עושה חדשות כתב:להלכה נפסק:
והאידנא אין חוזרין בשביל חסרון כוונה, שאף בחזרה קרוב הוא שלא יכוין, אם כן למה יחזור.
ואמנם את התפילה הבאה הוא מתפלל כרגיל, ולא אמרי' ליה אם לא כיונת שחרית לא תכוין מנחה.
וצ"ל דשינוי הזמנים מוליד תקוה שיזכה לכוין בתפילה הבאה.
ומה יאמר מר שליט"א לש"ץ החוזר תפילתו
מיד לאחר ש"לא כיוון" בתפילתו הראשונה? הרי אין בזה שינוי זמנים.
ולכן, אולי הבאור לזה הוא, שכאשר מתפלל תפילה ה
מחוייבת בחיוב חדש (כ"חזרת הש"ץ, או תפילת מנחה) - אז הרגשת ה"חיוב החדש" היא זו שנותנת תקווה שיאזור כוחותיו לכוון מחדש מה שלא כיוון בתפילתו הראשונה.
ולכן, גם הש"ץ שחוזר מייד, וגם המתפלל מנחה לאחר שלא כיוון בשחרית, יש תקווה חדשה שכן יכוון.
אבל ה"חוזר" על תפילתו, שרק בא להשלים את החסר של תפילתו הקודמת, ואינה "חיוב חדש", בזה חיישינן.