פורום אוצר החכמה

דראל כתב:ל ידי דראל » ד' מאי 11, 2011 11:54 am

נראשית, השמות פנחס ויוכבד הינם שמות מצריים מובהקים!

לגופו של עניין, הפלפול המיותר אודות קריאת השמות - "השם ליאור הינו רק שם יפה ואינו בעל משמעות עמוקה" (-רוח הדברים), לעומת קריינדל שהוא שם בעל משמעות עמוקה (אם כי גם אני מודה שאין בשם זה ובדומיו שום חשש של יופי ונוי).

אינני מבין כוונתך בכותבך שפנחס ויוכבד הינם שמות מצריים, בפרט שחכמינו מעידים ש"לא שינו שמם", כיצד הנך כותב שקראו בשמות מצריים, כשאחד מזכויותיהם הינה בכך שלא שינו שמם?
ולגופו של עניין, כפי שכתבת, אתה יכול לבדוק בתורת הקודש, ולראות כי בדרך כלל בעת קריאת שם כלשהוא, מופיעה סיבה לקריאת השם: משה - מן המים משיתיהו, לוי - יתלוה אישי אלי יעקב - אחז בעקב וכו' וכו' וכו', לא נצפה שום שם שהתורה מעידה שהסיבה העומדת מאחורי קריאתו היא יופיו של השם וייחודיותו.
הדוגמאות שאתה מביא מליאור וקריינדל הן סתם הסתה מן הנושא, שכן כפי שכתבתי, בשמות רבים, כשירה, לא ניתן להחליט באופן אבסולוטי אם הם בסדר או לאו, כפי דברים רבים ביהדות, שאינם אסורים או מותרים, ותלויים בכוונה העומדת מאחריהם. ברוח היהדות, כפי שהוכחתי מתורת הקודש הן בהסבר לקריאת השמות, והן ב"לא שינו שמם", שם הוא דבר בעל מהות ולא מילה יפה בעלמא, ודוגמאות משמות שונים ( בפרט קריינדל שהוא תרגום אידישאי...) הינן פרשנות מעוותת לדברי.

נסיך כתב:

דראל כתב:ל ידי דראל » ד' מאי 11, 2011 11:54 am

נראשית, השמות פנחס ויוכבד הינם שמות מצריים מובהקים!

לגופו של עניין, הפלפול המיותר אודות קריאת השמות - "השם ליאור הינו רק שם יפה ואינו בעל משמעות עמוקה" (-רוח הדברים), לעומת קריינדל שהוא שם בעל משמעות עמוקה (אם כי גם אני מודה שאין בשם זה ובדומיו שום חשש של יופי ונוי).

אינני מבין כוונתך בכותבך שפנחס ויוכבד הינם שמות מצריים, בפרט שחכמינו מעידים ש"לא שינו שמם", כיצד הנך כותב שקראו בשמות מצריים, כשאחד מזכויותיהם הינה בכך שלא שינו שמם?
ולגופו של עניין, כפי שכתבת, אתה יכול לבדוק בתורת הקודש, ולראות כי בדרך כלל בעת קריאת שם כלשהוא, מופיעה סיבה לקריאת השם: משה - מן המים משיתיהו, לוי - יתלוה אישי אלי יעקב - אחז בעקב וכו' וכו' וכו', לא נצפה שום שם שהתורה מעידה שהסיבה העומדת מאחורי קריאתו היא יופיו של השם וייחודיותו.
הדוגמאות שאתה מביא מליאור וקריינדל הן סתם הסתה מן הנושא, שכן כפי שכתבתי, בשמות רבים, כשירה, לא ניתן להחליט באופן אבסולוטי אם הם בסדר או לאו, כפי דברים רבים ביהדות, שאינם אסורים או מותרים, ותלויים בכוונה העומדת מאחריהם. ברוח היהדות, כפי שהוכחתי מתורת הקודש הן בהסבר לקריאת השמות, והן ב"לא שינו שמם", שם הוא דבר בעל מהות ולא מילה יפה בעלמא, ודוגמאות משמות שונים ( בפרט קריינדל שהוא תרגום אידישאי...) הינן פרשנות מעוותת לדברי.

