פורום אוצר החכמה

חברא כתב:בספר 'מטבח כהלכה' (עמ' 328) האריך בזה, תחת הכותרת 'מה בין מקרר למזגן?'

ומתוך דבריו:

...בחדר בו פועל מזגן, כאמור מדובר בשטח נרחב בהרבה, והרגילות למקם את התרמוסטט שלא בסמוך לדלת. החשש שפתיחת הדלת תשפיע על פעילות המדחס (=המנוע), רחוק מאוד, מאחר וכניסת האויר החם יוצרת השתוות עם השכבה הסמוכה לה, ועד שיגיע לתרמוסטט מדובר בשינוי של עשירית או מאית המעלה, וזהו שינוי שספק אם תהיה לו לבד איזה משמעות ביחס להפעלת התרמוסטט (פתיחת דלת בית היא קטנה ביחס לבית, בהשוואה לפתיחת דלת מקרר ביחס למקרר וכו')...

והגרי"ש אלישיב שליט"א אמר דמותר לפתוח דלת הבית בחורף אף כשיש בבית תנור חימום שפועל ע"י טרמוסטאט, דבאמת כל ענין פתיחת הדלת באופן שמשפיע על הפעלה ע"י טרמוסטאט הוא פעולה שלא כדרך הבערה, ואין בזה איסור תורה, אלא דמ"מ נקטו לאיסור במקרר, כיון שעושה פעולה בגוף הדבר שפותח דלתו של גוף המקרר, ולכן נראה ונחשב יותר כמפעיל אותו, ולכן נקטו שם לאיסור, אף שגם שם אינו איסור תורה. משא"כ כשפותח דלת הבית אי אפשר לאסור כיון שאינו עושה שום פעולה בגוף הדבר (והוא ג"כ שלא כדרך כנ"ל) וגם אין הפתיחה הגורם היחיד להפעלה אלא הוא אחד ממשפיעים רבים הגורמים ההפעלה. עכ"ד.

(ט"ו) ועוד יש להוסיף בכ"ז, דאף אין כאן ודאי פס"ר, דהרי בשעת פתיחת פתח הבית, א"א לידע אם נפסקה אז פעולת האלקטרי, או היא באמצע עבודתה, (משא"כ במקרר הנשמע ממנה קול המי' בשעת עבודה, ועומד אצל המקרר, שאפשר לידע זאת), ומכ"ש שא"א לידע אם הגיע סמוך להתחלת הפעולה, באופן שע"י פתיחת הדלת, תתחיל תיכף לעבוד, כי זה הוי רק מיעוטא דמיעוטא כי ברוב הזמן, או שהיא בעת פעולתה, או בינו לבינו, ורק ברגע האחרון של הבינו לבינו, יש חשש התחלת הפעולה, ואם הוי רק גרמא על להבא, קיל משאר גרמא כנ"ל, וגם בודאי, חדר יש בזה עדיפות ממקרר, דכיון שהחדר גדול, אין הקור או החום מורגש כל כך בפתיחת הדלת כרגע, ומכ"ש היכא דאין המכונה כנגד הדלת, ומכ"ש אם לא יפתחו הדלת של החדר שבתוכו התנור או המאורר, עד שיסגרו הדלת מהפרוזדור היוצא לחוץ...

