עמוד 2 מתוך 3

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: א' אפריל 09, 2017 2:03 am
על ידי אבי 1000
עושה חדשות כתב:כידוע ...מאכילין אותו הקל הקל תחילה.
ונסתפקתי מהי דרגת החיוב בזה, וכגון חולה שיכל לאכול איסור לאו ואכל כרת, על מה עבר, והאם איסורו הוא מדאו'.
עוד נסתפקתי, האם כל דירוג של פירכא נחשב 'הקל' לענין זה, וכגון עשה שאינו שווה בכל לעומת השווה בכל, וכיו"ב.


יל"ע האם הקל תחילה הוא רק באיסור עצמו או כשיש לפניו שני איסורים אך באחד מהם גם יקיים מצווה באכילתו וכגון מצה וכדומה [שאינה דוחה את האיסור כשלעצמה] עדיף להקדים את אותו האיסור שבו לכל הפחות עושה מצווה

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ה' אפריל 27, 2017 11:21 pm
על ידי עושה חדשות
האם בשבת מצינו איזה קולא ב"מלאכת אוכל נפש" יותר מ"מלאכת עבודה", נפק"מ לענין הקל הקל תחילה?
(ועי' שי' רבי עקיבא בכריתות ט. ודו"ק).

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ו' מאי 05, 2017 12:49 am
על ידי עושה חדשות
עושה חדשות כתב:האם בשבת מצינו איזה קולא ב"מלאכת אוכל נפש" יותר מ"מלאכת עבודה", נפק"מ לענין הקל הקל תחילה?
(ועי' שי' רבי עקיבא בכריתות ט. ודו"ק).

ע"ע כאן.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ו' יוני 16, 2017 11:58 am
על ידי עושה חדשות
נסתפקתי,
האם יש קולא במ"ע שהז"ג גם לאנשים, ולא מצד עשה שאינו שווה בכל, אלא גם כשיש ריבוי לחייב נשים. נפק"מ לענין הקל הקל.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ש' יוני 17, 2017 11:42 pm
על ידי פרי יהושע
עושה חדשות כתב:נסתפקתי,
האם יש קולא במ"ע שהז"ג גם לאנשים, ולא מצד עשה שאינו שווה בכל, אלא גם כשיש ריבוי לחייב נשים. נפק"מ לענין הקל הקל.

אם הפטור לנשים מצד שרשות אחרים עליהן כמו שכתוב ברד"א אינו קל מצ"ע כלל, ורק אם הקולא מצד שאינו מצות תמידית [עי' ק"ש קידושין], יש מקום לדון כן, אף שלא שמענו.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ד' יוני 28, 2017 12:25 am
על ידי עושה חדשות
עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:נסתפקתי כשיש פיקו"נ האם צריך להעדיף שגגה מזדון. והיינו ראובן חולה בשבת ונצרך לבשר מבושל טרי, הוא יכול לבקש משמעון היודע את ההלכה שבשבת אסור לבשל, או לבקש מלוי שאינו יודע. האם עליו להעדיף את השוגג מהמזיד? או דבלא"ה גם המזיד הרי הוא יודע את ההיתר של פיקו"נ וא"כ אין בזה חילוק.
כוונתי במקרה שגם שמעון וגם לוי יודעים שיש כאן פיקו"נ ומכירים את ההיתר של פיקו"נ, ההבדל ביניהם הוא ששמעון מודע לכך דבלאו פיקו"נ איכא איסור בישול בשבת, ולוי אינו יודע את זה. ואי"ז שייך כלל לד' הביה"ל והגרש"ז והחיוב לעשות ע"י גדולים וכו'.
מסתבר, שאם אדם רואה את ראובן ושמעון מחללים שבת, אחד במזיד ואחד בשוגג, והוא יכול לאפרושי מאיסורא רק את אחד מהם, עליו להפריש את המזיד. מסתבר עוד, דאפי' להרעק"א דמתעסק הוי רק פטור קרבן, מ"מ צריך להקדים לאפרושי את האינו מתעסק, (באופן הנ"ל ששניים מחללים שבת, אחד מתעסק ואחד אינו מתעסק). אמנם יל"ד ע"פ הראש' בשבת ד"ד לאידך גיסא, להפריש את המתעסק, כי האינו מתעסק יוכל להתכפר בקרבן.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ד' יוני 28, 2017 10:36 pm
על ידי עושה חדשות
ירושלים כתב:הרה"ג רבי יעקב חיים סופר שליט"א בס' תפארת יצחק (סי' לא) דן בענין זה דהקל הקל תחילה אם הוא מהתורה, והביא שם דברי המבי"ט בקרית ספר הלכות מאכלות אסורות פרק יד: כל מי שמסוכן מאכילין אותו דברים אסורים, ונראה דהא דאמרינן מאכילין הקל קל תחילה לא הוי אלא מדרבנן, דמדאוריתא אין לך דבר חמור שעומד בפני פקוח נפש אלא ע"ז ג"ע ש"ד, כדילפינן להו בדוכתייהו הא שאר איסורין כולהו אין עומדין בפני פיקוח נפש ע"ש.