1. עם העובדה שפנחס ויוכבד הם שמות מצריים מובהקים א"א להתווכח - זו עובדה. אם הינך סובר אחרת, אנא הוכח זאת.
2. כנראה שלא בדקת ב"תורת הקודש" (?!), אך יש פחות משלושים שמות שבהם מוסבר מדוע נקרא אותו אדם בשמו. ספקולציות אודות הסיבות לקריאת שמות אחרים, שלא מוזכר הסיבה לשמם, הינן ספקולציות בלבד.
3. "הוכחתי מתורת הקודש" - אבוי להוכחה כזו. זיהוי רוח היהדות בנושא קריאת שמות על סמך הוכחה זו, הוא צולע במקרה הטוב, ומגמתי במקרה הרע. בתור התחלה, נסה להסביר מדוע קרא שאול לבנותיו מרב ומיכל.
4. מה משמעות "מילה יפה בעלמא", האם הכוונה לצליל של השם? או שאולי הכוונה למשמעותו. לדוגמא, מוצגים בפניך שני שמות שמשמעותם יפה: אלעד ואבשלום. מה דעתך על שמות אלה?
5. יש הרבה מה להאריך בנושא, אך לעת עתה אפנה אותך רק לשני מקורות חשובים בנושא (בעברית): מדרשי שמות במקרא של פרופ' משה גרסיאל, והדיסטרציה של ד"ר צחי לב רן (בר אילן התשע"א).

. עם העובדה שפנחס ויוכבד הם שמות מצריים מובהקים א"א להתווכח - זו עובדה. אם הינך סובר אחרת, אנא הוכח זאת.

בלי קשר לעצם הנושא,
כמדומני שלא די לטעון זו עובדה, ושהחולק יוכיח שאין זה כך, הוכח אתה את העובדה הזאת.

שם משה מתורגם מלשון מצרים בלשון הקדש. ושמו בלשון מצרים היה מוניוס. וכך כתוב בס' עבודת האדמה הנעתק מלשון מצרים אל לשון קדרים. גם ככה בספרי חכמי יון. אולי למדה בת פרעה לשונינו או שאלה. ואל תתמה בעבור שאיננו משוי. כי השמות אינם נשמרים כמו הפעלים.
אבן עזרא שמות פרק ב' פסוק י' - ואפשר שיש קשר.
כתבתי מקופיא.

דראל כתב:

נסיך כתב:

דראל כתב:ל ידי דראל » ד' מאי 11, 2011 11:54 am

נראשית, השמות פנחס ויוכבד הינם שמות מצריים מובהקים!

לגופו של עניין, הפלפול המיותר אודות קריאת השמות - "השם ליאור הינו רק שם יפה ואינו בעל משמעות עמוקה" (-רוח הדברים), לעומת קריינדל שהוא שם בעל משמעות עמוקה (אם כי גם אני מודה שאין בשם זה ובדומיו שום חשש של יופי ונוי).

אינני מבין כוונתך בכותבך שפנחס ויוכבד הינם שמות מצריים, בפרט שחכמינו מעידים ש"לא שינו שמם", כיצד הנך כותב שקראו בשמות מצריים, כשאחד מזכויותיהם הינה בכך שלא שינו שמם?
ולגופו של עניין, כפי שכתבת, אתה יכול לבדוק בתורת הקודש, ולראות כי בדרך כלל בעת קריאת שם כלשהוא, מופיעה סיבה לקריאת השם: משה - מן המים משיתיהו, לוי - יתלוה אישי אלי יעקב - אחז בעקב וכו' וכו' וכו', לא נצפה שום שם שהתורה מעידה שהסיבה העומדת מאחורי קריאתו היא יופיו של השם וייחודיותו.
הדוגמאות שאתה מביא מליאור וקריינדל הן סתם הסתה מן הנושא, שכן כפי שכתבתי, בשמות רבים, כשירה, לא ניתן להחליט באופן אבסולוטי אם הם בסדר או לאו, כפי דברים רבים ביהדות, שאינם אסורים או מותרים, ותלויים בכוונה העומדת מאחריהם. ברוח היהדות, כפי שהוכחתי מתורת הקודש הן בהסבר לקריאת השמות, והן ב"לא שינו שמם", שם הוא דבר בעל מהות ולא מילה יפה בעלמא, ודוגמאות משמות שונים ( בפרט קריינדל שהוא תרגום אידישאי...) הינן פרשנות מעוותת לדברי.