(חי") אבל מ"מ לבעל נפש, אולי יש להשכיל לעשות, כמו שראיתי מביאים מהחזון איש ז"ל, שנתן עצה לענין מקרר, שישימו איזה חציצה קלה בין הדלת להמקרר, שיצא ויכנס האויר לאט לאט, ולא יהא נפסק פעולת המכונה כל היום, וא"כ כמו כן, אולי יכולים להניח פתוח איזה חלון קטן, בהחדר שישנם שם התנור או המאורר, שיצא ויכנס שם האויר קצת, ולא יהי' נפסק פעולתם כל היום, ועכ"פ לא יהי' פסיק רישא, וכדאיתא כה"ג בענין סתימת התיבה שיש בה זבובים (או"ח סי' שט"ז בטור ורמ"א וש"פ), ואף אם אי אפשר להניח חלון פתוח בתדירות, מ"מ יעשה כן כל היכא שאפשר, כדי למעט בגרמא הנ"ל בכל מה שאפשר, ויצא בזה ג"כ מה שראיתי באיזה אחרונים, שחששו למש"כ הטו"ז (ביו"ד סי' ש"א סק"ו), דאין לעשות איסור תמיד, על סמך שבכל פעם יהי' אין מתכוון, וגם למה דאיתא באבן עוזר (או"ח סס"י שכ"ח), דהיכא שהמלאכה תמיד ע"י גרמא חשוב מלאכת מחשבת, שחשש לדבריו בתשו' אחיעזר (ח"ג סי' ס'), שהובא לעיל (סי' כ' אות א') עיין שם, מכל מקום אם יעשה כן לא יהי' תמיד, כנלענ"ד.

חברא כתב:או במייל:
0722164422@gmail.com

רוצה לידע כתב:יש לאחד ידיעה על המקררים שמשתמשים בהם באמריקה? יש איזה התקן מצב שבת המושר ע"י הstar k האם זה טוב עכ"פ כפי אחד מהמכונים שבארץ?

רוצה לידע כתב:אני גם מחפש תיאור התקן של משמרת השבת כיצד זה עובד?

פייש כתב:אם מישהו אינו יודע כלום מכל המלאכות השייכות בפתיחת מקרר, לכאורה הרי הוא מתעסק ופטור מכלום.

ברם יש לדון אם מותר לפתוח הדלת ע"י אחר שאינו יודע כלל מהנורה, כיון דחשיב בכה"ג כפס"ר שתיעשה מלאכה דחשיב רק כמתעסק בעלמא, ואף שהרעק"א (שו"ת ח"א סימן ח) מחמיר גם במתעסק לחושבו כשוגג, אבל מ"מ בפס"ר דלא ניחא לי' וגם בדרך של מתעסק אפשר דשרי, אך מסופקני דאפשר כיון שבאופן קבוע ומתוכנן נדלקת הנורה ע"י פתיחה ונכבית ע"י סגירה, ורק בדרך זו רגילים תמיד להדליק ולכבות, אפשר דחשיב ממש כעושה בידים והפותח דלת של מקרר אף שעיקר כוונתו לפתוח הדלת, מ"מ לדינא ה"ז חשיב כעושה בבת אחת שתי פעולות פותח דלת וגם לוחץ ממש על כפתור שמדליק נורה, ולכן אף אם הפותח אינו יודע כלל שהוא מדליק נורה מ"מ אפשר דהו"ל כמדליק בידים דרך מתעסק דחשיב כעושה בשוגג כזה שפטור מחטאת ולא כפסיק רישא וצ"ע.

מעט מים כתב:בשבועות אחרונות יצא לאור בארה"ב קונטרס הנקרא 'קונטרס השתמשות בפרידזשידער בשבת' בהלכה ובמציאות ושם כתוב לאמר ע"י חכם א' שבירר המציאות עם טכנים דהמקררים שבזמנינו קלים יותר לדינא מדור הקודם, האם יש מי שיוכל לעלות כאן לתועלת הצבור.

זילברשלג כתב:זכור לי שפעם פתחתי את הרדיו במוצ"ש ושמעתי את הרב יצחק יוסף דורש, והוא אמר שחיישנים דיגיטליים וכדומה אינם מהווים בעיה הלכתית בשבת, ואם יש התקן שמונע מהאור להידלק, זה מספיק. אחר כך סיפרתי זאת למישהו והוא לא האמין, ולא מצאתי מקור להנ"ל.

זילברשלג כתב:לא, מקור שבו הוא כותב זאת, כי יתכן שלא שמעתי טוב.