לכאו' היה מקום לחלק בזה, שאם הנידון יהיה בין איסור חמור לאיסור קל, אז החיוב לבחור באיסור הקל הוא רק מדרבנן, אבל אם הנידון יהיה בין אכילת דבר שיש עליו איסור אחד ובין אכילת דבר שיש עליו ב' איסורים, אז יש בזה שאלה של דאו'. ומסתמא ילקה אם יאכל את החתיכה בעלת ב' איסורים במקום החתיכה בעלת איסור א'. אלא שיש לחקור משום איזה לאו מתרי' ביה. כי לכאו' צריך להתרות בו משום שניהם, אף שילקה רק על 'אחד מהם'.
הנכונים דברי?

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: א' יולי 02, 2017 10:32 pm
על ידי עושה חדשות
עושה חדשות כתב:
ירושלים כתב:הרה"ג רבי יעקב חיים סופר שליט"א בס' תפארת יצחק (סי' לא) דן בענין זה דהקל הקל תחילה אם הוא מהתורה, והביא שם דברי המבי"ט בקרית ספר הלכות מאכלות אסורות פרק יד: כל מי שמסוכן מאכילין אותו דברים אסורים, ונראה דהא דאמרינן מאכילין הקל קל תחילה לא הוי אלא מדרבנן, דמדאוריתא אין לך דבר חמור שעומד בפני פקוח נפש אלא ע"ז ג"ע ש"ד, כדילפינן להו בדוכתייהו הא שאר איסורין כולהו אין עומדין בפני פיקוח נפש ע"ש.

לכאו' היה מקום לחלק בזה, שאם הנידון יהיה בין איסור חמור לאיסור קל, אז החיוב לבחור באיסור הקל הוא רק מדרבנן, אבל אם הנידון יהיה בין אכילת דבר שיש עליו איסור אחד ובין אכילת דבר שיש עליו ב' איסורים, אז יש בזה שאלה של דאו'. ומסתמא ילקה אם יאכל את החתיכה בעלת ב' איסורים במקום החתיכה בעלת איסור א'. אלא שיש לחקור משום איזה לאו מתרי' ביה. כי לכאו' צריך להתרות בו משום שניהם, אף שילקה רק על 'אחד מהם'.
הנכונים דברי?

ענין דומה, מהגרא"ג:
בני ראם.png
בני ראם.png (91.77 KiB) נצפה 8439 פעמים

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ב' יולי 24, 2017 9:39 pm
על ידי עושה חדשות
להלכה, מותר להציל עצמו בממון חבירו.
מה הדין כאשר חולה נצרך לאכול מבושל בשבת, האם יבשל משל עצמו או יגזול מבושל של חבירו?