1. עם העובדה שפנחס ויוכבד הם שמות מצריים מובהקים א"א להתווכח - זו עובדה. אם הינך סובר אחרת, אנא הוכח זאת.
2. כנראה שלא בדקת ב"תורת הקודש" (?!), אך יש פחות משלושים שמות שבהם מוסבר מדוע נקרא אותו אדם בשמו. ספקולציות אודות הסיבות לקריאת שמות אחרים, שלא מוזכר הסיבה לשמם, הינן ספקולציות בלבד.
3. "הוכחתי מתורת הקודש" - אבוי להוכחה כזו. זיהוי רוח היהדות בנושא קריאת שמות על סמך הוכחה זו, הוא צולע במקרה הטוב, ומגמתי במקרה הרע. בתור התחלה, נסה להסביר מדוע קרא שאול לבנותיו מרב ומיכל.
4. מה משמעות "מילה יפה בעלמא", האם הכוונה לצליל של השם? או שאולי הכוונה למשמעותו. לדוגמא, מוצגים בפניך שני שמות שמשמעותם יפה: אלעד ואבשלום. מה דעתך על שמות אלה?
5. יש הרבה מה להאריך בנושא, אך לעת עתה אפנה אותך רק לשני מקורות חשובים בנושא (בעברית): מדרשי שמות במקרא של פרופ' משה גרסיאל, והדיסטרציה של ד"ר צחי לב רן (בר אילן התשע"א).

1. עיין בדבריו של אוצר החכמה
2. הוכחתי מכמה שמות ללמד על הכלל.
3. העובדה שאני הקטן, איני יודע את הטעמים לקריאת השמות: מירב ומיכל, איננה מהווה כל הוכחה לכך שאחשוב כי אדם גדול כשאול, שאם ראשונים כמלאכים וכו', קרא לבנותיו בשם ללא כוונה ומשמעות.
4. בוא נצא מהנחה משותפת ששנינו מסכימים עליה. אין אמת כתורת האמת, ובתורה מופיע שבחם של ישראל: "שלא שינו שמם".
על מציאות זו, בה השתבחו ישראל שנשארו באותו השם, באותה הלשון, ובאותו הלבוש - אין חולק.
כידוע, היו ישראל שקועים בארץ מצרים, ארץ של זימה ועבודה זרה, והדבר היחיד שבעצם בידל אותם מן האומות ואפשר את גאולתם היה שמירתם על שלושה דברים אלו.
עד כאן אין חולק.
גם אם אקבל את דבריך שלא המשמעות העומדת מאחורי המילה היא הקובעת, אני מחזיק בסברתי ששמות צריכים להסתמך על דורות קדומים, ואין ל"ייצר" שמות חדשניים, אם כי זכותך לחלוק עלי. אני איני מכחיש כי במשפחות בהן השמות נשמרים בשמרנותם יותר מאשר במשפחתי, הרי שגם צורת הלבוש וסגנון הדיבור שמור יותר.
בקיצור, אתה וגם אני יודעים שיש שם "יכנע"
והרבה פעמים שם שאינו "יכנע" היינו מתקדם יותר, מודרני יותר, חדשני יותר, מקורי יותר - הולך יחד עם התקדמות גם בלשון ובלבוש.

נסיך מדוע בצעקות!
על כל שם ושם יש אריכות גדולה במדרשים.
שלא לדבר על ליקוטי תורה מהאר"י ז"ל שטורח להסביר כל שם ושם עיין שם ותרווה נחת.

יש במדרש כמדומני שה"ש רבה אבותינו שהיו יודעים לתת שמות היו נותנים על שם המאורע ואנחנו נותנים כשמות אבותינו
רק אין לי פנאי כרגע לחפשו.

בראשית רבה פרשת נח פרשה לז סימן ז

"רבי יוסי ורשב"ג רבי יוסי אומר הראשונים ע"י שהיו מכירים את ייחוסיהם היו מוציאין שמן לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו מכירים את ייחוסינו, אנו מוציאין לשם אבותינו, רשב"ג אומר הראשונים על ידי שהיו משתמשין ברוח הקודש, היו מוציאין לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו משתמשין ברוח הקודש אנו מוציאין לשם אבותינו".