חיימשה כתב:כמה ידיעות מכלי ראשון:
א. משמרת השבת פועלים עבור רווחים, כך שמעתי במפורש ממשווק שלהם במסל''ת. ובזה הנאמנות שלו גדולה מזו של הרבנים החשובים, אותם יש ענין ברור להונות.
ב. כאשר יצאו הפרסומים הרעשניים של משמרת השבת, המכון הטכנולוגי [איזה שם דפוק... כשהוקם עוד לא ידעו כלום על יחסי ציבור] ביקש להוציא חוברת תשובות, ואז הגיעו אליהם איומים מפורשים בנוסח ''יש לנו את ר' חיים, אנחנו נוריד אתכם מהמסילה, וכיו''ב. שמעתי זאת באותו יום, מת''ח שקשור עםם המכון.
ג. שמעתי מאברך בני ברקי שהזמין טכנאי ממשמרת השבת, אך התעקש לעמוד על גביו ולחזות במלאכתו. הטכנאי התוודה בפניו כי בדגם הספציפי א''צ שום שינוי. הוא שם התקן כי זה מה שהוזמן.
ד. שמעתי שיעורים של 2 הצדדים. משמרת השבת יודעים לשכנע הרבה יותר טוב.

שש ושמח כתב:הא למה הדבר דומה, למי שיתגולל על הבד"ץ משום שמפעלי המזון שבהשגחתם מרוויחים כסף.
שאר דבריך אינם זוקקים תגובה [ודרך אגב, החוברת של המכון יצאה לאור].

חיימשה כתב:כמה ידיעות מכלי ראשון:
א. משמרת השבת פועלים עבור רווחים, כך שמעתי במפורש ממשווק שלהם במסל''ת. ובזה הנאמנות שלו גדולה מזו של הרבנים החשובים, אותם יש ענין ברור להונות.
ב. כאשר יצאו הפרסומים הרעשניים של משמרת השבת, המכון הטכנולוגי [איזה שם דפוק... כשהוקם עוד לא ידעו כלום על יחסי ציבור] ביקש להוציא חוברת תשובות, ואז הגיעו אליהם איומים מפורשים בנוסח ''יש לנו את ר' חיים, אנחנו נוריד אתכם מהמסילה, וכיו''ב. שמעתי זאת באותו יום, מת''ח שקשור עםם המכון.
ג. שמעתי מאברך בני ברקי שהזמין טכנאי ממשמרת השבת, אך התעקש לעמוד על גביו ולחזות במלאכתו. הטכנאי התוודה בפניו כי בדגם הספציפי א''צ שום שינוי. הוא שם התקן כי זה מה שהוזמן.
ד. שמעתי שיעורים של 2 הצדדים. משמרת השבת יודעים לשכנע הרבה יותר טוב.

כל הנ''ל אינו משנה במאומה לגבי המחלוקת ההלכתית, אבל צריך לדעת עם מי מתעסקים.

ישא ברכה כתב:

יאיר1 כתב:הגרש"ז התיר בשופי טרמוסטטים. יתכן שנעשה שינוי בטכנולוגיה ויש לברר על פי סברתו בשינוי המציאות.
אולם, כפי שאתה כותב, הרי במזגנים לא חששו לזה כלל, ואם כן נראה שכולם סוברים לעיקר שאין בזה איסור, ומשום איזה סברא החמירו יותר במקררים.
גם הגרמא מאד רחוקה, קשה להעלות על הדעת שיש בזה איסור.
אם אני מבין הכוונה לבן של מו"ץ רמת שלמה הרב מורגנשטרן.
ואם אליו הכוונה עם כל הכבוד ההערכה והחיבה שאני רוחש לאיש, עדיין אין בפלפול סברותיו די כדי להחמיר הלכה למעשה. לענ"ד וצריך בזה הוראה ממורה הוראה מובהק.

