסתר יכולה להשפיע על תורה הנגלה?". עיי"ש באריכות ותמצא נחת.

אמציה בארי כתב:ביאור במנהג חב"ד (ועוד) בזה ראה מ"ש באריכות מופלגת הגה"ח ר"ח רפופורט בשני חלקי מאמריו שהתפרסמו בקובץ היכל הבעש"ט גילי' ד (עמ' עא) וגילי' ה (עמ' סב).
ובין היתר במאמר השני דן מחבר "האם תורת הנסתר יכולה להשפיע על תורה הנגלה?". עיי"ש באריכות ותמצא נחת.

כאן הועלה: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=7217&start=2320#p149316

יורד ומתעה כתב:מישהו הראה לי סרטון של האדמו"ר מחב"ד שנשאל לגבי העניין ואמר כי אלמלא שהיה רואה זאת האדמו"ר האמצעי אצל האדמו"ר הזקן לא היה עושה כן והאדמו"ר הזקן אין ספק שהיה תלמיד חכם וכו'

להעיר שמדברי אדמוה"ז בפסקי הסידור בדיני הלולב מבואר שישנים בסוכה (אם כי אולי בפועל ממש לא ישנו מחמת הקור).

אינני רוצה להיכנס לסוגייה של חב"ד וסוכה.

רק רציתי להעיר מנסיוני האישי.
ברוסיה (ערים מוסקבה וסנקט-פטרבורג. ולענ"ד הם אמורים להיות יותר קרים מאזור ווילנא או רוסיה לבנה) הטמפרטורה בזמן סוכות בדר"כ מעל האפס. אף שאני זוכר סוכות עם שלג, וזוכר שפעם התעוררתי בסוכה וראיתי קרום דקיק של קרח על השלוליות מבחוץ.
אך בדר"כ בהחלט אפשר לישון בבגדים על מזרון טוב (רחב, ולא של מיטה מתקפלת, כדי שאויר קר לא יכנס מבין הסמיכה למזרון) וסמיכה עבה.
בישיבה ת"ח במוסקבה היו כאלו שישנו והיו כאלו שלא. על כל פנים אלו שלא ישנו בסוכה עשו זאת מדין מצטער ולא מדין פיקוח נפש. אמנם היו בחורים שהצטננו, אך נ"ל שהיו צריכים להישמר יותר או שהיו חלושים.
אני דווקא כן נהניתי לישון בסוכה עם אויר זך של סכך מענפי אורנים. אך זה לא דבר ששווה לכל נפש.
ועוד בעיה שקיימת: באזור ההוא ישנם הרבה גשמים בתקופת סוכות, והרבה פעמים אי אפשר לישון בגלל החשש מגשמים. כמו כן איני יודע עד כמה זה בטיחותי לישון בסוכה בממקום שגויים מצויים. ראיתי גם סוכות ממוקמות ברחובות של הרובע המוסלמי בעיר העתיקה של ירושלים... אך גם זה לא שווה לכל נפש.

שמעתי שחסדי בעלז אינם ישנים בסוכה האם הדבר נכון הוא?

חוקרנוביץ כתב:שמעתי שחסדי בעלז אינם ישנים בסוכה האם הדבר נכון הוא?

בערך ב"חב"דופדיה" המוקדש לאי-שינת בסוכה כתוב:

וכן הוא גם מנהג בעלזא.[31]
[הערה 31] ראה נטעי גבריאל הלכות ראש השנה פרק טז הערה טז בשם הרה"ק מבולגרייא. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי בעלז כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות בעלז לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים. יש מעידים כי כשהרה"ק מבעלזא שכן בירושלים הזהיר את הבחורים שלא ישנו בסוכה.

אז כנראה שפעם לא ישנו בגלל הקור, וכרגע כשהם בא"י, הם מקיימים את מצוות ישיבת הסוכה כהלכתה, וישנים בתוכה כמו כל עם ישראל. לכן מה שהם עשו פעם כלל לא קשור לנידון.

גימפעל כתב:כמו"כ שחסידים מקילים בכמה דברים ע"פ פנימיות התורה וביניהם הליכה למקווה בתשעת הימים, אי השינה בסוכה ואי אכילת סעודה שלישית בקבוצה מסוימת.