שכל טוב בראשית פרק מו
"ועכשיו אנו נזקקין לדרוש שמות אבותינו, שהרי ניתנה רשות לבעלי תורה לדרשם כפי קבלתם, שהרי מצינו שהיו הראשונים מליאי חכמה ותבונה, ומתנבאין ואינם יודעין מה מתנבאין, אלא מתכוונין ברוח הקודש על מה שעתיד להיות, וכן הוא אומר אשר שם שמות בארץ (תהלים מו ט), אל תקרי שמות אלא שמות, מלמד ששמו של מקום, או שם אדם גורם למעשיו, וכן מהן מצינו מפורשין במקרא, כגון חוה נח אברהם יצחק ויעקב, וכל השבטים, פרץ וזרח, וכולן נקראין על שם הענין, ויש מהן מפורשין בתלמוד, ושאריתם קבלת רבותינו האחרונים":

מן המדרשים שהביא רב ישראל הר כסף משמע שהשמות ניתנים לאדם ע"פ מעשיו אשר יעשה בבוא היום - ואני תמיד הבנתי שהשם הוא הוא הקובע את העתיד ולא להיפך.
כלומר לא המעשים העתידיים קובעים את השם אלא השם קובע את המעשים אשר יעשה.

וראה מש"כ רש"י אצל לוי בראשית כ"ט ל"ד ששלח הקב"ה ונתן לו שם זה. - וכן משמע ברש"י תולדות כ"ה כ"ו בעקב עשו וכו' ויקרא שמו יעקב הקב"ה.. משמע מזה שבכל מקום שהוצרך ליתן שם ע"ש העתיד הוצרכו להקב"ה בעצמו בעצמו כביכול כדי שיתן הוא את השם.

וראה גם בגמ' ר"ה ט"ז עמוד ב' אמר רבי יצחק ד' דברים מקרעים גזר דינו וכו' ושינוי השם דכתיב ויאמר אלוקים וכו' כי שרה שמה ולבסוף וברכתי אותה וגם נתתי ממנה וגו'.
כמו"כ ראה גם אצל אברהם שאמרו אברם אינו מוליד אבל אברהם מוליד וכן אצל יהושע וכו' מכל זה משמע ששמו של האדם קובע את העתיד ולא שהעתיד קובע את שם האדם.
וצריך ישוב.
(מקווה שהובנתי)

דרך אגב: ידוע מה שהקשו המפרשים איך יתכן שקורח נקרא בשם זה שהרי בפרשת וישלח ל"ו י"ח אחד מן האלופים נקרא בשם קורח. וכבר האריכו בה הרבה - אם כי שלעת עתה לא מצאתי יישוב פשוט לקושיא זו.

כתב בשו"ת חת"ס אה"ע ח"ב סי' כב:

...אולי לא ידעו עדיין מה שאמר דהע"ה ברה"ק אשר שם שמות בארץ ולא נזהרו שהרי קראו בנו קרח והוא שם אלופי אדום ולא נזהרו בו שם רשעים ירקב וחזי מה עלתה בי' בקרח...

נו אז איפוא היית יאיר לאורך כל האשכול - שהרי דבריו של הח"ס מבהילים כמה יש להיזהר בנתינת השם - עד כדי כך שכותב ע"ז הח"ס שבגלל זה כך עלתה לו לקורח - מדהים.

עוד כבדרך אגב: בזמנו כתבתי מזה - ובסופו של דבר ראיתי שאין זה בהכרח קשיא - דלא מוזכר בתורה מתי היו אלופים אלו - ויתכן בהחלט שאלוף קורח זה היה לאחר קורח הקהתי...
וצ"ב.

תולעת ספרים07 כתב:כתב בשו"ת חת"ס אה"ע ח"ב סי' כב:

...אולי לא ידעו עדיין מה שאמר דהע"ה ברה"ק אשר שם שמות בארץ ולא נזהרו שהרי קראו בנו קרח והוא שם אלופי אדום ולא נזהרו בו שם רשעים ירקב וחזי מה עלתה בי' בקרח...

נו אז איפוא היית יאיר לאורך כל האשכול - שהרי דבריו של הח"ס מבהילים כמה יש להיזהר בנתינת השם - עד כדי כך שכותב ע"ז הח"ס שבגלל זה כך עלתה לו לקורח - מדהים.