ר' יאיר1 (אגב, מעולם תמהתי האם יש שייכות בינך לבין הניק יאיר סתמא?), אמנם הגרש"ז התיר אבל כמדומה הגרי"ש אסר ולכאו' הנידון הוא לדעתו.
הבן של הרב מורגשטרן הוא בקי גדול בתחום [לא עברתי על ספרו, אבל שמעתי מאחד המוצים בירושלים (לא אבא שלו!), שהוא בר סמכא ועשה עבודה יסודית ביותר, ובעיקר אחר ד' הגרש"ז מעמיד את גישת הגרי"ש ועוד חכמים בענינים אלו [שלא היתה ברורה עד כה בבהירות].

והשאלה ממזגנים היא בדעת הגרי"ש ולכאו' צע"ט.

די לחכימא כתב:

חיימשה כתב:כמה ידיעות מכלי ראשון:
א. משמרת השבת פועלים עבור רווחים, כך שמעתי במפורש ממשווק שלהם במסל''ת. ובזה הנאמנות שלו גדולה מזו של הרבנים החשובים, אותם יש ענין ברור להונות.
ב. כאשר יצאו הפרסומים הרעשניים של משמרת השבת, המכון הטכנולוגי [איזה שם דפוק... כשהוקם עוד לא ידעו כלום על יחסי ציבור] ביקש להוציא חוברת תשובות, ואז הגיעו אליהם איומים מפורשים בנוסח ''יש לנו את ר' חיים, אנחנו נוריד אתכם מהמסילה, וכיו''ב. שמעתי זאת באותו יום, מת''ח שקשור עםם המכון.
ג. שמעתי מאברך בני ברקי שהזמין טכנאי ממשמרת השבת, אך התעקש לעמוד על גביו ולחזות במלאכתו. הטכנאי התוודה בפניו כי בדגם הספציפי א''צ שום שינוי. הוא שם התקן כי זה מה שהוזמן.
ד. שמעתי שיעורים של 2 הצדדים. משמרת השבת יודעים לשכנע הרבה יותר טוב.

כל הנ''ל אינו משנה במאומה לגבי המחלוקת ההלכתית, אבל צריך לדעת עם מי מתעסקים.

אף אני אתרום את חלקי מכלי ראשון,
א. משמרת השבת הוא גוף ששקוע בחובות, מלבד זאת מייסד המשמרת הג"ר אליהו בייפוס השקיע מכספו האישי כחצי מיליון ש' מכיון שהנושא בוער לו, ברור שהמשמרת מקבלים איזה תשלום מהחברה המייצרת את ההתקנים, מישהו כאן מסכים לתרום להם את כל ההחזקה? [טכנאים משרד אנשי צוות ועוד],
ב. מכיון שאני מכיר באופן אישי את הרב בייפוס אין לי כל ספק שאין זה הסגנון שלו ואף לא בדומה לזה, מלבד זאת כולם יודעים מה דעת הגר"ח על המכון הטכנולוגי קשה להאמין שזה מה שירתיע אותם,
ג. אם זה היה.. הטכנאי אינו עובד של המשמרת אלא של החברה המייצרת,
ד. אולי זה לא מצוי, קורה לפעמים שהאמת משכנעת.

חברא כתב:כותב הקובץ 'והאמת נעדרת', מעמיד את הרבנים בצורה מגוחכת למדי.

יש להזכיר, אם כי כותב הקובץ מסתיר זאת, שהרבנים שאישרו את התקן 'משמרת השבת' הם רבנים הידועים במומחיותם, הן בחלק הטכני, והן בחלק ההלכתי. לדוגמא: הגרמ"ש קליין, הגרי"מ רובין, והגרד"א מורגנשטרן ועוד.

בנושא של 'רישומים דיגטליים', שעליו יצא עיקר קצפו של מחבר הקובץ האנונימי, הרי שלפי תיאורו של כותב הקובץ, באו לרבנים, אמרו להם שיש מושג של 'רישומים דיגטליים', ולאור מידע זה פסקו שיש כאן בעיה של כתיבה... ועתה, לאחר שזכינו ויצאה לאור החוברת של המכון הטכנולוגי, סוף סוף הבנו מה הם רישומים דיגטליים, והתברר שאין כאן כלל כתיבה, וממילא הכל מותר...