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ד' ינואר 31, 2018 10:26 pm
על ידי עושה חדשות
טבל שלא הפרישו ממנו כלל תרו"מ, לעומת טבל שהתחילו להפריש ממנו, ולדוגמא אם הפרישו ממנו מעשר ולא הפרישו תרומה. הראשון חמור יותר? (ראיתי פעם ב'דרך אמונה' שהוכיח שאין ביניהם חילוק, כעת ל"מ).

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ד' ינואר 31, 2018 11:58 pm
על ידי ירושלים
הרב עושה חדשות לעיל הביא דברי הגר"א גניחובסקי ז"ל שכתב שהחתם סופר יו"ד סובר שהקל הקל תחילה מן התורה. ולא ציין היכן כתב כך החתם סופר.

אבקש ממי שיודע המקום בחתם סופר להודיעני וייש"כ.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ה' פברואר 01, 2018 3:04 am
על ידי אוצר החכמה
הנה מאמר הגרי"ח סופר שליט"א בספרו דברי יעקב חיים ח"א סימן ט

111.PNG
111.PNG (84.65 KiB) נצפה 8127 פעמים
222.PNG
222.PNG (122.86 KiB) נצפה 8127 פעמים
333.PNG
333.PNG (123.99 KiB) נצפה 8127 פעמים
444.PNG
444.PNG (17.05 KiB) נצפה 8127 פעמים

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ה' פברואר 01, 2018 9:53 pm
על ידי עושה חדשות
ר' אוצר, יש"כ.

עושה חדשות כתב:טבל שלא הפרישו ממנו כלל תרו"מ, לעומת טבל שהתחילו להפריש ממנו, ולדוגמא אם הפרישו ממנו מעשר ולא הפרישו תרומה. הראשון חמור יותר? (ראיתי פעם ב'דרך אמונה' שהוכיח שאין ביניהם חילוק, כעת ל"מ).
דרך אמונה - ביאור ההלכה הלכות תרומות פרק ג הלכה ז -
...ואין שום נ"מ בין טבל שטבול לתרו"ג או טבול לכל התרומות והמעשרות דחד לאו הוא כדאי' במכות כ' א' שאילו מתחלה אכלה אינו לוקה אלא א' וכ"כ רבנו בפ"י ממאכ"א הי"ט כ' ע"ש [וכ"כ מרן בדמאי סי' א' סוף סק"ה].

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ה' פברואר 15, 2018 12:55 am
על ידי ישנו
עושה חדשות כתב:להלכה, מותר להציל עצמו בממון חבירו.
מה הדין כאשר חולה נצרך לאכול מבושל בשבת, האם יבשל משל עצמו או יגזול מבושל של חבירו?

הגרשז"א פסק שאפי' אם חברו רואה שמסוכן אינו צריך לתת לו משלו אלא יכול לבשל עבורו, ק"ו לחולה עצמו שאינו רשאי לגזול, וכן נראה פשוט שאפי' אם הבעלים עצמם חייבים פשיטא של"מ לאחר לעניין הקל הקל.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ה' פברואר 07, 2019 11:20 pm
על ידי עושה חדשות
ירושלים כתב:הרה"ג רבי יעקב חיים סופר שליט"א בס' תפארת יצחק (סי' לא) דן בענין זה דהקל הקל תחילה אם הוא מהתורה, והביא שם דברי המבי"ט בקרית ספר הלכות מאכלות אסורות פרק יד: כל מי שמסוכן מאכילין אותו דברים אסורים, ונראה דהא דאמרינן מאכילין הקל קל תחילה לא הוי אלא מדרבנן, דמדאוריתא אין לך דבר חמור שעומד בפני פקוח נפש אלא ע"ז ג"ע ש"ד, כדילפינן להו בדוכתייהו הא שאר איסורין כולהו אין עומדין בפני פיקוח נפש ע"ש.

גם תלמיד הרשב"א כתב שזה רק מדרבנן, אבל דבריו מחודשים מאד שכ"כ גם על שני מעשים, שחיטה ובישול, וצ"ע.