"קבלה", ופנמיות התורה אינן דבר אחד, ובפרט לא חסידות, ולמרות זאת באופן כלל ברור שאין כאן רק חומרא וקולא אלא הדגשים מסויימים, ויכול להיות ע"י קולא במקומות אחרים, הכיוון הוא ברור שעניני הקדושה וכדו' קודמים לעניני נגלה, וכמו אמירת תהלים בבית קברות, או אמירת ברכת התורה בבוקר גם למי שלא יישן, שזה כבר מהאר"י, וצריך בדיקה גם בזוהר, כנראה שיש, הלא אפי' המנהג לקרוא עם הבעל קורא מקורו משם כבב"י, והוא קולא גדולה.

לא יודע אם זה נחשב קולא אך כמדומני שע"פ קבלה אין נוטלים למעלה מרביעית למים אחרונים
ועוד "קולא" במרכאות, כמדו' ע"פ קבלה אין לומדים תנ"ך בלילה.

לא צריך שום מקור קדום כדי לדעת, את כל מה שיודע כל תושב צפון רוסיה, גדול כקטון, שלא יעז שם אף אדם, בין יהודי ובין גוי, לישון בחודשי החורף (דהיינו בתקופת קור מקפיא של מינוס עשרות מעלות מתחת לאפס) - בתוך מבנה עראי ובלתי מקורה, כי אילו יעז לעשות כן - לא יתעורר חי רח"ל. אם כבר צריך מקור, אז זה המקור ההפוך: שמישהו הגר בערבות סיביר הקפואה - כן יעז לישון בתוך מבנה בלתי מקורה בחודשי החורף - ויישאר בחיים.

לידיעתך, העיר זוועהיל היא גם ברוסיה ויש לי עדות שישנו בה בסוכה, לפחות חלק מהיהודים. אבי שמע סיפור מהרבנית של רג"מ מזוהיל, שירד גשם חזק בסוכה בעודם ברוסיה, ור' שלומקה אמר לכל הילדים להיכנס ולישון בבית ורק הוא נשאר לישון בסוכה. בבוקר היא ביקשה לתלות את כלי המיטה של חמיה, כי חשבה שהם ספוגים במים וגילתה שהם יבשים לגמרי...

אחד מיסודות המקובלים בחקר היסטוריה הוא שמאורע האמור להיות לפני זמן רב ואין לו שום איזכור במקורות הסמוכים לו מסתמא בדוי הוא.

לא מה שנקרא הוכחה אצל היסטוריונים קביל הלכתית, וכן להיפך.
כשאני רוצה לדעת איך נהגו בלובאוויטש לפני 150 שנה, ומאיזה טעם נהגו. האם זה מחמת צינה, או שהיה טעם אחר. המקום שאני יכול לברר הכי טוב זה אצל חסידי חב"ד, ומכולם הרבי או הרבי הקודם, הם הכי מוסמכים. כיון שלהם חשובה המסורת הזאת, וזוהי מסורת התורה, שמדייקים בה היטב היטב, ומסורת שעברה מאב לבן איך לקיים את הלכות סוכה.

וכל האריכות, ומה שהיה צריך להוכיח כן ממנהג חמיו, זה רק למי שלא יודע שזה מנהג מיוחד של חב"ד, וירצה לתלות זאת בהיתרים המובאים בפוסקים של צינה, בשבילו צריך להביא את ההוכחות. אבל לרבי עצמו הדבר הוא פשוט.

ע"פ הזוהר אין לומדים ואין מתפללים כלל בלילה, לא ק"ש של ערבית ולא תפילת ערבית ולא תורה שבכתב ולא תורה שבע"פ (נדמה לי שהמקובלים לא פסקו כך, מלבד לעניין תורה שבכתב.) ואולי אין זה קולא אלא חומרא...

האם תוכל לציין איפה הזהר אומר שאין קוראים ק"ש של ערבית ?

