פורום אוצר החכמה

לומד_בישיבה כתב:בס"ד
אמרינן שם בזה"ל.

ועל הראש נגד המוח שהנשמה שבמוחי עם שאר חושי וכוחתי כולם יהיו משועבדים לעבודתו יתברך שמו.
ועל פניו אין זה נכון כלל ועיקר.
גם את של ראש נצטוינו להניח לזכור את יציאת מצרים וכפי שמבואר שם במפרשים והארכתי בזמנו בזה.
תודה למפרע

מה עוד אני אמור להדגיש, עיין היטב בתוכן האשכול.
ואפנה אותך גם למה שכתוב בתהלים זכר עשה לנפלאותיו ועיין שם רש"י הרבה מצוות ניתנו כזכר ליציאת מצרים וזה כולל החודש הזה לכם וגם תפילין של יד ושל ראש, ואילו בלשם יחוד כתוב להדיא, שאת השל יד אנו מניחים לזכרון זכרון הנטויה, ואילו את השל ראש, שהוא נגד המח וכו' שזה בניגוד גמור למה שכתוב בתורה ובמפרשי התורה, ועל פניו מי שכתב את הלשם יחוד הזה, לא ידע פשט בולטוטפות בין עיניך שהכוונה לזכרון בין עיניך.
ודי בזה.

מה שכתב הרב קויטל שאין זה מהחיד"א ז"ל הצדק עמו, ונזכרתי ששמעתי מאחד שיודע, שכל מה שתיקן החיד"א ז"ל מתחיל בתיבת יהי רצון.

רק עתה שמתי לב, שבמקום החיד"א כתבתי הבן איש חי, בכל אופן הצדק עם הרב קוויטל.

המשפט שהדגשת מופיע מפורש בשו"ע. ולא על הנוסח תלונותיך.
אבל לפני משפט זה, בתחילת הנוסח, כתוב במפורש שהנחת התפילין (דהיינו כל הפרטים שבתפילין - גם השל יד וגם השל ראש), היא לזכר הניסים והנפלאות שעשה עימנו ביציאת מצרים.
אלא שמחבר הנוסח הוסיף, שבנוסף לכללות הענין שהתפילין הם זכר ליציאת מצרים - הנה בשל יד יש רמז מיוחד, שבו רואים עוד יותר את הקשר ליציאת מצרים, שהיתה בזרוע נטוי'.
אבל אין להוכיח מהוספה זו, שרק השל יד הוא זכר ליציאת מצרים. שהרי בפירוש נכתב בתחילת הנוסח שכל הפרטים בהנחת התפילין הם זכר ליציאת מצרים.

בסוף הנוסח (בתפילת כל פה ספרד ואשכנז שראיתי, ובסידורי ספרד אחרים שראיתי, אבל מן הסתם לא בכולם) כתוב בסוף הלשם ייחוד: "ויהי רצון מלפניך ה' או"א שתהא חשובה מצות הנחת תפילין לפני הקב"ה, כאילו קימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה..."
האם העירו על הזרות הגדולה בנוסח זה?
(אין לי כרגע גישה לאוצר)

לא זכיתי להבין מהי ה'זרות' שבנוסח זה (ולהעיר מ'עולת ראי"ה', סדר הנחת תפילין).

לבי במערב כתב:לא זכיתי להבין מהי ה'זרות' שבנוסח זה (ולהעיר מ'עולת ראי"ה', סדר הנחת תפילין).

"ויהי רצון מלפניך ה' או"א שתהא חשובה מצות הנחת תפילין לפני הקב"ה..." וכי ח"ו ב' רשויות איכא?
(והזרות קיימת למרות שהודפס כך בעולת ראיה, ואפילו אם היה ברור לנו שזה הנוסח שאותו היה אומר מרן הראי"ה עדיין זה היה כך.)

אח"כ ראיתי שכן הוא בעוד סידורים בנוסח אשכנז
(אלא שהשואל מתפלל בנוסח ספרד מתוך תכ"פ ולכן שאל משם, והרב שליט"א שהשיב לו הוא ספרדי, ושם אין נוסח כזה בלשם ייחוד, והוא שליט"א שאל אותי מה אני אומר, ואני הקטן מתפלל בנוסח הגר"א בסידור אזור אליהו (בשינויים מסויימים), ששם אין לשם ייחוד, כך שלא הכרתי נוסח זה, וממילא כתבתי לפי הסידורים שראינו אתמול בבית הכנסת. ולא הספקנו לפתוח הרבה)

כעת הבנתי (מתחלה סברתי כי הכוונה ללשון "כאילו קימתי' בכל פרטי' ודקדוקי'").
אנסה לחפש, בל"נ.

תודה רבה!

לבינתיים, ראוי להעיר כי בנוסח 'לשם יחוד' שקודם עטיפת הטלית - ליתא לתיבות 'יהר"מ ה' או"א'.

בברכה המשולשת כתב:בסוף הנוסח כתוב בסוף הלשם ייחוד: "ויהי רצון מלפניך ה' או"א שתהא חשובה מצות הנחת תפילין לפני הקב"ה, כאילו קימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה..."
האם העירו על הזרות הגדולה בנוסח זה?

בזכרוני שיש דמיון לזה בפסוקים הרבה.

ייש"כ גדול.
לאור הערת כתר"ה, נזכרתי שבאמת יש דמיון מסויים לזה במעט פסוקים, ובאמת כבר חז"ל העירו על זה וביארו בעומק הדבר.
אבל כמדומני שלא מצאנו כן בתפילות.

כ"כ ברד"ק בכמה מקומות (שמואל א' כח, יז ועוד) "דרך המקרא לדבר לנוכח ושלא לנוכח בענין אחד".

ואם בפסוקים אפשר כ"ש בתפילה
---
ע"ע כאן