תלמיד הרשב''א - הקל תחילה.png
תלמיד הרשב''א - הקל תחילה.png (56.66 KiB) נצפה 7476 פעמים

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ה' אפריל 11, 2019 1:30 am
על ידי בר ישראל
ולכאורה יוצא נפקא מינה ממחלוקת זה לגבי חולה שיש לפניו שתי חתיכות בשר, אחת של נבילה ואחת של בשר אדם - כי הלא אם הדין של הקל הקל הוה דין דאורייתא, לרוב השיטות בשר נבילה הוה איסור יותר חמור (אם לא נאמר כחידוש הדור רביעי). אך אם נאמר דהוא דין דרבנן לכאורה היא נדחית מפני כבוד הבריות כמו שאר דינים דרבנן ואיכא למימר שאדיף לאכול בשר הנבילה. וראיתי שהגר"י עמיטל זצ"ל (מישיבת הר עציון) דן בנושא ופסק מטעם זה לאכול בשר נבילה.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: א' מאי 12, 2019 10:25 am
על ידי ביקורת תהיה
נשאלתי:
לרבי שמעון דאמר האוכל נבלה ביום הכפורים פטור, מי שאחזו בולמוס, האם מאכילין אותו בשר נבלה שאין באכילתו כרת, ואין מאכילין אותו בשר שחוטה שיש באכילתו כרת?

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ה' מאי 16, 2019 11:01 pm
על ידי עושה חדשות
בגמ' שבועות יח. "שהיה לו לפרוש בהנאה מועטת ופירש בהנאה מרובה", יל"ע האם זה שייך לדין הקל הקל, (ושם זה דין דאו', וצ"ע).

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ו' מאי 17, 2019 10:54 am
על ידי .השוחט
לכאורה זה לא קשור, הקל הקל נאמר בשני איסורים, לעשות את הקל שבהם, כאן מדובר באותו האיסור עצמו, אלא שעריות עניינם ההנאה, כדמוכח מהא שמתעסק בכל התורה כולה פטור מלבד בחלבים ועריות "שכן נהנה" וכמו שביארו שם, ולכן יש למעט בהנאתו מהאיסור ככל שאפשר לו.

אגב. כידוע יש נידון בריש ב"מ אי חשוד אממונא חשוד אשבועה, ויסודו בדעת בני אדם, לא בחומר האמיתי של הדברים, אי בעיני בני אדם הדברים שווים בחומרתם, ממילא חשוד לזה נחשד גם לזה, ולכן יש צד לתוס' (ג:) שיתכן שבתקופה מסויימת הוי חשוד, ואח"כ הוחמרה שבועה בעיני בני אדם ושוב אינו חשוד.
מקום העיון הוא מה האמת, לא בדעת בני אדם, אם חולה לפניו וכדי להצילו, עומדות בפניו אפשרות או לגזול (את התרופה למשל או כסף לרפואה) או להישבע לשקר (ובכך ישיג את רפואתו), האם פשוט שא' מאיסורים אלו הוא "הקל" לגבי חבירו.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ב' דצמבר 16, 2019 4:26 pm
על ידי עושה חדשות
יש מקרה שהדין של 'הקל תחילה' יהיה לכאו' מדאו'.
והיינו אם יש לפניו ב' אפשרויות, הא' יש בה איסור דאו' ודאי, והב' יש בו ספיקא דאורייתא.
א"כ מדין ספד"א לחומרא (ואם הוא מדאו') הרי הוא חייב לבחור את הספק ולא לעבור על הודאי.
(וכמו שאם יש לפניו דאו' ודרבנן, חייב מדאו' לבחור בדרבנן, ופשוט).

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ה' פברואר 20, 2020 6:22 pm
על ידי עושה חדשות
ולמי באמת מתכוין הגרש"ז?

שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן ז -- ...דברי הקרית ספר הם חדוש גדול ורבים חולקים עליו, כי מצד הסברא נראה דאם הקל והחמור הם לפנינו למה יהא מותר להאכיל את החמור ללא שום צורך...

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: א' מרץ 29, 2020 11:26 am
על ידי עושה חדשות
ערכי תנאים ואמוראים.jpg
ערכי תנאים ואמוראים.jpg (37.41 KiB) נצפה 6218 פעמים


לכאו' מבואר מדבריו ג"כ דדין 'הקל תחילה' הוא רק מדרבנן, ויל"פ.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: א' אוגוסט 30, 2020 8:21 pm
על ידי עושה חדשות
עושה חדשות כתב:בגמ' בכורות ד"י נראה שיש חילוק בחיות הטמאות בין אלו שיש להם סימן טהרה א', ובין אלו שאין להם כלום, (לגבי הכשר לטומאה). עפ"ז דן הגרי"ז בחשוקי חמד חולין שאולי יהיה דין "הקל הקל תחילה" באכילת גמל ולא סוס. אכן הביא שחמיו הגרי"ש לא קיבל טענה זו.
מה באמת הביאור בדברי הגמ' שם, שדבר שיש בו סימן טהרה נחשב יותר עומד לאכילה לגבי טומאת אוכלין, האם זה ענין מציאותי או דיני, או מה.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ד' ספטמבר 16, 2020 11:18 pm
על ידי עושה חדשות
בהא דנזיר דמ"ז מי קודם להימנע מלהיטמאות למת מצוה אם נזיר או כהן וכו' וכו', יל"ע האם הקדימה בזה היא דין דאו'.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ה' ספטמבר 17, 2020 1:50 am
על ידי ביקורת תהיה
ביקורת תהיה כתב:לרבי שמעון דאמר האוכל נבלה ביום הכפורים פטור, מי שאחזו בולמוס, האם מאכילין אותו בשר נבלה שאין באכילתו כרת, ואין מאכילין אותו בשר שחוטה שיש באכילתו כרת?

viewtopic.php?f=7&t=541&p=548369&hilit=%D7%91%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94#p548369

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ה' ספטמבר 24, 2020 9:21 am
על ידי עושה חדשות
עושה חדשות כתב:בהא דנזיר דמ"ז מי קודם להימנע מלהיטמאות למת מצוה אם נזיר או כהן וכו' וכו', יל"ע האם הקדימה בזה היא דין דאו'.

הראוני לדברי הרע"א בגליון הר"מ (נזירות ז,יג) שציין לדרך הקודש למהר"ח אלפאנדרי, עי"ש.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ה' ספטמבר 24, 2020 10:18 am
על ידי סעדיה
עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:בהא דנזיר דמ"ז מי קודם להימנע מלהיטמאות למת מצוה אם נזיר או כהן וכו' וכו', יל"ע האם הקדימה בזה היא דין דאו'.

הראוני לדברי הרע"א בגליון הר"מ (נזירות ז,יג) שציין לדרך הקודש למהר"ח אלפאנדרי, עי"ש.

וע"ע במנח"ח מ' שע"ו אות ו'.
ולעצם הדין עי' בחי' הגר"מ הלוי הל' אבל.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ב' מרץ 08, 2021 10:11 pm
על ידי עושה חדשות
כשיש צורך לחלל שבת, אולי עדיף ע"י כהן?
ע"פ הגמ' בסנהדרין נא.
סלקא דעתך אמינא איהו דאשתריא ליה שבת לגבי עבודה היא כיון דלא אשתריא שבת לגבה אימא תידון בשריפה קא משמע לן.
ומאידך עי' כאן.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ג' יוני 08, 2021 7:34 pm
על ידי עושה חדשות
פרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן שמו
ויש לספק אי גזרו מושיט מרה"י לרה"י דרך כרמלית מדרבנן למעלה מעשרה די"ל מושיט למעלה מעשרה חידוש הוא כמ"ש בחידושי הרשב"א אין לך בו אלא חידושו ולא גזרו ביה רבנן.

פרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן שיד
ויש לפרש דבגדול הוה אב מלאכה בונה וסותר, לא התירו משום צורך שבת אף מקלקל, מה שאין כן בקטן דהוה רק תולדה עשיית כלי ושבירתה, לא החמירו במקלקל לצורך שבת.

וצ"ע.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ו' יולי 02, 2021 6:12 pm
על ידי עושה חדשות
יושב סתר כתב:כעת לקושיא ששמעתי לפני שנים: הכס"מ [כמדומה] מקשה איך אמרינן בהקל הקל תחילה אפשרות שהיה לפניו טבל, הרי יכול להפריש ולבטל את התרומה ברוב אותו הפרי המופרש, ואיסור אין מבטלין איסור לכתחילה הוא רק דרבנן. ותירץ [בערך] שיש ירושלמי שמוכח ממנו שכאשר מחזיר את התרומה לאותו תערובת של החלק המופרש הרי"ז חוזר וניעור להיות טבל!! [אשמח אם מישהו ימצא את הדברים].
וע"ז שמעתי להקשות שעדיין יכול לחצות הפרי לשניים ולהפריש כל חצי בנפרד ואח"כ לערב התרומה כ"א בחצי השני, כך ירוויח את הירושלמי שלא יחזור לטבלו...
[על כגון דא היה הגר"מ שפירא אומר: שמעתתיה מתבדרן ביה מדרשא, פי' עושים בידור בביהמ"ד]

עי' שאילת יעבץ א-קלה, וכן שם ב-צט, ובשו"ת חת"ס יו"ד סי' שיט.
והקו' הנ"ל שיחלק את הטבל לשניים, קו' נאה היא.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: א' יולי 04, 2021 12:02 am
על ידי יושב סתר
ייש"כ, לא עיינתי במה שציינת, אולם מה שהבאתי בשם הכס"מ חושבני שאלו דברי הפרשת דרכים.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: א' יולי 04, 2021 12:16 am
על ידי עושה חדשות
יושב סתר כתב:ייש"כ, לא עיינתי במה שציינת, אולם מה שהבאתי בשם הכס"מ חושבני שאלו דברי הפרשת דרכים.