אטו בשופטני עסקינן?

הרבנים ביררו היטב מה הם 'רישומים דיגטליים' לפני שחתמו על האיסור, והנידון כלל לא היה משום כתיבה - הנידון היה משום איסור חשמל בשבת, אם משום בונה, אם משום נולד, לכל חד כדאית ליה.

ומעניין, שדוקא בנושא זה, שהוא המרכזי בענין, המעיין בחוברת של המכון הטכנולוגי, יראה שלאחר שהרחיבו באריכות בהסברים טכנולוגיים, פסקו בקצרה מדעתם שאין בכך שום בעיה, וזאת ללא ציון של הסכמה משום רב מוסמך, בזמן שעומד מולם כרוז של רבנים מוכרים, המתמצאים בתחום, שטוענים שהוא איסור גמור...

יש לציין, שגם ב'ועד הפיקוח ההלכתי' של העדה החרדית, כתבו "יש מקררים שהתקן השבת גורם להם רק 'להרדים' את הכרטיס הממוחשב, כך שלא יוכל לקבל ולשלוח הוראות הפעלה [=קרי: התקן המכון הטכנולוגי]. הוראת הבד"ץ למקררים באישור, שלא רק הכרטיס ינותק, אלא כל מערכת התרמוסטט תנותק. גם הגברת הזרם, וגם סגירת המעגל [=קרי, הרישומים הדיגיטליים], מנותקים לגמרי מהפעלה" [לאישור העדה"ח אין שום קשר ל'משמרת השבת', והם עובדים באופן עצמאי; ומעניין מאד, שלמרות שלפי כותב הקובץ כל מטרת 'משמרת השבת' היא לשווק את ההתקן 'שלהם', הם מפרסמים בכל פרסומיהם גם את התקני העדה"ח...].

אך כותב הקובץ האנונימי, בא ומחזק את ידיהם של המכון הטכנולוגי, עלי ידי קבוצת אברכים עלומה, שנתמכת ברבנים נסתרים, שלאחר 'בירור מקיף' טוענים שאין ברישומים הדיגטליים כל איסור...

ועל כגון דא ניקום ונסמוך?

אילו היה מדובר בהתנצחות הלכתית כדרכה של תורה, החרשתי. אך כל מעיין רואה, שהנידון כאן אינו כלל הלכתי, וד"ל.

חברא כתב:בנושא של 'רישומים דיגטליים', שעליו יצא עיקר קצפו של מחבר הקובץ האנונימי, הרי שלפי תיאורו של כותב הקובץ, באו לרבנים, אמרו להם שיש מושג של 'רישומים דיגטליים', ולאור מידע זה פסקו שיש כאן בעיה של כתיבה... ועתה, לאחר שזכינו ויצאה לאור החוברת של המכון הטכנולוגי, סוף סוף הבנו מה הם רישומים דיגטליים, והתברר שאין כאן כלל כתיבה, וממילא הכל מותר...

אטו בשופטני עסקינן?

הרבנים ביררו היטב מה הם 'רישומים דיגטליים' לפני שחתמו על האיסור, והנידון כלל לא היה משום כתיבה - הנידון היה משום איסור חשמל בשבת, אם משום בונה, אם משום נולד, לכל חד כדאית ליה.

ומעניין, שדוקא בנושא זה, שהוא המרכזי בענין, המעיין בחוברת של המכון הטכנולוגי, יראה שלאחר שהרחיבו באריכות בהסברים טכנולוגיים, פסקו בקצרה מדעתם שאין בכך שום בעיה, וזאת ללא ציון של הסכמה משום רב מוסמך, בזמן שעומד מולם כרוז של רבנים מוכרים, המתמצאים בתחום, שטוענים שהוא איסור גמור