עוד כבדרך אגב: בזמנו כתבתי מזה - ובסופו של דבר ראיתי שאין זה בהכרח קשיא - דלא מוזכר בתורה מתי היו אלופים אלו - ויתכן בהחלט שאלוף זה היה לאחר קורח הקהתי...
וצ"ב.

א. הבאתי זאת מכבר באשכול אחר viewtopic.php?f=7&t=4734&p=37560&hilit=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C#p37560
וכמ"ש מיללער ד.ה אולם viewtopic.php?f=7&t=4734&p=37560&hilit=%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C#p37549

ב.לגבי קרח יתכן שאתה צודק (אם כי החת"ס סבר אחרת ומסתמא ידע שכך) , אך מה תענה לגבי מיכה?

י כתב:ב.לגבי קרח יתכן שאתה צודק (אם כי החת"ס סבר אחרת ומסתמא ידע שכך)

קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן יעקב בן יצחק...
קורח בן אליפז בן עשיו בן יצחק...

הנה על פי מה שכתב רש"י וישלח פרק ל"ה פסוק ו' ...קרח זה ממזר היה ובן אליפז היה, שבא על אשת אביו אל אהליבמה אשת עשו שהרי הוא מנוי עם אלופי אליפז בסוף הענין ע"כ.
ובהיות שלא מצאנו מפורש כמה היו שני חייו של אליפז ובאיזה גיל הוליד את קורח האלוף.
לכן אמרתי כי אפשר שאליפז הוליד את קורח האלוף לאחר שהוליד יצהר את קורח הקהתי – וכנראה שהח"ס זי"ע לא ניחא ליה בזה.
אם כי שראיתי בזמנו שיש דוחקים לפרש כך – ליישב קושייתו של הח"ס ז"ל - הייתכן שיצהר נתן לבנו שם כשם הרשע שהרי אמרו בגמ' יומא ...דלא מסקי בשמייהו - לא יקרא אדם לבנו שם אדם רשע.

ישראל הר כסף כתב:בראשית רבה פרשת נח פרשה לז סימן ז

"רבי יוסי ורשב"ג רבי יוסי אומר הראשונים ע"י שהיו מכירים את ייחוסיהם היו מוציאין שמן לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו מכירים את ייחוסינו, אנו מוציאין לשם אבותינו, רשב"ג אומר הראשונים על ידי שהיו משתמשין ברוח הקודש, היו מוציאין לשם המאורע, אבל אנו שאין אנו משתמשין ברוח הקודש אנו מוציאין לשם אבותינו".

שכל טוב בראשית פרק מו
"ועכשיו אנו נזקקין לדרוש שמות אבותינו, שהרי ניתנה רשות לבעלי תורה לדרשם כפי קבלתם, שהרי מצינו שהיו הראשונים מליאי חכמה ותבונה, ומתנבאין ואינם יודעין מה מתנבאין, אלא מתכוונין ברוח הקודש על מה שעתיד להיות, וכן הוא אומר אשר שם שמות בארץ (תהלים מו ט), אל תקרי שמות אלא שמות, מלמד ששמו של מקום, או שם אדם גורם למעשיו, וכן מהן מצינו מפורשין במקרא, כגון חוה נח אברהם יצחק ויעקב, וכל השבטים, פרץ וזרח, וכולן נקראין על שם הענין, ויש מהן מפורשין בתלמוד, ושאריתם קבלת רבותינו האחרונים":

דא עקא שרבו השמות מיד לאחר שנאמר המדרש הנ"ל (וגם לפניו) שלא יצאו "לשם אבותינו", ועיניכם הרואות: סעדיה, נחמן ועוד ועוד.

דראל כתב:דא עקא שרבו השמות מיד לאחר שנאמר המדרש הנ"ל (וגם לפניו) שלא יצאו "לשם אבותינו", ועיניכם הרואות: סעדיה, נחמן ועוד ועוד.

שלא לדבר על עבדאללה, פטר, ועוד ועוד...

'עבדאללה' הוא 'עובדיה' בערבית.

חכם באשי כתב:'עבדאללה' הוא 'עובדיה' בערבית.