מנחת שלמה סי' ס -
...אלא שלכאורה יש לפקפק ע"ז מהא דכתב הגאון יעב"ץ ז"ל בח"א מתשובותיו סימן קל"ה דתרומה שחזרה למקומה דהיינו לתוך השיריים שלה חזר הכל להיות טבל ומוכיח כן מירושלמי דמאי פ"ד ה"א, ונמצא לפי"ז דבכה"ג דנד"ד לא קרא שם ועדיין הוא טבל גמור, אלא שלפי"ז הרי מוכח ודאי מדברי הרמב"ם דלא כדבריו. וגם זאת למודעי דיסודו שבנה מהירושלמי הוא רק לשיטת המהרא"פ בדעת ר' אליעזר, אבל הריט"א בבכורות תמה מאד על פירוש זה וכן שאר מפרשי הירושלמי כולם פרשו בזה דלא כהרא"פ ז"ל. גם ראיתי בהגהות גדולי הקודש לבעל הדעת קדושים שמביא בסי' שכ"ג את דברי היעב"ץ וכתב: "לפום חורפא לא עיין בה ואין לחוש לדבריו, הגם שראיתי בפת"ש שמביא דברי השאילת יעב"ץ ולא חלי ולא הרגיש זהו דרך המלקטים שלא בהשגחה". ואף שגם החת"ס בחיו"ד סי' שי"ט קלסיה טובא ומישב בכך את הקושיא המפורסמת של הפרשת דרכים בסוגיא דמאכילין אותו הקל הקל תחילה (יומא פ"ג ע"א), דמטעם זה א"א להפריש תרומה ולחזור ולבטלה בתוך השיריים, משום דהדרא לטיבליה, [ונראה שאף להיעב"ץ עדיין לא נתישבה הקושיא בכך שהרי יכול עכ"פ לחלק את הטבל לשנים ולתרום מכל חלק את תרומתו ולחזור ולערב את תרומתו של זה בתוך השירים של חלק השני דבכה"ג תו לא הדר כלל לטיבליה אף להיעב"ץ]. גם מבואר שם בחת"ס דרק בחזרה למקומה בפחות מחד בתרי מדאורייתא או בפחות מק"א מדרבנן אז הוא דהדר לטיבליה משא"כ באחד ומאה דבטיל גם מדרבנן לא אמרינן כלל שחוזר לטבלו עייש"ה. ונתברר לי שהרבה מקומות שקשה מהם על היעב"ץ יש ליישב עפ"י הנחה זו, וא"כ בנד"ד הרי איכא שפיר ק"א ואתי שפיר גם להיעב"ץ ודו"ק.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: א' יולי 04, 2021 12:22 am
על ידי יושב סתר
נפלא. ברוך משיב אבידה.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ב' ינואר 17, 2022 10:44 pm
על ידי עושה חדשות
דרך אמונה הל' מע"ש ה,יב כתב:צריך ביאור הא דקאמר מיגו דאי בעי מפקר נכסי' כו' הא ס"ס לא הפקיר נכסיו ואיסורא הוא וכ"ש להסוברים דאסור להפקיר בשבת (עי' תשו' רעק"א סי' קע"ד ובקה"י ביצה סי' כ') וצ"ל דמ"מ כיון דאיסורו קיל אינו עושה אותו למוקצה וכו' וכן מערבין בו ומזמנין ויוצאין בו ידי מצה ומה"ט נמי צ"ל גבי חומש דכיון דאין החומש מעכב ואינו אלא משום פשיעותא אין איסורו חמור כ"כ ולא מקרי דבר האסור לגבי מוקצה או עירוב או ברכה ומצה
יל"ע אם זה נפק"מ גם לגבי דין הקל הקל תחילה.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ד' ינואר 19, 2022 3:03 pm
על ידי אשרי יושבי ביתך
עושה חדשות כתב:
דרך אמונה הל' מע"ש ה,יב כתב:צריך ביאור הא דקאמר מיגו דאי בעי מפקר נכסי' כו' הא ס"ס לא הפקיר נכסיו ואיסורא הוא וכ"ש להסוברים דאסור להפקיר בשבת (עי' תשו' רעק"א סי' קע"ד ובקה"י ביצה סי' כ') וצ"ל דמ"מ כיון דאיסורו קיל אינו עושה אותו למוקצה וכו' וכן מערבין בו ומזמנין ויוצאין בו ידי מצה ומה"ט נמי צ"ל גבי חומש דכיון דאין החומש מעכב ואינו אלא משום פשיעותא אין איסורו חמור כ"כ ולא מקרי דבר האסור לגבי מוקצה או עירוב או ברכה ומצה
יל"ע אם זה נפק"מ גם לגבי דין הקל הקל תחילה.

הנה עצם הקו' והתי' של מרן הגר"ח שליט"א מה יעזור הא דאי בעי מפקר נכסיה, הא סו"ס בפועל לא הפקיר נכסיו וגם אסור להפקיר בשבת, ותי' דהכוונה רק בתור סימן שאם אפשר להפקיר הנכסים – וראוי לעני, זה מראה שזה איסור קל, ולכן איב"ז כל הדינים הנ"ל דאי"ז מוקצה ומזמנין ע"ז וכו' - יש לציין שיסוד זה כתוב כבר בקהילות יעקב (ברכות סי' כז סק"ה), יעו"ש.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ד' ינואר 19, 2022 3:05 pm
על ידי אשרי יושבי ביתך
עושה חדשות כתב:כשיש צורך לחלל שבת, אולי עדיף ע"י כהן?
ע"פ הגמ' בסנהדרין נא.
סלקא דעתך אמינא איהו דאשתריא ליה שבת לגבי עבודה היא כיון דלא אשתריא שבת לגבה אימא תידון בשריפה קא משמע לן.
ומאידך עי' כאן.