שומר מצווה כתב:ע"פ הזוהר אין לומדים ואין מתפללים כלל בלילה, לא ק"ש של ערבית ולא תפילת ערבית ולא תורה שבכתב ולא תורה שבע"פ (נדמה לי שהמקובלים לא פסקו כך, מלבד לעניין תורה שבכתב.) ואולי אין זה קולא אלא חומרא...

רק בחצי הראשון של הלילה, כמובן, ואז קמים לחצות ואחרי התיקון לומדים עד ההכנות לתפילה בהנץ.

לא קוראים ק"ש בחצי הראשון של הלילה?

אוצר החכמה כתב:לא קוראים ק"ש בחצי הראשון של הלילה?

למיטב ידיעתי יש מן המקובלים הנוהגים להתפלל ערבית מיד בשקיעה ואח"כ מגיעים לבית, קוראים ק"ש על המיטה (כל שלושת הפרשיות) ואז יוצאים ידי חובה והולכים לישון עד לחצות

לא הבנתי. אם הם קוראים ק"ש אחר צאת הכוכבים אם כן קוראים בלילה. אלא מה קוראים קודם וסומכים על תירוץ רבנו תם כר' יהודה??

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי. אם הם קוראים ק"ש אחר צאת הכוכבים אם כן קוראים בלילה. אלא מה קוראים קודם וסומכים על תירוץ רבנו תם כר' יהודה??

הוא הדגיש שיוצאים יד"ח בק"ש על המטה, כרש"י ולא כר"ת.

אם לשבת זה קולא מאשר לעמוד, יש כמה וכמה מקומות בתפילה וכדומה שעל פי הקבלה יש לשבת דווקא.

האריז"ל לא היה מקפיד על ציציות מקדימה ומאחורה.
ומתיר לישן בר"ה אחר חצות היום.
וכתב שלומדי תורה לא יתענו בסיגופים אלא התורה מכפרת כתענית.
ואין מברכים על הכוס ביחיד.

האר"י לא חשש לנוטל ציפרניו שיטול לפי סדר דבהג"א בדאג"ה, אלא איך שירצה ולא כההלכה.

קו ירוק כתב:האר"י לא חשש לנוטל ציפרניו שיטול לפי סדר דבהג"א בדאג"ה, אלא איך שירצה ולא כההלכה.

זה לא בגדר 'הלכה', אלא סוד שהובא בקדמונים, והאר"י היה עדיף עליהם.
וכ"ה לענין שינה אחר חצות בר"ה שנכתב לעיל.

לא יודע אם כבר הובאו לעיל

וידוי בפה בין התקיעות של ר"ה.

לא לברך ברכת המפיל בזמנים מסוימים.

נהר שלום כתב:וידוי בפה בין התקיעות של ר"ה.

ישנם הרבה צדדים שגם לפי הפשט מותר. ראה לדוגמא כאן

ישראל אליהו כתב:

נהר שלום כתב:וידוי בפה בין התקיעות של ר"ה.

ישנם הרבה צדדים שגם לפי הפשט מותר. ראה לדוגמא כאן

אכן. אבל את הוידוי האר"י ז"ל תיקן, ובלעדיו לא היה סיבה למצוא היתר לומר הוידוי.

אבל הנושא הוא
האם יש דוגמאות שדוקא לפי הקבלה יש קולא יותר מהדין הפשוט
ועצם הוידוי הוא לחומרא, לעומת מי שלא יאמר וידוי.

קריאה בפה עם בעל הקורא.

לייטנר כתב:קריאה בפה עם בעל הקורא.

האחרונים כתבו שהקפידא רק לא לקרוא בקו"ר, אך גם לפי הקבלה אין קפידא לקרוא בנחת ובלחש עם הבעל קורא. ראה בב"י ובד"מ סימן קמא, ובכה"ח ס"ק טז.

שומר מצווה כתב:ע"פ הזוהר אין לומדים ואין מתפללים כלל בלילה, לא ק"ש של ערבית ולא תפילת ערבית ולא תורה שבכתב ולא תורה שבע"פ (נדמה לי שהמקובלים לא פסקו כך, מלבד לעניין תורה שבכתב.) ואולי אין זה קולא אלא חומרא...

באמת כתוב כך? ניטל הוא כל לילה? נא לציין מקור בבקשה.