ידעתי, והבאתי אותו רק בשביל הצליל... אין צורך להאריך בשמות משפות שונות, מקלונימוס ואנטיגנוס ועד גיטל וקריינדל.

בנוגע לשם 'פטר',
מעודי תמהתי כיצד קראו בשם זה (אחד מתלמידי רבינו תם היה 'רבינו פטר'), שלא רק שאינו מצוי במקורות היהודיים אלא הוא שמו של אחד מ'קדושי' הנוצרים!

ישנם האומרים שרבינו פטר היה בכור לאמו, והוא רחוק.

חכם באשי כתב:בנוגע לשם 'פטר',
מעודי תמהתי כיצד קראו בשם זה (אחד מתלמידי רבינו תם היה 'רבינו פטר'), שלא רק שאינו מצוי במקורות היהודיים אלא הוא שמו של אחד מ'קדושי' הנוצרים!

בתלמוד הירושלמי מוזכר אדם בשם זה או דומה לו: "רבי יוסי בר פיטרס חמוי דרבי יהושע בן לוי". ראה גם ירושלמי עבודה זרה פ"ג ה"א ובתנחומא בובר פרשת מקץ טו, בשמות רבה נב.

אך גם אם נאמר ש'פיטרס' הוא 'פטר' עדיין אותו ר' פיטרס היה אחרי ה'קדוש' של הנוצרים.

.

בשו"ת אגרו"מ ראיתי שכותב שהבעיה בשמות היא לקיחת שם חדש אך לאחר שהתמשו בו כבר והיום אינם שמות גויים אין בעי' [ולכן ג'ו הוא שם בעיתי,]

בקשר לרבנו פטר כיוון שלא ידעינן בן מי היה ואדרבה לא מצינו שקראו בשם זה אולי יש לומר שמאביו אין ללמוד, ומה שלא שינה את שמו אולי יש לומר שכל עניין השמות הוא איך לקרוא אבל לא שצריך לשנות.

גם זה הבל:
בבקשה תביא מקור דבריך בשו"ת אגר"מ.
ממש לא מובן, אחרי שמי השתמש? מנין הותר לראשון להשתמש בשם? ואחרי שפשע זה הראשון נשכר האחרון ונעשית לו כהיתר, סלקא דעתך? ממש לא מובן.
דומני שנפל שיבוש בציטוט מהגר"מ, או שלא הבינותי בעניי.

ומה שכתבת בקשר לשם "ג'ו", כדאי לך לדעת שהוא קיצור מ"ג'וסף" תרגום יוסף, והרי איתחזק השם "יוזעפ" בקרבינו זה מאות בשנים.
סוף דבר, כל מה שהבאת צריך תלמוד.

ובאשר לרבינו פטר, שהביא החכם דראל שעלינו לשאול מדוע השתמשו בשם זה כבר בזמן חז"ל (ר' יוסי בר פיטרס) אם הוא שם אחד מאבות הכנסיה. לדעתי לא קשיא על נתינת שם זה בזמן התנאים והאמוראים, שהרי לא נתחדש השם 'פטר' ע"י שמעון פטרוס, ומאד יתכן שזה היה שם נפוץ בימים ההם שפירושו "סלע".

ישבב הסופר כתב:ומה שכתבת בקשר לשם "ג'ו", כדאי לך לדעת שהוא קיצור מ"ג'וסף" תרגום יוסף, והרי איתחזק השם "יוזעפ" בקרבינו זה מאות בשנים.

כנראה שכוונתך לשם "יוזפא" שיש אלו המבטאים שם זו "יוזעפ"

אכן כן, התכוונתי ליוזפא. כתבתי יוזעפ כי הרב גז"ה לא הבחין ש"ג'ו" היינו ג'וסעף, ע"כ הארכתי הדיבור.

ישבב הסופר כתב:גם זה הבל:
בבקשה תביא מקור דבריך בשו"ת אגר"מ.
ממש לא מובן, אחרי שמי השתמש? מנין הותר לראשון להשתמש בשם? ואחרי שפשע זה הראשון נשכר האחרון ונעשית לו כהיתר, סלקא דעתך? ממש לא מובן.
דומני שנפל שיבוש בציטוט מהגר"מ, או שלא הבינותי בעניי.