למעשה יתכן דזה גופא הקמ"ל דאין זה נכון לומר דשבת קיל טפי אצל כהן, והאמת דגם לכהן שבת חמורה כבישראל, אלא רק לגבי עבודה – עבודה דוחה את שבת, ועבודה דוחה שבת גם לגבי ישראל. כך שיתכן שלמסקנא אצל כהן אי"ז יותר קל, אלא דעבודה דוחה שבת כמו דפיקו"נ דוחה שבת אצל ישראל. וא"כ זה מכח 'דחיה' ולא מכח דשבת יותר קל אצל כהן.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ד' ינואר 19, 2022 3:07 pm
על ידי אשרי יושבי ביתך
עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:בגמ' בכורות ד"י נראה שיש חילוק בחיות הטמאות בין אלו שיש להם סימן טהרה א', ובין אלו שאין להם כלום, (לגבי הכשר לטומאה). עפ"ז דן הגרי"ז בחשוקי חמד חולין שאולי יהיה דין "הקל הקל תחילה" באכילת גמל ולא סוס. אכן הביא שחמיו הגרי"ש לא קיבל טענה זו.
מה באמת הביאור בדברי הגמ' שם, שדבר שיש בו סימן טהרה נחשב יותר עומד לאכילה לגבי טומאת אוכלין, האם זה ענין מציאותי או דיני, או מה.

ראה בשיטמ"ק בהשמטות שם שכתב בשם תוספות חיצוניות לבאר בזה, דבהמה טמאה צריכה מחשבה כי יש לה שני דיחויים – א' דאין בה סימן טהרה, וב' דהיא נבילה. אבל כשיש לה סימן א' דטהרה א"כ יש לה רק דיחוי א' שהיא נבילה – בזה א"צ מחשבה, דזה סברא בהלכות טומאה. וא"כ לפי"ז אין בזה נפ"מ בהקל הקל תחילה, דזה רק סברא בהל' טומאה דכיון דיש לה רק דיחוי אחד – א"צ מחשבה.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ג' מאי 24, 2022 6:08 pm
על ידי עושה חדשות
נסתפקתי בדין הקל הקל תחילה לגבי טלטול מוקצה,

האם טלטול מה שהוא מוקצה מצד עצמו יותר חמור מטלטול 'בסיס'
האם כלי שמלאכתו לאיסור מדאו' יותר חמור מכשמל"א דרבנן
האם מוקצה מחמת איסור דאו' יותר חמור ממחמת איסור דרבנן
כלי שמל"א מחמה לצל האם יותר חמור מכלי שמלאכתו להיתר שלא לצורך כלל.

אני שואל על החומרא בעצם, ולא מצד צירופי שיטות מקילות וכד'.

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ד' מאי 25, 2022 11:58 am
על ידי עזריאל ברגר
עושה חדשות כתב:נסתפקתי בדין הקל הקל תחילה לגבי טלטול מוקצה,

האם טלטול מה שהוא מוקצה מצד עצמו יותר חמור מטלטול 'בסיס'
האם כלי שמלאכתו לאיסור מדאו' יותר חמור מכשמל"א דרבנן
האם מוקצה מחמת איסור דאו' יותר חמור ממחמת איסור דרבנן
כלי שמל"א מחמה לצל האם יותר חמור מכלי שמלאכתו להיתר שלא לצורך כלל.

אני שואל על החומרא בעצם, ולא מצד צירופי שיטות מקילות וכד'.

האם יש דין "הקל הקל תחילה" באיסורים דרבנן?

Re: הקל הקל תחילה

פורסם: ד' מאי 25, 2022 2:26 pm
על ידי עושה חדשות
פארוואס נישט?