ומה שכתבת בקשר לשם "ג'ו", כדאי לך לדעת שהוא קיצור מ"ג'וסף" תרגום יוסף, והרי איתחזק השם "יוזעפ" בקרבינו זה מאות בשנים.
סוף דבר, כל מה שהבאת צריך תלמוד.

ובאשר לרבינו פטר, שהביא החכם דראל שעלינו לשאול מדוע השתמשו בשם זה כבר בזמן חז"ל (ר' יוסי בר פיטרס) אם הוא שם אחד מאבות הכנסיה. לדעתי לא קשיא על נתינת שם זה בזמן התנאים והאמוראים, שהרי לא נתחדש השם 'פטר' ע"י שמעון פטרוס, ומאד יתכן שזה היה שם נפוץ בימים ההם שפירושו "סלע".

אז כך נדמה לי שו"ת אגרו"מ אב"ה ג' סי' ל"ה ובאו"ח ד' סי קל"ה, אני כמעט בטוח אבל אפשר להסתכל ביד משה.
והוא כותב שאחרי שכבר השתמשו בשם הגויי מכיוון שהיום הגויים כבר לא משתמשים בשם זה רק יהודים לא נחשב לשינוי השם.
ולשם ג'ו הוא אמור להיות קיצור אבל כשקוראים לאדם בבצורה הגויית שלו גם אם הוא קיצור נחשב לשינוי השם.
[נ.ב. עוד הו8א מוסיף שם שזה לכאו' מעלה כמו שלא שינו לשונם שלכאו' לא הקפידו ע"ז.]
(סוף דבר כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה*)

חכם באשי כתב:בנוגע לשם 'פטר',
מעודי תמהתי כיצד קראו בשם זה (אחד מתלמידי רבינו תם היה 'רבינו פטר'), שלא רק שאינו מצוי במקורות היהודיים אלא הוא שמו של אחד מ'קדושי' הנוצרים!

אפשר שהדבר נוגע באותו מעשה שנוי במחלוקת בענין כשרותו של שמעון פטרוס?

רצוי לערוך "שינוי השם", או "הוספת שם", לאשכול דנן, אולי משהו כמו:
שמות אנשים ושינוי השם

אור לישרים כתב:רצוי לערוך "שינוי השם", או "הוספת שם", לאשכול דנן, אולי משהו כמו:
שמות אנשים ושינוי השם

כבוד אור לישרים אנא ממך אם אפשר לפרט יותר מה כוונתך בזה ואודה לך מאוד.

הוא התכוון שהאשכול לא ייקרא בקשה דחופה
והוא צודק
אני משנה את זה

אפשר לדעת מדוע אין כאן כל התייחסות למה שכתב אוצר החכמה לעיל
שאין כל ראיה מפטר וכו' שהרי אפשר שהיה גר וכדו' בהיות שאיננו יודעים מי היה אביו - ואם משום שהיה עליו לעשות שינוי השם - מהכ"ת שחייב לעשות שינוי השם.

אוצר החכמה כתב:הוא התכוון שהאשכול לא ייקרא בקשה דחופה
והוא צודק
אני משנה את זה

אמת ויציב.
בשורות טובות תמיד.
תודה.

תולעת ספרים07 כתב:אפשר לדעת מדוע אין כאן כל התייחסות למה שכתב אוצר החכמה לעיל
שאין כל ראיה מפטר וכו' שהרי אפשר שהיה גר וכדו' בהיות שאיננו יודעים מי היה אביו - ואם משום שהיה עליו לעשות שינוי השם - מהכ"ת שחייב לעשות שינוי השם.

אני לא חשבתי דווקא על גר אלא שאולי אביו היה ע"ה ואין להביא ממנו ראייה (אבל מתוספות גבי אבישלום אולי יש להוכיח שאין לטעון כך, ואולי שם הראייה ממה שהובא בגמרא) אבל אתה צודק זה בהחלט אפשרות.

שליטא כתב: לר' חיים יש שקול דעת והוא יודע מה הוא עושה...

שמעתי שיהודי בא לר' חיים לקבל ברכה עבור עדינה בת ... (לא זוכר, וגם לא חשוב)
אמר לו ר' חיים שישנה את השם 'עדינה' משום שהיתה אשתו של לבן !
לאחר צאת היהודי מביתו של ר' חיים, ניגש אל הרב א' מבאי ביתו הקרובים ושאל אותו גם לאשתי קוראים עדינה, גם אני צריך להחליף את השם ?
השיב לו ר' חיים אל אתר. מה פתאם. עדינה זה שם מצויין. היא היתה אמא של רחל ולאה....

אמא של רחל ולאה...
ושל בלהה וזילפה

דרך אגב רבי משה גדליה מזוויל זי"ע אמר פעם לשנות לשם קריינדל - בהוסיפו שכך תחיה עוד חמישים שנה - ויהי לפלא.
דומני אצל רבי חיים ברים ז"ל

תולעת ספרים07 כתב:

י כתב:ב.לגבי קרח יתכן שאתה צודק (אם כי החת"ס סבר אחרת ומסתמא ידע שכך)

קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן יעקב בן יצחק...
קורח בן אליפז בן עשיו בן יצחק...

הנה על פי מה שכתב רש"י וישלח פרק ל"ה פסוק ו' ...קרח זה ממזר היה ובן אליפז היה, שבא על אשת אביו אל אהליבמה אשת עשו שהרי הוא מנוי עם אלופי אליפז בסוף הענין ע"כ.
ובהיות שלא מצאנו מפורש כמה היו שני חייו של אליפז ובאיזה גיל הוליד את קורח האלוף.
לכן אמרתי כי אפשר שאליפז הוליד את קורח האלוף לאחר שהוליד יצהר את קורח הקהתי – וכנראה שהח"ס זי"ע לא ניחא ליה בזה.
אם כי שראיתי בזמנו שיש דוחקים לפרש כך – ליישב קושייתו של הח"ס ז"ל - הייתכן שיצהר נתן לבנו שם כשם הרשע שהרי אמרו בגמ' יומא ...דלא מסקי בשמייהו - לא יקרא אדם לבנו שם אדם רשע.

משה בן עמרם בן קהת בן לוי בן יעקב...
יהושע בן נון בן אלישמע בן עמיהוד בן לעדן בן תחן בן תלח בן רשף בן רפח בן אפרים בן יוסף בן יעקב...

הקושיה ברורה?

דראל כתב:

תולעת ספרים07 כתב:

י כתב:ב.לגבי קרח יתכן שאתה צודק (אם כי החת"ס סבר אחרת ומסתמא ידע שכך)

קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן יעקב בן יצחק...
קורח בן אליפז בן עשיו בן יצחק...

הנה על פי מה שכתב רש"י וישלח פרק ל"ה פסוק ו' ...קרח זה ממזר היה ובן אליפז היה, שבא על אשת אביו אל אהליבמה אשת עשו שהרי הוא מנוי עם אלופי אליפז בסוף הענין ע"כ.
ובהיות שלא מצאנו מפורש כמה היו שני חייו של אליפז ובאיזה גיל הוליד את קורח האלוף.
לכן אמרתי כי אפשר שאליפז הוליד את קורח האלוף לאחר שהוליד יצהר את קורח הקהתי – וכנראה שהח"ס זי"ע לא ניחא ליה בזה.
אם כי שראיתי בזמנו שיש דוחקים לפרש כך – ליישב קושייתו של הח"ס ז"ל - הייתכן שיצהר נתן לבנו שם כשם הרשע שהרי אמרו בגמ' יומא ...דלא מסקי בשמייהו - לא יקרא אדם לבנו שם אדם רשע.

משה בן עמרם בן קהת בן לוי בן יעקב...
יהושע בן נון בן אלישמע בן עמיהוד בן לעדן בן תחן בן תלח בן רשף בן רפח בן אפרים בן יוסף בן יעקב...

הקושיה ברורה?

איך היו כ"כ הרבה דורות בין יהושע ליעקב?..

למה לא בן אחר בן כל אחד מוליד בן 18 סה"כ 180 שנה יוסף הוליד למעלה משלושים אבל אפשר שיולידו גם בני שמונה (דורות הראשונים) וודאי בני 13

מה שדראל רצה להוכיח זה בדיוק את זה שמספר הדורות לא מוכיח על השנים שעברו כי משה ויהושע היו באותו דור ומספר דורות שונה ונפ"מ לקושיה על קורח.